הדרת נשים, שואה וקללות: ד"ר זליקוביץ' על מאחורי הקלעים של הרגולציה

ועדת הערר של מועצת הרשות השנייה, בראשותה של ד"ר דליה זליקוביץ', קבעה השבוע קנס של כ-70 אלף שקלים לתחנה האזורית רדיו ללא הפסקה, בעקבות התבטאויות של נתן זהבי נגד ח"כ הרב ישראל אייכלר. מדובר על הגדלת הקנס לאחר שהתחנה כבר ערערה על קנס שקיבלה עוד לפני כן. קנס דומה קיבלה גם תחנת הרדיו האזורית בערבית א-שמס, בגלל התנהלות בעייתית ביום הזיכרון לחללי צה"ל, שכללה שידור מוזיקה שמחה וחידוני טריוויה.

שמה של זליקוביץ', חברת מועצת הרשות השנייה ומרצה לתקשורת ופרסום במרכז ללימודים אקדמיים, הוכנס השבוע לרשימת המשפיעים בתקשורת של מוסף פירמה של גלובס. היא מעדיפה דווקא להתייחס להישג במאבק נגד התחנה החרדית קול ברמה: "לאחר שנתיים של מאבקים הבאנו לכך שאחרי שלא העלו שם נשים לשידור, התחנה הזאת מעלה נשים לשידור כל היום, למעט שעה אחת שבה יש רק גברים. הגברים בגטו, וזה לא קרה במאבק על המדרכות או על האוטובוסים, ואת זה כן הצלחנו לעשות ברדיו. לא בכפיה, אלא תוך כדי שיתוף פעולה. זה ההישג הכי גדול של המועצה בעיני".

איך הכל התחיל בעצם? "שמעתי לפני שנתיים שנשים לא מועלות לשידור, אבל לא ידעתי את גודל החרפה. כשהייתה שביתת הרופאים הגדולה, התקשרו מהרדיו לקבל תגובה מבית חולים ועלתה רופאה לשידור והם ביקשו רופא גבר. זה היה הקש ששבר את גב הגמל. החלטתי שהדבר הזה לא יישנה, אבל התהליך לא היה פשוט. הופעלו על המועצה לחצים אדירים על מנת לא להיכנס לתחום הזה - ולא ויתרתי. פעם אחת הגעתי לישיבה ולבשתי רעלה, ובמקום לומר את דעתי - כתבתי אותה, וזאת כדי לא להשמיע קול".

"אחרי שנה של משא ומתן, הם הסכימו לשעה ביום, גטו, שבה יעלו נשים לשידור. מ-7:00 עד 8:00. ואז הם עשו לי תרגיל מסריח. שלחו לי מאזינה כביכול צלצלה ואמרה 'אני לא רוצה לשמוע נשים ברדיו כי זה פוגע'. הסברתי לה את דעתי, אבל היא הייתה נעולה על הרעיון. ואז שמעתי את השדרן אבי מימרן אומר לי שאני בעצם בשידור. טרקתי להם במקום והתלוננתי על כך, והם גם חטפו קנס, אבל עכשיו ראיתי בדוחות שהם הפנימו את המסר. והיום, למעט שעה אחת שבה יש רק גברים באוויר, נשים נשמעות שם, ואמרו לי שקיימת הוראה שיש גם העדפה לנשים, אם יש כמה מרואיינים שמחכים לעלות לשידור".

-מה עם נתן זהבי? הרי אנשים מתקשרים אליו כדי לקלל ולחטוף קללות - זה כמעט המנדט של התכנית - ועל זה גם עשו פארודיה ב'ארץ נהדרת'. זאת זירת בוץ ואנשים באים לשם לשמוע את זה
נכנסתי באמאמא של זהבי, והוא נקנס במקסימום האפשרי, ולא בפעם הראשונה. המלים שהוא משתמש - זה מזעזע ברמות. אני קוראת עכשיו תמלילים של תכניות שלו: "תלך תזדיין", "ש-10 עובדים זרים יאנסו אותך". מותר לבן אדם כל דעה שהיא, גם אם היא קיצונית, אבל באיזו שפה?

-מי שמפריע לו - שיעביר תחנה
בן אדם יכול להגיד מה שבא לו בערוץ פרטי, אבל זה ערוץ ציבורי. בטלוויזיה לא יכולים להגיד ולהראות תכנים מסוימים בשעות מסוימות, וגם לא ברדיו. זה ערוץ ציבורי שהמדינה נותנת לו זיכיון והוא לא יכול לאפשר לו השתלחות חסרת רסן.

-הוא הגיב לך פעם?
מעל גבי האתר, אבל לא שמעתי.

-זה לא קרב אבוד?
ברגע שהאיש יודע שאם הוא יעשה פעולה מסוימת, יהיו לכך השלכות, אז זה לא קרב אבוד. למרות שבאחד התמלילים שקראתי, הוא אמר "אני לא אגיד מה שיש לי להגיד כי יש רגולטור", ואז שפך ערמת קללות.

