מיוחד

אוניברסיטה, מכללה או בי"ס מקצועי: פרויקט לימודי התקשורת של אייס, חלק ב'

לימודי התקשורת פופולאריים גם כששכר הלימודים מגיע אפילו ל-40 אלף שקל בשנה או 10,000 לחוג. בחלק ב' של הפרויקט של אייס: המסלול האקדמי המכללה למנהל, המרכז הבינתחומי, הבצפר ואוניברסיטת חיפה. מחר חלק ג'
אלכסנדר כץ | (8)

יותר מ-10 מוסדות אקדמיים מקיימים בין כותליהם לימודי תקשורת לתואר ראשון, וחלקם אף עם אפשרות להמשך ל-MA. לא חסרים גם בתי ספר מקצועיים לתחומי המדיה השונים.

למרות מצב שוק התקשורת והפרסום, הפקולטות מלאות עד אפס מקום, ולימודי תקשורת ממשיכים להיות כל כך פופולאריים. עם השנים, גם חלו שינויים שונים במערכי הלימוד, ולאחרונה שים שם יותר ויותר דגש על תקשורת דיגיטליים ורשתות חברתיות.

בעיצומם של "ימים פתוחים" ועם תחילת ההרשמה ללימודים, פנה אייס למוסדות הלימודים השונים כדי לבחון את מסלולי הלימודים, כיצד הם מתייחסים לשינויים בשוק התקשורת, ומה יהיה פה בעתיד. אתמול (יום ב') פרסמנו את הנתונים על אוניברסיטת אריאל, הקריה האקדמית אונו ואוניברסיטת תל אביב, והיום בחלק ב' - נתמקד במסלול האקדמי המכללה למנהל, המרכז הביתחומי, הבצפר ואוניברסיטת חיפה. שאר החלקים יפורסמו במהלך השבוע.

* פרויקט הלימודים של אייס - החלק הראשון

המסלול האקדמי המכללה למנהל מפעיל את אחד מבתי ספר לתקשורת הוותיקים באקדמיה הישראלית. מדי שנה נרשמים לבית הספר כ-700 איש, מתוכם מתקבלים בפועל כ-300 סטודנטים חדשים, כאשר בשנים האחרונות פועל בית הספר לצמצום מספר המתקבלים מתוך רצון למשוך ולהתמקד בסטודנטים בעלי נתוני קבלה גבוהים במיוחד.

שכר הלימוד כ-31 אלף שקלים בשנה, למסלול לימודים של 3 שנים.

מה מספר הבוגרים לאורך השנים? לדברי המכללה, בית הספר לתקשורת הוציא לשוק לא פחות מ-5,200 בוגרים.

איך בית הספר מגיב למצב השוק, בכדי למשוך סטודנטים? אנו מבינים את ההתלבטות עמה מתמודדים מועמדים השוקלים לפנות ללימודי תקשורת. התלבטות זו נובעת מתנאי שוק משתנים שלעתים מובילים לשינויים דרמטיים במבנה ובאופן הפעולה של שוק התקשורת. השינוי הנוכחי בשוק התקשורת, לא נתפש בהכרח כאיום אלא דווקא כהזדמנות גדולה לחדשנות, יזמות והובלה אל העתיד הקרוב והרחוק. לכן, בית הספר לתקשורת הגיב וממשיך להגיב לשינויים אלו בין אם ברמה התיאורטית-אקדמית ובין אם בשדה התקשורת עצמו. אנו מתמקדים במתן כלים והתמחויות להם יש ביקוש בשוק העבודה, זאת תוך יצירת תשתית אקדמית מוצקה שתשרת את הסטודנטים הממשיכים ללימודי התואר השני.

המטרה נותרה כפי שהייתה קודם למשבר: להתאים תכנית לימודים שתאפשר לבוגרים שלנו להשתלב ולהוביל בתעשייה. זה מחייב אותנו לזהות את צרכי השוק, את האפיקים החדשים ואת ההזדמנויות שנוצרות. כך, לדוגמה, בית הספר לתקשורת מעריך כי על אף הטלטלה בשוק התקשורת יש צורך וביקוש קשיח לתכנים מעולים ולאנשי תוכן רעננים בתעשיית הטלוויזיה ובאתרי האינטרנט המפיקים יותר ויותר תכנים טלוויזיוניים.

