אחיי השמאלנים: 'קבוצה שלטת, אשכנזית מבוססת, תל אביבית, שנותנת את הטון'

השבוע זכתה חני לוז, יחד עם עורך 'העין השביעית' חנוך מרמרי, בפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ. הפרס, על סך 5,000 דולר לכל זוכה, מוענק זו השנה ה- 13 על ידי 'האגודה לזכות הציבור לדעת'.

לוז, תושבת בית-אל, מפרסמת טור שבועי בשבועון 'בשבע' וגם פרסמה סדרת כתבות באתר 'סרוגים', ומזה 16 שנים עוסקת במאבק לייצוג הולם בתקשורת גם לצד הימני של המפה.

היא כתבה נגד המשך העסקתו של רמי יצהר בגל"צ, תקפה את אמנון אברמוביץ' על כך שהוא מקדם את האג'נדה השמאלנית שלו ב'אולפן שישי', ויוצאת נגד הנטייה הכללית של התקשורת, לטענתה, להעלים את אלימות הערבים כלפי המתנחלים ולהעדיף להבליט את האלימות ההפוכה. השבוע היא מסבירה למה ההתקפה על שי פירון בגל"צ היא חלק מאותה הטיה, ומה היא אוהבת ב'העין השביעית'.

-קודם כל ברכות על הפרס. ידעת שתזכי?
בפרס זוכים גם כאלה שנבחרו על ידי ועדה וכאלה שנבחרו על ידי הצבעות של גולשים באינטרנט. עליי המליצו באתר 'סרוגים' ואני נבחרתי למעשה על ידי הציבור.

-מה זה אומר בעצם? איך "רצים" לפרס?
לרוץ מבחינתי זה לעשות קבלנות קולות לעצמי, לעשות לעצמי קמפיין בפייסבוק ודרך האימייל.

-למה ביקורת התקשורת מעסיקה אותך?
אני עושה את זה הרבה שנים. הבמה הראשונה שלי בעיתונות הייתה ב'הצופה' ב-97'. היה לי טור אישי שהפך טור ראשוני בנושא ביקורת התקשורת במגזר. זה מעסיק אותי, כי בישראל יש מאבק תרבותי, הוא קיים מרגע הקמתה ולמעשה עוד קודם לכן, והמאבק הוא על השליטה וההשפעה על כלי התקשורת הגדולים ועל דעת הקהל, מי ששולט בהם שולט בדעת הקהל. בהתחלה היה במדינה מונופול תקשורתי וערוץ אחד ממלכתי, עם קול ישראל וגלי צה"ל, ושם נמשכה מלחמת תרבות סמויה. אבל מי שנמנה עם הציבור הדתי, והדתי לאומי בפרט תמיד הרגיש שיש הטיה. הנרטיב שנשמע בכלי התקשורת הממלכתיים הפוך להשקפת העולם הדתית ויוצא נגדה. זה מתבטא באייטמים שמחפשים את הדת והרבנים והלכות, או כותרות שידגישו אם עבריין פלילי הוא מהמגזר החרדי.

-טענות דומות אפשר להגיד גם על עבריינים ערבים או מתנחלים או עובדים זרים או מזרחיים. ואלה טענות שחוזרות
לא ככה. הנה - על האנס מגן העיר לא אמרו שהוא ערבי, לא בכותרות הראשיות ו-80% מהקוראים רואים רק את הכותרת. עובדה שהכותרת הייתה "האנס מגן העיר הורשע", ולא "האנס הערבי".

-אבל בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה על כך שהקורבן רצתה להפוך את זה למקרה של אירוע על רקע לאומני, אז בוודאי שהיה כתוב שהוא ערבי
זה סופר בחלק מהכותרות, אבל הוא הוצג כ"אנס מגן העיר". כשהיה כתוב השבוע שמצאו נשק ותחמושת בצפון הארץ, לא פירטו שזה היה אצל ערבים. או כשכתבו על החשוד בשפיכת חומצה על פניה של נערה בן 15 מנצרת, לא הייתה כתובה זהותו המגדרית. החזרה הסיסטמית על המגזר חרדי או על מתנחלים בכותרות, גורמת להטיה שלילית ומשפיעה לטווח ארוך.

