טן ברינק סוגר חשבון: "שלמה ארצי בטח מקבל ב'ידיעות' משכורת של 4 כתבים, הוא וקרן פלס - קורא אחד הם לא הביאו"

בחודשים האחרונים הפך ירון טן ברינק לפעיל מרצ נמרץ בפייסבוק, בטוויטר וגם בשטח. מי שהוביל את נסיון ההתאגדות של העיתונאים ב'ידיעות אחרונות', ובקיץ האחרון השתתף בכל הפגנה נגד פיטורי עיתונאים והיה מהגרעין הקשה של ההפגנות נגד היוזמה הבעייתית של קול ישראל לאזן את קרן נויבך עם מנחם בן, הפך לאקטיביסט פוליטי שמתרוצץ בכל מקום ועושה הכל למען שינוי במצב המנדטים של מרצ בבחירות האחרונות. הוא גם כתב (יחד עם אסף פרץ ומיטל צביאלי) את קמפיין הגרילה של המפלגה באינטרנט.

לאחרונה הסתיים הליך פיטוריו הארוך שלו מ'ידיעות אחרונות', חצי שנה לאחר השימוע שאליו זומן, ושממנו יצא עם ציוץ נזעם נגד עורך העיתון רון ירון. . טן ברינק (38), שעזב את 'ידיעות' כבר בעבר (שם שימש בין השאר כמבקר הטלוויזיה), כדי לערוך את השבועון 'רייטינג' המנוח, חזר לסיבוב שני ב'ידיעות', העיתון שלא סולח, ויצא משם בבטן מלאה.

בחוץ הוא גילה את המציאות שמחוץ לבועה של מדורי התרבות: הפרינט מת, הטלוויזיה גוססת, ופורמט העיתונות של העתיד עוד לא התגלה. טן ברינק מחפש אותו, ועד אז הוא מסביר למה אקטיביזם הוא הדרך היחידה.

"אחרי שנה וחצי של אקטיביזם, אתה מבין שהפוליטיקה זה המקום להיות בו אקטיביסט. אי אפשר להישאר בחוץ. כמו כולם בקיץ 2011 יצאתי לרחובות ומאז פשוט לא חזרתי הביתה יותר", הוא אומר בראיון לאייס.

-מה קרה?
ככל שהמודעות שלך עולה ואתה יותר אקטיבי, אתה יותר אקטיבי והמודעות שלך ממשיכה לעלות. ואתה מבין שהיכולת שלך להשפיע ככותב שנדחק בעיקר לנישת התרבות, היא מאד שולית. לעומת זאת, קבוצה קטנה של אנשים שהולכת להפגין כל בוקר מול קול ישראל יכולה לייצר שינוי מיידי, במיוחד אם זה אנשי תקשורת שיודעים איך תקשורת עובדת.

-זאת היתה הצלחה, ההפגנות בעקבות הניסיון של רשות השידור "לאזן" את קרן נויבך עם מנחם בן ואחרים
בגדול כן. היינו 50 איש, כל יום 10 התיצבו שם וצעקו, ועשינו בלגן.

-שרפתם צמיגים
שרפנו צמיגים - היה שם אתר בניה ליד. באו פועלים - שאלו, "נגד מה אתם מפגינים" ושאלו "צמיגים?", אמרנו, "יאללה, תביאו". ידענו שאם נשרוף צמיגים, זה יגיע לכותרות של אתרי הברנז'ה. זה מגוחך: מה אתם רוצים כדי שתכתבו עלינו? שנשרוף צמיג? הנה שרפנו צמיג. שנפרוץ לתוך המתחם של קול ישראל? בבקשה. זה לא כזה מסובך, השער נפתח ואתה נכנס עם האוטו, והנה פרצת. קל מאד לתמרן את התקשורת, כמו שאנחנו יודעים.

-אז איך פתאום הפכת לפעיל כל כך פעיל של מרצ?
כל החיים הצבעתי חד"ש. מרצ היא מפלגה מאד מתונה מבחינתי, אבל היא גם מפלגה שפתוחה לשינוי מבפנים.

-ואיך מצאת את עצמך כותב למרצ את קמפיין הגרילה באינטרנט?
הקמפיין שעשיתי עם אסף פרץ ויטל צביאלי, ועוד המון אנשי מקצוע מעולים שהתגייסו לזה, נולד בשלב מאוחר של מערכת הבחירות. הרגשנו שמרצ מתקשה להתניע את הקמפיין שלה.

-יש לה בעיית דימוי
בתחילת הקמפיין היתה פדיחה להיות חבר מרצ, היא נחשבה למפלגה זקנה וחלשה. חשבנו שיהיה נכון לעשות קמפיין גרילה שיזכיר לאנשים שהמפלגה הזאת היא חלק ממשי מהמחאה.

-אז איך הפכת לתסריטאי של זה?
הייתי צריך לכתוב את זה כי לא היה מי שיכתוב את זה, וחוץ מאשר בלימודים שלי בהולנד, לא כתבתי תסריטים מימי. היה לי מחסום פסיכולוגי מזה. אני כל כך מורגל בכתיבה עיתונאית מגזינית, שכל פורמט אחר מלחיץ אותי.

-איך התגברת על זה?
הייתי חייב להגיש תסריט תוך שבוע, אז התגברתי. עזרו לנו תסריטאים שלא רוצים שידעו שידעו שעזרו לנו. את התסריט של איל שכטר כתבתי לבד.

-בוא נדבר על התסריט שעורר זעם, של הסרטון שמובילה דפנה לוסטיג. זה נכון שמרצ התנערה מהסרט הזה? למה בחרתם את דפנה, שנתפסת כהיפסטרית תל אביבית ששוחה בכסף?
קודם כל, העובדה שיש למישהו יש כסף, לא מונעת ממנו להיות חברתי. הסרטון הזה ספציפית עוסק בחקיקה אנטי דמוקרטית שהיתה בכנסת האחרונה. זאת לא בעיה של עניים בלבד.

-אולי, אבל אפשר לטעון שזה לא ליהוק מושלם. למה היא?
למה לא היא?

-כי עובדה שזה לא עבד. היא נראית מנותקת מהטקסט, צינית. בקיצור - קצת מנותקת
זה סרטון שפונה לאזורי לב העיר, היה לנו חשוב לפנות אליהם כי זאת הסביבה שלנו. במרצ אהבו את הקמפיין עד כדי כך, שביקשו לקחת את זה לשידורי התעמולה שלהם. הסרטון עם דפנה לא שודר בגלל הסערה. במשאבים הדלים שלנו, לא היתה לנו אשליה שנגיע לכל בית במדינה. באיזורים שלנו, אנשים רוצים לדעת שהם מצביעים הצבעה נכונה.

-מה זה הצבעה נכונה? פוליטית?
אופנתית, מגניבה. מרצ נתפסה בתחילת הקמפיין כמפלגה לא מגניבה. המון מצביעי מרצ פוטנציאלים שקלו להצביע ל'ארץ חדשה' כי היה להם גרוב ורני בלייר הוא איש מגניב. במסיבת ההישג של מרצ, אמרו לנו אנשים מהמפלגה שהם זוקפים לזכותנו מנדט אחד לפחות. לא התכוונו שכולם יאהבו את הקמפיין הזה, וגם לא את כל 3 הסרטונים, הם פנו לקהלים שונים ועסקו בנושאים שונים.

-אז לא היתה לך בעיה עם התגובה לסרטון?
הבעיה היחידה שלי היתה עם הנסיונות של בל"דיסטים ודע"מיסטים להשתמש בסרטון של דפנה כעוד הוכחה לכך שמרצ היא מפלגה לבנה וגזענית, שזו באמת האשמה מגוחכת. היו שם 2.3 שניות שבהן מופיעה כותרות כמו "ערוץ 10 יורשה להמשיך לשדר, אבל על מיוט", "מי שלא ישרת בצבא לא יורשה להצביע בבחירות", והשלישית - "מעריצי הפרויקט של רביבו יקבלו זכות הצבעה כפולה", והמשפט האחרון חולל סערה אדירה.

