הכירו את Awesome: "זה היה להזדקן במקאן - או לחפש משהו אחר לעשות"

בזמן שכל איש פרסום ממוצע יוכל לדקלם לכם את רשימת 20 או אפילו 30 משרדי הפרסום המובילים בישראל, מתפתח לו ביקום מקביל, אך מציאותי לגמרי, שוק אחר צעיר ובועט, שבו תוכלו למצוא את השחקנים החדשים של התעשייה.

מדור חדש באתר אייס יציג לכם מדי שבוע את אותם השחקנים - הסוכנויות העצמאיות והבוטיקים הייחודיים, שהבחירות המקצועיות שלהם והדגש על התמחויות נישתיות, מעצבות את הקודים והסטנדרטים החדשים שהמשק מחפש. בשקט, עם הרבה מאמץ, זיעה, ולא מעט חששות, אותן חברות צעירות שלעיתים רבות מובלות על ידי בכירי הענף "לשעבר" מצליחות לגייס עוד ועוד פרויקטים, תקציבים ולקוחות שבעבר היו נחלתן הבלעדית של המשרדים הגדולים.

הכירו את Elaaastic - לחצו כאן

השבוע קפצנו לבקר את סוכנות המיתוג Awesome שהוקמה לפני 3 שנים ומונה כיום 8 אנשים. שמענו מהמייסד והבעלים מעיין פרוינד על הדרך שהובילה אותו לעצמאות, על החזון ועל ההכרזה: להיות חברת המיתוג הטובה בישראל.

תעודת הזהות של המשרד
סוכנות המיתוג הוקמה במאי 2011 על ידי מעיין פרוינד (33) ובתחילה נקראה על שמו: 'פרוינדסטר'. כיום היא מונה 8 עובדים בנוסף למנכ"ל והבעלים: יואב גתי (29) מנהל קריאטיב, שני חפץ (30) מנהלת לקוחות, אלכס מולו (26) תקציבאית, מתן לם (28) מעצב, חן מכבי (27) מעצב, עמית לוי (28) ביצועיסט ורוי שריזלי (27) מעצב. הסוכנות ממוקמת ברוטשילד 21 בתל אביב, במשרד שכור שמורכב מ-2 דירות לשעבר שחוברו יחד.

מי הבוס
מעיין פרוינד מספר על עצמו ואומר "אני ילד מקאן לגמרי, מונוגמי לחלוטין, זה כל מה שאני מכיר. הגעתי למקאן בגיל 22, היישר לסטודיו כילד קטן מזיכרון יעקב. הייתי ביצועיסט ובמקביל התחלתי ללמוד עיצוב בשנקר. כשסיימתי את התואר חזרתי למשרד בתור ארט דיירקטור לעוד בערך 4 שנים, ואז נטמעתי במחלקת הקריאייטיב והיה כיף גדול".

למרות, ואולי בגלל המקום הנוח אליו הגיע במקאן, פרוינד אומר "אתה יודע איך זה פרסום. זה כמו במשפחה שבה האבא רצה מאוד בן ויצאה לו בת - אתה כמעצב תמיד תהיה משני, הערך לארט הוא שולי, אתה חייב אותו במערך אבל מי שמניע את התהליכים הוא הקופי או ארטים שהם גם קופי. ככה זה עובד, ואני לא רציתי לשחק את המשחק הזה - רציתי להתמקד בעיצוב. הפרויקט האחרון שלי במשרד היה מהלך כינוס המותגים של חברת זאפ שהפכה לזאפ גרופ, עם איריס בק במקאן, וזה באמת מה שרציתי לעשות אבל זה לא מה שמשרד פרסום עושה, וכשהם נדרשים לזה, הם בדרך כלל נעזרים בחברות כמונו".

פרוינד מספר שב-2011, כשהוא בן 30 הוא החל לחפש את התחנה הבאה. "בתור ארט שמבין שהוא לא רוצה להיות מנהל קריאייטיב בתפקיד הבא, אמרתי לעצמי - או שאני נשאר להזדקן פה או שאני מחפש לעצמי משהו אחר לעשות. במשרד פרסום מלמדים אותך לחשוב שעיצוב זה משהו גס, שזה תחליף לקופי, אז רציתי ללמוד ב-NYU תקשורת אינטראקטיבית וככה שכנעתי את עצמי שמצאתי דרך החוצה".

ומה היה התכנון
התכנון היה, אני מקווה שמקאן ישלמו לי על הלימודים ואז אחזור למשרד או אשאר בניו יורק וזה לא קרה. בנוסף, אלדד וינברגר שהיה הבוס שלי תמך מאוד, אבל הוא אמר לי "שמע אם אתה הולך, אתה לא חוזר לכאן, זה לא יקרה".