-אבל הדרת נשים, לדוגמה, מתרחשת בחברה החרדית, לא בחברה אחרת
המושג "הדרת נשים" זה מטבע לשון שהפך למוסכמה. יש תת תרבויות שונות, ובתרבות החרדית מקובל להפריד בין נשים וגברים. השאלה שלך נשאלת מנקודת ההשקפה של חייך. כתבתי על זה כבר לפני 4 שנים ב-ynet.

-כתבת שגם ביפן יש אוטובוסים לנשים כדי למנוע הטרדה מינית, אבל לא זה מה שעומד מאחורי הקריאה לנשים לעבור לאחור, וגם דתיות מתלוננות בבית שמש שהן צריכות לעבור למדרכה אחרת. גם להן זה מפריע
אף אחד לא מצדיק התנהגות אלימה או מזלזלת בנשים או בכל אחד, אבל כשיש חברה שרואה בהפרדה בין נשים וגברים ערך חינוכי ואידיאל כדי למנוע בעיות, ואם עולות נשים בכוונה כפרובוקציה על אוטובוס של גברים, אז הזרקור או זכוכית המגדלת שמניחים באותו רגע על החברה החרדית, יוצר דימוי שלילי שמתקבע על כל המגזר החרדי.

-חיילת שעולה לאוטובוס לא עושה את זה כפרובוקציה. מה לגבי הצגת מתנחלים בתקשורת?
אני חלק מהם. אני חיה בבית אל 20 שנה ולפני כן בישוב אחר מעבר ל"קו הירוק". אנחנו חווים פה התנכלויות ומעשי אלימות באופן יומיומי, יש לי רשימה של מקרי אלימות נגד יהודים בכבישים. זה לא מופיע בתקשורת ולא תופס כותרות, זה בבחינת כלב נשך אדם, אבל עכשיו כולם כותבים על מקרי אלימות נגד ערבים. אבל אני אומרת לך שאנחנו שולחים תמונות של אבנים שנזרקו על תינוקות והן מכוסות בדם, ואף אחד לא מפרסם את זה.

-אולי זה כי כשאתה יושב בפתחו של הר געש, אתה צריך לקחת בחשבון התלקחות?
יש היום של דור שני שגדל כאן תחת מיגון, נערים ונערות שחוטפים אבנים באופן קבוע והם הפנימו שאפשר לזרוק אבנים, אלה מקרים ספורים.

-ותקיפת האישה הערבייה ברכבת בירושלים?
לא ברור מה בדיוק קרה שם. הם טוענים שהערבייה התחילה את הפרובוקציה.

-זה משנה מי התחיל? התמונה מספרת משהו מאד ברור, הם היו רבים והיא אחת. את מדברת על הטיה של התקשורת. אולי צריך שכמו 'פוקס ניוז' ו'ישראל היום', כל כלי תקשורת יצהיר על האג'נדה שלו והקוראים והצופים ידעו למה לצפות
אני מסכימה איתך, אבל הבעיה היא בכלי התקשורת הציבוריים וערוץ 2 הוא מסחרי אבל גם ציבורי. פנינו לרשות השנייה גם בעניין לא פוליטי, בטענות שכספים מועברים כדי לקנות אייטמים בתכנית הבוקר. אני לא אתפלא אם זה ככה גם ב'בוס בהסוואה'.

-גם אני לא
אז אני אומרת - בואו תעשו את זה לגיטימי בלי פרסומת סמויה. פשוט תגידו: התכנית הבאה בחסות רמי לוי, נגיד, או מי שזה לא יהיה, והציבור יידע מה הוא רואה.

