גאולה אבן: "בממשלה גזרו גזר דין מוות"; שריד: "הנהלת הרשות - גייס חמישי"

כ-300 אנשי תקשורת גודשים בשעה זו (יום ג') את בית סוקלוב בתל אביב, בעצרת מחאה נגד דוח ועדת רם לנדס. - הדוח הממליץ על סגירת רשות השידור. בניגוד לעצרת לפני שבועיים של קול ישראל, הפעם מדובר על אירוע משותף גם לעיתונאי ועובדי ערוץ 1.

העצרת בבית סוקולוב היא תחת הכותרת "שידור ציבורי לא קוברים - לא משתיקים את ערוץ 1 וקול ישראל". את האירוע פתחה גאולה אבן, מבכירות העיתונאים בערוץ 1. "אף אחד לא טוען ברצינות שאין משבר ברשות השידור", אמרה, "הבעיה המרכזית היא הזיקה הקבועה בחוק בין המערכת הפוליטית והממשלה לבין הרשות. לפי הפתרון המוצע כרגע, העיתונאים הם הבעיה. אם תתחנף מספיק טוב לגורמים הפוליטיים הנכונים, אולי יתמזל מזלך" (כשהכוונה היא לקבלת עבודה בגרסה החדשה של רשות השידור, א"כ).

בהמשך דבריה אמרה אבן כי "בממשלה החליטו לגזור גזר דין מוות על המפעל הזה. לא קל להיות שר תקשורת אחרי משה כחלון. אני מבינה את גלעד ארדן שצריך להציג הישג כלשהו. אבל אם הוא רוצה להשיג כזה הישג, לא צריך להסתכל כל כך רחוק, אפשר פשוט לסגור איזה משרד ממשלתי מיותר, זה שאפילו שר הביטחון אמר שהוא מיותר (ברומזה על התיק השני בו מחזיק ארדן - הגנת העורף, א"כ).


הקמפיין החדש של עיתונאי רשות השידור

שר החינוך לשעבר יוסי שריד, החליט לשים את הנהלת הרשות על המוקד: "בשנים האחרונות הנהלת רשות השידור היא ברמה מקצועית, אינטלקטואלית ואתית ירודה ביותר, אבל לעומת זאת - רמת השרתות (מלשון שרת, א"כ) גבוה ביותר". לדבריו, "ההנהלה היא גייס חמישי והיא ממיטה אסון על השידור הציבורי. ברפורמה החדשה - במקום לשלוח את העובדים הביתה, יש לפזר את ההנהלה ולמנות אנשים משכמם ומעלה. ההיסטוריה מלמדת שאף משרת לא יכול לתת יותר ממה שהוא יכול, ואילו האדון תמיד רוצה יותר ממה שהוא מקבל".

מגיש רואים עולם וחתן פרס ישראל יעקב אחימאיר, השתדל לשמור על ממלכתיות, אבל לא נמנע מלעקוץ את הפוליטיקאים. "כאשר מודיעים על פטירה, לפחות מעמידים פנים עצובות", אמר בפתח דבריו. "אני לא זוכר שראיתי את אנשי חברה קדישא מלאי זחיחות וחדווה בעת עבודתם. גם פוליטיקאי צריך לדעת להעמיד פנים", אמר ברמזו לשר האוצר יאיר לפיד, שאמר במסיבת העיתונאים בעת הצגת מסקנות ועדת לנדס, כי "באנו לחתום על תעודת הפטירה של רשות השידור".

"אני מסכים שאנחנו לא מושלמים", הודה אחימאיר, אבל אז הפנה אצבע מאשימה לשרים: "הממשלה הפרה הבטחה חתומה לקיים את הרפורמה. אדוני ראש הממשלה, אם שרים בממשלתך הפרו הבטחה, מדוע שנאמין שהם יקיימו את המלצות ועד לנדס? מי שצריך להתבייש (במה שקורה), אלה לא העובדים".


הקמפיין החדש של עיתונאי רשות השידור

מגישת יומן בערוץ 1 והכל דיבורים ברשת ב', אילה חסון, אמרה בנאומה: "שידור ציבורי זה לא סיסמה ריקה, זה ערך ציבורי. מי מימן את שומרי הסף, מי פרסם את פרשת בר-און חברון? על פריצקי, פרשת אשכנזי? זה רק בשידור הציבורי. אני כאן לא מתוך פשרה, כי היו לי הצעות יפות, ובחרתי להישאר. לא תמיד היה קל כאן. שידור ציבורי זה לא נדל"ן, זה בני אדם. בגלל חולאים שלא העובדים, או לא רוב העובדים אחראים להם, צריך לזרוק אותם?".

ולמרות זאת, חסון הבהירה כי רשות השידור במצבה הנוכחי, לא תמשיך לפעול: "הנתיב ברור, צריך להיות פרקטיים. צריך לתת עדיפות לעובדי הרשות השידור בחקיקה, במעבר לרשות החדשה. צריך לדאוג בחקיקה לכך שאם היא תיסגר, היא תיפתח מחדש. צריך לומר את האמת, מי שרוצה לשמר את המצב הקיים, לא אכפת לו מהשידור הציבורי".

כדוגמא לחולי ברשות, סיפרה חסון כי "ל'יומן' יש 2 תחקירנים. כשאני באה לבקש עוד כוח אדם, אומרים לי שאין עובדים. יש ברשות השידור 1,800 עובדים, 700 מהם מהרדיו, עוד כמה מינהלה, כלומר יש מאות בטלוויזיה. איפה הם? כשיש אדם שעובד מסביב לשעון, ויש אחד ששנים לא מגיע לעבודה, זה מוסרי?".

העובדים נלחמים בהמלצות ועדת לנדס

האירוע היום הוא חלק מפעולות המחאה של עובדי רשות השידור נגד המלצות ועדת לנדס , הקוראות לסגירת הרשות ופתיחתה מחדש. כזכור, דוח לנדס כולל גם את ביטול האגרה עד 31 במארס 2015, הגבלת תקציבה ל-700 מיליון לשנה עם הגבלת עלויות שכר שלא יעלה על 30%.

על פי ההמלצות, הטלוויזיה תורכב מ-3 ערוצים - בעברית, בערבית וערוץ ילדים ציבורי שיהיה המשכה של הטלוויזיה החינוכית. בתוכן יושקעו 240 מיליון שקלים. בשורה התחתונה, את רשות השידור יצטרכו לעזוב כ-1,000 עובדים, והיא תהפוך לגוף רזה הרבה יותר עם כ-600-700 עובדים בלבד.

מאבק העובדים יתמקד בעצרות הזדהות ובגיוס תמיכה בממשלה ובכנסת במטרה לגבש תמיכה ציבורית שתאפשר את המשך קיומו של השידור הציבורי במנותק מזיקה לדרג הפוליטי. מחר בשעה 9:00 בבוקר תתקיים הפגנת עובדי רשות השידור מול הכנסת במקביל לדיוני ועדת הכלכלה והכספים, בהמלצות של ועדת לנדס בדוח שהוגש לשר התקשורת גלעד ארדן.