"כשדרור אמר שיש לו 6 ראשי שב"כ - צריך להיות אידיוט כדי לא ללכת על זה"

הבוקר (שישי) יוצאת פיליפה קוברסקי, ליריד הטלוויזיה מיפקום בצרפת, המקום שבו נמכרים פורמטים ישראלים כמו לחמניות וגם - במיוחד במסגרת המקדימה של מיפ-דוקו - סרטי תעודה לטלוויזיה.

קוברסקי וחברת 'סינפיל' שבבעלותה, יחד עם מפיקים שותפים צרפתים, עומדים מאחורי ההצלחה הבינ"ל של הסרט 'שומרי הסף', שהיה קרוב כל כך לקטוף את האוסקר. השבוע היא נפגשה עם אייס והסבירה מה עומד מאחורי הצלחת סרטו של דרור מורה, מה הקשר בין העמדות הפוליטיות והפמיניסטיות שלה לסרטים שהיא בוחרת לייצג ולהפיץ, ויש לה כמה עצות ליוצרי קולנוע תיעודי.

-מה אתם עושים ב'סינפיל' בדיוק?
אנחנו מפיצים/סוכנים. באנגלית זה פשוט יותר - סיילס אייג'נטס. לא מפיצים כמו אדרי ולב, אלא סוכנים שמוכרים את הסרט. אנחנו עובדים יחד עם היוצר ודואגים שהוא יגיע לכל העולם, שיווקית, הפקתית, מכירתית וגם תכנית. פיצ'רים דוקומנטריים אנחנו מוכרים כסוכנים למפיצים, כמו את 'שומרי הסף' בארה"ב, אבל מכרנו את הסרט גם לרשת HBO באמריקה הלטינית, ואז שימשנו מפיץ בעצמנו. יש סרטים שלא בנויים לקולנוע ולא צריך להתעקש.

-ב'שומרי הסף' אתם גם מפיקים. למה בחרתם בו?
בפרויקט כזה גדול היה קשה לעשות את מה שעשינו אם היינו רק מפיצים. כמפיקים של הסרט, הכרנו את כל הפרויקט מבפנים וזה עזר לנו למקסם את השיווק והמיתוג שלו.

-איך הוא הגיע אליכם הסרט?
דרור מורה הגיע אלינו כשכבר היה לו את ראשי השב"כ, ועכשיו הייתה השאלה - מה עושים?

-מה היה האתגר?
לעשות סרט יוצא דופן. בשביל זה צריך אנשים יוצאים מן הכלל, צריך מערכת ולשלם להם. את יכולה להיות הכי מוכשרת בעולם, אבל אם אין לך שקל, את לא יכולה לעשות את זה. סרט זו לא עבודה של בן-אדם אחד.

-הייתה בעיה מיוחדת להשיג לסרט מימון בגלל הנושא והגיבורים?
להיפך, יותר קל. לדרור מיד היה את רשות השידור - הם נכנסו מהר. מדובר פה בראשי שב"כ - לא באאוטסיידרים מטורפים, זה טבעי שרשות השידור תיכנס, והאמת שהיא גם הבחירה הטבעית שלנו. זה סרט קצת ממלכתי.

-ממלכתי, אבל חתרני - ורשות השידור נתפסת מאד ממסדית. למה שתשקיע בזה?
הם נכנסו לפני שלב הראיונות. כל אחד מראשי השב"כ רואיין בנפרד והביע את דעתו ואת תפיסות העולם שלו. אף אחד לא ידע מה האחרים יגידו.

-ידעתם שהם ידברו בכזאת פתיחות?
היה תחקיר מקיף והייתה תחושה שזה הכיוון, שזה יהיה כן ורענן ואמיץ, אבל הם לא בובות.

