העירום של קרן פלס עובד? זברה מזכירה לנו שבגדים לא קונים אושר והמסר עובר

בשורה התחתונה: המסר שכסף לא יכול לקנות אושר ואהבה עבר אינספור פעמים בשירים ובפרסומות. אבל זו הפעם הראשונה שמותג אופנה מאמץ את הקונספט.

"אפשר לעשות פרסומות בלי דוגמנים ואשליות" הוא דבר והיפוכו כאשר זה מגיע מפיה של אייקון כמו קרן פלס. אבל העובדה שתוך כדי השירה מפרקים פועלי הסט את האילוזיה של המדבר, ובשלב מסוים גם הזמרת מופיעה ללא כסות - היא מסקרנת ומעוררת מחשבה, במיוחד לאור העובדה שקרן פלס אשה מלאה והעירום שלה, במיוחד כזה המצולם מהגב, אינו פרובוקטיבי ודווקא מעורר הזדהות וחיבה.

המסר "אתם לא צריכים לשלם יותר כדי להרגיש" - כאשר הוא מגיע כדי לקדם קפוצ'ונים ב-30 שקלים - הוא מסר מעניין ומעורר מחשבה. הוא הרבה יותר מעניין מאותה צרחה "זול" "זול" אותה אנחנו כבר לא יכולים לשמוע יותר. מסתבר שכדי להצדיק מחיר זול צריך להשקיע לא פחות מחשבה מאשר להצדיק מחיר יקר.



"להרגיש" פירושו ליהנות מהחיים גם אם הבגד מתלכלך או נקרע, "להרגיש" זה לדעת שאני יכול לבחור בבגד לא יקר ושאני לא רק נדחק להתפשר עליו.
ההתערטלות משחקת את התפקיד הקלאסי שמטיף נגד צביעות, אותו תפקיד של less is more שפגשנו בזמנו בקינלי סודה. למעשה, זברה מציעה לנו להבין שבגדים לא קונים לנו אושר, וזה לא שהיא נגד מותגים, נהפוך הוא. היא בעדם, אלא שמותגים אמיתיים נועדו לשרת אותנו ולא אנחנו - אותם.

באופן הכי מטאפורי, זברה עושה לנו את מה שהילד עשה בבגדי המלך החדשים ואומרת לנו שהמלך עירום, אלא שהמלך במקרה הזה הוא המותגים היקרים והעירום משחק בתפקיד הכנות ולא בתפקיד השקר...

זברה לוקחת את עולם ה"זול" למקום אמנותי ולא מסחרי בדומה לרמי לוי, שיצר בזמנו מאניפסט חברתי סביב ה'עוף בשקל'. במקום להיות סתם "שובר שוק" לאוכלוסיה שבורת גב וקשת יום, הוא בחר לפנות למכנה המשותף הגבוה המדבר על זכותו של כל אחד מאיתנו להרשות לעצמו לחיות בכבוד.

גם H&O עבדו יפה בזמנו עם מיצוב המחיר הזול כסוג של "פלא" כאשר תבעו את המשפט "זה רק נראה יקר". אופנת זברה מתכתבת עם רעיון העל שכסף לא קונה לנו אושר. זה מזכיר את הנרטיב של מאסטרקרד שאומר:
Money can't buy you happiness. For all the rest there is Mastercard.

וזה מזכיר, כמובן, לכולנו את השיר של הביטלס can't buy me love. אז זברה מקדמת את שמחת החיים ואת כל הדברים שהם priceless וטוענת שאי אפשר לקנותם בכסף, כדוגמת הפרסומת הקודמת בה רואים משפחה לא עשירה עוצרת ברמזור לצד משפחה עשירה. הסיפור סובב סביב שמחת חיים של המשפחה הלא עשירה שכמובן עשתה קניות בזברה, לעומת היובש והשממון של המשפחה העשירה.

הקליפ המדובר נחמד אבל פחות מעורר מחשבה מהקליפ הנוכחי עם קרן פלס, אולי בגלל העירום, שיש בו אומץ ומסר נוקב יותר לגבי אושר, והדרך להשיגו או שלא להשיגו.

אז נכון - הצילום מאד זהיר והתפאורה המדברית כן קיימת לפני שמפרקים אותה והזמרת כן מאופרת. אולם המסר צלח את כל זאת ולדעתי ימקם את זברה במקום מרכזי על המפה.

ועוד משהו: הקליפ של צה"ל אמיתי או שאני לקחתי משהו?

איש שמכין קפה ואומר לנו "זה חזק? צה"ל חזק!" על רקע כמה שניות אינטנסיביות שמדגימות פעילות קרבית בים באוויר וביבשה. מתופפת שדופקת סולו לא רע ואומרת לנו "זה חזק? צה"ל חזק!", שוב, על רקע פוטאג' צה"לי מלחמתי מרשים.

אז מצד אחד זה מביך, ולא ממש ברור "מה זה הדבר הזה?". למי זה פונה? למתגייסים? אז למה צריך להגיד שהצבא שלנו חזק? אולי זה מכוון לאיראן או לסוריה? ומה זו ההשוואה של צה"ל לקפה שחור ולמערכת תופים? יש פה בכלל בשורה? יש למישהו ספק שצה"ל הוא צבא חזק יותר מקפה טורקי? ואם אכן הוא חזק מקפה האם זה אומר בכלל משהו עליו שלא ידענו? גם צבא חלש יכול להיות חזק מקפה ומסולו תופים.







מצד שני הקליפים כן מייצרים התגייסות. התגייסות ויראלית. כמות התגובות הויראליות מרשים ומטיל ספק בתהיות שכרגע ציינתי. הכניסות, ההעברות והטייק-אופים שעשו לזה כבר היום כשזה עדיין טרי, מעידות על כך שיש לו אפיל ויראלי מדבק. ואנחנו יודעים שאין תחליף להתגייסות של של המונים שבוחרים להיות מעורבים ואקטיביים, ואולי בעצם מדובר בקליפ גאוני שמעודד התגייסות כי הנה - תביטו בעצמכם ותראו כמה תלולה יכולה להיות עקומת ההתגייסות כאשר מדובר ב"משהו חזק"...