-ומה עם רדיו א-שמס? המאזינים שלהם לא עומדים דום ביום הזיכרון, יש לתאר
למה? יש להם גם מאזינים יהודים, אבל זה לא העניין. הזיכיון ניתן לתחנת רדיו בתמורה לכך שבין השאר הוא יתנהל לפי חוקי המדינה, ובין היתר כתוב המפורש שעליו להתנהל בהתאם לימי זיכרון לאומיים. אז לעשות דווקא? זאת נקודה רגישה אצלי.

-השבוע נקנסה 'רשת' בעקבות "חשיפה פרסומית החורגת מגדר הסביר" לקוקה קולה בגמר 'X פקטור'. למה לא זז כבר כלום בחוק בנושא התוכן השיווקי?
קודם באמת צריך לשנות את החוק, אבל עד אז אנחנו פועלים במסגרתו. דבר שני, הקנסות האלה חוזרים לציבור בצורת השקעה בסוגה עלית או בסרטים.

-אם ככה, זה באמת שווה. אבל הרגולציה באמת הכרחית, זה לא כמו שוטר בגן ילדים?
מבחינת שמירה על נאותות עד כמה שאפשר, צריך את הרגולטור. הוא נותן אמת מידה שווה לכולם, ומוריד את מלחמת הערוצים ומונע מהם להגיע לרדידות יתר.

-על זה אפשר להתווכח, אבל מה לגבי תוכן שיווקי באמת?
התעסקתי המון עם תוכן שיווקי, וכתבתי דו"ח של 300 עמודים בנושא. צריך שקיפות. העולם הולך לשקיפות ובתוכן השיווקי השקיפות מאיתנו והלאה. אחד הדברים שצריך לעשות זה להדגיש את התוכן השיווקי ככזה, ולאפשר לכל הזכיינים להתפרנס, כי זאת הפרנסה שלהם, וצריך לשמור על המקורות הכספיים שלהם. אבל כאמור החוק לא מאפשר את זה עדיין.
אני פועלת להשיג שינוי גם בהליך החוקתי. צריך לעשות את זה בצורה הוגנת לזכיינים ולפרסומאים, כי זה מקור פרנסתם, וגם בצורה הוגנת לצופים, כלומר בשקיפות.

-יכול להיות שכאן עוד חושבים שהצופים תמימים וצריך להגן עליהם? אבל הצופים היום יותר מתוחכמים מאי פעם - הם מבינים מה זה תוכן שיווקי
הצופים הצעירים הרבה יותר מתוחכמים וחדשניים - והם לא משתמשים בערוץ אחד בלבד. הם צורכים את המידע התקשורתי מריבוי פלטפורמות שבהן הם יכולים לצרוך מה שהם רוצים ללא רגולציה. אבל בפלטפורמה המסורתית יש חוקים אחרים. כשמישהו מוזג לעצמו מים בתכנית בישול מבר מים ואומר "איזה מים צלולים וזכים", זה לעבור על החוק.

הטכנולוגיה משיגה את הרגולטור, וכל הזמן אפשר לעשות תרגילים יותר ויותר מתוחכמים כדי לנסות להכניס תוכן שיווקי. כשצילמו את חטופים, הפרק הראשון התגלגל לאינטרנט לפני שהכניסו בו מניפולציות של פרסומות סמויות. השוויתי בין הפרקים ורואים בבירור איך שותלים, טכנולוגית, פרסומות בכל מקום אפשרי בגוף בתכנית, ואף אחד לא יודע.

-אבל זה מגיע לאבסורד, תוכלי לראות בקומדיה בקבוק קולה בלי הנייר האדום לבן - ועדיין יודעים שזה קולה. אז מה?
דברים צריכים להשתנות ובעולם הם כבר משתנים. למשל בצרפת שהייתה די שמרנית בנושא, התירו לעשות תוכן שיווקי שמסומן ב-PP. אין לי בעיה מול תכניות שנותנות חסות - רק שזה יהיה בשקיפות, שהצופה יידע שהרופא שמדבר בתכנית בריאות על "פריצת הדרך שלו", לא אומר דבר תורה מסיני, אלא מקדם את עצמו. בתכניות שיפוצים זה בולט, אתה יודע שהם הולכים לרשת מסוימת לקנות מנורה, אבל "פריצת הדרך" של הרופא היא לא פריצת דרך - וזה מעצבן. אז יש הונאות קטנות וגדולות, וזה נע על הציר ביניהן. אי אפשר להקל על אף אחת מהן, אבל החוק נותן את הכלים של שיקול דעת.

