טריק ישן: 'לאומי לעסקים קטנים' זה 'סלקום משפחה'

בשורה התחתונה: לצד הפקה יפהפיה של ילדים מבצעים את השיר "מכתב לאחי", אנחנו מקבלים עוד קליפ של ילדים שמתנהגים כמבוגרים, בבליל של סרטונים שמשתמשים בדיוק באותו פטנט. כך שבו במקום שהפרסומת תצליח להפתיע, היא לא, והיא נישאת על כנפי הביצוע המוזיקאלי וחמידות השחקנים הקטנים בלבד. בכל פעם שאני רואה את קמפיין לאומי לעסקים אני יודעת שאני רואה סרט סלקום משפחה. ואז אני נזכרת שזה קמפיין של בנק לאומי שמציע חסכון לילדים לטווח הרחוק, כמו קמפיין "לאומי פותח לי מחר חדש" שהראה ילדים שחולמים להיות וטרינר, איש רוח או עורך דין. ורק בסוף אני נזכרת שוב ושוב ושוב שמדובר באלגוריה בין עסקים קטנים לילדים קטנים. לאומי לעסקים קטנים.

"בלי לחלום לא נגיע לשום מקום" מחזיר אותי לנושא האמיתי של הקליפ ואז זה קורה לי שוב. אז נכון - מדובר בקליפ מוזיקאלי מהטובים שנראו בברייק הפרסומות, בעיקר בזכות השירה והמשחק של הילדים, אבל הצירוף בין פטנט שחוק של ילדים בתפקיד מבוגרים ושיר ישראלי סנטימנטאלי לא משאיר הרבה מקום לקונספציה הכן מעניינת של "חלום גדול של העסק הקטן".

השימוש בילדים בפרסומות הוא באמת לא חדש, אבל מה שקורה בשנים האחרונות זו מגיפה של שימוש בתרגיל "ילדים בתפקיד מבוגרים". הפרסומת העדכנית למיני כריות תלמה, שהוסרה מהמסך לאחרונה בשל התחושה שהיא מעודדת פדופיליה, אינה אלא עוד אחת משורה שלמה של פרסומות שמציבות את התינוק או הילד בתפקיד המתוכנן מבעוד מועד להיות אבסורדי - כדי להעביר מסר.

במקרה של מיני כריות תלמה מדובר בעוד סרטון בסדרה המאד מוצלחת "לא תאמין מה קורה בפנים". תלמה מחוייבת לספר לצרכן את הסיפור על "אין תוכו כברו" בעוד ועוד צורות מפתיעות, כגון מיקי בוגנים שיוצא מתוך ריצ'רץ' 'עורי' של בחורה שבילתה לילה עם ציון ברוך שמתוך עורו יוצא חנון מושלם ועוד ועוד סרטונים הבנויים סביב אותו מוטיב. התינוק שמדבר בקול של "ערס" ומצולם בין שתי דוגמניות עורגות אינו אלא פיצוח קריאטיבי נוסף של אותה קונספציה, כאשר ברור שהחידוש המוצרי שמציג כריות קטנות מהרגיל אינו דרמאטי דיו כעומד בפני עצמו, וזקוק לאמפליפיקציה פרסומית.

לצד פרסומות 'ילדים כמבוגרים' אלו אפשר לציין בנשימה אחת את נטוויזיון מאמינים בשירות שמראה ילדה "הורית" שמטפלת בהורים ילדותיים תלותיים בכל מה שקשור באינטרנט, את התינוקות על גלגלים של אוויאן שמתנהגים כמו חבורת רחוב שעושה ברייקדאנס/ היפהופ על גלגיליות וכמובן - את תינוקות האגיס שתמיד מתנהגים כמו חבורת מבוגרים בין אם מדובר במערב הפרוע או, במקרה של חיתולי היפהופ, מסיבה דקדנטית בוילה אליה מגיע סוג של 'ערס' בשם puff baby עמוס גורמטים ועוטה מעיל פרווה לבן, שפותח את הדלת בבשורה wassup mother lovers? וניגש ישר לעניינים בעמדת הדיג'יי.

לסיכום: בדיוק במקום שאנחנו מנסים לזעזע ולטלטל, צריך לבדוק שלא מדובר בטריק הכי ישן בספר.