האודיטוריום של בית הספר לתקשורת במכללה למנהל (יח"צ)

אם, למשל, העיתונות המודפסת סובלת מהמשבר יותר מכלי מדיה אחרים, אז אנחנו עדיין מכשירים סטודנטים וסטודנטיות למקצוע העיתונות, אבל באופן ורסטילי בהרבה. לא רק לכתיבה ועריכה בעיתון, אלא גם לכתיבה ולעריכה באתרי אינטרנט, להקמת בלוגים וכו'. משום כך נוסדה, למשל, סדנה לפיתוח פורמטים לטלוויזיה במסגרתה הסטודנטים יוצרים פורמטים חדשים הכוללים את הקונספט ואת התסריט לפרקים, ובסופה הם מפיקים טסט מצולם. סדנה אחרת עוסקת בהפקת תכני וידיאו למכשירים לסלולאריים ולרשת האינטרנט.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

כחלק מההבנה שסטודנטים מעוניינים לצאת מבית הספר עם כלים מעשיים לפעולה בשוק העבודה, בית הספר יזם סדנה בשיתוף עם אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. במהלך הסדנה יתבקשו הסטודנטים להתמודד עם בעיות אמיתיות של החברה וידרשו להעלות ולפתח פתרונות שיווק ופרסום דיגיטליים, וזאת בשיתוף ובליווי צמוד של מנהלי החברה. בסדנה שנתית אחרת הסטודנטים מקבלים כלים ליצירת מיזם תקשורתי עצמאי המבוסס על רעיונות מקוריים שלהם.

אגב, בשנת הלימודים הקרובה תופעל לראשונה תכנית תואר שני (MBA) בפרסום ושיווק ייחודית וייעודית לבוגרי תואר ראשון בתקשורת וניהול של בית הספר לתקשורת.

מה הייחודיות של בית הספר? בית הספר לתקשורת מציע תכנית ייחודית המשלבת לימודים במתכונת דו-חוגית - תקשורת וניהול. אין פלא שכ-50% מכלל הסטודנטים לתקשורת בארץ בוחרים לעשות את התואר הראשון שלהם אצלנו. אנו מציעים לסטודנטים שלנו מסלולי לימוד ייחודיים ובלעדיים, המשלבים בין לימודים עיוניים ומעשיים ברמה אקדמית גבוהה, תוך התמקדות במתן פתרונות למגוון רחב של פלטפורמות טכנולוגיות משתנות: עיתונות מודפסת ודיגיטלית, טלוויזיה, רדיו, מדיה חברתית, מכשירים ניידים ועוד. לצד כל אלה, לימודי הניהול מבטיחים לבוגרים שלנו לא רק הבנה טובה יותר של העולם בו פועלת התקשורת, אלא גם אפשרויות תעסוקה מגוונת יותר.

במסגרת בית הספר פועלת יחידת התנסות מעשית שנמצאת בקשר הדוק עם ארגוני תקשורת רבים ומובילים שמאפשרת לסטודנטים, עוד בתקופת הלימודים, מפגש עם העשייה בשדה התקשורת והזדמנות להיכרות עם מעסיקים פוטנציאלים.

תחנת הרדיו 'קול הקמפוס' המנוהלת על ידי סטודנטים בבית הספר לתקשורת במסלול האקדמי המכללה למינהל, ממחישה את הגישה שעומדת בבסיס תפיסת הלימודים שלנו - 'קול הקמפוס' משלבת בין תיאוריה לפרקטיקה בצורה שאין דומה לה בשדה ההשכלה הגבוהה בישראל.

בוגרים מוכרים שיצאו מבית הספר רז שכניק, רביב גולן, שלומי ברזל, מרב מילר, דין דותן, שי גל, רן פדות, מור סופר, אלון מוליאן, קרן זופניק, דפנה לוצקי, גיא וינברג, ליאור נעמן ואורי עיני.

