דמות כתב הדתות החדש: חרדי לייט, צעיר, עם פייסבוק ורוצה טלוויזיה

מי אמר שלדוסים אין אינטרנט ופייסבוק? יקי אדמקר (23) וארי גלהר (25), כתבי הדתות של וואלה ומעריב בהתאמה, שעובדים בעולם החילוני ומסקרים את המגזר שלהם, לא אוהבים שמתייגים אותם, ואם לוחצים אותם לקיר, הם יגדירו את עצמם כחרדים מודרניים.

2 החסידים לשעבר, היו מאד עסוקים השנה: זה התחיל עם שובו של אריה דרעי לזירה הפוליטית, המשיך הבחירות לכנסת בתחילת השנה והבחירות המוניציפאליות לפני חודש, וכמובן, הסיפור הגדול של עולם התורה - פטירתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל. כך אלה סיפקו להם ולקולגות תעסוקה רבה מאד.

אז כינסנו את השניים לשיחה על מה חשוב להם כעיתונאים חרדים, איך זה לעבוד מול מערכת חילונית ומגזר חרדי, ומה השפעת המקצוע שלהם על ערכם בשוק השידוכים.

-מה לבחורי ישיבה נחמדים כמוכם ולעיתונות?
אדמקר: תמיד הייתה לי אהבה למקצוע, אבל נכנסתי רשמית בגיל 19. הייתה לי תכנית שבועית בקול ברמה ואחר כך תכנית יומית בגלי ישראל, ולאט לאט נכנסתי גם לאתר בחדרי חרדים. לפני 3 חודשים עזבתי את הרדיו והתחלתי לעבוד ב'וואלה' שפתחו אז את ערוץ היהדות.

גלהר: אני הייתי תלמיד ישיבה באופקים. כשהתחלתי את העבודה, נראתי כמו חסיד, עם חליפה שחורה וחולצה לבנה ופאות ארוכות, וככה עבדתי במשך שנה.

-למה עיתונות?
גלהר: זה התחיל אצלי בגיל 12, חיידק.

-זה לא כפירה?
גלהר: כן... במסגרת החיידק, בגיל 18 הלכתי ללמוד תקשורת במכללת לישפיץ, בכיתה של נערות, ובמקביל למדתי בישיבה חסידית של ברסלב בירושלים. ההורים הבינו את החיידק ומימנו לי את הלימודים. ואז כשברדיו 'קול חי' חיפשו עורך ומפיק, הצעתי את עצמי בלי שכר. עבדתי ככה 3 חודשים, ואז ספרו לי שישראל אייכלר חשש לנשמה החסידית שלי, כי לא עלינו צפיתי בשש עם עודד בן עמי ובחמש עם רפי רשף לצורך הכנת המהדורה, והוא דאג שאעוף מהרדיו. ואני, בחור חסיד מתוסכל שלא יוצא לעיר בירושלים אפילו - חשבתי מה עושים, עד שיום אחד דפקתי בידיעות ירושלים על הדלת של חדרה של העורכת סיגל רגב, והצעתי את עצמי. היא הייתה בשוק, אבל ביקשה רעיונות לכתבות והתקבלתי. לימים סיפרו לי שהם חשדו שאני מכלבוטק ובא לבדוק אותם.

אדמקר: עד גיל 10 הייתי תלמיד בחיידר של חסידות גור ואז המשפחה עשתה שינוי. התחלתי את הקריירה בגיל 19 אחרי שהגשתי פינות של מוזיקה חסידית ברדיו 'קול חי' וביקשתי מהם שיציעו לי הצעה עם כסף. הם באמת הציעו תכנית בשבוע וגם להיות עורך, אבל אחרי שבועיים אמרו לי יש לנו בעיה, אנחנו לא יכולים לתת לך את התפקיד שהצענו, אלא אחר - וזה להיות עבד נאמן של מהערכת.

-מה קרה?
אדמקר: אימא שלי רצתה שאמשיך ללמוד בישיבה, אז היא התקשרה למנכ"ל הרדיו. כשהתקבלתי ל'קול ברמה' כבר סיפרתי להורים רק אחרי שחתמתי חוזה. זה חיידק בוער אצלי. אם אימא שלי לא הייתה מתערבת, הייתי בתקשורת כבר מגיל 15.

