צוחקים על כל מה שקורה, כמעט: "כרגע לא תהיה בדיחה על אריק איינשטיין"

בשבוע הבא יתראיין השר נפתלי בנט אצל דביר בנדק ורד אורבך, כוכבי המופע של רד ודביר ברשת, ואף ישכנע את הדג קלרנס לעשות לייק לדף הפייסבוק שלו. באופן מפתיע אולי למי שרגיל לראות פוליטיקאים עושים כאילו הם נהנים לצחוק על עצמם אצל ליאור שליין, בנט הוא הפוליטיקאי הראשון שיישב בכורסת האורח ויתן לצופים לשפוט כמה חוש הומור עצמי יש לו.

השאלה המתבקשת היא מה מחפש פוליטיקאי בתקופה שאינה שנת בחירות, אצל מנחה אנושי חביב ולכאורה חסר טאקט, ומנחה בובה עם פה גדול ולא פוליטקלי קורקט. ובכלל, למה להם פוליטקאי עכשיו?

"אנחנו מזמינים מלא אנשים, לא כולם רוצים לבוא", מסביר השבוע נדב פרישמן, עורך התכנית שזוכה לנתוני רייטינג מצוינים - 22.9% עד כה - בראיון לאתר אייס. "במקרה של בנט, הפניה באה ממנו, זה הגיע מהאנשים שלו. כנראה יש להם הרגשה שאצלנו אפשר למצוא את המגזרים שלו. להבדיל, היינו אמורים לצלם בשבת שעברה את הראפר והמפיק האמריקאי פיפטי סנט למערכון, כי גם הם חשבו שזה הקהל שלהם, אבל בשבת בבוקר הם צלצלו אמרו שלא כדאי להתעסק איתו כי הוא לא במצב רוח".

-כנראה שזה באמת לא רעיון טוב. ואיך השר בנט, זרם?
במידה מסוימת. הוא בא פתוח. התכנית שלנו לא עוסקת בסאטריות נוקבות, ואנשים שבאים להתארח יודעים איך זה עובד. אין לנו עניין לחדור לאנשים לפרטיות או לשאול שאלות נוקבות. אנחנו עושים קומדיה, ויותר משמעניין אותנו מה יש לדביר ורד להגיד, מעניין אותנו לשמוע מה שיש לבנאדם להגיד.

-אז למה פוליטיקאי? מה הסיכוי שהוא יתן לעצמו חופש אמיתי?
מאד רצינו להתנסות בזה. יש לנו מכונה מגניבה שעובדת, נכנסים אליה אורחים ויוצא משהו מגניב. אמרנו מה יקרה אם נביא שר. בנט הוא צעיר וכאילו דובר את השפה, ורצינו לבדוק מה יהיה.

-ואיך היה?
האמת, זה צולם ב-8:00 בבוקר, וקשה מאד להצחיק ב-8:00 בבוקר. אנחנו בדרך כלל מצלמים קצת יותר מאוחר, אבל בגלל אילוצים שלו היינו צריכים להקדים, אבל היה כיף, הוא הביא כמה בדיחות מוכנות, אבל זרם.

-עד כמה האורחים מוכנים לקחת חלק בתסריט?
תלוי מי. הם יודעים באופן כללי על איזה נושאים נדבר, ואם יש איזושהי הפעלה אז גם כן, כדי שזה לא יבהיל אותם. לפעמים אנחנו שמים וי.טי.ארים מפתיעים. יש הרבה ערך בעניין, אי אפשר לזייף עניין וכיף. קומדיה - ככל שיש בה יותר כיף, יש לה יותר סיכוי לחיות.

-וזה מה שאתם עושים? קומדיה בפורמט של לייט-נייט?
זה לייט-נייט אבל המחשבה היא קומית. ולמרות זאת, כל ראיון הוא מערכון קטן שבנוי כמו טוק-שואו.

-והצחוקים מוקלטים?
בחלקם.

