מסביב לעולם ב-80 תחרויות: הדס ליבר מ-JWT ישראל תשפוט בתחרות ה-ADC

לאחר ששפטה בקאן בשנה שעברה, ב-LIA וב-Cristal Festival, זומנה ליבר לשפוט בתחרות של ה-Art Director's Club. בעבר שפט ב-ADC קובי ברקי
משה בנימין | (24)
נושאים בכתבה ADC הדס ליבר

הדס ליבר, סמנכ"ל הקריאייטיב של JWT ישראל נבחרה לשפוט בתחרות הפרסום היוקרתית ה-ADC שתתקיים השנה בקוסטה ריקה.

לאחר ששפטה בפסטיבל קאן בשנה שעברה, ב-LIA תחרות הפרסום הלונדונית וב-Cristal Festival, זומנה ליבר לשפוט השנה בתחרות היוקרתית שעורך ה- Art Director's Club. בעבר, רק שופט ישראלי אחד, קובי ברקי מבעלי שמעוני פינקלשטיין ברקי זומן לשפוט ב-ADC. השנה יתקיים אירוע השיפוט בקוסטה ריקה שבמרכז אמריקה.

שלא כמו מרבית התחרויות הבינלאומיות, שהן סוג של ביזנס שמכניס עשרות מילוני דולרים מהגשות, ספונסרים וכיו"ב, ה-ADC עובד במתכונת "טהורה" יותר, כארגון שלא למטרות רווח, השופט מצויינות קריאטיבית, וכשמו כן הוא, מקדיש דגש נרחב לתקשורת חזותית (Visual Communication).

הדס ליבר: "אני גאה ומתרגשת לשפוט בתחרות איכותית, ייחודית וותיקה שכזו. כאשר התלבטתי אם להיענות להזמנה, התייעצתי עם חבר, איש קריאייטיב מהמוערכים באמריקה הלטינית, שהוא גם נשיא ה Global Creative Council של Lowe, שאמר לי שכאשר ADC קוראים - את באה. אז אני באה".

ליבר מוסיפה ואומרת: "המשימה ש-ADC מגדירים לעצמם היא להחזיר את האהבה של Art&Craft לתעשייה. זה בדיוק המסר שאני מנסה להנחיל כאן לתעשייה הישראלית בטורים שאני כותבת, כאשר אני מדברת עם סטודנטים וצעירי התעשייה, ובעבודה היומיומית שלי. רעיון טוב הוא תנאי סף, אבל לא לגמרי מספיק. If it's poorly crafted - It's out. הטאלנט בישראל קיים ולא נופל ברמתו מאנשי הקריאייטיב שמסתובבים בעולם, אבל עדיין אנחנו חסרים את הליטוש, את הביצוע הייחודי - את האקסקיושן, וכאן יש לכולנו עוד מה ללמוד ולשפר".