"בית הספר שלנו הוא מהראשונים בארץ שעסקו במקצוע לאור המהפכה שהחלה בשנות ה-90 עם המעבר לטלוויזיה רב ערוצית, וכניסתם של ערוצי הטלוויזיה המסחריים ותחנות הרדיו האזוריות", אומר פרופ' הלל נוסק, דקאן בית הספר לתקשורת. "גם היום אנחנו ממשיכים להוביל את תחום לימודי התקשורת, תוך בחינה מחודשת ומתמדת של המגמות המשתנות הן באקדמיה והן בתעשייה, ושל הביקושים המשתנים בו. הרצון של סטודנטים רבים להתקבל אלינו, והאחוז הגבוה של בוגרים שמצאו את דרכם בתעשייה מוכיח שאנו פועלים נכון".

בית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה הוקם בשנת 2007 (מחזור הבוגרים הראשון סיים את הלימודים ויצא אל שוק העבודה ב-2010). בבית הספר לומדים מדי שנה כ-500 סטודנטים. מספר הסטודנטים שהחלו ללמוד בשנת הלימודים תשע"ג (2012-13) בבית ספר זהה למספר הסטודנטים בשנה שלפני כן.

שכר הלימוד עבור שנת לימודים אחת שכר הלימוד במרכז הבינתחומי עומד 38,550 שקלים.

מספר הבוגרים איך בית הספר מגיב למצב השוק, בכדי למשוך תלמידים לבית הספר? תכנית הלימודים לתואר ראשון הינה חדישה ומתמקדת במדיה החדשים והשפעתם על המידע, התקשורת, הצרכנים והעיתונות. לצד קורסים המקנים ידע תיאורטי עדכני, מוצעות לסטודנטים סדנאות מעשיות וסמינרים, המאפשרים להם לצבור ניסיון מקצועי כבר במהלך הלימודים, בהדרכת אנשי מקצוע מובילים. התכנית לתואר ראשון מציעה 3 התמחויות: תקשורת שכנועית, תוכן ויזואלי ותקשורת אינטראקטיבית.

ומה הייחודיות של בית הספר? בשנת הלימודים האחרונה ללימודי התואר הראשון הסטודנטים לוקחים חלק בפרויקט שנתי: במסגרת ההתמחות בתקשורת שכנועית, לומדים הסטודנטים עם מרצים עיוניים ואנשי מקצוע מארגוני תקשורת מובילים המקנים לסטודנטים תשתית עיונית רחבה, על בסיסה הם בונים אסטרטגיה מצליחה ומסרים יעילים ויצירתיים במשרד הפרסום ויחסי הציבור שפועל בבית הספר: Adventure IDC ומנהלים קמפיינים ללקוחות אמת (מלכ"רים ועמותות).

במסגרת התמחות תוכן ויזואלי, פועלת חממת התוכן של בית הספר בה הסטודנטים מפתחים ויוצרים פורמטים ותכנים חדשים ומקוריים לעולם התקשורת המודרני ולפלטפורמות השונות. זוהי מסגרת המשלבת תיאוריה, ניתוח, לימוד וביקורת עם עשייה יצירתית ומקורית, ומפגישה סטודנטים לתקשורת עם אנשי מחקר ותיאוריה ועם אנשים מתעשיית התקשורת: עיתונאים, מפיקים, במאים ויוצרים.

במסגרת ההתמחות בתקשורת אינטראקטיבית פועלת המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB) כמעבדת מחקר חדשנית ויצירתית בה לומדים הסטודנטים לתקשורת עם סטודנטים מבית הספר ס לפסיכולוגיה ובית ספר אפי ארזי למדעי המחשב בבינתחומי ויחד הם מפתחים פרוטוטייפים עתידיים וחוויות משתמש חדשניות בתחום המדיה והטכנולוגיה, בדומה לתהליך היצירה והחדשנות בו משתמשים ב-MIT Media Lab. צוות המעבדה כולל מרצים ומנטורים מחברות רבות בתעשייה המקומית. השנה צוות סטודנטים מהמעבדה ישתתפו בתחרות MSR Design Expo של מיקרוסופט העולמי. בתחרות ישתתפו 9 צוותים בלבד ממוסדות אקדמיים מובילים בעולם. בית הספר מציע סביבת לימודים מתקדמת ומצויד במערכות תקשורת וטכנולוגיה מתקדמות, הכוללות: אולפני טלוויזיה ואינטרנט, אולפנים וירטואליים, חדרי עריכה, אולפני רדיו, חדר חדשות המחובר ללוויינים רויטרס, מעבדה לשיווק ופרסום, מרכז אודיו ויזואלי לשידור באינטרנט.

