דור ההמשך כאן, וצופה לעתיד: "יהיו יותר תמונות, אנשים לא רוצים יותר לקרוא"

בזמן שהקולגות הבוגרים, שלא לומר המבוגרים, סופרים את קצם לאחור של ימי התקשורת המודפסת ואתרי תוכן מחשבים היתכנות כלכלית - פועל לו כבר שנתיים וחצי אתר חדשות לבני נוער בשם 'פרוגי' , בלי הרבה הכנסות, בלי תכתיבים וללא התערבות מבוגרים חיצוניים.

מקימי האתר והמבוגרים האחראים, הם העתודאי אלון אלבכרי בן 19 (שלומד תקשורת, אלא מה), שמשמש גם כאיש השיווק של פרוגי, ואלכס נסטר בן ה-20, איש יחסי הציבור של האתר, שגם כותב על בידור.

אין גורם בברנז'ה העיתונאית שלא מכיר את השניים או את האתר, ולא אחת אף נעזרו אנשי פרוגי בצוותים של גופי תקשורת אחרים, ואפילו ההיפך. השניים הם כבר חלק מהנוף באירועים לכתבי הבידור, עם המצלמה והמיקרופון של פרוגי. השבוע הם סיפרו לאייס אילו חדשות צורכים בני נוער, מה הכוח של 100 אלף הגולשים שלהם, ומי גנב מהם סקופים.

-איך הוקם האתר?
אלבכרי: לפני שנתיים וחצי. הרעיון היה רעיון לספק מידע לבני נוער ולא חדשות.
נסטר: רצינו להקים אתר שיספק לצעירים ובני נוער מידע על עבודה, בייביסטר וכאלה. אבל אז אמרנו, נשים קצת חדשות ומשחקים.
אלבכרי: כמות בני הנוער שרצו לכתוב ולהתבטא עלתה ועברה את הציפיות, ולכן החלטנו להקים אתר שייתן מקור חדשות לבני נוער אבל חדשות שמעניינות אותם, שזה בעיקר בידור - ושיהיה גם מקום לבני נוער וצעירים להתבטא ולדעת מה קורה בעולם שלהם.

-איך הכרתם אחד את השני?
אלבכרי: באינטרנט. התחלנו לדבר ואמרתי לו שאני מתכנת אתרים.
נסטר: מגיל קטן רציתי לעבוד במערכת תקשורתית. עבדתי בהפקות מגיל 14, הייתי עוזר הפקה בסרט קולנוע והתחברתי לזה. תמיד אמרו לי "לך מפה ילד", למשל ב'מעריב לנוער' ו'בראש אחד', בגלל המרחק - אני במקור מערד - וכי הייתי קטן. אבל כשאלון סיפר לי שהוא מתכנת אתרים, אמרתי לו - בוא נעשה את זה ביחד.

-במה זה שונה מעיתוני נוער כמו ראש 1 או מעריב לנוער?
נסטר: זה אתר שנוער כותב בו את התוכן ומנהל אותו. אין גוף אחר שמנהל אותם, שמחליט מה נכנס ומה לא.
אלבכרי: יש עורך, הדר גרינברג, שעובד יחד עם רכזת ומפיקה. כמו ב-MAKO ו-ynet. בני נוער עובדים כרכזי מערכת וככותבים, והם עושים את זה בזמנם החופשי, הכל בהתייעצות עם ההורים שלהם כמובן. אנחנו בקשר איתם כי אי אפשר לשלוח ילדים כך סתם לסיקור. הכתב הכי צעיר הוא בן 13, שפוגש סלבס. כשהוא פגש למשל את איזי (ארז שרון, נ"ת), הוא שמח כל כך מהפגישה. מדהים לראות את השמחה מהניסיון התקשורתי.

-על מה אתה גדלתם?
אלבכרי: על 'מעריב לנוער', הוא מעולה. אבל אנחנו מספקים משהו ש'ראש אחד' ו'מעריב לנוער' לא מספקים - וזה המיידיות של האינטרנט. אנחנו מספקים 100 כתבות בשבוע. חלק כתבות יחצ וחלק בלעדיות שאנחנו יוזמים.