-עד כמה הטקסט של רד מוכן מראש?
העבודה על רד לא מפסיקה להפתיע אותי. ארי פפר מפעיל את רד, והוא וירטואוז מדהים. הוא יושב בתוך השולחן, רק הידיים נראות, הוא לא לגמרי שומע מה קורה מעלה, ונגיד דביר ונינט מדברים - ארי רואה את הדברים במוניטור של 3 מצלמות ויש לו גם פרומפטר, ובתוך כל זה הוא מתנהל כשהוא למעשה מפעיל הכל מלמטה הפוך. תוך כדי זה הוא צריך להקשיב לשיחה וגם מצליח לדפוק אילתורים. זה באמת וירטואוזיות.

-אז הכל אלתורים, כל מה שרד אומר?
לא הכל, יש קונטקסט והתחלות של משפטים, אבל הזרימה הכללית היא שלו בזמן הראיון.

-זה לא קל להנחות עם בובה ולא קל להתראיין עם בובה. איך זה עובד עם דביר והאורחים?
זה באמת בלתי אפשרי לדבר לבובה, וכשאני יורד אליהם מהקונטרול לדבר איתם, אני מוצא את עצמי מדבר לדביר וגם לרד, אבל אז מיד אני מאבד ביטחון אחרי משפט אחד. זה מה שקורה כשאתה מדבר לבובה. אבל דביר הוא מכונה משוכללת. אני מתפעל ממנו כל פעם, מאיך שהוא מנהל את זה בסיטואציה כל כך קשה. יש לו טקסטים להוביל וגם להתעניין באמת באורח. הוא מוכשר וגם מאד חכם.

-ואיך אתם מכינים את האורחים לפגישה עם בובה חרמנית?
אנחנו פשוט אומרים להם שבו ותהנו.

-אמנים אוהבים לצחוק על עצמם אבל עד גבול מסויים, אז איפה אתם עוצרים? מה הקווים האדומים?
הדברים נכתבים ככה שאני יודע שהאורח לא יגיד - "זה לא"! כי אני יודע שרק אם יהיה לו כיף בראיון, נוכל להגיע לאווירה שבה נגיע גם לשטויות ומשם לאמיתות. זה לא שאם נינט באה, אני הולך לשאול על יהודה. אנחנו גם לא מתחנפים, ועובדה עד עכשיו צילמנו 12 תכניות ו-12 אורחים יצאו מבסוטים. ואני הייתי בערוץ ביפ פעם, ויודע שזה יכול להיות גם אחרת.

-לרד יש פה גדול והתכנית משודרת מיד אחרי 'X פקטור'. קיבלתם הנחיות כלשהן מ'רשת' בעניין הזה?
ממש לא. אני נפעם מהחופש שהם נותנים לנו. לזכותם ייאמר שהם נתנו לזה לגדול קצת פרא. התכנית התגלגלה לאן שהיא התגלגלה בזכות החופש שהם נתנו - הם אמרו תעשו מה שאתם מבינים. אני חושב שלשם הם גם כיוונו.

-על מה לא תצחק?
אפשר לצחוק על כל נושא, אם יש לך בדיחה מספיק מצחיקה, ומה שמנחה אותי הוא מה שמצחיק. אני לא אעשה משהו לא מצחיק. אין נושא שהוא מחוץ לתחום. ככל שהנושא יותר כואב ונכנס בבטן, ככה איכות הכתיבה צריכה להיות יותר גבוהה. ככל שהנושא יותר קשה, צריך יותר זמן ויותר אנשים שיעבדו עליה. אבל צריך לראות שהבומבה לא יותר מידי חזקה על האורח, כי אם זה כואב מידי, הוא לא יישמע את הבדיחה מרוב כאב. אז לא תהיה בדיחה על אריק איינשטיין כרגע.


עליו לא צוחקים. אריק איינשטיין

-ואייל גולן?
עם אייל גולן הבעיה היא אחרת - זה כבר שחוק. לא נגענו בזה.

-כשמיליונים מעלים סטטוסטים שנונים על כל נושא ממש עכשיו וכל הזמן, זה לא משנה את תפיסת הכתיבה הקומית?
אני צריך לחשוב על זה... נדמה לי שמבחינת תוכן, את מדברת על מהפכה שעוד לא הגיעה ממש לטלוויזיה. הטלוויזיה יותר מורכבת, יש לה יותר אחריות, זה כלל, זה כמו סטנד אפ, למשל. את מכירה מיליוני אנשים מצחיקים, אבל בין זה ובין סטנד-אפ יש המון מרחק.

