נתניהו, גלידת פיסטוק וספר מתח חדש: UNDER40 עם תומר אביטל מ'עובדה'

אחרי 4 שנים ב'כלכליסט', עבר תומר אביטל לטלוויזיה - לתכנית התחקירים הוותיקה 'עובדה'. לאייס הוא מספר על החשיבות של עיתונות כלכלית, שקיפות שלטונית, והשורה המפתיעה שלו בקורות חייו (שקשורה למשכן הנשיא)
 | 
telegram
(6)

הוא חשף את אהבתם של בני משפחת נתניהו לגלידת פיסטוק (שעלתה למשלם המיסים אלפי שקלים בשנה), והציג לנו את הדוחות הגנוזים של מינהל הכנסות המדינה. עכשיו הוא משיק גם ספר ביכורים חדש - המשכן, לצד בלוג נשכני .

השבוע האורח שלנו במדור UNDER40 של אתר אייס, הוא תומר אביטל, כתב-תחקירן ב עובדה של קשת. עד לפני חצי שנה עבד במשך 4 שנים בכלכליסט ככתב בכנסת שסיקר גם את משרד ראש הממשלה. נתניהו בטוח זוכר את האיש, שחיסל לו את תקציב הגלידה.

1. מי הכי אנדר-רייטד בתחום שלך?
עיתונות כלכלית. אך הם כמעט היחידים שמסוגלים לקחת נושא עמום ולסקר אותו ביסודיות והתמדה. זה משתפר. הציבור מבין יותר ויותר כיצד נושאים כמו דמי ניהול, שקיפות וריכוזיות רלוונטיים לחיינו פי מיליון יותר מכותרות זועקות ביומונים ובמהדורות. אותו דבר לגבי עיתונות מקומית - מקומון טוב הוא נכס לתושבי העיר.

2. מה הכי אובר רייטד בתחום שלך?
ידיעות "בלעדיות" על עזיבות בכירים, מינויים, יוזמות שרים וסיפורים שגם ככה ייראו אור תוך כמה ימים.

3. למה תתגעגע בפרינט ובאינטרנט?
למיידיות של יצירת סיפורים - בלי ההפקה הכרוכה בהבאתם לטלוויזיה. גם ליכולת לפרסם סקופים קטנים שהם לא פיצ'רים.

4. מה האתגר הכי גדול עבורך ב'עובדה'?
לעבור ממוד של סוליסט לעבודת צוות. בנוסף, הפיקים של העבודה העיתונאית מגיעים בטלוויזיה במרווחים הרבה הרבה יותר גדולים. מצד שני, הרעש שמעוררים תחקירי 'עובדה' הוא בקנה מידה מטורף.

5. מהו ההישג הכי משמעותי בקריירה שלך עד היום?
העלאת השקיפות על נס. בקושי עסקו בחשיפת מידע ציבורי כשהתחלתי לעבוד בתקשורת. סאגת ההוצאות הפרטיות של ראש הממשלה - שהגלידה היה רק הבהוב ממנה - הציפה את הנושא למיינסטרים.

'המשכן' הוא מבחינתי הפסגה. זו אמנם עלילת מתח, אבל היא גם מעין אולטרא כתבה שמטילה זרקור על בית הנבחרים ומכילה את כל מה שלא מעיזים לפרסם. אם הספר יוביל קוראים להתעניין בדרך בה באמת מתנהל מרכז העצבים של המדינה ולתבוע שקיפות גדולה יותר - אני יכול לפרוש לגליל.

6. מהו הרגע שהיית רוצה למחוק מהקריירה?
פרסמתי ידיעה עוקצנית על אדם שהכרתי היטב. זה השאיר טעם רע שאני מרגיש אותו עד היום.

7. מהי השורה הכי מפתיעה בקורות החיים שלך?
נשיא המדינה. בימי באוניברסיטה העברית, עבדתי כסלקטור בבית הנשיא. באחד החמשושים של משה קצב בקריית מלאכי, קיימנו תרגיל אבטחה רחב היקף במשכן. נבחרתי לגלם את קצב. הספקתי לטייל בגן הפסלים, לאכול מרציפנים, ולהניח את הרגליים על השולחן הידוע לשמצה של קצב, לפני שצלף הוריד אותי.