-סימן שיש לזה רגישות, זו נקודה חלשה של המפלגה
זה להוציא את הבדיחה מקונסטקס.

-לאנשים אין חוש הומור ואת זה חייבים לזכור, בוודאי בקמפיין בחירות, ובטח שמרצ
ההתלבטות הגדולה היתה איזה מצביעים יקבלו זכות הצבעה כפולה, מעריצי הפרוייקט של רביבו או מעריצי שלמה ארצי.

-שלמה ארצי יותר נועז בעיני
פחות מצחיק בעיני.

-למה? זה מצביעי מרצ הזקנים, בקיבוצים...
הם פחות מעניינים אותנו בקמפיין הזה.

תגיד "טעינו", נו...
לא חושב שטעינו. קודם כל, כשמוצאים דברים מקונטקסט, הכל יכול להיות טעות. תקפו אותנו גם על השימוש שבמאיה בצלאל - למה אתם מביאים אשה מזרחית מלאה עם מחשוף... מאיה היתה בנוער מרצ בקרית גת מגיל 12. זה לא טקסט ששמנו לה בפה. עבדנו עם כל אחד מהפרזנטורים כדי שהטקסט יישב לו בטבעיות. בסוף הסרטון היא צועקת "מאמי, לחמם לך אוכל?", זה היא שהוסיפה את זה. מי שמחפש אותנו ימצא אותנו בכל פינה. הבעיה התדמיתית שלמרצ היא בעיה שולית.

-זו לא בעיה שולית בכלל בעיניי
זו בעיה שולית. זו מפלגה שעוברת שינוי וברור שחלק מזה הוא שינוי תדמיתי. גם עניין היצוג צריך להיפתר, אבל הוא לא יכול להיפתר על ידי זה שיביאו מזרחי ייצוגי, ויעמידו אותו במקום השלישי. זה לא יכול להיות מלאכותי. מי שנעלב מהמשפט על 'הפרויקט של רביבו', לא יצביע למרצ אף פעם. המתקפה הגדולה על הקמפיין הזה באה מאזורי דע"ם ובל"ד. יושבת בחורה ישראלית לשעבר בטמפה ארה"ב, בשם איריס נוי , וכותבת משם בפייסבוק מכתמי שטנה על מרצ ונוצרת סערה. ואז מצטרפים אליה כולם בטענה שמרצ היא מפלגה של שבט לבן.

-לפחות עשיתם רעש, כמו שרציתם
כשאתה עושה קמפיין גרילה, אתה רוצה לעשות את הרעש הזה, להתפרע, להיות לא פוליטקלי קורקט. ואם פעילות של בל"ד זועמות - ברינג איט און, סבבה.


"היום יש ב'ידיעות' פחות חופש מערכתי"


-עכשיו כשאתה מפוטר תעשיית התקשורת, אולי הקמפיין הזה יפתח לך דלתות במשרדי פרסום
אני לא מעוניין לרתום את הכישורים שלי למכירת זבל שאנשים לא צריכים. כי מה מפרסמים? רק מוצרים שלא צריך. לא מפרסמים עגבניות או לחם.

-אז איך שרדת בעיתונות, ובעיתון כמו '7 לילות' שמבוסס יח"צ, או ב'רייטינג'?
תרבות היא תחום שיותר קל לשרוד בו.

-אבל זה בסך הכל זרוע של יח"צ.
כעורך, אתה יכול לא לשתף עם זה פעולה. ככל שאתה יותר בכיר ומנוסה, אתה יכול להתחמק מזה. התמזל מזלי ועבדתי במקומות שנתנו לי לעשות מה שאני רוצה, רוב הזמן היה לי מאד כיף.

-אז איך זה נגמר ככה ב'ידיעות'?
עד היום אני לא יודע מה הסיבה האמיתית שבגללה פוטרתי.