-אתה כועס עליה?
אדמקר: מה פתאום.

גלהר: יקי הוא כוכב במגזר. הוא עושה רדיו, וגם טלוויזיה באינטרנט. עשינו ביחד פרויקט של תחרות כוכב נולד חרדי, ויקי שידר את הגמר.

-בגלל שהוא דומה לשי גבסו. רק גברים התחרו?
גלהר: רק גברים. הייתה לנו גם תכנית וידיאו שבועית ב-NRG, 'המיץ של הטשולנט' שהתברר שהייתה מאד פופולארית. היא עסקה בעניינים חדשותיים של המגזר החרדי, אבל מזווית הומוריסטית.

-נשים התארחו?
גלהר: כן. היו לנו עקיצות על המגזר. הצגנו אירועים חדשותיים בצורה סאטירית.

-נדב פרי ועמית סגל החרדים?
אדמקר: היינו מתים לתכנית כזאת.

גלהר: זה הלך והתרומם עם הזמן. היינו במגמה של עליה קבועה - התכנית האחרונה שילשה את עצמה. זה היה צורך של המגזר. רק כשהתכנית ירדה מהאוויר, הבנו עד כמה אנשים צרכו אותה, ולא רק חרדים.

-חשבתי שאינטרנט הוא מוקצה
גלהר: יש קהל חרדי שגולש באינטרנט. יש כמובן רמות של סינון ויש כאלה שלא יכניסו מחשב הביתה, אבל זה משתנה.

אדמקר: אינטרנט הוא כורח המציאות. הוא קיים במשרדים של חרדים וגם בבתים, ובוודאי בפלאפון. תמיד יהיה את הזרם החרדי האותנטי מבני ברק ומאה שערים שלא יעזו לחצות את הקו הזה ולהכניס אינטרנט. החרדים האלה מסתפקים בהמודיע וביתד נאמן. אבל האינטרנט נכנס, ועם השנים הוא יביא עוד קהלים מתוך המגזר.

-כשאתם עובדים בעיתון חילוני, אתם מוצאים את עצמכם מתלבטים למי אתם נאמנים יותר - לעורך או לרב?
גלהר: לא יודע אם הייתה סיטואציה שנתקלנו במשהו שיכול היה להיות בעייתי מצפונית וגרם להתלבטות אם לפרסם או לא. לפעמים קורה שרב אומר משהו, ודווקא ההבנה שלנו את המגזר מאפשרת לנו להבין שזה לא סיפור כמו שנראה לעורך מבחוץ, שלא מבין את הקונטקסט. יש ז'רגון פנימי של המגזר, ואנחנו מבינים אותו.

במוקד. פטירתו של הרב עובדיה יוסף (צילום: אלי סגל)

אדמקר: ההבנה שלנו את המגזר, מאפשרת לנו לדעת מתי כותרת סנסציונית תוציא את הדברים מהקשרים, ומה ישים את הדברים בקונטקסט הנכון וימנע חילול השם. זה פלוס גדול היום שכתבי הדתות הם חלק מהמגזר, גם בפרינט וגם בטלוויזיה ובאינטרנט. אתה יכול לקבל טלפון מהמערכת, והם אומרים - שמענו שמישהו אמר משהו, ואתה יודע את הקונטקסט ומעריך אם יש סיפור או לא.

גלהר: יש סיפור שיהודה משי זהב מספר, איך הוא העביר סיפור מצוץ מהאצבע לכתב חילוני, על כך שמישהו נדבק מאיידס במקווה, ושגילו סרטן במקווה. מי שמכיר את המגזר, היה מיד יודע לזהות שזה קשקוש. היה גורם בכיר בש"ס שאמר לי שהייתה תחרות עם חברים, האם אפשר למכור סיפור מצוץ מהאצבע, וכמובן שהצליחו.

-אתם מאד צעירים, אתם לא נתקלים ביחס מזלזל מצד רבנים או אנשי מקצוע?
אדמקר: יש היום הבנה, וגם אצל חברי הכנסת, שלא משנה בן כמה הבן אדם - הוא הכותב וכנציג כלי תקשורת, צריך לכבד אותו.

