אולפני TV חדישים מול תיאוריה ותיקה: פרויקט לימודי התקשורת של אייס, חלק ג'

לא מעט מוסדות אקדמיים מקיימים בין כותליהם לימודי תקשורת לתואר ראשון, וחלקם אף עם אפשרות להמשך ל-MA. לא חסרים גם בתי ספר מקצועיים לתחומי המדיה השונים.

למרות מצב שוק התקשורת והפרסום, הפקולטות בדרך כלל מלאות, ולימודי תקשורת ממשיכים להיות כל כך פופולאריים יחסית. עם השנים, גם חלו שינויים שונים במערכי הלימוד, ולאחרונה שים שם יותר ויותר דגש על תקשורת דיגיטליים ורשתות חברתיות.

בעיצומם של "ימים פתוחים" ועם תחילת ההרשמה ללימודים, פנה אייס למוסדות הלימודים השונים כדי לבחון את מסלולי הלימודים, כיצד הם מתייחסים לשינויים בשוק התקשורת, ומה יהיה פה בעתיד.

בחלק א' של הפרויקט פרסמנו נתונים על אוניברסיטת אריאל, הקריה האקדמית אונו ואוניברסיטת תל אביב, בחלק ב' התמקדנו במסלול האקדמי המכללה למנהל, המרכז הבינתחומי הרצליה, הבצפר ואוניברסיטת חיפה. והיום (יום ד'): המכללה האקדמית עמק יזרעאל, האוניברסיטה העברית, ובית ספר הברזל 23 של 'רשת'.

* פרויקט הלימודים של אייס - החלק הראשון
* פרויקט הלימודים של אייס - החלק השני

במכללה הנמצאת באזור פסטורלי, מצפים כי עד לתחילת שנת הלימודים רף הנרשמים והמתקבלים יעבור את ה-100. בכל מקרה, המכללה תמשיך להציע לימודים באווירה כפרית, ופסטיבל טלוויזיה שנתי ונחשב.

שכר הלימוד
כמו באוניברסיטאות, פחות מ-10,000 שקלים לשנה אקדמית.

איך בית הספר מגיב למצב השוק, בכדי למשוך תלמידים?
ראשי החוג לתקשורת שלנו, פרופ' עקיבא כהן - מומחה בעל שם עולמי לחקר החדשות ולשעבר יו"ר איגוד חוקרי התקשורת, ומשה שלונסקי - לשעבר מפקד גל"צ, ערניים לתנודות השוק ונמצאים על בסיס קבוע עם אצבע על הדופק. לאור התפתחותם המואצת בשנים האחרונות של כלי תקשורת חדשים ואמצעי ביטוי חדשים, נוספו באקדמית עמק יזרעאל תחומי לימוד חדשים ומרתקים ועדכניים, חוזקו תחומים מבוקשים כמו לימוד יחסי ציבור ודוברות, הן בצד האקדמי והן בצד המעשי - באמצעות הוספת סדנאות, וכן חוזקו תחומי הניו מדיה, כמו עריכה, כתיבה ושיווק באינטרנט וברשתות החברתיות, קידום אתרים בגוגל, הקמה וניהול של אתרי אינטרנט, טוויטר ועוד.


משה שלונסקי במהלך כנס שובר מסך (צילום: זיו לוי)

החוג לתקשורת שם דגש על הקניית מיומנויות בתחומי צילום, עריכה ועיתונות. לכל אלה מתווספים לימודים של חומר תיאורטי רב ברמה אקדמית גבוהה. כך יוכלו הבוגרים שלנו להשתלב היטב בתחומי התקשורת השונים.

הגברנו את שילוב הסטודנטים בלימודי סטאז' במערכות התקשורת בישראל ובתחומי המכללה, כדי להכין אותם כראוי לחיים בחוץ. כמו כן הוספנו תחומי לימודי ייחודיים, כמו 'תקשורת מתווכת מחשב' שמעביר ד"ר ירון אריאל, שהוא מומחה בתחומו, קורסים למדיה דיגיטלית, קורס חדשני לתקשורת שכנועית ועוד.

מה הייחודיות של בית הספר?
שני היתרונות הגדולים הבולטים שלנו הם החיבור בין לימודים אקדמיים המאפשרים לימודי המשך בתקשורת ובתחומים אחרים במקומות אחרים לבין לימודים מעשיים והמיקום המיוחד בנוף פסטורלי של עמק יזרעאל.