-מי מתחרה שלכם?
אלבכרי: וואלה ZONE אבל התכנים שלו יותר צהובים, יותר סקס ושאלות על הפעם הראשונה. לנו יש גם תכנים אחרים לבני נוער. למשל, השבוע היה תרגיל עורף ארצי, סיקרנו את זה. פעם ליווינו תהליך חיול בשיתוף עם דובר צה"ל. כתבת פרוגי בת 17 הגיעה לבקו"ם, "התגייסה" וחזרה הביתה לכתוב על זה. הצבא מאד שמח לשיתוף הפעולה הזה.

-איך הגעתם לבני הנוער שכותבים בו?
אלבכרי: אני הבאתי את רוב הכותבים. אני גאה ומאמין בפרוגי, חיפשתי אנשים שיודעים לכתוב. גם אם אומרים לי "אין לי ניסיון", אני אומר זה בסדר, אני אלמד אותך. הנה פלטפורמה שתספק לך מה שאתה צריך. את רוב ההבטחות אני משתדל לקיים. יש לנו כ-60 כתבים מכל הארץ.

-איפה אתם מוצאים כתבים?
אלבכרי: אני מוצא אותם בכל מיני אתרים כמו 'במה חדשה', או כשאני יוצא לארועים עם מיקרופון ממותג ואני מסביר מה זה פרוגי. אני ממש עושה סטוקינג בפייסבוק. אני מחפש את האנשים הכי טובים. אחרי שאני מכיר את הבן אדם, אני מציע לו להצטרף. אני מאמין בלהיות שקוף. עכשיו למשל הפכנו לעוסק מורשה, אז שיתפתי את הצוות, כי כרגע עוד אין כסף באתר, רק הוצאות. אבל אם נשים באנר, אני לא יכול להגיד להם שאין כסף.

-מה צריך לדעת על בני נוער?
אלבכרי: בני נוער יכולים להיות הכי טובים והכי רעים. אסור לך לעבוד עליהם ולתת להם הרגשה שהם לא שווים. אנחנו רוצים לתת להם את ההרגשה הכי טובה. גם אם יעזבו אותנו אחר כך, אני מעדיף שהם יגידו "קיבלתי את הניסיון בפרוגי ועברתי ל-ynet".

-אתם לא מרווחים כסף מפרוגי, אז ממה אתם חיים?
אלבכרי: אני לא חי. המצב הכלכלי שלי על הפנים. אני עושה את זה מתוך אמונה. אם הסירה מצליחה, אני מצליח איתה. אני גר אצל הההורים, הם לא נותנים לי כסף לאתר. אני עובד במה שאפשר, פעם צילמתי כתבות לגיא פינס ו-וואלה, גם עבדתי במסעדה. מזה אני קונה ציוד לאתר. את רוב הכסף על האתר אני שמתי יחד עם אלכס ויוני וולף, איש יחסי הציבור (גלאי תקשורת) שהרים איתנו את האתר.

-איך נוצר הקשר עם יוני?
אלבכרי: הייתי בכנס של יומיים בנושא תקשורת, והוא נתן הרצאה על יחסי ציבור שמאד הלהיבה אותי. אני עם אדרנלין מטורף על כל מה שקשור בתקשורת. בהפסקה באתי אליו ודיברתי איתו וביקשתי עזרה מקצועית. האתר היה אז קטן ויוני התחיל לעזור וקירב אותנו למשרד יחסי ציבור שלו, ואז הוא ממש נכנס לזה. יש לו ראש צעיר. הוא לא ספונסר, אבל הוא שם כסף שלו. גם אני וגם אלכס שמים את הכסף שיש לנו.

-למה אתר חדשות לנוער? אומרים שנוער לא מתעניין בחדשות
אלבכרי: תלוי איזה חדשות. תן להם 300 מילה בתוכן שמתאים להם, עם וידאו ותמונות - וזה יעניין אותם.
נסטר: חוק התקציב למשל לא מעניין בני נוער. אפשר לקרוא על זה ב-ynet, אבל נכתוב להם על המשמעויות של זה, למשל שבתי המלון באילת מתייקרים, ואת זה הם מבינים. צריך למצוא את הזווית שמעניינת בני נוער וחיילים.

-אילו תחומים הם הכי אוהבים?
נסטר: מוזיקה, בידור, סדרות שהם רואים, ג'סטין ביבר.
אלבכרי: עשינו סקר של גוגל כדי לראות מה הם אוהבים, ובין השאר גילינו ש-30% מבני הנוער מעתיקים במבחנים - זה מדגם מייצג ומשמעותי. עם אייפונים וגלקסי, יש דרכים חדשות להעתיק.
נסטר: אנחנו רואים את ההעדפות של בני הנוער בנתוני הכניסה, איזה תוכן יותר קוראים - וזה בעיקר בידור, מוזיקה, ספורט, אבל גם חדשות.