גלהר: לא נפנה לרבנים בכירים אם נראה אותם ברחוב, כי יש לנו דיסטנס אליהם. נפנה לאנשים שלהם, והם מבינים שלא חשוב בן כמה אתה, אתה הצינור לידע, וזה שגם גורם לכאב ראש או אושר.

-לא מציקים לכם על כך שאתם בעיתונות ולא בישיבה?
אדמקר: כשארי התחיל ב'ידיעות ירושלים', סגן ראש העיר יהושוע פולק לא רצה לשתף איתו פעולה, ושאל למה הוא לא לומד. הוא אומר "אני אחזיר אותו לישיבה".

-הייתה לכם שנה מלאת אירועים, ומותו של הרב עובדיה היה מן שיא, נכון?
גלהר: התקופה האחרונה הייתה קשה מאד. זה התחיל בבחירות לכנסת - אחר כך דרעי חוזר, והשלישייה דרעי-ישי-אטיאס, דרעי ממונה ליו"ר, ואז הבחירות לרבנות הראשית, הרב עובדיה יוסף והבחירות המוניציפאליות. כל פרשה אחת העסיקה אותנו מאד.

אדמקר: השנה העמוסה והמרתקת ביותר במגזר הזה.

-אתם מרגישים שהתקשורת החילונית הגזימה בסיקור מותו של הרב עובדיה יוסף?
גלהר: לא. נפטר רב שללא ספק היה מרכיב מרכזי בחיים הפוליטיים והרוחניים של רבים מאד במדינת ישראל. מישהו שללא ספק כל הקלישאות על החשיבות ההיסטורית שלו נכונות, אז ראוי שהעיתונות תעסוק בזה. קרוב למיליון איש היו בלוויה, אי אפשר להתעלם מזה.

אדמקר: כשהרב יוסף היה מאושפז, כמעט שלא היה בוקר שלא קיבלתי טלפון מהמערכת "צא לבית חולים ותהיה שם". אני חושב שהתקשורת הגזימה קצת בכמות הדיווחים על מצבו בתקופת האשפוז.

-ואתם בוואלה העלתם קצת מוקדם מדי ידיעה על מותו
אדמקר: זה לא אני...


יעבור ליח"צ? ארי גלהר

-אתם סופגים לחצים מגורמים אינטרסנטים או כאלה שמרגשים נפגעים מהסיקור שלכם?
גלהר: אומרים לנו לכתוב בכבוד על רבנים. הם לא מבינים למה כתוב בכותרת "עובדיה יוסף" ולא "הרב עובדיה יוסף" . אנחנו צריכים להסביר.

אדמקר: אני מרגיש שאני צריך לרצות את המערכת, אבל גם את המגזר. בוואלה הייתה כותרת: "מצבו של יוסף חמור". לאט לאט אנשים במגזר מבינים שזה לא אנחנו אחראים לכותרות.

גלהר: בסופו של דבר, במגזר מבינים שאנחנו עובדים במקום חילוני, ונכון - יש חצרות או אנשים שאתה יודע שאתה כותב עליהם, אתה צריך להיות מוכן למתקפת טלפונים.

אדמקר: בתקופה שלי ב'חדרי חרדים' כשכתבתי על הרב אמנון יצחק, הייתי מקבל איומים. כשנכנסתי לוואלה, כתבתי תחקיר על ארגון אתרא קדישא שהמטרה שלו להגן על קברים, אבל לכאורה הם עושים פעולות אחרות. הם כעסו ונאלצתי להתמודד עם טלפונם אנונימיים ואיומים שאמרו לי - תיזהר.

גלהר: זאת באמת הייתה תקופה מאד עמוסה עם דרמות ושינויים משמעותיים בתחום הסיקור, ויש מחשבות לעזוב את תחום העיתונות ולעבור לצד השני. יש עוד דברים. אני כבר 7 שנים עושה את זה. אתה עושה המון עבודה, ומוציא הרבה אנרגיות, והשכר לא משהו. במעריב היו גם קיצוצים וכמעט תמיד אתה מסקר עוד תחום במקביל.