-בגלל הקיצוצים, לא?
בשימוע לא היה להם הסבר טוב למה אני מקוצץ. זאת זכותם לקצץ, אבל הם צריכים לנמק. בסופו של דבר, קיבלתי התראה מאד חריגה, כמעט חצי שנה עד הפיטורים. יכולתי להיאבק. העובדה שהייתי ממנהיגי ועד העובדים הזמני, היתה אמורה להגן עלי אם הייתי הולך לבית הדין לעבודה. 'ידיעות אחרונות' נחשב שם למעסיק עוין.

-לא פלא שביבי רוצה לפרק אותו. אז למה לא נלחמת בבית הדין לעבודה?
אני לא מעונין לעבוד במקום שלא מעוניין שאעבוד בו. לא נהניתי בקדנציה האחרונה שלי מספיק כדי שאיאבק. את כל מדיניות הקיצוצים אני מכיר היטב מהתקופה שלי ב'מעריב'. אמרתי להם שאם יסבירו לי מה ההיגיון הכלכלי בקיצוץ שלי, אני אלך בשקט.

-זה לא סוד שאתה ועורך העיתון, רון ירון, כבר לא...
איתרע מזלו של 'ידיעות' שיש לו היום עורך ראשי מאד לא מוכשר, ורואים את זה בשנתיים האחרונות. עבדתי תחת רפי גינת ושילה דה בר ואילון שליו, והמשותף להם היה שהם נתנו אוטונומיה מאד גדולה לעורכי המוספים והמדורים.

-גם גינת?
רפי היה פלורליסט גדול. אני יודע מקריאה בעיתונים שהיו נקודות שבהן הוא התערב בצורה בוטה, אבל כשהייתי מבקר טלוויזיה, הוא מעולם לא התערב במה שכתבתי, וגם לא לעורך '7 לילות' באותה תקופה. הוא היה עורך רך ולא כוחני, בניגוד לתדמית שלו, ובעיקר הוא נתן המון חופש.

והדבר הזה נגמר בשנתיים האחרונות, מאז שרון ירון נכנס לתפקיד. הוא מאד ריכוזי, הוא מתערב ברמת הפסיק, כמו במקרה של המיקום של שלמה ארצי בדירוג זמרי ישראל בעיתון. בשנתיים האחרונות חל שם תהליך הידרדרות ברמת התוכן, והיום יש שם פחות חופש מערכתי.

רון ירון הוא האיש שהביא את קרן פלס ואת שלמה ארצי לכתוב מדורים ב'7 ימים'. בעיניו מדובר בהישגים גדולים, בעיני זה ליקוי מאורות במיוחד לאור מצבו הכלכלי של העיתון. אני בטוח שבסכום שפלס מתקבלת, אפשר להעסיק 2 עתונאים לפחות ובסכום של שלמה ארצי אפשר להעסיק ארבעה. העובדה ששניהם כותבים ב'7 ימים' לא הוסיפה ל'7 ימים' ולו קורא אחד. רון ירון בטוח שזה הישג. הוא חושב גם שהריאיון עם מרגלית צנעני אחרי השחרור, הוא הישג. אבל איך זה יכול להיות הישג עיתונאי, אם הוא תואם עם היחצנים שלה עד לרמת על מה היא תדבר ועל מה לא? זו כתבה יחצנית שמעניינת הרבה אנשים, אבל זה לא הישג עיתונאי. והוא כתב לכל עובדי המערכת מייל שבו הוא מהלל את ההישג הזה. אז הוא לא מבין עיתונות בכלל.