אולפן הטלוויזיה במרכז הבינתחומי הרצליה (יח"צ)

בבית הספר פועל 'הרדיו הבינתחומי 106.2FM' המשדר 24/7 ומהווה מקפצה להשתלבות בארגוני תקשורת. הרדיו מעביר שידורים בעברית ובאנגלית.

כמו כן ניתן ללמוד לתואר ראשון בשפה האנגלית עם סטודנטים מכל העולם.

בית ספר סמי עופר לתקשורת מציע לסטודנטים שנרשמו לתואר ראשון בחירה בין אחת מ-2 חטיבות במסגרת לימודי התואר בתקשורת: מנהל עסקים או פסיכולוגיה, וזאת בנוסף לתכנית הלימודים הקיימת. כמו כן, מוצעות לסטודנטים בשנה השלישית ללימודיהם להשתתף בתכנית חלופי סטודנטים עם מוסדות מובילים בעולם. התכנית הינה ייחודית בנוף לימודי התקשורת בישראל מבחינת האפשרות להיחשף כבר במהלך התואר הראשון לחוגים מובילים לתקשורת בעולם.

בבית הספר פועלים מכוני מחקר מובילים בתחומי המדיה החדשים, הפסיכולוגיה של האינטרנט וחקר מציאות מתקדמת.

בנוסף, בית הספר לתקשורת בבינתחומי קיבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה לפתוח בשנת הלימודים הבאה (תשע"ד) לימודי תואר שני (M.A.) בתקשורת ומדיה חדשים. התכנית, הראשונה מסוגה בישראל, נועדה לפתח בקרב תלמידיה את היכולת להבין, לפעול, להוביל, ליצור ולחקור בעולם התקשורת הטכנולוגי העכשווי והמתפתח, עולם הסייבר המשתנה ללא הרף בתחומי ורבדי המדיה השונים ובפרט בתחומי הפוליטיקה והשכנוע, התרבות והחברה. תכנית הלימודים בבינתחומי הרצליה הינה ייחודית וחדשנית, ועונה על צורך מובהק - הביקוש הקיים לאנשי מקצוע מהשורה הראשונה, הבקיאים בהתרחשות בעולם המדיה הדיגיטלית שתאפשר את השתלבותם של בוגרי התכנית הן במחקר והן בעשייה מקצועית. תכנית הלימודים כוללת מגוון רחב של קורסים ומציעה 2 מסלולי התמחות: מסלול תקשורת אסטרטגית בעולם דיגיטלי ומסלול תרבות וחברה בעידן הדיגיטלי.

לבית הספר סגל מרצים וחוקרים בעלי שם בינלאומי וניסיון בהוראה ובמחקר באוניברסיטאות המובילות בעולם. לצידם, ניתן למצוא מרצים מובילים ודמויות מתעשיית התקשורת הישראלית: ד"ר נעם למלשטריך-לטר, דיקן מייסד של בית ספר סמי עופר לתקשורת; פרופ' חנה אדוני; פרופ' גדי וולפספלד, ראש התכנית לתואר שני בתקשורת ומדיה חדשים; ד"ר עמית לביא דינור; ד"ר אורן צוקרמן; ד"ר יריב בן אליעזר; ד"ר יובל קרניאל; פרופ' יאיר עמיחי המבורגר; ד"ר גיא הופמן; ד"ר קרן אייל; מרב בטיטו; יעל דן; טטיאנה הופמן; נטע ליבנה; דרור מורה; צ'יקו מנשה; ערד ניר; אודי סגל; גלעד עדין; אלדד קובלנץ; שלום קיטל; שרון קנטור; אורי רוזן; רותי שילוני; נחמיה שטרסלר; חיליק שריר.