-מה יש לך נגד גל"צ?
הבעיה שלי היא לא עם כלי התקשורת הפרטיים, אלא כשברשות השידור ובגלי צה"ל כל המגישים מביאים את הנרטיב של השמאל: מיכה פרידמן, רזי ברקאי, יעל דן - שיביעו את ההשקפות שלהם ברדיו פרטי. אדרבא, שיהיה רדיו של השמאל ורדיו של הימין ורדיו של המרכז, אבל כרגע כלי התקשורת הציבוריים נוטים באופן בולט לצד פוליטי אחד - שמאל. הם קידמו את ההתנתקות ואת אוסלו. בסוף מערכת הבחירות האחרונה, היה ברור לכולם שהם עשו גילוח לנפתלי בנט, והעבירו קולות ללפיד.

-אני דווקא ראיתי 2 כתבות פרופיל ב'אולפן שישי' על בנט ולפיד, והן היו בעיני מאד זהות במשקל, גם ללפיד לא עשו חסד, ודווקא הביעו הערצה לכוח ולכריזמה של בנט
אבל נסים משעל ראיין ראיון כאסח את בנט ואחרי זה שודר הראיון שלן עם יאיר לפיד, ואותו לא חיפשו כמו את בנט. ואם מישהו הסתיר רשימות, זה יאיר לפיד, מי יודע מי יש לו במקום 20?

-אולי זה כי מספר 14 ברשימה של בנט קרא לפוצץ את אל אקצה ולהקים את בית המקדש השלישי
הוא לא אמר לפוצץ, וכל יהודי מתפלל להקמת בית מקדש שלישי.

-זה נתון לוויכוח - הוא איחל שדבר כזה יקרה, וזה בוודאי יותר תופס כותרות מאשר הישגים של מתאבק ברשימה של לפיד
אבל זה רק מוכיח את הטענה שלי על הטיה לכיוון שמאל. הנה, השבוע הסערה על דברי שי פירון לתלמיד. מה הוא בסך הכל אמר? שהעיתונות מחנכת לביקורתיות, לעין רעה, ליהנות מכישלונו של האחר, ושכדאי לו להימנע מקריאת עיתון. אז בגלל זה הוא לא ראוי להיות שר החינוך? בציבור הדתי מחנכים לשמירת הלשון, וזה חשוב ברמת המיקרו כמו בזוגיות אבל גם ברמת המקרו. חיפוש הרע בכל דבר הוא הרסני.

-השאלה היא מה חשוב יותר - זכות הציבור לדעת או זכות הציבור ללשון נקיה. וזה בעייתי ששר בישראל ימליץ לא לקרוא עיתונים חילוניים או יהיה נגד מכירת בתים לערבים, כמו שפורסם על פירון
ושר שהילדים שלו הולכים לראות את הכוכבים של הפסטיגל, זה יותר טוב?

-זה כבר עניין של טעם, זה לא פגיעה בדמוקרטיה
נכון - זה עניין של דיון ערכי, אבל הבעיה היא איך הדברים הוצגו בגל"צ, ולא בדרך של דיון. אין פה תרבות דיון, ישר מתייגים את הציבור וכך סותמים את הגולל על הדיון הערכי.

-הזכרת את רשות השידור. מה לגבי ערוץ 1? הוא הרי נשלט על ידי לשכת ראש הממשלה. זה בסדר?
ערוץ 1 לא בשליטת ראש הממשלה, זה לא מוכח.

-רביב דרוקר לא יסכים איתך, אבל הטענות שלך של תיוג נשמעות גם על ידי קבוצות אחרות כמו ערבים ומזרחים, למשל אנשי הקשת המזרחית
נכון. יש קבוצה שלטת קטנה, אשכנזית מבוססת, תל אביבית, שנותנת את הטון וקובעת מה זה "אנחנו", וכל השאר זה "הם", והכל משודר מנרטיב של מי שאינה קבוצת הרוב, אבל הפכה את עצמה לרוב.

