'מאסטר שף' חזרה: "הטכנולוגיה משרתת את הסיפורים - היא לא הסיפור עצמו"

רק השבוע קיבלה השקתה של העונה החדשה של מאסטר שף, רייטינג של לא פחות מ-37.4% בקרב משקי בית באוכלוסייה היהודית, ומסתמנת כמותג הרייטינג החזק של קשת. בחודש שעבר הסתיימה הכוכב הבא, שזכתה בנתוני רייטינג גבוהים מאד.

מאחורי המסך עומד, בין השאר, בחור צעיר בן 35, שעונה לשם שחר שפלטר. שפלטר הוא מנהל הקרוס מדיה של 'קשת' ואתר mako. הוא גם אחראי על האופרציה של הפורמט של 'הכוכב הבא' בטריטוריות השונות שאליהן הוא נמכר בעולם, עליו נכתב בהוליווד רפורטר שהוא "הפורמט הבינ"ל הלוהט ביותר בזאנר ריאלטי".

החידוש כאן הוא כידוע השילוב של הטכנולוגיה בתוכן באופן שהופך את הצופים לא רק לקולטים פסיביים שיכולים לסמס לכוכב האהוב אליהם, אלא לשופטים המשפיעים לייב על הנעשה באולפן. עכשיו הוא מכניס את החידוש הזה גם בעונה החדשה של 'מאסטר שף'.

שפלטר מגיע מרקע עשיר ברוב סוגי המדיה - סלולר, אינטרנט, רדיו קולנוע טלוויזיה. הוא למד תקשורת וניהול במסלול האקדמי - המכללה למנהל, עם התמחות בתקשורת דיגיטלית ושיווקית. בין השאר למד גם צילום ועריכה, ניהול מוצר, UI (חוויית משתמש), עיצוב, ויש לו גם עבר בשירות הביטחון הכללי. "עברתי מעולם הדממה לעולם התקשורת", כמו שהוא אומר.

זוהי הקנדציה השלישית שלו ב'קשת'. הוא היה עורך תוכן בקשת אינרטאקטיב, וממקימי מחלקת המובייל של הזכיינית שקמה בעונה הראשונה של האח הגדול ב-2008.

-מה החידוש בשימוש בטכנולוגיה ב'הכוכב הבא' ו'מאסטר שף'?
יש זליגה של טכנולוגיה ודיגיטל לעולמות הטלוויזיה. עד עכשיו העולמות האלה נעו בקווים מקבילים של אנשי טלוויזיה ואנשי טכנולוגיה. התפקיד החדש זה להיות המתורגמן שמחבר בין 2 הקווים האלה, על מנת להתאים את התוכן לפלטפורמה הנכונה. לייצר מוצרים שמשרתים את תכנית הטלוויזיה, משלימים אותה, חיים את עולמה התרבותי. הטכנולוגיה היא שלוחה של התכנית אבל גם חלק אינטגרלי ממנה. פעם הינו אומרים לצופים "בואו תראו את הפרק באינטרנט, תצפו בו שוב". עכשיו זה לא רק הפרק - יש פעילויות שקורות בזמן התכנית עצמה.

-תשובה מעולה לדור של הפרעות קשב
כמו כל דבר, גם לנו גם ולצופים יש אבולוציה, גם כצרכנים, ולטכנולוגיה יש בה מקום נרחב. את קוראת לזה הפרעות קשב וריכוז, אני קורא לזה מולטי טסקינג. אנחנו דוחסים הרבה יותר מידע באותו זמן. הרי היממה לא התקצרה...

-ואיך זה בא לידי ביטוי בתכני טלוויזיה?
מערכת היחסים בין הצופים לטלוויזיה השתנתה גם היא: ממקום שמשדר בצורה חד כיוונית לצופה סביל שקולט - בעקבות השתכללות הטכנולוגית, גם מעמד הצופה השתנה. הצופה גם פחות נאיבי. ראינו כמה עונות ריאלטי, אנחנו מבינים איך זה נעשה, הרשתות החברתיות משתפות אותנו. הצופה הופך לשותף ולא רק לקוח, והוא לוקח חלק פעיל בתכנים.

-'מאסטר שף' היא תכנית מוקלטת מראש ופורמט מוכר. מה אפשר לחדש פה?
אחרי ש'הכוכב הבא' זכה להצלחה בעולם, בין היתר בזכות הנוסחה המוצלחת שמשלבת אפליקציה ומסך תוך מעורבות אמיתית של הקהל בבית, ויוצר מעבר משלב הניבוי לשלב ההכרעה בזמן אמת - הנוסחה נשמרת והיא תמשיך גם ב'מאסטר'. הקריאייטיב הוא אחר, כמובן, כי זה לא שידור חי.

כל הנושא של עולמות ה'הדואל סקרין' הוא המדובר ביותר כרגע בתעשיית הטלוויזיה הבינ"ל.
בשוק מיפ האחרון השיח נסוב על כיצד מפצחים את הנושא של מעורבות הקהל בבית ואיך מחזירים את הצופים למסך הטלוויזיה, אחרי שהם בורחים למסכי הסלולר או הטאבלטים. מדובר ביכולת לרתום את מעורבות הצופים, בהעברה של הכוח של הציבור לידיים של וניטרול נקודות "שעמום" שהיו קיימות פעם.

-מה הפיצוח ב'מאסטר שף'?
"חייב לטעום מאסטר שף" - פעילות דואל סקרין שמתחילה כבר מפרק האודישנים הראשון ששודר השבוע וזכה ל-37.4%. זה יימשך לאורך כל העונה, בכל פרק. במסגרת הפעילות אנחנו קוראים לצופים ואומרים להם שהמנות שהם רואים בתכנית והם מרגישים שאותן הם חייבים לטעום -
יכולות להגיע אליהם עם שליח עד הבית.

-אוקי. ומה הפעילות של הדואל סקרין כאן?
זה קורה באפליקציית mako TV ב-iOS ובאנדרואיד. מדובר באפליקציה אותה הורידו קרוב ל-1.5 משתמשים והתקיימו בה מעל 10 מליון הצבעות למתמודדים במהלך עונת 'הכוכב הבא'. למעשה הפעילות משלבת בין אתר, מובייל, מסך הטלוויזיה והשטח.

-מי אחראי הצד האפליקטיבי?
חברת Bites יצרה עבורנו טכנולוגיה שמלווה את הצופים לאורך השידור בפיד. אם לדוגמה נכנס מתמודד לאודישן, המשתמש יקבל בפיד שלו את המתכון למנה שהוא מגיש לשופטים וגם טריוויה על המתמודד, סקרים וכדומה. הכל דינמי וקורה במקביל למסך. כאשר הפעילות המרכזית היא ההצבעה עבור המנה שהכי היית רוצה לטעום. בסוף כל תכנית יתברר מיהם 3 הצופים המאושרים שיקבלו למחרת השידור את המנות עד הבית עם שליח.

-מה משמעות השינויים האלה במעורבות הצופים?
קונספטואלית ופילוסופית, תחשבי - זה שינוי עצום. ב'הכוכב הבא' לקחנו את הצופה והפכנו אותו ממעריץ שמסמס לנינט, לשופט בפאנל השופטים. כולנו התבגרנו ולקהל יש דעה מוצקה והוא מבין לא פחות טוב - לוקח חלק.

-הוא הופך לחלק מהמנגנון - הוא מצביע לא לשיר טוב או ביצוע טוב, אלא לסיפור סוחט דמעות. ממש כמו השופטים
אני לא יודע. אמן שמרגש אותך, מרגש אותך גם הסיפור שלו, לא? מבחינת נתונים, אנחנו רואים שחכמת ההמונים סופר מדויקת, וזה הולך בקורלציה עם דעתם של השופטים.

-זה לא מפתיע. הסיפור סוחט הדמעות מנצח. אז מה שינתה פה הטכנולוגיה?
הטכנולוגיה גרמה לשופטים לקבל קודם כל החלטה ורק אחר כך לדבר עליה. זה שינוי מהותי. זה מייצר תוכן מעניין. השיח משתנה. נוצרת מערכת יחסים מול הקהל בבית. או שהשופט שמח ממנה או שהוא מבואס ממנה. גם הוא חלק בדו שיח הזה.

-איך זה עבד טכנולוגית - מדובר בחמ"ל עצום, לא?
יש לנו מערכת ענפה עם חיבור למערכות - מהמאפליקצייה, דרך ממשקי ניהול, חיבור טכנולוגי עם תכנות שנכתבו במיוחד בין מה שאת רואה באולפן, בין המסך ותמונות הפייסבוק ועד למשתמש הקצה.