-מה היה האתגר בחדר העריכה?
כמות החומר. מי היה מאמין שיהיה כל כך הרבה חומר. בהתחלה הוא ראיין 5 ראשי שב"כ ואז דיסקין הצטרף. כל אחד נתן בין 10 ל-15 שעות, וסרט צריך להיות 90 דקות. זה היה אתגר הגדול - המבנה וההחלטה מה נשאר ומה לא. אבל זה מה שעושה במאי גדול ועורך גדול - לדעת לקבל ההחלטות. עורך דוקומנטרי הוא שותף אמיתי בעשייה, הוא חלק מהנרטיב המסופר. הוא והבמאי יושבים ביחד ובונים את הפאזל.

-ואתם כמפיקים, הייתם שותפים להחלטות בחדר העריכה?
אנחנו חלק מהתהליך, אבל לא יושבים באופן דומיננטי בחדר העריכה. אבל בסרט הזה, בגלל שיש גם מפיקים שותפים צרפתים, גם הם היו חלק אמיתי בעשייה, ולא רק על הנייר. הם היו שותפים בקבלת ההחלטות, פריים ביי פריים. בגלל כמות החומר היה לנו עוד עורך תוכן, שחר אלתרמן, שמתמחה בז'אנר הזה. כך שעל כל פריים חשבו המון אנשים. נכנסו גם תחנות טלוויזיה זרות, שהצרפתים הביאו כמממנים, וגם העורכים הבכירים שלהן נכנסו לוורידים של הסרט.

-הרבה מקבלי החלטות. איך זה עבד?
עבד טוב, הרמוני, התפקידים היו ברורים, אף אחד לא רצה לעשות תפקיד של מישהו אחר.

-היו עליכם לחצים כלשהם בשלב הכנת הסרט מצד גורמים ממשלתיים?
אף אחד לא ידע שהסרט נעשה, שמרנו על פרופיל נמוך. זה גם באופי שלי. יותר מזה, הסרט הוקרן בפסטיבל ירושלים בשנה שעברה, ובגלל שידענו שאנחנו רוצים שהוא ייצא בסתיו, לא הייתה עיתונות. המבקרים ראו וחיכו עם הביקורות עד שהסרט יגיע לקולנוע, כמו שמקובל מקצועית, אבל לא הזמנו עיתונות מדינית בכוונה.

הטריילר ל'שומרי הסף'


-ההצלחה העצומה של הסרט בעולם הפתיעה אותך?
מידת ההצלחה - כן. התחלנו לעבוד על הסרט לפני 4 שנים ואחרי שנה התחלתי לשתף את סוני פיקצ'רס קלאסיק, להראות להם קטעים. והם כל הזמן אמרו "אנחנו רוצים לראות לאן תיקחו אותם". ביולי בשנה שעברה, בזמן שדרור בחדר עריכה והאנימטורים והסאונד עובדים ואנחנו לוחצים על סוני - כל החתיכות נפלו במקום. הסרט נגמר והייתה לו הקרנה ראשונה בפסטיבל ירושלים.

-איך הגיבו ראשי השב"כ?
זאת הייתה הפעם הראשונה שהם ראו את הסרט. זה היה מאד מרגש. חלקם מאד אהבו, כולם תמכו. הם כולם אנשים אמיצים. זה חלק מהתפקיד. לירושלים הם הגיעו בפורום מצומצם, שניים עד שישה אנשים. אבל לפרמיירה בתל אביב בסוף דצמבר הם כבר באו עם 10 ויותר אנשים, זה היה סימן טוב.

-מה לדעתך עובד כל כך חזק בסרט?
העניין החזק הוא שמשנת 1967 לא הייתה פה אסטרטגיה, אין תכנית אב. בתור ילדה חשבתי, כמו עמי איילון, שיש מישהו בירושלים שיושב בחדר אחד רחוק וקובע מדיניות, שיש מבוגר אחראי. אז כשאת שומעת אותם אומרים שלא הייתה תכנית כזאת - לא משנה מה הדעה הפוליטית שלך, זה לא יאמן. ב'סינפיל' הקטנה אני מנסה לתכנן מה יהיה 5 שנים קדימה. אז המדינה לא עושה את זה מ- 67'? כבשו את כל השטחים ולא ישבו וחשבו מה נעשה איתם? זה לא קשור לימין או שמאל: אם הייתה אסטרטגיה שלא הייתי מסכימה איתה - של סיפוח והתנחלויות - יכולתי להתנגד, אבל לפחות הייתה תכנית.