המהלך הבא שלו היה פרישה ממקאן ויציאה לעצמאות כדי לעבוד ולגייס את הכסף הדרוש ללימודים בניו יורק. "עזבתי כדי לעשות כסף - זה היה מוזר כי תמיד נתתי הרגשה שאני זמני ולא נשאר, ואז התחיל הדיסוננס כי אתה פתאום נהנה ממה שאתה עושה ויש לך לקוחות, אבל אתה נותן תחושה שאתה עומד לעזוב ותכף פורש, עד שהייתה לי שיחה ביום אחד עם אייל לינור שאמר לי "תקשיב מטומטם אתה לא צריך ללמוד, כי אתה עושה עכשיו את מה שאתה אוהב, ושם לא ילמדו אותך דברים שלא תלמד מהעשייה עצמה".בסופו של דבר, וגם משיקולים כלכליים החלטתי להישאר ולקחת את כל העסק יותר ברצינות".

ההתחלה לא הייתה קלה עבור פרוינד: "במשך שנה וחצי זה היה בעצם אני לבד, וזה הגיע למצב של קריסה מוחלטת. הייתי עובד כל יום מ-6 בבוקר עד 3 בלילה עם בכי והתקפי חרדה".

אבל עושה מלא כסף?
"כן, מלא כסף, וזה לא שוחזר מאז. אם יש משהו ברור במדעי העסקים זה שאם תעבוד לבד תרוויח הרבה, אבל אתה תישבר נפשית מהר מאוד וזה יהיה עגמומי".

לאחר שנה וחצי הוא החל לשתף פעולה עם המעצב הראשון, ויחד הם עבדו מחדר העבודה שלו בבית. בשנה שעברה הצטרפו אליו לראשונה אנשי ניהול לקוח ותקציבאים, שיחד עם המעצבים מרכיבים את המערך שפועל כיום.

איך איוש התפקידים החדשים שאינם קשורים לעיצוב שינה את סדר היום?
"קודם כל הייתי המעצב היחיד והיום אני יותר ארט דיירקטור, ויש לידי את יואב שהכל פחות או יותר עובר דרכו, ואני יותר ברמה מאשרת, וזה כבר שינוי גדול. בנוסף, החלה פתאום עבודת צוות בשונה מעבודה של מעצב אחד. נוצרה תקשורת בין 5 מעצבים מצוינים ויוצאים דברים מגניבים. מבחינת הצמיחה של המשרד - כשאתה אדם אחד יש לך תקרה זכוכית של איזה סוג עבודות אתה יכול לקחת. תמיד תוכל לעשות דברים בגודל קטן או בינוני אך כשיש לך מערכת של אנשים שגם יודעים לעבוד ולנהל פרויקטים במקביל, אתה יכול לקחת עבודות יותר גדולות , ואתה גם יכול להתחרות במכרזים, לנהל קמפיינים ומיתוגים של חברות גדולות וכך הלאה. אתה כבר לא במקום של "לעשות לוגו".

ואתה פנוי יותר כדי לתכנן את החזון האסטרטגי של החברה ולהגשים אותו
"לגמרי, כשאתה עובד בייצור אתה מייצר ולא עוסק בפיתוח העסקי בשום צורה. אתה עונה לביקושים ואלו מהר מאוד עולים על אלו שאתה מסוגל לייצר. אתה פשוט שרוי בחרדות קיומיות. כשהתחלתי פשוט עשיתי מה שהסכימו לשלם בשבילו - עיצבתי אתרים, עשיתי סרטים, הייתי ארט דיירקטור - וכל זה מתוך הבנה שאני הביץ' של כולם ורק שיתנו לי כסף ואוכל לעוף מפה. ככל שאנחנו יותר מתבגרים אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים ומה לא והיום אני לא אקח מישהו שרוצה לעשות קמפיין באנרים כי זה לא מעניין אותי, אני אעדיף רה-בראנדינג או קמפיין 360 לחברה כמו 'הודיס'".







למה לקום לעזוב את השוק הממוסד, את המשרד המוביל בארץ ולעבוד לבד
"אתה מסתכל סביבך ומבין את הגיל הממוצע - תראה לי היום קופירייטר בגיל 45 שמתייחסים אליו באופן רציני, תמיד זה נראה כאילו שכחו אותו בבית. הרגשתי שזה מקום שאם אתה לא מבין מה לעשות עם עצמך הלאה - אתה נתקע. אתה צריך להבין את הטיימינג, אני חושב שכששכיר צריך להיות מאזן לפיו אתה צריך את מקום העבודה שלך בדיוק כמו שהוא צריך אותך, כשזה מתהפך אז מהר מאוד אתה נכנס לחרדות קיומיות והופך לשבוי של המקום".

"בנוסף" הוא אומר, "מאוד רציתי גם לפתח משהו עסקי, משלי. לבנות תהליכים, לפתח ולבנות תרבות ארגונית. כשאתה עובד לבד אתה לא נותן דין וחשבון לכלום, אתה עובד עם איזה אקסל מצ'וקמק וזהו, ובחברה גדולה כל דבר שלא יהיה מפורמט או מגובה, אם הוא לא יהיה יעיל או מנוהל, אתה בעצם תהרוס לעצמך".