בוגרים מוכרים שיצאו מבית הספר בזמן קצר יחסית השתלבו בוגרי בית הספר בתפקידים מובילים בתעשיית התקשורת: ניסן זאבי, יועץ התקשורת של השר יעקב פרי וקודם לכן שימש יועץ התקשורת של השר לשעבר אבי דיכטר; מיכל רשף, כתבת החינוך ומגישת מבזקי החדשות של וואלה; ניצן כהן ארזי, מנהלת חממת היזמות The Junction של קרן הון סיכון ג'נסיס; שירי הדר, כתבת ומגישה באולפן הטלוויזיה של ynet; נעה שלונסקי, עורכת תכנית STYLE בערוץ 'HOT בידור ישראלי' וקודם לכן שימשה ראש דסק אופנה ופרסום ב'חדשות הבידור של HOT'; כתב רשת ב' לירן כוג'הינוף; סער ברודסקי, ממפתחי פורמט 'משדרגים' שנמכר להפקה בכ-22 מדינות בעולם. ד"ר נעם למלשטריך-לטר, דיקן מייסד של בית ספר סמי עופר לתקשורת, מסר כי "תכנית הלימודים בתקשורת מעשירה את בוגריה ללימודי המשך בתחום ולהשתלבות מהירה בשוק העבודה ומעניקה להם יתרון משמעותי לפיתוח קריירה מקצועית. התכנית מקנה לסטודנטים הכנה עמוקה של התהליכים המתרחשים בעידן התקשורת הדיגיטלית. בבית הספר סגל אקדמי מהטובים בישראל וסביבת לימודים מתקדמת, המצוידת במיטב החידושים בתחומי התקשורת ובחזית הטכנולוגיה הגלובלית. בית הספר מקיים שיתופי פעולה ומיזמים עם אוניברסיטאות מובילות בעולם ועם ארגוני תקשורת, המכינים את הסטודנטים בצורה הטובה ביותר ליציאה לשוק העבודה".

בית הספר של חברות הפרסום הבצפר מתמחה בעיקר בתחום הפרסום, אבל לא רק. הלימודים בו אינם אקדמאיים, אלא לימודי מקצוע-תעודה, ורבים בתעשייה עברו בין כתליו.

בבצפר מתנהלים 9 מסלולי לימוד, שכל אחד מהם הוא מקצוע בעולם הפרסום: ניהול לקוחות, תכנון אסטרטגי, קופירייטינג, הפקת פרסומות לטלוויזיה, יחסי ציבור ודוברות, ניהול השיווק והפרסום באינטרנט, עיצוב גרפי, ועוד 3 מסלולי הכשרה בשלוחה החרדית של הבצפר בבני ברק.

מספר הנרשמים למסלולי הבצפר ב-5 השנים האחרונות נמצא בעליה מתמדת. מ-350 סטודנטים לפני 5 שנים עלה המספר ל-450 סטודנטים בשנה האחרונה. הגידול נובע מעליה בביקוש ללימודים בבצפר ומפתיחת מסלולי לימוד חדשים (ניהול השיווק באינטרנט וגם השלוחה החרדית שנפתחו לפני 4 שנים). הוספת מסלולים אלו באה כתוצאה מגידול בדרישה לכח אדם מקצועי בתחומים אלו.

שכר לימוד שכר הלימוד בבצפר נע בין 8,000 שקלים לקורס פרסום ושיווק, ועד 17,900 שקלים לקורס קופירייטינג. כל הקורסים מוכרים לפיקדון חיילים משוחררים, והבצפר מציע מסלולי תשלומים נוחים ללא ריבית וללא הצמדה.

מה מספר הבוגרים לאורך השנים? כאמור, מספר הבוגרים עולה בהתמדה בשנים האחרונות מ-350 בוגרים בשנת 2008 ועד 450 בוגרים בשנת 2012/13.

איך בית הספר מגיב למצב השוק, בכדי למשוך תלמידים? במהותו, הבצפר של חברות הפרסום כגוף ההכשרה המוביל של תעשיית הפרסום, שם את עיקר הדגש על השמה לעבודה. 40 משרדי פרסום מחזיקים במניות של הבצפר, וככזה - הוא משמש אותם כמאגר כח האדם המקצועי לתעשיית הפרסום. היום כשסוגיית העבודה אחרי הלימודים היא השאלה שכל סטודנט טרוד בה, היא מקבלת מענה בבצפר. הסיכוי הגבוה למציאת עבודה בתחום היא הגורם המכריע במסרים של הבצפר לסטודנטים שלו.