-התפרסמו מברקים פנימיים של משרד החוץ שעסקו בשאלה אם הסרט טוב או רע להסברה הישראלית
אני לא מבינה את זה - אם זה טוב או רע להסברה? בוא נסתכל על המהות אולי, על מה שהם אומרים כולם - שצריך לצאת מהשטחים.

-בסוף יוצא שאת עובדת בשירות ההסברה של מדינת ישראל
אני הייתי שמחה שכולם יראו את זה.

-קיבלת תגובות מפוליטיקאים?
הפוליטיקאים הבכירים בארץ, מלבד נתניהו, ראו את הסרט. אני מקווה שהוא כן ראה. אלה ראשי השב"כ שעבדו בשירותו ושהוא מעריך. ציפי לבני כתבה בפייסבוק משהו חיובי לפני הבחירות. לימור לבנת - אני מקווה שהיא ראתה כי היא הייתה שרת התרבות = זה חלק מהתפקיד, לא? בואי ניתן לה קרדיט שהיא ראתה.

-מתי ידעת שיש לכם להיט?
לקחנו את הסרט לפסטיבל טליורייד בקולורדו, שזה פסטיבל יוקרתי וקטן ומאד נחשב. הוא הוצג שם לצד הסרטים הכי גדולים בעולם. ל'סינפיל' זה בכלל היה ביג דיל, כי היו לנו 2 סרטים שם, 'שומרי הסף' וסרט לא ישראלי בשם The act of killing ('מעשה בהרג'), שיוצג כאן ב'דוקאביב' ויעשה עוד הרבה רעש.

-ומה היו התגובות?
אחרי 2 הקרנות בטליורייד, היה ברור שיש לנו להיט. זו האליטה של ארה"ב שמגיע לשם, גם כוכבי קולנוע, במאים, מפיקים, אנשי תרבות ואקדמיה מאד בכירים. ולפי התגובות הבנו שהמצב טוב. סוני כבר היו בפנים והנציג שלהם לקח אותנו לצהרים ועשה לנו תכנית לחצי השנה הקרובה, וכל מה שהוא אמר קרה, כולל המעומדות לאוסקר.

-חשבתם שהוא מגזים?
לא האמנו, אבל הוא אמר שלפי התגובות הוא מעריך שנהיה מועמדים.

-האמנת שתזכו?
לא באמת, היה את 'שוגר מן', וגם הוא של סוני. השנה גם השתנתה שיטת הבחירה של הסרטים הדוקומנטריים לאוסקר. מתוך 6,000 חברי האקדמיה, 200 אנשי הענף הדוקומנטרי בוחרים 15 סרטים ואחר כך את 5 המועמדים הסופיים, אבל מי שקובע מי יזכה הם כל 6,000 אנשי האקדמיה כולה - ולא כמו שהיה עד השנה - רק אנשי הענף התיעודי, אז יותר קל לעכל את 'שוגר מן'. בצדק, סרט מקסים.

-איפה מוצג עכשיו 'שומרי הסף' בעולם?
כרגע אנחנו מוצגים ביותר מ-100 מסכים בארה"ב ובקנדה, וגם באוסטרליה. ובשבוע הבא ייצא גם באנגליה, והמספרים עדיין בעליה.

-במה תהיה שונה הסידרה 'שומרי הסף' שתשודר בערוץ 1 מהסרט עצמו?
באופן דרמטי. קודם כל, ההיקף - 300 דקות לעומת 90 בסרט. וזה אומר שמי שצופה בה מקבל הרבה יותר עומק, ויוצא עם תובנה עמוקה ומדוייקת יותר, גם מבחינה מדינית והיסטורית.

-וגם את הסידרה תמכרו בעולם?
על זה אני עוד לא יודעת לענות. זה תלוי איך זה יעבוד עם הסרט, והסרט מצליח מאד - טפו טפו טפו.