החוג לתקשורת שלנו פועל במשכן תקשורת עם אולפני טלוויזיה ורדיו מהמשוכללים בארץ, ובוודאי הכי משוכללים בהשוואה לכל מתחרינו, עם אולפן טלוויזיה ענק בשטח 250 מ"ר, מערכות סאונד משוכללות, 20 חדרי עריכה בנוסף לכיתות עריכה, עם יותר מ-70 מצלמות טלוויזיה ניידות לשימוש הסטודנטים - כולל סטים של תאורה וסאונד, תחנת רדיו 'קול יזרעאל' המשדרת בתדר FM 106 לכל האזור, המשלבת כיתות לימוד ואולפנים לסטודנטים, יחד עם 4 אולפני רדיו לשידורים חיים. 'קול יזרעאל' משמשת מוקד עליה לרגל של מיטב הזמרים בישראל להקלטות ולשידורים חיים ומצטיינת באיכות סאונד ואופי מוזיקלי ייחודי.

בנוסף, הסטודנטים מייצרים מדי שבוע מהדורת חדשות אמיתית ומקצועית לכל דבר בהיקף של 27 דקות, שמשודרת באתרי האינטרנט של חדשות ערוץ 2, mako ורשת.

פעילות נוספת של החוג לתקשורת היא פסטיבל התקשורת 'שובר מסך', המופק מדי שנה על ידי הסטודנטים לתקשורת בהדרכתו של המנהל המקצועי של החוג, משה שלונסקי. הפסטיבל מתקיים במשכן התקשורת של החוג ומושך אליו מדי שנה מאות אנשי תקשורת מכל ענפי התעשייה וזוכה להתעניינות שיא ולחשיפה רבה בכלי התקשורת השונים. ברוח החיים בעמק יזרעאל הפרס המוביל של הפסטיבל הוא 'כד חלב' והשנה הוא הוענק ליוצרי 'ארץ נהדרת'.

וכמובן, הלוקיישן: החוג לתקשורת שלנו ממוקם בלב הקמפוס של האקדמית עמק יזרעאל, מוקף מדשאות ונוף כפרי עוצר נשימה של שדות עמק יזרעאל. הריחוק מהערים הגדולות, כמו תל אביב וחיפה, מאפשר לסטודנטים לתקשורת להתנתק מה"רעש" היומיומי ולהתמסר בראש שקט ללימודים באווירת עבודה, תוך מיצוי מלא של הכוחות היצירתיים שלהם.

ראש החוג לתקשורת באקדמית עמק יזרעאל, פרופ' עקיבא כהן, מסביר כי "בניגוד לדעה השגויה הרווחת, תקשורת העתיד תצרוך עוד ועוד עובדי תקשורת חדשים בעלי גישה רעננה, מיומנות טכנית גבוהה והשכלה פורמאלית רחבה. רק הפלטפורמה משתנה, מעיתונות כתובה ומודפסת לעיתונות משודרת ולעיתונות אינטרנט. זהו בדיוק אותו התוכן. אנחנו בחוג לתקשורת גאים להוציא תחת ידינו בוגרים צעירים, משכילים, מיומנים וחדורי התלהבות, שבזכות מגוון מקצועות הלימוד שלהם יכולים להשתלב בעבודה מהיום למחר - וגם להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים".


אולפן הטלוויזיה של עמק יזרעאל (צילום: זיו לוי)

"הסטודנטים שלנו נהנים מכל העולמות", טוען שלונסקי, "מצד אחד הם זוכים למרצים מהשורה הראשונה, כולם בעלי תואר ד"ר שרובם מגיעים לעמק יזרעאל במיוחד ממרכז הארץ, ומצד שני מלמדים אותם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתעשייה. יותר מזה: החל משנת הלימודים השנייה הסטודנטים עובדים תכלס בשטח, בהדרכה ובפיקוח מקצועי צמודים שלנו, בכל תחומי הלימוד שלהם: טלוויזיה, רדיו, אינטרנט. יש עבודה למי שרוצה ומוכן להשקיע. אני באופן אישי, ואיתי אחרים, מסייעים לבוגרים שלנו בהיכרות ראשונית עם מקומות עבודה. אחר כך זה עליהם. אנחנו מקבלים תגובות מצוינות על הבוגרים שלנו מצד המעסיקים".



האוניברסיטה העברית הייתה הראשונה להפעיל מחלקה לחקר התקשורת בישראל. מדי שנה מתקבלים ללימודים כ-130 סטודנטים חדשים: בשנת 2010 התחילו ללמוד 143, בשנת 2011 - 131, בשנת 2012 - 137 והשנה התחילו 139. ולמרות זאת מציינים במחלקה "אנו מרגישים ירידה קטנה במספר המבקשים ללמוד אולם עדיין מכסת התלמידים שמתקבלים ללימודים קטנה משמעותית ממכסת המבקשים".