-יותר בנים או יותר בנות גולשים אצלכם?
נסטר: חצי חצי.

-ספרו על העבודה החדשותית
אלבכרי: במבצע עמוד ענן למשל, סיקרנו לייב עם תמונות מסביב לשעון. עשינו 70 כתבות, כולל סיפורים ראשונים שאחר כך אתרים גדולים לקחו לנו. אצלנו אין בירוקרטיה, אנחנו והכתבים באותה היררכיה.

-אינטרנט הוא תחום מאד דמוקרטי, ואתם לא גוף תקשורת מוכר. איך אתם מתמודדים עם בעיות של אלימות מילולית ברשת ובעיות צנזורה?
אלבכרי: הגבול של הצנזורה הוא דק. יש אצלנו יד חופשית. אנחנו יודעים לעדן ביקורות מסויימות ויודעים להתנצל. בתקופת עמוד ענן כתב אצלנו כתב ימני קיצוני שהוא היה שורף את הערבים. אז עידנו אותו. אנחנו משתדלים להביא מגוון של דעות של כתבים מכל הארץ, לא כל הכתבים שלנו צפונבונים לבנים מהמרכז, יש לנו כתבים מהצפון ומהדרום. אז אנחנו לא מצנזרים, אבל אנחנו שומרים על כבוד האדם ועל ביטחון המדינה וגם על הכתבים שלנו.

-מה זאת אומרת?
אלבכרי: לפני חודשיים היה סיפור על הרב שברח למרוקו (אליעזר ברלנד, ראש ישיבת 'שובו בנים, נ"ת), ומסתתר שם. התמונות הראשונות היו שלנו, הן הגיעו למייל של אחת הכתבות. מישהו מבוגר שלח לנו. חצי שעה אחרי שעלה האייטם, הכתבת דרשה להוריד אותו כי איימו על חייה. והיא רק בת 16. היא מאד נלחצה ומיד הורדנו את האייטם. רק אחרי 24 שעות עלתה ידיעה על זה ב-MAKO.

-איך מקיימים אתר בלי כסף?
אלבכרי: פרסומות גוגל מחזיקות חצי מהשרת, ושרת עולה 1,000 שקל בחודש. חוץ מזה יש לנו הוצאות שוטפות - ציוד צילום למשל, שעולה כסף. התפקיד שלי הוא השיווק. אלכס אחראי על יחסי הציבור. יש לנו 100 אלף גולשים, קהל מאד ספציפי - אז פנינו ל-TEENK שמתמחים בשיווק לצעירים ואנחנו עובדים איתם על פרוייקטים משותפים. בנוסף, 'פלייבוי ישראל' החליטו לפרסם אצלנו.

-פלייבוי? איך זה קשור לבני נוער? לא קצת מוקדם?
אלבכרי: למה לא? איתם אנחנו מקדמים מודעות לסקס בטוח בקרב בני נוער. סקס זה משהו שצריך לחשוב עליו. אנחנו אומרים - פלייבוי הוא מותג עם קונדומים ואמצעי מניעה אחרים, וזה חשוב לבני נוער ולכן שיתוף הפעולה.

-באילו עוד דרכים אתה משווק את האתר?
אלבכרי: אני פונה למובילי דעת קהל של בני נוער.

-מה זה בדיוק, בני נוער מובילי דעת קהל?
אלבכרי: אלה בני נוער שיש להם אלפי עוקבים בפייסבוק או בטוויטר. אני נותן להם קישורים שיפרסמו את האתר ובתמורה נותן להם כרטיס לסרט, נגיד. הם מקבלים גמול שווה ערך לכסף ואנחנו מקבלים חשיפה.

-אלכס, איך עבודת יחסי הציבור שלך לאתר?
נסטר: קשה לעשות יחסי ציבור לגוף תקשורת. אני בקשר עם עיתונאים ועל כל פרוייקט שלנו אני מוציא הודעה לעתונות, אבל אתרי אינטרנט לא מפרסמים אתרים אחרים, ועיתונים אומרים לי שאנחנו לא מספיק ג'וסי.

-איך התגובות מהקולגות?
נסטר: לפעמים אני מתלווה לצוות וידאו והעיתונאים הוותיקים מפנים לנו מקום - הם אומרים "פרוגי ראשונים". מפרגנים לנו. כשאני פונה לעורכי אתרים, הם אומרים - "כן מכירים את פרוגי".