עכשיו שאתה בחוץ ועובד לבד, מה קשה לך
"לישון בשקט. אין נירוונה, בשום מקום אין נירוונה. כשאתה מדווח לעצמך אתה רק רוצה קצת שקט, כי אף אחד לא באמת מבטיח לך שמחר יהיה לך כסף לשלם לעובדים ושכר דירה וכו', והלוואות וכל הדברים האלה. יש כסף והכל בסדר אבל אין ערובה - אתה תמיד ישן עם עין אחת פקוחה, ושואל את עצמך אם אתה עושה את הדבר הנכון. לא לומדים את זה בבית ספר לעיצוב וזה לא פחות מעניין. אומרים שמעצבים לא יודעים להיות מנהלים - לדעתי אין לזה ביסוס ואני מקווה שאני הולך להוכיח את זה".





איפה אתם בעוד 5 שנים
"זה מצחיק. כל שנה שעוברת אני מביט לאחור ואומר לעצמי אין מצב שכל זה קרה בשנה אחת. בראשון לינואר 2013 היינו 4 אנשים ולא האמנתי שבראשון לינואר 2014 אנחנו נהיה 8 אנשים. אני יכול לנחש שעוד שנה נגדיר מחדש את איך נראית סוכנות מיתוג ובעצם נכניס לתוך המושג הזה דם חדש שיודע לאכול דיגיטל לארוחת בוקר, ולא רק לעשות מעטפה, כרטיס ביקור, ולהגדיר מה הפונט והצבעוניות. את כל זה אנחנו רוצים לעשות במערכת יחסים עם לקוחות שתגרום להם להיות פרטנרים, לא ממקום של התנשאות, אלא בשיתופיות שתגרום להם להרגיש חלק מהתהליך. בחזון שלי, ויש מי שמתביישים להגיד את זה, אני הולך להיות חברת המיתוג אולי לא הכי גדולה, אבל הכי טובה בישראל".

מה האסטרטגייה - איך הופכים להיות חברת המיתוג הטובה בישראל
"יש בה חלק נאיבי שאומר - אנחנו הולכים לעשות את העבודה הכי טובה שיש והשאר כבר יקרה. דרך אגב, זה מוכיח את עצמו עד עכשיו. אין לי נתונים מספריים שאומרים שב-2015 החברה תסגור X מיליון כסף בהכנסות עם 3 לקוחות משוק הרכב ולקוחות ריטייל, אבל אני כן מאמין שבעבודה על מהלכים משמעותיים אנחנו נצליח להפיץ את הבשורה".

מה ההצעה הייחודית של Awesome
"אני חושב שהכח שלנו הוא בההסתכלות האינטגרטיבית על כל המדיות בתוך מה שקורה במיתוג, ואף אחד אחר לא עושה את זה היום. חברת מיתוג תתן לך קו מנחה ותשלח אותך למישהו שיעצב לך אתר, שיעשה לך קמפיין וכו' ואנחנו יודעים לתת הכל תחת בית אחד. ה'דיזיין' הוא הליבה ונעשה כל מה שסביבו כדי לתחזק סביבת מותג שלמה. אז נכון, אנחנו עושים ל'הודיס' קמפיין אבל אני מתרגש יותר מהאתר החדש שהולך לעלות להם, ומזה שסוף סוף החלטנו ביחד לעשות אתר סחר שהוא גם סלולרי, ומהקטלוג המדהים וימי הצילום כי כל זה ביחד בונה את הבראנד".

למה לבוא אליכם ולא ללכת למשרד פרסום גדול, לשים בו תקציב ולבקש שייתנו מענה להכל, כולל מיתוג, גם אם זה דרך ספק משנה?
"אם מסתכלים על המודל היום, אני חושב שלקוחות הבינו שמדיה קונים ביוניברסל, ואז הולכים למקס ושהר (ב-Hooligans, מ"ב) כדי לקבל דיגיטל משובח, ואליי כדי לבנות את הבראנד. הם יאספו סביבם את האנשים שכל אחד מהם טוב בתחומו כי מבינים שנכון, יש משרדי פרסום עם 8 קומות ורהיטים מ'נטוצי' ו'הביטאט' והכל נורא פאנסי שמנסי, אבל בסופו של דבר אני חושב שמשרד פרסום עם כל הרצון להכיל את הכל, הוא טוב במשהו מסוים כמו סרטים, מהלכים ומדיה. אתה בתור לקוח צריך להחליט אם בא לך לעבור דרך משרד פרסום כדי להגיע אליי עם כל העלויות התמחיריות שיש לזה בסוף".

* אתם חושבים שאתם "שחקנים חדשים" ומעוניינים להשתתף במדור. פנו אלינו, אנחנו כאן בשביל זה: Moshe@ice.co.il