שכר לימוד
הסטודנטים משלמים שכר לימוד אוניברסיטאי שנושק ל-10,000 שקלים בשנה.

איך בית הספר מגיב למצב השוק, בכדי למשוך תלמידים?
המחלקה מאפשרת לתלמידים להתנסות בצורה מעשית בסדנאות והתמחויות במוסדות תקשורת שונים דוגמת משרד פרסום, תחנות רדיו, טלוויזיה ועיתונים. בתקופה האחרונה נוספו תחומי מחקר והוראה חדשים למחלקה, בהם מדיה חדשים, רשתות חברתיות ואינטרנט.

בוגרים מוכרים שיצאו מבית הספר
בין בוגרי המחלקה ניתן למנות את דנה ויס, נוגה ניר נאמן, שרון וקסלר, קסניה סבטלוב, אסף יחזקאלי, אילן לייזרוביץ וגיא עמיר.


סטודנטים באוניברסיטה העברית (יח"צ)

"המחלקה לתקשורת ועיתונאות של האוניברסיטה העברית מלמדת ומכשירה חוקרי תקשורת ובוגרים שעוסקים בצורה מושכלת בהבנת התהליכים התקשורתיים המתרחשים במציאות של ימינו. זו הייתה המחלקה הראשונה בישראל לתקשורת, ורבים מחוקרי התקשורת יצאו ממנה ומלמדים במוסדות אקדמיים שונים", אומרת ראש המחלקה, פרופ' אסתר שלי נוימן.



בית הספר לטלוויזיה של רשת פועל מאז שנת 2007 כחלק אינטגראלי מפעילותה של זכיינית ערוץ 2 'רשת', בראשותו של אברי גלעד. זהו בית הספר היחיד הקשור באופן ישיר לגוף משדר והישגו העיקרי הוא אחוז השמה גבוה במיוחד של הבוגרים - מעל 65% מהם משתלבים בעבודה בתעשיית הטלוויזיה והתקשורת, חלקם עוד בזמן הלימודים.

חלק לא קטן מהסטודנטים בוחרים בלימודים אצלנו כחלופה ללימודים אקדמיים, מתוך ההכרה כי תואר לא בהכרח ישפר את סיכוייהם להשתלבות בעבודה. יחד עם זאת, הלימודים בבית הספר מוכרים כנקודות זכות אקדמיים בכמה מוסדות לימוד אקדמיים. מדי שנה מסיימים את בית הספר כ-150 בוגרים.

שכר הלימוד
הלימודים נעים בין 3 חודשים לשנה - תלוי במסלול, ולכן שכר הלימוד תלוי בהתאם למסלול הנבחר ונע בין 3,000 ל-12 אלף שקלים.


תלמידי בית הספר לטלוויזיה הברזל 23, יחד עם אברי גלעד (יח"צ)

איך בית הספר מגיב למצב השוק, בכדי למשוך תלמידים?
בית הספר שם דגש על הצד המעשי של הטלוויזיה תוך התמקדות במקצועות התוכן. השיעורים המעשיים מתקיימים באולפן 'רשת', אותו אולפן ממנו משדרת הזכיינית. בית הספר מפעיל 2 מסלולים עקרים: הפקה, תחקירנות ועריכת תוכן, ומסלול הגשה בטלוויזיה.

בשנה האחרונה נפתחו מסלולים נוספים במקצועות משיקים: קורס משחק לטלוויזיה ולקולנוע בשיתוף החוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, וקורס כתיבה בהנחיית חנוך דאום. בנוסף מתקיים קורס פיתוח פורמטים במרכז הבינתחומי בהרצליה וקורס טלוויזיה במכון מגיד באוניברסיטה העברית.

בוגרים מוכרים שיצאו מבית הספר
עורך התכנית 'העולם הבוקר' תום כספי; דנה פאן לוזון - מגישה בערוץ 24; זמרת האופרה ומגישה הטלוויזיה דניאלה לוגסי, כתב 'מעריב' לענייני מתנחלים עמיחי אתאלי, ד"ר רון שביט - פרשן פסיכופוליטי בערוץ הכנסת, ועוד.

המנהלת בפועל של בית הספר, הילה בראל, טוענת כי "הייחוד של בית הספר שלנו הוא הידע המעשי שהסטודנטים מקבלים כבר מהיום הראשון ללימודים, מתוך הבנה שלא חייבים תואר בתקשורת כדי להשתלב בתעשייה, בית הספר שלנו בראשותו של אברי גלעד נותן כלים בסיסים לסטודנטים שמאפשרים להם להשתלב בהצלחה בעבודות השונות ומי שמגיע עם רצון חזק להצליח, גישה חיובית וראש פתוח יכול להצליח ובגדול".