תכניות הלימוד בבצפר נבנו בהתאם לצרכים של בעלי הבצפר, הלא הם משרדי הפרסום. מדי תקופה מגדירים משרדי הפרסום צרכים חדשים המוטמעים בתוכניות הלימוד והאימון של הסטודנטים. כך למשל לפני 4 שנים עלתה דרישה לאנשי מקצוע חדשים בתחום ניהול הפרסום והשיווק באינטרנט. הבצפר בשיתוף משרדי הפרסום והגורמים המובילים בתחום, בנה מסלול חדש שיכשיר אנשי שיווק ופרסום מוסמכי דיגיטל ואינטרנט. מקצוע המגלם בתוכו יכולת בקידום אתרים, שיווק ופרסום ברשתות חברתיות, וידאו באינטרנט ועוד. כמו כן, בכל שאר המסלולים הורחבה המשבצת של לימודי אינטרנט ודיגיטל כחלק מהתפתחות התחום. עולם נוסף וחדש שנפתח לצורך באנשי מקצוע בפרסום ושיווק, הוא התחום החרדי, ולכן פתח הבצפר שלוחה חרדית בבני ברק, שעוסקת בהכשרת חרדים לתעשיית הפרסום.

הבצפר בנמל תל אביב (יח"צ)

מה הייחודיות של בית הספר? לבצפר מספר נקודות ייחודיות שלא ניתן למצוא במקומות אחרים. הראשונה היא היותו רב תחומי - הבצפר הוא המוסד היחידי המציע 9 מסלולי לימוד שונים. ככזה הוא מכשיר את הסטודנטים בתהליך למידה הזהה לתהליך העבודה במשרד פרסום. הסטודנטים מקבלים פרויקטים של לקוחות אמיתיים, ומבצעים את כל תהליכי העבודה של משרד פרסום. הסטודנטים ממסלול ניהול לקוחות עורכים את תהליך הניהול, הסטודנטים ממסלול התכנון האסטרטגי, מבצעים את כל שלב הניתוח וכתיבת הבריף לקראייטיב. תלמידי הקופירייטינג והעיצוב הגרפי יוצרים יחד את הפתרון הקראייטיבי, והסטודנטים ממסלול ההפקה מפיקים את התשדירים לטלוויזיה. במקביל, הסטודנטים של מסלול יחסי הציבור שוקדים על החשיפה התקשורתית באמצעי המדיה. בדרך זו כולם מתנסים בעבודה האמיתית כמו בחיים, ונחסך מהם הצורך בסטאז' שמתבצע הלכה למעשה בזמן הלימודים.

בפועל הבצפר הוא משרד פרסום גדול העוברים בו 450 איש בשנה. שיטת הכשרה זו הביאה מוסדות אקדמיים לשיתופי פעולה עם הבצפר, בכדי לתת לסטודנטים שלהם את חווית העולם האמיתי. אחד משיתופי פעולה אלו מתקיים עם הקריה האקדמית אונו בו השנה השלישית של התואר בפרסום ותקשורת שיווקית נלמד בבצפר.

בוגרים מוכרים שיצאו מבית הספר 70% ויותר מבוגרי הבצפר משתלבים בעבודה בתעשיית הפרסום והשיווק. כיום הבוגרים הוותיקים כבר מאיישים תפקידי סמנכ"לים ומנהלים בכירים בתעשיית הפרסום והשיווק, כגון משרדי פרסום, חברות הפקת טלויזיה, חברות יחסי ציבור, מחלקות שיווק בחברות גדולות ועוד.

"כשלפני 12 שנים הטילו עלינו משרדי הפרסום את המשימה להכשיר את הדורות הבאים של תעשיית הפרסום, ראינו בכך אתגר גדול", מספר יגאל בראון, מנכ"ל איגוד הפרסום והבצפר, "במלאכה החשובה הזו לוקחים חלק מדי יום, עשרות מרצים ואנשי מקצוע מכל העולמות של ענף הפרסום. כולם רואים בכך שליחות שהרי בסופו של תהליך הם יקלטו את הבוגרים חזרה במשרדיהם, כעובדים מן המניין. זו הזדמנות להודות לכל אנשי הפרסום והשיווק הלוקחים חלק בתהליך של הכשרת סטודנטים צעירים לאנשי פרסום ושיווק, מפיקים, אנשי יחסי ציבור ומעצבים, מקצועיים. האימון וההכשרה שלהם מושתת על חווית העולם האמיתי, התנסות בלקוחות אמיתיים, ובתהליכי עבודה אמיתיים. אנו גאים ואוהבים את המקצוע שלנו ומשתדלים להעביר את האהבה הזו גם לסטודנטים שלנו".

החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה הוא בראש ובראשונה חוג מחקרי שמציע תכניות לימודים עיוניות, בלי להתפשר על חתך ציוני הקבלה או על האיכויות האקדמיות. החוג לא מכשיר באופן ספציפי לתפקיד זה או אחר, אלא מעניק הבנה נרחבת ומעמיקה על עולם התקשורת ועל הדרך שבו הוא פועל ומצייד את בוגריו בארגז כלים להתמודדות עם תחומים שונים ומגוונים ברמה המעשית. לכן השפל היחסי בתחום התקשורת, אולי גורע מעט ממאגר הנרשמים הפוטנציאלי, אבל הוא לא גורם משמעותי בקבלת ההחלטות של בית הספר לגבי דפוסי לימוד או הוספת או גריעת תכניות לימוד.

שכר לימוד התלמידים לתואר ראשון בחוג לתקשורת משלמים שכר לימוד אוניברסיטאי - העומד על כמעט 10,000 שקלים בשנה, כפול 3 שנים.

איך בית הספר מגיב למצב השוק, בכדי למשוך תלמידים לחוג? לתלמידי התואר הראשון אנו ממשיכים להציע מגוון רחב ומגוון של סדנאות מעשיות, שכוללות סדנת טלוויזיה ורדיו; פרסום ושיווק מקוון; וידאו וצילום עיתונאי; תחקיר הפקה וניהול תוכן בטלוויזיה. בשנה האחרונה אף פתחנו סדנה במסגרתה מפיקים הסטודנטים מגזין מקוון תחת עריכתו של העיתונאי ובוגר החוג יאיר טרצ'יצקי, שפועל במתכונת של מערכת עיתון.

מזה כעשור פועלת בחוג גם תכנית פרקטיקום שמציעה לסטודנטים עשרות מקומות התמחות בצפון ובמרכז הארץ, ומשמשת כמסגרת יעילה ומוכחת להשמה מקצועית עם השלמת התואר.

בית הספר לתקשורת באוניברסיטת חיפה (יח"צ)

תכניות ה-MA והדוקטורט שלנו צמחו בשנים האחרונות באופן משמעותי, בין השאר מתוך הענות לצורך בהכשרה מקצועית בתחומי התקשורת ברמה של תואר שני. בשנים האחרונות פתחנו 2 תכניות MA מקצועיות: תקשורת אסטרטגית ויחסי ציבור, תכנית MA שמיועדת לבוגרי תואר ראשון בתקשורת ומאפשרת להם לרכוש ידע אקדמי והתנסות מעשית בתחום מבוקש זה; ותכנית לימודי מדיה, שמיועדת לאנשי תקשורת בעלי תואר ראשון שפועלים בתחום ומעוניינים להעשיר את הידע האקדמי שלהם ולהתפתח כאנשי מקצוע.

ומה הייחודיות של החוג? בנוסף אנו בהליכי אישור של תכנית MA בינ"ל באנגלית, שתתמקד בתקשורת ושינוי חברתי ותכלול פרקטיקום בארגונים שפועלים למען שינוי בתחומים שונים כגון בריאות, סביבה וחינוך ובמסגרות ציבוריות, פרטיות וללא כוונת רווח. שלוש התוכניות החדשות גובשו מתוך ההכרה שהעמקת הידע העיוני של אנשי מקצוע והקניית ראייה מערכתית של השדה המקצועי, בייחוד בתקופת משבר, יכולה להעניק ללומדים בתוכניות אלו יתרון בשוק העבודה.

