פוטנציאל לוויראליות: מי אתה שתעז להגיד ש'מכבי' לא טעימה

שורה תחתונה: הסרטון החדש של בירה מכבי שעלה לאוויר לפני מספר שבועות, עושה לטעם מה שמנהיגים רמים ונעלים עשו למשטרי חושך, רק שהוא מקעקע את "חופש הטעם" וטוען שאין לנו מושג. שורה תחתונה: מכבי טעימה. הטענה היא שאם אנחנו חושבים שמכבי לא טעימה, אנחנו זקוקים לשיעור נוקשה מהרשויות. קיצוני וראוי להערכה.

מעט מאד צריך להגיד על מעמדה המאד בעייתי של בירה מכבי בימנו אלה. ברור לחלוטין שהבירה ראתה ימים יפים יותר, ברור שמעולם לא היה מצבה גרוע יותר. מכבי שניסתה לטעון בעבר שהיא בירה בינ"ל - טיעון שנשמט ממנה בבושת פנים - התפשרה במהלך הזמן על "יש מכבי יש חברים", וכותרה לאחרונה מכל הצדדים בידי בירות ייבוא בינ"ל אמיתיות, בירות בוטיק (מלכה, הגמל הרוקד, עוד ובזלת של רמה"ג, אלכסנדר ועוד), וכמובן: גולדסטאר האלמותית אם האמירה השוביניסטית חסרת הבושה.

הישראלי עדיין לא שותה "מספיק" בירה (כ-14 ליטר לנפש לשנה לעומת, למשל, 132 ששותה הצ'כי), והתנודה היא לרוב בין בירות ולא לטובת הגברת הצריכה של הקטגוריה. כדי שבירה מכבי תרים את הראש בתוך המולה זו, ועוד בתנאים של צרכן לא הכי צמא, צריך מה שנקרא disruption או בעברית "הפרעה" משמעותית - שבירת שגרה, הפתעה וחריגה מהצפוי. אבל החריגה חייבת להיות רלוונטית לצרכן ולא הזויה.

וכך הולך הסיפור של סרטון מכבי: בחור נכנס לבר. נכון. זה משעמם. הוא שואל את הברמנית איזו בירה יש לה מחבית והיא עונה לו 'מכבי'. להתחלה כזו לרוב אין תקומה. אז זהו, שנכונה לו ולנו הפתעה. בבת אחת קורים 4 דברים חזקים שמטלטלים אותנו:

א. הבחור שלנו אומר שמכבי זה לא טעים. צריך אומץ להודות בכך.

ב. מופיע השחקן האלמותי של אולד-ספייס בתפקיד הקלאסי שלו: להודיע לנו מה אנחנו צריכים לאהוב.

ג. הוא נושא נאום בגנות חופש הטעם.

ד. הנאום משודר בכל קצוות תבל, לרבות מדינות נידחות, עולם שלישי, שווקים עוינים, כיכרות עלומות.

הצופה נלכד בסצנה שכאילו לקוחה מקלישאה הוליוודית שהיא הכלאה בין נאום המלך לנאום של וינסטון צ'רצ'יל - נאומים היסטוריים ששינו את העולם, שהועברו בשידור חי במקלטי רדיו בכל קצוות תבל.

אלא שהנאום מלא הפאתוס שיושב על התבנית של נאומי החופש והצדק, אינו אלא מאסה גרנדיוזית ששוללת את חופש הטעם. "מה אתה בכלל מבין בטעם?", מתריס אייזיה מוסטפה, הנואם שחום העור והכריזמטי. טעם איננו עניין של חופש ואין שום חופש בטעם, הוא מתפלסף תוך שהוא מגבב לתוכו מגה-ערכים כגון צדק וחופש, ואפילו מתמטיקה יחד עם רומנטיקה נוסח "הטעם של זריחה מהחלל, הטעם של פתית שלג על אפה של חברתך".

כל השאלות המופנות אלינו הן רטוריות. ה-nonsense המשובח הזה בא לקעקע את הנחת היסוד שמכבי אינה טעימה, ולבסס "מדעית" ו"הגיונית" את הטיעון שמי שחושב ככה לא מבין כלום.

וכמו בכל נאום היסטורי, העולם משתנה, המלחמה נגמרה, הדיכוי הסתיים, או שבכלל הוא התחיל? בכל אופן, מכבי הוכתרה כבירה טעימה והמנהיג חותם על הרבה ניירות בסצנה של חתימה על חוזי שלום עולמי.

התבנית הולכת עד הסוף עם ההומור העצמי הנועז המודע לעובדה שמכבי נחשבה במשך שנים לאנדרדוג לא טעים דיו. הססמא החדשה tasty tasty נחרטת במוחנו אם נרצה או לא נרצה. הוויראליות של הקליפ בעלת פוטנציאל מעולה (בתוך 3 שבועות, כבר כ-750 אלף צפיות ביוטיוב), ומיותר לציין שהוא מתחנן לעריכה לפורמטים קצרצרים יותר באמצעי מדיה אחרים.