אדמקר: אני חולק עליך. מי שנמצא במקצוע הזה, לא עושה את זה בגלל הכסף.

גלהר: נכון. ולראיה אני התחלתי ממשכורת של 1.000 שקל. לא באתי לעבוד בשביל הכסף, אבל מגיע גיל שאתה מתחיל לחשוב על זה.

-אז לאן תלך?
גלהר: לא יודע, אולי יחסי ציבור.

-אכזבת אותי
גלהר: לא יודע. העובדה שאתה עובד קשה והשכר בתמורה הוא נמוך, גרמו לי לחשוב מחשבות רציניות...

ואתה, יקי?
גלהר: הוא עם פוטנציאל של כוכב טלוויזיה.

אדמקר: אם בגיל 10 עמדתי מול המראה ועשיתי כאילו אני מגיש תכנית ברדיו, ואמרתי לעצמי שעד גיל 20 אגיע לרדיו, הצבתי לעצמי גם גיל מסוים שבו אני צריך להגיע לטלוויזיה. ואני בתהליך של למידה והתנסות. טלוויזיה זו שאיפה גדולה שלי.

גלהר: אני מכיר את יקי. ראיתי אותו בעבודה, לדעתי שם הוא בא הכי טוב לידי ביטוי.

אדמקר: התקשורת האינטרנטית תביא טלוויזיה והחרדים יהיו חלק מזה. בוואלה יש פלטפורמה טלוויזיונית, כאן אתה משדר בחי. לפני שנתיים היה צריך לסקר לוויה כמו זו של הרב עובדיה יוסף בכתיבה בפנקס, ופה יכולתי לעמוד מול מצלמה ולשדר חי. אני חושב לשלב כתיבה עם טלוויזיה, אבל אני בתהליך שלך למידה והתנסות.


יגיע לטלוויזיה. יקי אדמקר (יח"צ)

-שאלה של חילונית: מבחינת שידוכים, אתם שווים יותר או פחות בגלל המקצוע שלכם?
אדמקר: אני לא מחפש בחורה שרוצה להתחתן איתי בגלל שהיא מעריצה את מה שאני עושה. אם אני יוצא בשידוכים, אני מחפש מישהי שלא מבינה מה זה 'וואלה' וחדשות. אני רוצה להגיע הביתה ולא להכניס את העבודה הביתה.

-אתה לא רוצה שהיא תבין את העולם שאתה עובד בו?
גלהר: הוא לא רוצה מעריצות. כשהוא הגיש ברדיו, בנות היו מתחילות איתו כל הזמן בפייסבוק.

יש לך פייסבוק? איזה מן דוס אתה? ירדו לך עוד נקודות בשידוכים...
גלהר: האמת היא שבגלל שאנחנו עובדים, הבחורה הקלאסית לא תרצה להתחתן איתנו. מנגד, אנחנו לא מחפשים בכיוון הזה. יש זרם חדש מודרני, ששם כל אחד מאיתנו ימצא את עצמו.

-אז איזה זרם אתם?
אדמקר אני יקי אדמקר, יש לי את הדרך שלי. בהגדרה החברתית, ואני שונא הגדרות חברתיות, תגדירי אותי חרדי-מודרני: בבית יש לי טלוויזיה, אבל מצד שני מקפידים על 3 תפילות במניין, גם אם אני לא הולך עם חולצה לבנה וחליפה כמו בחור ישיבה.

-ראיתם את 'שידוך משמיים'?
אדמקר: כמה חברים שלי השתתפו שם. אני חושב שזה לא משקף את המציאות, כי בן אדם חרדי שפוגש בחורה בבית מלון, לא ישתתף בסדרה.

גלהר: מי שהשתתף שם, שיחק את המשחק.

-מה זאת אומרת? גם אתם חרדים שלא עונים להגדרה המסורתית. אז אולי זה כן משקף משהו. ברור שזה לא כמו זבוב על הקיר, אבל משהו עבר שם, לא?
אדמקר: לצופה החילוני זה הסביר את עולם השידוכים בצורה הטובה ביותר. אני לא חושב שהיו יכולים לעשות את זה לפני שנתיים-שלוש. אבל לחרדי, הסדרה לא נתנה הצצה אמיתית לעולם השידוכים.