-הרוב הוא לא חרדי ולא מתנחלים
אבל המדינה היא גם לא שמאלית. רוב האנשים שומרים כשרות, רוב מוחלט צם ביום כיפור. אז איפה את שמה את שומרי המסורת - הם נחשבים חילוניים? מי פה הרוב? רוב המחקרים מראים שהטלוויזיה הציבורית מראה את הקו התרבותי של השמאל האשכנזי האליטיסטי שדיברתי עליו קודם.

-הנה גמר 'איל גולן קורא לך' שודר בערוץ 2, והבעיה לא הייתה תרבותית אלא של בעלות צולבת
היום יש לי שיתוף פעולה גדול עם פעילים שבאים מהצד המזרחי, שיש להם טענות דומות - למה רק גמר 'איל גולן' מגיע לערוץ 2? יש פה חלוקה לא פרופורציונית של זמן המסך, שלא תואמת את החלוקה התרבותית במציאות.

-אולי הבסיס לטענת ההטיה לשמאל היא שהיסטורית עיתונאים שייכים יותר לשמאל, ליברליים יותר
באירופה העיתונות יותר שמאלנית ויש עיתונות גם במגזרים האחרים. פעם הקומוניסטים מינפו את עצמם בכלי התקשורת. אבל השיח העיתונאי לא צריך להיות שלילי וביקורתי.

-למה בעצם? ביקורתיות עומדת בבסיס התקשורת. הבעיה היא כשעיתונים משרתים אינטרסים אחרים ושוכחים להיות ביקורתיים. ואולי בכלל צריך לחנך את הקוראים לקריאה ביקורתית, שידעו מה המנגנון הכלכלי שמניע את הכותרות הראשיות, מאיפה מגיע הכסף, ומי שייך לאיזה צד של המפה, שידעו מי ומה משמעות האולפן הסגול של סלקום. למה לא לחשוף את המנגנון?
אני מסכימה איתך בזה, ואני חושבת שצריך לחשוף את המנגנונים שמאחורי התקשורת.

-בעניין הזה את דווקא מאד יכולה להזדהות עם הזוכה השני הפרס, חנוך מרמרי ו'העין השביעית'. מה דעתך על האתר?
הייתי מנויה עליו הרבה שנים. הרבה מהכותבים באו מ'הארץ', רמת הכתיבה שם מאד גבוהה ומעניינת, ולפעמים יש שם הרבה דברים שאני מסכימה איתם אבל יש גם הרבה שלא. באופן כללי, הנרטיב שלהם בא מצד שמאל. בוואלה, אגב, כשכתבו על הזכייה, תייגו אותי כימנית.

-וזו בעיה? את הרי מתייגת את עצמך כימנית
זאת לא הנקודה. אם אתם מתייגים אותי כימנית, למה שלא תתייגו באותה ידיעה את 'העין השביעית' כשמאל? התיוג מפריע לי. זה כלי של הברנז'ה לאוורר את הדברים שמפריעים לה. הרבה פעמים אני מסכימה עם מה שנכתב ב'העין השביעית', אבל יש לי גם ביקורת מכיוון אחר, שלא מושמעת שם אלא רק אם זה בטון מזלזל. כמו שאומרים, עט חזקה מחרב. ואני אומרת - המחק חזק עוד יותר מהעט. ההתעלמות או הזלזול שלהם במה שאומרים אנשים שדעותיהם שונות, חורה לי. זה חוסר פלורליזם של אלה שחורטים את הפלורליזם על דגלם.

-פרסמו משהו שלך פעם ב'העין השביעית'?
מעולם לא. אני עוסקת כבר הרבה שנים בביקורת התקשורת ואני מאד מוכרת בציבור שלי, אז למה הם עדיין לא מצאו שם במה למסר מהצד השני של המפה הפוליטית?