under 40: "הטאבלט לא יפתור את המודל העסקי המעורער של העיתונות"

בתחילת החודש עבר 'הארץ' לשיטת חומת תשלום, ושוק התקשורת המקומי צופה מן הצד כדי לראות האם המהלך של אנשי שוקן יצלח או לאו. לרגל המהלך, היום מערכת פינת under 40 את ליאור קודנר, ראש חטיבת הדיגיטל של קבוצת 'הארץ - TheMarker'.

.

1. מה הכי אנדר רייטד בתחום שלך?
בניית קהילה של הגולשים. אתרי האינטרנט עסוקים בהשגת טראפיק על ידי הגדלת מספר המשתמשים הייחודיים (היוניקים) שמבקרים באתר מדי חודש. כך וואלה ו-ynet יכולים לריב מי האתר הכי גדול בארץ. בעיני, המדד הכי חשוב הוא לא מספר הגולשים אלא נאמנות המשתמשים - כל כמה זמן הם מבקרים אצלך וכמה זמן הם נשארים באתר.

2. מה הכי אובר רייטד בתחום שלך?
האייפד. אני מת על האייפד שלי ולא נפרד ממנו. יצרנו אפליקציות אייפד ל-TheMarker, 'הארץ' באנגלית ולמוסף. אבל הטאבלט של אפל הוא עוד כלי בשורה של פלטפורמות דיגיטליות. הוא לא יפתור את המודל העסקי המעורער של העיתונות. צריך להסתכל על כל הזירות הדיגיטליות - איך המוצרים שלך מוצגים ועובדים גם באנדרואיד, בסושיאל ובעיקר בווב. חשיבה הוליסטית מהסוג הזה יוצרת זהות אחידה למותג בכל זירה.

3. מהו ההישג הכי משמעותי בקריירה שלך עד היום?
בשנתיים האחרונות אנחנו מובילים מהפכה דיגיטלית בשוק העיתונות הישראלי. 'הארץ' היה כלי התקשורת הראשון שעבר לשיטת עבודה של דיגיטל פירסט, במסגרתה כל התכנים שמוכנים לפרסום עולים באתרי האינטרנט של הקבוצה ולא מחכים לעיתון של מחר. התחלנו לעבוד 24/7, התמקצענו באינפוגרפיקה אינטראקטיבית, השקנו אתרים חדשים ל'הארץ' בעברית ובאנגלית ופיתחנו אפליקציות לסמרטפון ולאייפד שקיבלו ביקורות מעולות ואף המלצה מאפל. המהלך הזה הגיע לשיא בתחילת החודש כאשר הצגנו מנויים דיגיטליים.

4. מהו הרגע שהיית רוצה למחוק מהקריירה?
כשהייתי עורך חדשות החוץ של 'הארץ', ראיינתי את הדלאי לאמה ושאלתי אותו שאלה קשה: "מה יקרה לתנועה הטיבטית כשתמות?". הוא החוויר, זז בחוסר נוחות בכיסא, אבל אז חייך וענה בכנות מעוררת כבוד שהתנועה אכן תספוג מכה כואבת כש״הפנים״ של המאבק כבר לא יהיה שם. היום עדיין הייתי שואל את אותה שאלה, אבל הייתי מנסח אותה יותר בעדינות.

5. אם לא היית עוסק במדיה דיגיטלית, בטוח הייתי עוסק ב:
יזם הייטק. התאהבתי בתחום הזה במהלך השנתיים שגרתי בעמק הסיליקון. כבר חשבתי לפתוח סטראטאפ משלי לפני שחזרתי לארץ, אבל בינתיים זה בהולד.

6. מי פתח לך דלת?
גיל עומר, שמנהל היום את מוזיאון הילדים בחולון וקיבל אותי ב-1997 לגלי צה"ל, היה המורה הכי טוב לעיתונות. אדר פרימור קיבל אותי לחדשות החוץ ב'הארץ', דב אלפון החזיר אותי לעיתון לפני שנתיים. המהפכה הדיגיטלית שאנחנו מובילים היום לא הייתה מתבצעת ללא המחויבות של העורך אלוף בן, וכמובן המנכ"ל רמי גז והמו"ל עמוס שוקן.

7. מהם מקורות ההשראה שלך?
השהות בסיליקון ואלי הייתה חוויה מדהימה. לשבת בנאט האוס - הפאב השכונתי של מארק צוקרברג, לאכול סושי בקפטריה של גוגל, לשמוע המון רעיונות מדליקים, לפגוש את המרצים הכי טובים בעולם, ללכת להרצאות של ביל גייטס או ארנולד שוורצנגר - אין משהו שמשתווה לזה.

8. כלל אחד בעבודה שאתה לעולם לא מפר?
לא לפסול מייד רעיונות. בכל עבודת צוות נזרקים לאוויר המון רעיונות, חלקם יתבררו כמעולים - אחרים פחות. בעולם הדיגיטלי הכל מדיד ואפשר לבדוק פיצ'ר חדש או כותרת בקלות רבה. לעתים קרובות העובד הכי חדש יביא את הרעיון הכי טוב, ולא העובד הכי בכיר. גוגל לימדו אותנו את כלל ה-a-b טסטינג. אפשר לבדוק רעיונות זה מול זה, לבחור את המוצלחים באמצעות גולשים אמיתיים ולהמשיך ולפתח את התהליך האבולוציוני הזה.

9. כשהיית קטן, מה רצית להיות כשתהיה גדול?
רופא. כמו אימא שלי ואחותי, שבכלל רצתה להיות עיתונאית.

10. מה הדבר הבא שהיית רוצה לעשות?
אני מאד אוהב את מה שאני עושה ואת תחום הניו מדיה. יש לי עוד אתגרים רבים בתפקיד הנוכחי, והייתי רוצה להמשיך לגדול ב'הארץ' שם אני עובד מאז שהשתחררתי מגל"צ לפני כ-12 שנה. בכל מקרה, הכיוון הוא התווית והובלת פעילות הדיגיטל והניו-מדיה של ארגון גדול. וגם אני צריך לחזור לכושר - יקרה אחרי החגים. באמת.

לסיכום, פרויקט בתחום הניו מדיה שהרשים אותך במיוחד
ניו יורק טיימס מובילים כבר שנים בתחום האינטראקטיב והחדשנות בין אתרי החדשות באינטרנט. אחד הפרויקטים המרשימים מהתקופה האחרונה הוא snow fall . במשך חצי שנה חקרו 12 אנשי מערכת הטיימס מפולת שלגים שקברה גולשי סקי וסנואובורד במדינת וושינגטון. אין אף כלי תקשורת בישראל שיכול להרשות לעצמו פרויקט כזה, שמשלב בצורה אינטגרטיבית טקסט, אינפוגרפיקה אינטרקטיבית, וידאו וצילום. אבל זה בהחלט מעורר השראה ומייצג דרך חדשה ומרשימה לספר סיפור בעידן הדיגיטלי.