האיש מאחורי "הפוטש בקריה" נחשף: אילן שילוח מודה שהזמין את המודעה

פרשת מודעת הפוטש בקריה שהפכה לסאגה משפטית בה מככבים תת אלוף אבי בניהו דובר צה"ל לשעבר, משרד הפרסום מקאן אריקסון שחתום על רכש המדיה בעיתונים, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ועוד מתפתחת באופן מפתיע עם הודאתו של יו"ר מקאן אריקסון אילן שילוח בכך שהוא האיש שהזמין את המודעה באופן אישי.

שילוח של השנים האחרונות לא נצר את לשונו בכל הנוגע לסוגיות פוליטיות, חברתיות ומדיניות הקשורות במדינת ישראל, ולמרות זאת, הזמנת המודעה היא רף חדש של מעורבות וניצול של היכרותו עם עולם הפרסום כדי להשפיע על ההחלטות המתקבלות בה.

הוא מנמק את החלטתו לפרסם את המודעה לאחר שנחשף לפרסומים בתקשורת אודות הסכסוך בין הרמטכ"ל ודובר צה"ל, לבין שר הביטחון וגלנט. לדבריו "על רקע הפרסומים בתקשורת סברתי כאזרח המדינה, כי גם אם האלוף גלנט שגה בהתנהלותו האזרחית, ולכן יוחלט בסופו של יום לבטל את מינויו לתפקיד הרמטכ"ל, הרי שבמדינה דמוקרטית אין לקבל מצב בו קצינים בצבא פועלים נגד שר הביטחון ואלוף מכהן"; "לא יכולתי להשתחרר מהרושם שהטריד אותי מאוד כאזרח במדינה, כי הדברים אינם מקריים ולא התרחשו בחלל ריק . לאור זאת החלטתי לכתוב ולהזמין את המודעה בעצמי בכדי להשמיע באמצעותה קול מחאה".

"במבט לאחור, החלטתי היתה נכונה. זאת על רקע הוראת היועץ המשפטי לממשלה על חידוש והרחבת החקירה הפלילית בפרשה בכללותה, כאשר על פי הפרסומים בניהו עומד בפני חקירה פלילית חמורה בחשד לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים". בהקשר לתביעת הדיבה של בניהו גורס שילוח כי "עתירתו של בניהו לחשוף את מזמין המודעה לפני בירור התביעה היא עזת מצח. בניהו עוסק באובססיביות בחיפוש זהותם של אנשים שחתומים על מודעה ולא בתוכנה, כאילו שלא ייתכן מצב בו אזרחים מודאגים מתהליכים והתנהלות הדרגים הבכירים..."

בתצהיר שהגיש לבית המשפט מציין שילוח כי הוא איננו מכיר אישית את גלנט, "כפי שצוין בתחתית המודעה; ולפני מועד פרסום המודעה לא פגשתי אותו מעולם. פגשתי אותו פעם אחת במקרה באירוע חברתי אליו הוזמנתי בשנת 2012 (למעלה משנה לאחר מועד פרסום המודעה). עוד הוא מציין: "את נוסח המודעה כתבתי בעצמי". התצהיר חושף גם את עובדי מקאן אריקסון שהיו בסוד הדברים וידעו מי הוא מזמן המודעה, כפי ששילוח מסר: "לאחר מכן ביקשתי מאלדד וינברגר (סמנכ"ל קריאטיב במקאן באותה עת) ומרונה יעקובי (מנהלת קריאטיב במקאן) לעבור על נוסח המודעה ולעצב אותה. לאחר שהמודעה עוצבה, שוחחתי עם אריה הרבסט, מנהל רכש מדיה בעיתונות במקאן, על מנת שיזמין את המודעה מהעיתונים".

שילוח חשף בנוסף כי מודעת "הפוטש בקריה" לא הייתה הראשונה שלו. לדבריו: "אגב, זו לא הפעם הראשונה שאני מזמין מודעה כזו. להלן שתי מודעות שהזמנתי בעבר ועלה בידי לאתר - האחת נוגעת להתבטאות המפורסמת של בנימין נתניהו, רוה"מ דאז, באוזני הרב כדורי, והשנייה נוגעת להתנהלות רוה"מ ושרי האוצר והתקשורת בנושא סגירת ערוץ 10. כפי שציינתי, כאזרח במדינה, וכמי שמעורה בתחום המדיה והתקשורת ומתפרנס מחופש הביטוי, אני מרגיש לעיתים חובה להשמיע את דעותיי בעניינים פוליטיים העולים על סדר היום הציבורי, כפי שעשיתי גם במקרה זה. אני רואה זאת כתרומה לשיח הציבורי בישראל".

כזכור, תחילת הפרשה היא בעקבות מודעה שהתפרסמה בעיתונים ''הארץ'' ו''ידיעות אחרונות'' הנוגעת ל''מסמך גלנט''. בניהו דרש מבית המשפט להורות לנתבעים לחשוף את זהות הגורם שיזם, הזמין ומימן את המודעות, לשלם פיצויים בסך 2.5 מיליון שקל לצרכי אגרה בתוספת הפרשי והצמדה בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לתובע, כאשר בניהו מעריך עך פי כתב התביעה כי הנזק שנגרם לו עומד על 4 מיליון שקלים, להורות לנתבעים לפרסם מודעת תיקון והכחשה בכל אחד מ-2 העיתונים.

במודעה שפורסמה בעיתון תחת הכותרת "הפוטש בקריה הצליח (כנראה)" ובעקבותיה פנה בניהו לבית המשפט נכתב בין השאר: "חבורת גבי אשכנזי, אבי בניהו, הרפז ועיתונאי החצר שלהם עומדים לנצח ולסכל את בחירתו הדמוקרטית של גלנט לרמטכ"ל; מבקר המדינה תאב הפרסום האישי דחק עצמו לעסוק בנושא לאחר שהתחייב לא לעשות כן וניפח טעות מנהלית מ-2003 לשקר גדול".