מ'ידיעות אחרונות' נמסר בתגובה: "אם זו דעתו של ירון טן-ברינק על 'ידיעות אחרונות', מדוע הוא ביקש שוב ושוב להישאר בעיתון בכל תפקיד שנמצא עבורו? וגם כאשר פוטר לפני כמה חודשים, הוא ביקש לדחות את מועד עזיבתו כמה שיותר, ולכתוב עד הרגע האחרון - כפי שאכן קרה. יש לנו הרגשה שאם פיטוריו היו נמנעים - היה טן-ברינק מספר לכם עד כמה העיתון מצויין ועד כמה הוא גאה לכתוב בו, כפי שכתב בעצמו במיילים ששלח לעורכיו וכפי שאמר בעל-פה בשיחות שקיים עמם ועם חבריו ב'ידיעות אחרונות'".


לא צריך ערוץ מוזיקה, אין הצדקה לערוץ 10


-היה לך ניסיון כעורך טלוויזיה, בתכנית 'ערים' עם דנה ספקטור ורן שריג בערוץ 24, ששודרה גם בערוץ 2 בלילה. למה זה לא המשיך?
לא יודע. אבי ניר אהב את זה - הוא אמר לנו, וגם הצופים. זו תכנית שעולה 10 שקלים, אבל עדיין יותר יקרה משידור חוזר של סיינפלד.

-זה לא החזיק הרבה זמן. ועכשיו מנסים לשקם שוב את ערוץ 24
לא נתנו לנירית וייס מספיק זמן, מהלך כזה דורש זמן. אז עכשיו מנסים שוב. אבל לערוץ הזה אין ולא תהיה הצדקה כלכלית. וזה יכשל שוב. אין שום צורך אמיתי בערוץ מוזיקה ישראלי.

-איך התרשמת מ'קשת' כשעבדת שם?
עובדים שם אנשים סופר מוכשרים בכל תחום, כמו מולי שגב, ותכניות נהדרות כמו 'ארץ נהדרת', ויש שם גאוות יחידה עצומה, אבל לפעמים זה ממש כמו כת. גם כשהם עושים ריאליטי, הם עדיין משוכנעים שזה ז'אנר עליון ולא מספיק להם רייטינג גבוה, חשוב להם גם מה חושבים עליהם. היתה לי עורכת משנה, בחורה מבריקה וצעירה, שהייתי לוקח הלאה לכל מקום. היא גדלה בבניין, בערוץ 24, והיא היתה משוכנעת שפליטי 'האח הגדול' כמו דנה רון, הם A-ליסט. באיזה יקום מקביל הם A-ליסט? ביקום המקביל של 'קשת'.

-הם מצצו מאלירז שדה כל מה שיכלו - הוא משלם לא מעט על המיליון שלו
אלירז הוא מגיש ראוי מאד, יש לו עקומת למידה יפה מאד. הוא לא פחות טוב ממגישים אחרים.

-קראת שליהיא גרינר בוכה שכבר לא מזמינים אותה לפתיחות?
נורא עצוב. אבל היא הולכת לקדם ארוויזיון עכשיו, אז אולי היא תנצח שם, ויסתבר שהעורכת משנה שלי צדקה כל הזמן.

-על בטוח. אז מה אתה עושה בימים אלו?
גם אני, כמו כולם, עובד על סטרט-אפ עיתונאי. אין לי מושג אם הוא יקרה ויצליח. מספיק שמישהו אחד ימצא את השפה החדשה של עיתונות העידן החדש, ואז כולם יוכלו להעתיק אותו. עכשיו מחפשים את הפורמט.

-ואם בינתיים יקראו לך פתאום לערוך את '7 לילות'?
בתנאים שבו הוא מיוצר, עם התקציב הדל שלו - זו משימה חסרת פשר. התפקיד המרכזי של עורך היום הוא לקצץ, ואני לא מעונין לקצץ. לא עזבתי את 'ידיעות' בטריקת דלת, אני לא פוסל כלום. לא אעבוד יותר עם רון ירון, אבל 'ידיעות' הוא מקום רלבנטי.

-הזכרת את רפי גינת, מה דעתך על המינוי שלו למנכ"ל ערוץ 10?
ערוץ 10 הוא ערוץ גוסס. הוא מונשם באופן מלאכותי. אין לו זכות קיום כלכלית.