8. מי פתח לך דלת?
ניצן חן, שמכהן היום כראש לשכת העיתונות הממשלתית. אני וחבר בשם נתי גבאי - שמשמש כיום כעורך הראשי של אתר הג'רוזלם פוסט, ניגשנו למבחני קורס הכתבים של ערוץ 1 כשניצן ניהל את חטיבת החדשות. הציונים של שנינו דגדגו את הסף - מהצד הלא נכון. הוא האמין בנו למרות זאת ונתן לשנינו את העבודה הראשונה בכלי תקשורת ארצי, אפילו שלא שירתנו במאיץ החלקיקים גל"צ.

9. כלל אחד בעבודה שאתה לעולם לא מפר
לעולם לא לגנוז סיפור שלילי על בעל שררה מתוך פחד.

10. כשהיית קטן מה רצית להיות?
גיבור על, קוסם, וכל מיני דמויות שהתבאסתי לגלות שלא קיימות בחיינו.

11. פרגן למתחרים
אני מעריך כלי תקשורת בעלי עמוד שדרה שחפים מאינטרסים זרים, או שלפחות מציינים אותם - דבר שהולך ומתמעט. אני מעריץ לא מעט כתבים אמיצים, אולם אני מעדיף לא לנקוב בשמם משום שרבים הם חבריי. מאלו שאני פחות מכיר אישית, אני יכול לציין כדוגמא לעיתונות אמיתית את כיתות הרגליים הבלתי נלאה של זאב קם, והתחקירים הנוקבים של שרון שפורר וגידי וייץ.

12. מה המשפט שאתה אומר הכי הרבה בעבודה?
עוד מסמך אחד ואני מת.

13. איך אתה מתייחס היום להתנהלות הדוברים במגזר הממשלתי?
חייבים לתת לדוברים עצמאות גדולה יותר. רבים מהם מתוסכלים מהלויאליות הכפויה למשרד ולא לציבור שמשלם את משכורתם. אני מקדם דירוג נוסף, מקיף יותר, יחד עם אלונה וינוגרד מהתנועה לחופש המידע. בתקווה הדירוג המשודרג ייאלץ דוברים, מנכ"לים ושרים להתמודד עם ביקורת ישירה ולהפסיק להסתתר מאחורי גופים אמורפיים.

14. מה הדבר הבא שהיית רוצה לעשות?
קודם כל יש לא מעט תחקירים וסיפורים ראויים שאני רוצה להרים בעובדה. מעבר לכך, בארגז החלומות שלי מנקרת שאיפה להנחות תכנית ראיונות חדשנית. היא תכלול בין השאר שיחות במקומות מפתיעים, חשיפת אנשים בעמדות כוח שמשתמשים בו לרעה, וגם פינה של ראיון הפוך - בה אדם מוכר יראיין אדם שלכאורה אין לציבור עניין בו.

15. מה טעם הגלידה האהוב עליך?
הקינוח האהוב עלי בכל הזמנים הוא דווקא קרפ שוקולד. אין בעיה שיפרגנו בכדור פיסטוק מהצד.

תגובות לכתבה(6):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 6.
    תומר
    בן 22/01/2014 11:47
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מוכשר כמו שד. רהוט. חד אבל מעל הכל, בן אדם מקסים.
    סגור
  • 5.
    אביטל
    מוישלה 20/01/2014 10:55
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סוג של ייצור אבל מוכשר בטירוף
    סגור
  • 4.
    הספר מרתק וחשוב מאוד (ל"ת)
    צבי 19/01/2014 16:09
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 3.
    תומר כל הכבוד!!!
    דנה 19/01/2014 15:03
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אתה נהדר ומקסים !!!
    סגור
  • 2.
    כל הכבוד יא תותח (ל"ת)
    שגיא 19/01/2014 14:45
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • טען עוד
  • 1.
    מדובר בעיתונאי מהזן הישן - מקצוען שלא מפספס (ל"ת)
    אייל 19/01/2014 13:33
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות