אורי שנער פסימי לגבי רשות השידור: "כל הפתרונות פה הם אקמול לאדם מת"

הרבה אופטימיות לא נשמעה בפאנל על מצבו של השידור הציבורי שהנערך הבוקר (יום ג') בכנס אילת לעיתונות. בשורה התחתונה כולם הסכימו כי הרשות במצבה הנוכחי, אינה יכול להמשיך להתקיים.

מנחה הפאנל, חיים יבין, פנה לאורי שנער, לשעבר מנכ"ל ונשיא קשת, וכיום דירקטור ברשת, ושאל אותו האם היה מגיע – עם כל ניסיונו בתחום הטלוויזיה - לנהל את הרשות. "זה לא שאני סרבן להגיע לרשות השידור", ענה שנער. "אני לא מאמין שלמנהל מוכשר ככל שיהיה, יש את הכלים כדי לממש את הכלים לעשות שידור ציבורי בשנת 2014".

לדבריו, "אני מדבר על בעיות שורש עמוקות. חוק רשות השידור מבוסס על מודל בריטי. המודל הזה יצר גם ברמה של תרבות ארגונית וגם את כל הקשרים בין הממשלה, השר הממונה, ההנהלה, מליאת רשות השידור, העובדים. אני לא מאמין שהבעיה של הרשות היא במינוי של מנהל, הרי מנהל צריך כלים. אין למנכ"ל את הכלים, ולכן זה נידון לכישלון. כל הפתרונות פה הם אקמול לאדם מת".

איתי לנדסברג, מנהל מחלקת התעודה בערוץ 1, שישב בקהל והוזמן על ידי יבין לומר את דבריו בגלל ש"אני יודע שיש לו בטן מלאה", ענה: "הניהול ברשות השידור הוא חזות הכל. אם יהיה פעם אחת מינוי מקצועי, שיהיה איש מקצוע עם כישורים ויכולת ניהול, יהיה שידור ציבורי טוב".

מנכ"ל רשות השידור הקודם, מוטי שקלאר, טען כי ערוץ 1 למשל אינו צריך להתחרות בערוצים המסחריים, טענה אותה העלה עוד במהלך כהונתו. "המבחן של ערוץ 1 הוא ארכיוני", אמר שקלאר, "צריך לעשות תכניות שגם עוד 100 שנה יהיה להם ערך. ערוץ 1 ישדר ל-4% וזה בסדר".

מהקהל ביקשה טל השילוני, עורכת ומגישה בקול ישראל בתל אביב, ומי שהייתה ממקימי 88FM, להתלונן על תנאי השכר ברשות: "אני 37 שנים בקול ישראל. אני לא מבינה למה ממשיכים 2 הגופים לעבוד תחת גוף אחד, הרי הרדיו מביא כסף. אנחנו אנשי הרדיו אוכלים אותה במשכורות עלובות של 6,000 שקלים ברוטו בחודש. לנו מקצצים בשעות הנוספות. ראבק, די כבר".

ובשלב זה זכו מארגני כנס אילת למים צוננים במיוחד מהעיתונאי הוותיק יעקב אחימאיר, חתן פרס ישראל: " מדוע עיתונאי רשות השידור, למעט איילה חסון, לא שולבו בפאנלים של הכנס", שאל אחימאיר מהקהל. "אני חושב שיש פה מידה של רודנות וחוסר הגינות של אגודה שצריכה לשקף את כל חבריה לגווניהם. כחבר אגודת העיתונאים בתל אביב, אני חייב לומר כי ראשי האגודה יוסי בר מוחא ורותם אברוצקי, השתמשו בסגנון משתלח ולא הוגן (בנאומיהם, א"כ) ושום עורך לא היה מעביר טקסטים כאלה. הסגנון הזה לא מקובל, סגנון של גסות רוח. יש לי גם ביקורת על על דבריו של השר גלעד ארדן על טכנאי הרדיו שהשווה אותם לנהגי כרכרות, שזה לא ראוי לשר במדינת ישראל".