-זה אומר שעורכי התוכן עובדים בצמוד לאנשי הטכנולוגיה?
אנשי תוכן וטכנולוגיה יושבים יחד, החל מתהליך בריאת הפורמט. ב'הכוכב הבא' פיתחנו גם ממשק שעורך תוכן יכול להפעיל אינטואיטיבית כמעט והוא יכול גם לקבל הדרכה. ככה גם מכרנו את זה בעולם. מוכרים טכנולוגיה ותמיכה.

-אתם תספקו גם את התמיכה או תעשו אאוט סורסינג להודו? אולי אתה יושב עכשיו בניו דלהי בכלל?
אנחנו נכשיר את אנשי ההפקה הזרים והם ינהלו את השידורים עצמם בהתאם לאפליקציה ולתוכנות שנספק להם. נעשה אדפטציה לכל מדינה לאפליקציה משלה. הם יקבלו הדרכה וליווי צמוד להשקה. התמיכה כולה שלנו. כחול לבן.

-ב'קשת' מדברים שנים על שילוב בין אינטרנט למסך, ולמעשה מה שמאפשר את זה זאת ההתפתחות הטכנולוגית. אבל מה הגבול בין לעשות את זה נכון, ובין שימוש בטכנולוגיה לשם טכנולוגיה?
המובייל עשה מהמפכה בכל תחום בחיים, ריבוי מסכים הוא דוגמה אחת לכך. הטלוויזיה היא מסך שמשדר תוכן, והטכנולוגיה פורצת גם את גבולות הפורמט. הרבה אנשי מקצוע עוברים את התהליך כדי להבין איך עושים את זה נכון. אם לא תופרים את זה נכון לפורמט - זה הופך ללא אפקטיבי, ואז אתה עלול ליצור תחרות בין המסכים על תשומת הלב של הצופה. וזאת טעות.

-איך מנעתם תחרות כזאת ב'הכוכב הבא'?
קיבלנו החלטה למשל שלא לאפשר הצבעה דרך האינטרנט - מתוך הבנה ותחקיר שאנשים שיושבים מול טלוויזיה לא יושבים מול המחשב. לפעמים משתמשים בטכנולוגיה רק לשמה. כך למשל קרה בשזאם, שירות מעולה שבמעבר לטלוויזיה עשו לו אובר קיל.

-אז מה הסוד? איך משתמשים נכון בטכנולוגיה בתכני טלוויזיה?
נעשו הרבה ניסיונות והיה עיסוק רב בנושא הסקונד-סקרין (המסך השני). הדרך הנכונה היא לנקות רעשים, להבין את הלב של הפורמט ואת ה-DNA שלו, כמו שעשינו ב'מאסטר שף'.

-אז לאן אנחנו הולכים עם זה? לתכניות שבהן התוכן מוכתב על ידי הקהל בזמן אמת? לתכניות שבהן הצופה יושב מול 3 מסכים – טלוויזיה, טאבלט ומובייל?
העולם ראה את רייזינג סטאר וקנה אותו. הפורמט הזה ממש התפוצץ בעולם והולך להיות הטאלנט-שואו הכי חזק ומדובר בשנה הקרובה. זה שם אותנו, ישראל הקטנה, עם X פקטור ו-The voice. זה הפורמט הגדול הבא. הרבה מדינות הבינו את הפוטנציאל של החיבור האפלקיטיבי עפ ה-DNA של התכנית ואת מעורבות הצופים. בעקבות זה יש הרבה ביקוש לפורמטים נוספים של קהל מעורב.

-אז אולי התסריטאים צריכים, במקום להפגין, לתלות את הנעליים ולחפש עבודה במשהו אחר? אולי בסטראט אפ? עם מעורבות צופים - מי צריך בכלל תסריטים?
אל תראי הכל בשחור או לבן. לווקינג דדז יש מלא פעילויות דיגיטל מעולות, וזו סדרה כתובה. בסופו של דבר, התוכן הוא המלך. תמיד צריך סיפור טוב. גם ב'כוכב הבא' יש סיפור בסופו של דבר. הטכנולוגיה משרתת את הסיפורים והיא לא הסיפור עצמו. בזה אני מאמין.