בוגרים מוכרים שיצאו מבית הספר בוגרי החוג משולבים בכל תחומי המחקר והעשייה התקשורתית בארץ. בוגרים שלנו מלמדים בתכניות המקצועיות של החוג: סמנכ"ל דוברות ויחסי ציבור ב-yes מירית כהן, בוגרת תואר ראשון ותואר שני מחקרי בחוג; יהודה שוויצר, מנכ"ל משרד יחסי ציבור 'אייטם מדיה', בוגר תואר ראשון בחוג; יו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי, עורך המגזין החוגי המקוון, מוסמך התכנית ללימודי מדיה; בוגרים נוספים של החוג שמופיעים בפרסומי החוג הם נועה אלפנט-לפלר, מנהלת מדיניות וקשרי ממשל, Google ישראל; קרין גורן, קונדיטורית ומגישת תכניות אפיה בטלוויזיה; מעוז קורן, עורך תוכן בחברת הפקות; ועידו הדרי, דובר 'מכבי שירותי בריאות'.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דני 16/07/2013 21:08
    הגב לתגובה זו
    אדם בלי חוט שדרה שמתמחה בליקוק וכך משיג לעצמו עבודה...ובסוף טובע
  • 6.
    בוגר חיפאי 16/07/2013 20:19
    הגב לתגובה זו
    התואר בחיפה כבוגר החוג שעובד בתעשייה אינו מתאים לכל אחד. אז נכון הוא איננו בעל יתרון מוחץ על "מתחריו" אבל בכל זאת קיימים בו ערכים שמבדילים אותו מרובם. ראשית הכללים המחקריים אותם הוא מקנה לסטודנט הם ברמה גבוה שאינה מתפשרת, היום על ידי חלק מהסטודנטים מחקר נתפש כמילת לעג. גם כל ה"טונציה" של הכתבה הזאת היא ברורה - תהיו מעשיים ופרגמטיים , אני חולק על כך לרוב וטוען כי הפרקטיות והמעשיות באה מתוך הרחבת האופקים ותשתית תיאורטית. אמרתי זאת כבר פעמים רבות בכתבות בעבר הכתבות האלה של אייס מגמתיות, חדי העין יבחינו גם היכן ולא אוסיף על כך כדי שאת כל המילים היפות שכאן רשמתי לא יידחו בסלקציה של עריכת הטוקבקים.
  • 5.
    ריאלי מעשי 16/07/2013 19:52
    הגב לתגובה זו
    יש עודף בוגרי תקשורת, משפטים, רואי חשבון, מינהל עסקים. לא צריך יותר. לא תמצאו עבודה בתחום. תתבגרו, לימדו תחום שממנו תוכלו להתפרנס. בעצם רבים מלומדי הבין תחומי הם צפונבונים שלהורים נשפך הכסף מהכיסים, אז מה זה משנה מה הם לומדים?
  • כואב לך שלא הולך לך עם הבנות הבאמת שוות?? (ל"ת)
    דנה 16/07/2013 20:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מה התנאי קבלה? (ל"ת)
    אלמנטרי ווטסון 16/07/2013 19:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אחת שיודעת 16/07/2013 17:50
    הגב לתגובה זו
    כדי לעבוד במשרד פרסום לא צריך גם בגרות, ובטח שלא תואר. בדיעבד לפני שהייתי הולכת ללמוד את התואר הייתי נכנסת לעבוד במשרד פרסום או נרשמת רק ללימודים בבצפר ששווים בתעשיה יותר מתואר, מחליטה אם זה מתאים לי ואם כן, הולכת ללמוד תוך כדי או נרשמת לקורסים מקצועיים. הלימודים מאוניברסיטה לא מכינים אותך לשוק התקשורת היום- במיוחד שכל הגופים של פעם נסגרים והסיכוי שלך להשתמש בידע שלמדת בקורס עריכה עיתונאית שואף ל 0.לכו ללמוד מה שבאמת מעניין אתכם, אם בכלל. כי בתקשורת תוכלו לעבוד גם בלי תואר.
  • 2.
    אדם 16/07/2013 14:51
    הגב לתגובה זו
    שכר הלימוד גבוה, אבל מדובר במכללה איכותית שלא מקבלת תקצוב מהמדינה ולכן צריכה להתקיים משכר הלימוד.
  • 1.
    שירלי 16/07/2013 13:47
    הגב לתגובה זו
    הכל בסדר שם בבינתחומי? 40 כפול 3 זה 120 אלף שקלים!!! זה מטורף