ארגון ה-ADC הוקם ב-1920, והמשימה שלקח על עצמו היא ליצור קשר יציב בין אומנות - לאומנות הפרסום. בבסיס הרעיון עומדת השאיפה לשפוט את הארט בפרסום באמצעות אותם כלים בהם נשפט הארט באומנות. זהו אחד הארגונים הוותיקים והמוערכים בתעשייה הבינלאומית, בו חברים בכירי הפרסומאים, מעצבים, אנשי קולנוע ותקשורת. אגדות כדוגמת אנדי וורהול, וולט דיסני, סלבדור דאלי ואחרים הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה העשירה של ADC, חלקם זכו בפרס ה-cube הנחשק, וחלקם שיתפו פעולה עם המועדון, נאמו בכנסים והציגו תערוכות. התחרות נחשבת לוותיקה בעולם הפרסום ותיערך השנה בפעם ה-93.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ניב 24/01/2014 03:04
    הגב לתגובה זו
    מעורר השראה.
  • 12.
    לסיכום 23/01/2014 15:42
    הגב לתגובה זו
    זה כבר נהיה מביך
  • 11.
    אלימות מילולית 23/01/2014 13:46
    הגב לתגובה זו
    כל הענף הזה בנוי על משחקי מילים וליקוקי תחת. בפרסום אין דבר שפורץ דרך, במיוחד לא בארץ. הסמנכלי קריאייטיב בענף וגאוני שיווק עצמי גאוני שעשו דברים שנחשבים במקרה הטוב "מצחיק" כן מתאימים? אין דבר בביצה הזאת ובפרסום בכלל דברים פורצי דרך מעבר ללשכנע את הלקוח לעשות משהו קצת פחות בנאלי. הבחורה הזאת עושה חיים ובלי יותר מדי יומרות. אולי זה למה היא מגיעה לשם והמתלוננים לא. גילוי נאות: לא מכיר אותה אבל את חלק מ"הגאונים" של ענף כן והם שווים לתחת וסחים מתים.
  • 10.
    מחנך שוק 23/01/2014 11:29
    הגב לתגובה זו
    כמה רעל יש לנו כבני אדם, כמה רעל... מה שמדהים הוא שאנחנו החיה היחידה בטבע שכמות הרעל שלנו גדלה ככול שהיא מכוונת למישהו שמצליח יותר. אז מה מניע אותנו? הקנאה שהיא הצליחה ואנחנו לא? (והרי ברור שכל הטוקבקים הגועליים מגיעים מכשלונות ולא ממצליחנים, מצליחנים משקיעים את האנרגיה שלהם בלהצליח...) התפיסה המעוותת שהיא תופסת לנו את המקום? או אולי פשוט אפקט הלוטו, אנחנו ממלאים כרטיס שהסיכוי שלו לזכות הוא אפסי אבל עצם המילוי נותן לנו תחושה של זכייה וחלום. לכן, אנחנו כותבים טוקבק מגעיל על שופטת ואשה מצליחה בתפקיד בכיר כי הסיכוי שלנו להיות שם אפסי וזו הדרך שלנו לקבל תחושה של הצלחה אנחנו זן נוראי ומכיוון שלא צריך רשיון להיות הורים כנראה שזה יישאר כך...
  • איצקו 23/01/2014 11:54
    הגב לתגובה זו
    לא רעל. לא קנאה. לא רצון לשפוט במקומה. יש כאן סיטואציה הזויה שמעלה תמיהה מובנת לחלוטין. איך יכול להיות שבחורה שמעולם לא התקרבה לזכייה בפרס משמעותי ותיק העבודות שלה לא מכיל עבודות פורצות דרך, איך היא שופטת לא בתחרות אחת אלא ב3 תחרויות בינלאומיות בזמן כל כך קצר. זה בהחלט תמוהה ומוזר ומאלה סימני שאלה. זה הזוי שאלה השופטים שנבחרים לייצג את המדינה שלנו. זה הכל.
  • פיצקו 23/01/2014 12:22
    כנראה שיש סיבה שלא תחרות אחת ולא שתיים בוחרים בה וכנראה שאם כולם בוחרים בה ואתה לא מבין למה, הבעיה אצלך... אגב, אף אחד לא בוחר בה לייצג את ישראל, בוחרים בה להיות שופטת והיא במקרה מישראל ואנחנו צריכים להיות שמחים שאנשים מישראל נחשבים מספיק כשרוניים ואיכותיים כדי להיבחר (וזה נכון לגבי עוד מספר חברה טובים שנבחרו להיות שופטים). אני מציע לך להתקשר אליה, לקבוע איתה פגישה, לדבר איתה על העבודות שעשתה ועל קריאייטיב בכלל, ואולי אז תבין וייפול לך האסימון למה היא בהחלט ראויה.
  • 9.
    דמבו מצא שיטה. לא מביאה תוצאות - שולח אותה... (ל"ת)
    אבירם 23/01/2014 10:19
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    פיתרון-תעשי קריאיטיב 23/01/2014 09:47
    הגב לתגובה זו
    אין מאחוריה דבר שמצדיק אותה כשופטת. ומצב כזה לא עושה כבוד לישראל אלא בדיוק הפוך. בושה וחבל שאלו האנשים שנשלחים מאצלנו
  • נמאסתם 23/01/2014 11:17
    הגב לתגובה זו
    ימותו הקנאים!
  • 7.
    לקוחה לשעבר 23/01/2014 09:16
    הגב לתגובה זו
    מגיע לך מתוקה, באמת זן נדיר
  • 6.
    תותחית 23/01/2014 08:45
    הגב לתגובה זו
    וגם אחד האנשים היותר נחמדים בענף
  • 5.
    ג.עמיחי 22/01/2014 20:48
    הגב לתגובה זו
    הייתי עושה לה סייח
  • 4.
    ניסו 22/01/2014 19:16
    הגב לתגובה זו
    אחת השופט
  • 3.
    שפילד יונייטד 22/01/2014 18:28
    הגב לתגובה זו
    אבל צודק!!!! הבחורה לא עשתה כלום מאז שהגיעה ל-JWT מעולם לא זכתה בשום עבודה בינלאומית חוץ מאולי הובה בובה שגם לא ממש היה שלה אבל חיה את החיים הטובים
  • 2.
    מר מרמור 22/01/2014 17:38
    הגב לתגובה זו
    ובזמן הזה JWT רק מפסיד תקציבים ונהיה קטן יותר ויותר. הגיוני!
  • 1.
    גי'זס 22/01/2014 16:44
    הגב לתגובה זו
    אפשר להבין פעם אחת ולתמיד מי זאת למען השם? האם היא אי פעם זכתה בתחרות בינלאומית? האם יש לה עבודה אחת שהייתה באמת פורצת דרך עם קראפט מדהים? הזוי לחלוטין..
  • די 22/01/2014 18:19
    הגב לתגובה זו
    כמה מטומטם יכול להיות אדם ולא להבין שזה טוב לענף, טוב לישראל וטוב גם לו שיש לנו ייצוג בינלאומי בתחרויות כל כך מכובדות. לא יודע מה יש לך נגד הבחורה (ועוד יותר גרוע אם אין וזה סתם מקנאה), אבל עדיף שתלמד לפרגן
  • זה שאבא שלך לא גמר בחוץ (ל"ת)
    מה שהזוי 22/01/2014 18:01
    הגב לתגובה זו