-והקריסה הכלכלית של גופי התקשורת בארץ לא מדאיגה אתכם?
נסטר: כרגע אנחנו עובדים בהתנדבות, וזה גם היתרון שלנו. כל המצב הכלכלי לא קשור אלינו. אני מאמין שזו סופה שהתחילה והיא גם תסתיים, והתקשורת תשתנה בעקבותיה.
אלבכרי: המצב חמור אצל כולם, אפילו אצל 'רשת' ו'קשת'. זה לא נחמד לקרוא על זה. כמו מה שקורה ב'מעריב'. זה לא מעודד. אומרים לי "אתה יכול לחיות יפה מתכנות", אבל תכנות זה תחביב, תקשורת זה מקצוע. זה שוק שמשתנה מהר, ואני באינטרנט ואני רוצה ללמוד הכל. אני לומד ניו מדיה. עכשיו אני לומד איך ייראה אתר האינטרנט של הדור החדש.

-איך?
אלבכרי: יותר תמונות, יותר ויזו'אל, פחות גלילה, וזה מה שאני אעשה גם בפרוגי. אנשים לא רוצים יותר לקרוא.

-זה לא מדכא?
אלבכרי: זה מדכא, כי אני אומר לכותבים תצמצמו מילים. בדקו והראו שאם שמים וידאו ליד כתבה שלא קשורה, אנשים רק עשו פליי על כתבה ולא קראו. אז כן, בעתיד יהיו פחות ופחות מלים.

-מה יהיה פה בעוד 10 שנים מבחינת המדיה?
אלבכרי: יותר אינטראקטיב, יותר טאץ', נגיד משהו וכבר הוא יקרה, כמו המשקפיים של גוגל. כמו בסרטים - אתה נוגע באוויר ומשהו קורה. לא יהיה ynet כללי, אלא ynet ספורט ו- ynetתרבות, הכל יהיה ספציפי. אז אין לנו 2 מיליון גולשים כמו ל-ynet, אבל יש לנו 100 אלף גולשים צעירים, ושני שליש שלהם זה צעירים וסטודנטים וחיילים, כל מי שקונה ומשחק במחשבים למשל, זה כוח צרכני.
נסטר: יש לנו גם אוכלוסיה קטנה של גולשים בגיל הזהב. אני רואה אותם בפייסבוק עושים לייק. ובקשר לעתיד - אני חושב שאתרי האינטרנט יקבלו את המקום הראשון בחשיפה, הכוח של הטלוויזיה יירד, כי כבר עכשיו אפשר לראות טלוויזיה באינטרנט. האינטרנט יהפוך להיות מקור המידע הכי חזק.

-אלכס, התראיינת במוסף 'הארץ' לפני שבוע לכתבה שציירה את דמות בני הנוער כגיקים של מחשבים שלא יוצרים קשר כמעט מחוץ לעולם הווירטואלי. זה באמת ככה?
נסטר: הכתבה דיברה על אוכלוסיה מאד ספציפית, של אנשים שכל הזמן במחשבים ומשתפים כל הזמן, אבל לא כולם שם. יש המון בני נוער אחרים.

-ואתה שייך לחתך הזה?
נסטר: אני כן.

-איפה אתם רואים את עצמכם עוד 5 שנים. תעזבו את פרוגי למשהו אחר?
אלבכרי: אני רואה את עצמי בפרוגי עוד הרבה זמן. אני בקשר עם עורכי תוכן ב-ynet כמו עמית קוטלר ורן בראון - אנשים שאוהבים את המקצוע שלהם. הם מלמדים אותי על תחום התקשורת באופן מיידי. אני פוגש את העורכים של 'ראש אחד' ו'מעריב לנוער'. אני רוצה להכיר עוד.
נסטר: ברור שאני נשאר בפרוגי. זה מקום עבודה של כל הצוות. אלון ואני מאחורי הקלעים ואנחנו יכולים להישאר שם, והצעירים כותבים - זאת במה לסטודנטים וחיילים ובני נוער, אני לא מתכוון לעזוב בקרוב.

אתה גם כותב באתר?
נסטר: כן, על בידור, מפורסמים וסלבס.

אז אם תגיע הצעה מגיא פינס - במה תבחר, בפינס או פרוגי?
נסטר: אפשר לשלב, לא?