-מזמן לא היה עניין גדול כל כך בתקשורת ובטלוויזיה בחרדים, כמו בסדרה הזאת או בסדרת הדרמה 'שטיסל'. למה זה לדעתכם?
גלהר: ראיתי קצת מ'שטיסל'. השחקן המבוגר פשוט תותח. הוא לקח את הצ'למרים, הירושלמים, עם התנועות המדויקות, של החזקת הסיגריה - ועשה את זה מאד מדויק!

אדמקר: אין ספק שהחילונים רוצים להכיר את החרדים. מי היה מאמין שוואלה יקים ערוץ יהדות. יש רצון של החילונים להכיר יותר ולא רק ממה שמזינים אותו בכתבות של חדשות 2 או חדשות 10, שלא מביאות בהכרח את הצדדים החיוביים של העולם הזה. יש יותר חרדים על המסך כמו ב'שידוך משמיים' ו'שטיסל' או סדרת הכתבות על מה יקרה פה כשחרדים יהיו רוב.

-מה באמת דעתכם על הסדרה של אבישי בן חיים ב'חדשות 10'?
גלהר: אין ספק שאבישי בן חיים מכיר את המגזר הזה יותר מאיתנו ומרבים במגזר עצמו. צריך להגיד את האמת: יש קיצונים במגזר החרדי והוא הראה אותם בשוק מחנה יהודה ושאנחנו פוגשים בעוד מקומות, שמתפרעים ברצון להכתיב סדר יום לציבור אחר. אבל הוא גם הציג את הצד השני - יש רבים שלא רוצים לכפות כלום על אחרים ואם הם יהיו רוב, הם ייקחו על עצמם לשאת בנטל.

-הם?
גלהר: התרגלתי לא לדבר על עצמי. גם החברה החרדית עוברת תהליכים מעניינים. לצורך העניין אנשים כמוני וכמו יקי, לא יודע אם היה לנו מקום פעם לעשות את מה שאנחנו עושים. היינו צריכים אולי לעזוב את הדת. אבל היום אנחנו עושים את מה שמעניין אותנו. אנחנו יכולים להיות חרדים ולהשתייך לחברה החרדית. לא נורחק חברתית. האנשים שחיים בגבולות החדשים האלה - רובם יחיו אם ההגדרה "חיה ותן לחיות".

אדמקר: החרדים לא אוהבים שבאים לשנות אצלם סדרי עולם. כל סוגיית השוויון בנטל - אם את אתה בא לעשות שינוי, תעשה את זה מתוך הידברות, מה שהרבנים ואנשי החינוך שלנו אומרים. אל תנסה לשנות סדרי עולם אחרי 60 שנה של מדינה.

גלהר: דווקא ההליכים הכוחניים שנעשים מבחוץ, מאחדים את החברה מבפנים, כי כולם מזדהים עם המחנה הקיצוני נגד האיום המשותף. החרדים המודרניים הם האנשים שלא משלימים עם סדר היום שהעסקנים מנסים לכפות על המגזר החרדי, ודווקא תופעות כמו יאיר לפיד סוגרות אותם.

אדמקר: איפה היו דברים כמו מסלולי שח"ר (שילוב חרדים במקצועות עורפיים בצה"ל) לפני 4 שנים? אבל כשמתחילה כפייה, מיד אתה רואה ירידה בגיוס לשח"ר.

גלהר: זה נכון שלשח"ר חרדים לא הולכים מציונות, אלא בגלל המשכורת. אבל החשיבות היא שעד היום הם לא הלכו גם בשביל משכורת. קודם כל, במהלך השירות, מי שהתגייס לשח"ר יינק ערכי ציונות ואז לבן שלו כבר יהיה יותר קל לעשות את זה, כי אבא כבר פרץ את הגבול הזה. ולפעמים בשביל לחבר חברה לכור היתוך, צריך לשלם, כי בכוח זה לא ייעשה.