-כמפיצה וסוכנת - אילו סרטים את מחפשת?
אני לא מחפשת דווקא סרטים חתרניים. אם סרט נוגע ויש לו משמעות ואני חושבת שאני יכולה לעזור לעשות משהו טוב, אז אני אקח אותו.

-יש תנאים מוקדמים?
אני לא אקח סרט שאני לא עומדת מאחוריו, כמו שלא אקח סרט שתומך בשחיטת חיות, כי אני לא אוכלת בשר - פשוט כי לא אוכל למכור אותו, כי אני לא אראה אותו. כך גם בתחומים אחרים. אם אני חושבת שהכיבוש צריך להסתיים ואני בעד שלום - מילה כל כך פאסה... אבל אם אני בעד דיבור - אני לא יכולה לקחת סרט שתומך בהתנחלויות למשל.

-היה דיבור כזה?
בהתחלה באו אליי אנשים שעשו סרטים על התנחלויות ואמרתי להם שאנחנו לא החברה המתאימה ואני לא הבנאדם המתאים, אני לא אעשה להם טוב. זה לא שאני בודקת לאנשים את הדעות הפוליטיות, אבל זה רק הגיוני.

-ספרי על 'מעשה בהרג'
זה על טבח שהיה באינדונזיה בשנת 1965, כמיליון איש שנרצחו על היותם קומוניסטים סיניים. הבמאי נסע לדבר עם הקורבנות והם שלחו אותו לדבר עם הרוצחים. האנשים האלה עדיין חיים וחלק מהם בתפקידים בכירים בשלטון האינדונזי' ואין להם שום בעיה לדבר על מה שהם עשו אז. הם הסכימו לשחזר את המעשים שלהם. הם משחקים גם את הקורבנות וגם את עצמם. זה מאד חזק. הוא הוצג בטליורייד, טורונטו ובברלין - וזכה בפרס הקהל שם ובמקום ראשון בפסטיבל בדנמרק. הסרט השתתף גם בפסטיבלים באיסטנבול, זאגרב וניו יורק.

הטריילר ל'מעשה בהרג'


-בקטלוג שלכם אני רואה את העמדה הפוליטית והפמיניסטית שלך. יש לך העדפה לסרטים של נשים למשל?
לא - קודם כל הסרט עומד בפני עצמו. וחוץ מזה, אני צריכה ראייה רחבה של כל הקטלוג. אני לא יכולה לקחת סרט אחרי שלקחנו משהו דומה.

-יש נוסחה לפיה אתם יכולים להעריך מה יהיה סרט מצליח?
אם אני אוהבת סרט, אני אדע למכור אותו, כי זה אמיתי. אני לא לוקחת דברים אזוטריים. אני משתדלת לא לחשוב "גטו" - לא של נשים, לא של יהודים או של שחורים.

-למי כדאי לפנות אליך?
כשדרור הגיע ואמר שיש לו את 6 ראשי השב"כ - צריך להיות אידיוט לא ללכת על זה. כשהביאו לי לראות את הסרט על הטבח באינדונזיה, זה חיכה לי איזה חודש עד שראיתי אותו במהלך טיסה, אבל אז כבר לא יכולתי לחכות שהמטוס ינחת.

-מה מחכה לך במיפ?
במיפ אין שום דבר ספונטני. את קובעת 50 פגישות מבוקר ועד ערב, כמו תור אצל רופא שיניים. יש אנשים שאני מכירה טוב, אני מוכרת להם סרטים כבר 10 שנים - אני מבררת איך היה הרייטינג, הם גם מתייעצים - אנחנו הופכים לסוג של שותפים. מיפ-דוק נערך יומיים קודם - שם יש צפייה - קניינים יושבים בספרייה במשך יומיים ורואים סרטים. זה הרד קור סייל. למיפ מגיעים אנשי טלוויזיה ובעוד חודש ניסע לקאן ושם נפגוש מפיצים.

-יש לך מלה מעודדת ליוצרי קולנוע דוקומנטרי?
אחרי 'שומרי הסף' הם צריכים להית מאד מעודדים. סרט ישראלי יכול להיות באסופה של הסרטים הכי חזקים בעולם. איזה כיף.