-מה ההבדל?
יש מצחיק בלחיצת כפתור ויש מצחיק ברמה מקצועית. אחד שאתה אומר לו "עכשיו תצחיק אותי" בלחיצת כפתור. זה הענין: פייסבוק זה חובבני, ואני לא אומר את זה בהתנשאות. יש מעט מאד אנשים שיכולים ליצר את הדבר המצחיק עכשיו בלחיצת כפתור. לפי ההגיון שלך, התוכן היה צריך להיות מוצף בכותבים בגילאי 18-20.

-זה לא המצב?
לא אצלנו. זאת עבודה מאד קשה. לא עבדתי בתחומים אחרים, אבל זו עבודה. כדי להגיד משהו מצחיק, צריך ביטחון יצירתי וצריך לתדלק את הביטחון הזה 50 שלבים לפני שזה מגיע לפה של דביר. צריך אומץ להגיד "אולי נעשה את זה?", להגיד את הרעיונות המוטפשים שלך, ש-70% מהם הולכים לזבל.

-אז מי במערכת?
יש לנו מערכת מאד קטנה: התסריטאי הראשי הוא יוני סמאש, המערכת היא יוני, אמיר תומר (עורך משנה), ארי פפר (שכותב גם לרד וגם לאחרים) ואני, וגם דביר משתתף בכתיבה פה ושם. זה הכל.

-ומה דעתך על הניסיון לפגוע בתל"י וכתוצאה מכך להפסיק את חלוקת התגמולים לכותבים?
אני לא יודע על זה הרבה. אני נמצא פה מהבוקר עד הלילה ורואה את הילד שלי בן השנתיים רק בלילה. האנשים היחידים שאני פוגש זה חבר'ה מההפקה. אני יודע שבלי תגמולים, אני אהיה במצב עוד יותר... אם הם יכולים, הם יקחו לנו את התמלוגים. ככה זה פה, שיטת מצליח. ככל שאתה יותר גדול וחזק, אתה מנצח את החלש רק כי אתה יכול.

-עבדת שנים ב'קשת', בין השאר כמנהל תכניות בערוץ ביפ. מפתיע למצוא את התכנית בזאת ברשת
לא הכרתי את 'רשת' קודם ושמחתי לראות שהם יודעים לעבוד. הרעיון הכללי היה של ארז בן הרוש ושל אבירם בוכריס, מנהל MYTV שמפיקה את התכנית - לחבר את דביר בנדק עם רד אורבך. משם התגלגו הדברים. אני הגעתי בשלב הפיילוט, והוא יצא אחלה.

אני שמח שטוב ב'קשת' וטוב ב'רשת'. זה מפתיע לגלות את זה, כי אנחנו מסתובבים באווירת משבר בתעשיה. תכניות קומיות הפכו נדירות. יש תחושה שזה הולך ומצטצם. מקווה שנעזור לשנות את זה.

-יש לך עבר כסטנדאפיסט, ספר על זה
הופעתי בניו יורק ב-2005. כל שבוע לקחו 2 ישראלים שהופיעו בערב לישראלים, ואחר כך במרתון בקומדי סנטרל, המקום שבו מצלמים אל לואי. אני וגיל קופטש הופענו שם בפני קהל אמריקאי. היו באים לשם כל הסטנדאפיסטים של המועדון לראות את הישראלים, כי הם אמרו שהקומיקאים הכי טובים הם יהודים, אז הסטנדאפיסטים הישראלים צריכים להיות משהו מדהים.

-ו... אהבו אתכם?
אני לא רוצה להעיד על עצמי, אבל אפשר להגיד שהקומיקאים הישראלים בלטו שם לטובה.

-את מי הכי בא לך לארח בתכנית? פרס?
שמעון פרס יכול להיות מגניב. הייתי שמח אם בר רפאלי תבוא.


היא תבוא? בר רפאלי (צילום: בוצ'צ'ו)

-למה לא? היא באה לארז טל ב'מעדון לילה'. היא בטח תשמח. תרים לה טלפון, ב'רשת' יש את המספר…
עובדים על זה. אני חולם על דואט של רד עם ברי סחרוף.

-ואחרי שבנט היה, תזמין עוד פוליטיקאי?
לא יודע… אולי. אם ביבי יבוא, נשמח, למה לא?