-את מקבלת טלפונים נזעמים מזכיינים? מאנשים בהנהלות שלהם?
היו מקרים שקיבלתי שיחות טלפון לא נחמדות, לא יכולה להגיד ממי או מה נאמר. היו לי 2 מקרים כאלה, זה לא הרבה - לא אהבתי את זה וגם דיווחתי על כך. הם כועסים כשפוגעים להם בבסיס - אבל ברוב המקרים הם אומרים לעצמם "לא אכפת לנו, הרווחנו פי 100".

-כשמדברים על תכנים ולאור החוק הקיקיוני שאוסר להגיד את המלה 'נאצי' כקללה, מה הקו המבדיל ביניכם ובין צנזור? מה תעשו עם אנשים כמו שי ודרור ששיחות הטלפון שלהם אולי לא נעימות לכולם אבל גם סאטיריות? איפה עובר הגבול?
שי ודרור, יורם שפטל, וורדה רזיאל ז'קונט. 103FM היא תחנה מעניינית.



-מה זאת אומרת?
שהיא מעניינת. שי ודרור עוברים את הקו האדום והשאלה איפה נגמרת הסאטירה. היה סיפור עם מצב האומה - תכנית שאני חולה עליה, במשך רבע שעה הם עשו פיליטון לא ברור על השואה.

-אז מה? אנחנו עושים מהשואה הון כל הזמן, פוליטי, מוסרי, על חשבון רגשותיהם של הניצולים שהמדינה נותנת להם למות ברעב - אז מה? אסור לבקר את זה? מי קובע מה פוגע ברגשות הציבור?
אין אמת מידה אחת ולכן הזה נתון לשיקול דעת של חבורה, של חברי מועצת הרשות השנייה. אני חושבת שמבנה המועצה הוא נכון ופלורליסטי, יש ייצוג לכולם.

-וכולם נעלבים?
לכן ההחלטות שמתקבלות מבטאות את הן את המגוון והן של אדם יחיד. אני למשל יותר רגישה לשפה, מרגיז אותי שאומרים עשר שקל.

-אז כשאבשלום קור מכניס בתכנית העברית שלו מסרים גזעניים, מה עושים?
ערוץ ציבורי צריך להיות נקי פוליטית, אלא אם כן זה עניין פוליטי ואז צריך להביא איזון.

-האיזון הקדוש מופר בנושא ייצוג נשי, ותא העיתונאיות העלה את זה על סדר היום בשנה החולפת. זה לא עניין למועצה?
יש באמת בעיה של ייצוג נשים - אבל יש שינוי, זה לא היה קורה אלמלא תא העיתונאיות היה יושב להם על הווריד. אבל אני יכולה להגיד לך שיש אנשים במועצה שמפריעים להם דברים אחרים, למשל יש כאלה שמנתחים סבטקסטים.



-ו'היפה והחנון' לא מפריע להם?
התכנית הזאת מוציאה אותי מדעתי, אבל זאת תכנית בידור וזה בסדר. יש תלונה של מישהי שלומדת בטכניון וטוענת שהם הוציאו אותה מטומטמת.

-למה היא חשבה שהיא באה, ל'מקבילית המוחות'? זה מגוחך
אני אומרת שאם מישהו רוצה לבוא ולשחק מטומטם בתכנית בידור ואנשים רוצים לראות את זה - אני לא יכולה לעצור את זה. אני לא צנזור על תוכן, אבל אם אני רואה שעברו את גבול הטעם הטוב באמות אובייקטיביות...

-אין דבר כזה, אמות אובייקטיביות, יש רק חוק
אני מתכוונת הממוצע של כלל החשיבה במועצה - ולא החשיבה הפרטית שלי, היא לא מעניינת. היא לא גורם - אלא אם כן יש משהו מטורף ואני אנסה לשכנע את כולם במועצה את מקבלי ההחלטות.

-אלה עדיין אמות המידה של חברי המועצה, עניין סובייקטיבי ולכן בעייתי
אבל הראיה שלי היא כוללת. אני מגיעה מתחום העסקים, הייתי דירקטור בחברות וניהלתי עובדים והייתי יועצת אסטרטגית, והראיה שלי היא עסקית. אני רואה את הדברים מזווית כלכלית ולא רק מוסרית, ולכן אני רואה את זה כמכלול. כך אני מנהלת גם ענייני עסקים, ואני רגישה לנושא הרווחי. כיו"ר ועדת הערר במועצה, אי אפשר להפעיל עלי לחצים - משתדלת לראות דברים בעין אובייקטיבית. כשערוץ 10 היה על ערש דווי, זה הדיר שינה מעיני, אני מוכנה לעשות הכל כדי שהוא יישאר ויהיה חי ובועט. בהפגנה שלהם, כשהם התפרצו לישיבות שלנו, הייתי מבסוטה שהם התעוררו.

-אז יש לך יותר שונאים או מעריצים?
גם אלה שלא מסכימים איתי, מעריכים אותי.