-אבל נלחמת נגד הסגירה בשטף קצף - זה מתוך סולידירות לעובדים או לערוץ?
כל עוד הערוץ פועל, נלחמתי על השמירה של הזכויות שלהם, אבל תרומתו של הערוץ לדמוקרטיה צנועה מאד.

-נכון, אבל זה מפחיד לחשוב על ערוץ 2 לבד
יש מקום לרפורמה מוחלטת בשוק הטלוויזיה, אבל יש יותר מידי אנשים שמעוניינים שזה לא יקרה. זה מגוחך שיש 3 גופים רגולטורים מנופחים שעלותם למשלם המסים עצומה - רשות השידור עם יותר ממליארד שקל בשנה, הרשות השנייה בסביבות 100 מיליון שקל בשנה, ומועצת הכבלים והלווין עוד 50 מיליון. על מה הולך הכסף? ממילא הרגולציה חלשה.

-כדי להוריד תכניות שמבוססות על תוכן שיווקי
רק כדי להעלות אותן בשם אחר, ועכשיו יקח להם עוד 4 שנים לגלות את זה, ואז יפתחו שוב בהליך כדי לברר מה קורה.

-בירוקרטיה זה מקום טוב לעבוד בו
אם ממנים למנכ"ל הרשות השנייה אדם שעד לפני רגע קיבל את הצ'ק שלו מהאחים עופר, שמחזיקים ב-50% מ'רשת' (שי באב"ד, לשעבר מנכ"ל צים), לא משנה מי יהיה מנכ"ל ערוץ 10 או אם 'קשת' ו'רשת' יפסידו או ירוויחו, או מי יתמזג עם מי. הטלוויזיה בארץ היא דבר מת.

-תראה כמה הרגנו בשיחה אחת - את הפרינט, את הטלוויזיה, מה נשאר לנו?
יש לך ספק שבחרנו את המקצוע הלא נכון? יש לי חברים למקצוע שעושים הסבה, הרבה מאד להייטק, יש לי חברה טובה שהלכה להיות אחות, ואחרת הפכה לעובדת סוציאלית. בחרנו מקצוע שיש לו חשיבות גדולה לתרבות ולדמוקרטיה, ואלה שמנהלים אותו לא מבינים את זה בכלל. השינוי צריך לבוא משינוי מבנה הריכוזית.

-אז הנה חזרנו למחאה החברתית
נכון, ולכן אין ברירה אלא להפוך יותר ויותר אקטיביסט. אתה לא יכול לשבת ולחכות לתפקיד הבא במנגנון ההולך ונרקב.

-ובטוח שלא תלך לפוליטיקה?
אני כבר בפוליטיקה. אני לא חולם להיות חבר כנסת, אבל זה יכול להיות אמצעי שמשרת מטרה. זה לא במחשבותי כרגע.

-אז איפה טעית במהלך הקריירה שלך?
הטעות הגדולה של הדור שלנו היא קודם כל שהלכנו להתעסק בתרבות ובידור.

-אתה מכה על חטא על 'רייטינג'?
לא רק על 'רייטינג'. העדפנו לעסוק בהבלים.

-ההבלים האלה עניינו אותך פעם
זה תחום שהוא מעניין וחשוב, אבל במדינה כמו ישראל, זה שאנשים כמוני וכמוך היו עסוקים בשנות ה-90 יותר במה קורה ב'סיינפלד' וב'ברוולי הילס', במקום במה קורה מתחת לבית שלנו - יש לנו חלק ממה שקורה עכשיו. חשבנו שפוליטיקה זה דבר מלוכלך ולא רצינו להתעסק בזה.

-חשבנו שזה של גדולים
התעסקנו במה שמגניב - סיטקומים, ומוזיקה אלקטרונית ולהעריץ את HBO.

-אז עכשיו גדלת ומישהו אחר מספר כמה 'בנות' נפלאה, והיא נפלאה. אולי פשוט התבגרת?
צריך מקום לאסקפיזם בתרבות שלנו, אבל אצלנו - האסקפיזם ניצח.