"רמאי, שרץ, תולעת": שפטל התפוצץ - ויפצה מאזין שלו ב'רדיו ללא הפסקה'

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש עו"ד יורם שפטל על חיובו לפצות ב-75 אלף שקל מאזין שעלה לשידור בתכנית שלו ברדיו ללא הפסקה, בגין דברי לשון הרע שאמר נגדו. כך מפרסם היום (יום א') אתר תקדין.

בית המשפט קבע עוד כי הבקשה אינה מגלה הצדקה לדיון "בגלגול שלישי" שכן אינה חורגת מהמחלוקת הנקודתית בין הצדדים ואינה מגלה סוגיה עקרונית שיש לדון בה שוב. כמו כן, אין ספק שמדובר בדברי לשון הרע שלא ניתן להחיל עליהם את הגנות "הבעת הדעה" או "תום הלב".

* לכתבות נוספות באתר תקדין - לחצו כאן

עו"ד שפטל עורך ומגיש מזה שנים תכניות ברדיו ללא הפסקה 103FM, במסגרתן הוא מנהל דיונים עם מאזינים בנושאי אקטואליה ופוליטיקה. בתכנית ששודרה בספטמבר 2009 עלה לשידור אמנון הולצמן שניהל ויכוח סוער עם שפטל ויכוח באשר לסוגיות פוליטיות והיסטוריות שונות הקשורות במאורעות תרפ"ט ובהסכמי אוסלו. בין היתר אמר המאזין הולצמן כי ברוב התכניות נוהג שפטל לשכתב את ההיסטוריה. "שקר שני שלך באותה התכנית כדי להצדיק את המנטרה השקרית שלך", אמר הולצמן, "בפרעות בחברון אתה שוכח לציין, שנהרגו בדיוק אותו מספר ערבים כמו שנהרג מספר יהודים. היו, היה טבח מ-2 הצדדים".

בתכנית הבאה שהגיש, התייחס שפטל במונולוג הפתיחה למשיב ובין היתר כינה אותו "חצוף", "בריון לשוני", "רמאי פתולוגי" ו"פנאט שמאלי קיצוני" וטען כי זה פועל בשליחות האויב הערבי ו"מקדיש את כל חייו לשקרים ורמייה כלפי עמו".

"זירה להחלפת מהלומות מילוליות"

בהמשך התכנית התייחס שפטל למשיב במסגרת שיחה עם מאזינה אחרת שעלתה לשידור וכינה אותו "שרץ" ו"תולעת" וטען כי "היה משתתף בפעולות טרור עם הערבים". כל זאת, מבלי שהמשיב היה חלק מהתכנית ומבלי שניתנה לו זכות תגובה כלשהי.

בעקבות כך, שלח הולצמן מכתב התראה לשפטל בו קבל על הדברים שאמר עליו ודרש התנצלות, אולם במקום התנצלות קיבל מכתב בו הוסיף שפטל וכינה אותו "יודו-קוויזלינג" תוך השוואתו לראש ממשלת נורבגיה ששיתף פעולה עם הנאצים. בגין דברים אלה הגיש המשיב תביעת לשון הרע נגד שפטל לבית משפט השלום, ואילו שפטל מצידו הגיש תביעה שכנגד בגין הדברים שנאמרו על ידי המשיב במסגרת התוכנית בה עלה לשידור.

בית משפט השלום דחה את 2 התביעות, תוך שקבע כי הדברים שנאמרו על ידי שפטל היו בגדר "הבעת דעה" על התנהגות המאזין בקשר לעניין ציבורי, או על אופיו, מעשיו ודעותיו של המאזין כחלק מהמחלוקת האידיאולוגית העצומה בין הצדדים. אשר לשימוש בכינויים "רמאי בזוי", "שקרן פתולוגי" או "שרץ", סבר בית המשפט כי אלו אינם מהווים לשון הרע שכן נאמרו במסגרת תוכנית הידועה כ"זירה להחלפת מהלומות מילוליות", ומאופיינת בהשתלחויות במאזינים העולים לשידור.

על כך, הגישו הצדדים ערעורים הדדיים לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את ערעור המאזין וחייב את שפטל לפצותו ב-75 אלף שקל בקבעו כי הדברים שאמר היו בגדר לשון הרע. בתוך כך, הבחין בית המשפט בין הכינויים הפוגעניים בהם השתמש שפטל לבין המחלוקת העובדתית-היסטורית שבין הצדדים וקבע כי אין זה מתפקידו להכריע בה וממילא אין לה משמעות לעניין. אשר ליתר הביטויים, ביניהם "רמאי", "בזוי", "מתועב" ו"שרץ" - נקבע כי הם מהווים לשון הרע.

"רמאי מתועב" שעלה לשידור "בשליחותו האויב הערבי" - זה לשון הרע

שופט העליון צבי זילברטל דחה את בקשת רשות הערעור. לגופו של עניין, סבר השופט זילברטל כי ספק רב אם חלה במקרה זה הגנת חוק איסור לשון הרע, העוסקת במקרים בהם הפרסום נעשה כדי "לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן". לדעת השופט, ספק רב אם ניתן לראות בדברי המשיב בתכנית בה עלה לשידור כלשון הרע, וגם אם כן, ההגנה אינה חלה באופן אוטומטי על כל תגובה באשר היא.

השופט זילברטל הוסיף כי הביטויים שבהם השתמש עו"ד שפטל בתכנית השנייה אינם בגדר "גינוי" או "הכחשה" גרידא, אלא הרבה מעבר לדרוש לצורך כך ועלו בבחינת הכפשה לכל דבר. מעבר לדרוש, ציין בית המשפט כי אין ממש בטענותיו של שפטל לפיהן טעה בית המשפט המחוזי כשקבע שלמחלוקת העובדתית-היסטורית בין הצדדים אין משמעות מכרעת, שכן קביעה זו נעשתה לצורך ההבחנה שבין ההתבטאויות שנעשו בגדרה של המחלוקת לבין ביטויים אחרים כגון "בזוי" ו"שרץ".

כמו כן, לא יכול להיות ספק שהתבטאות במילים כמו "רמאי מתועב" שעלה לשידור "בשליחותו ובשירותו של האויב הערבי", ו"שכל ימיו וכל חייו מוקדשים לשקרים ורמייה כלפי עמו בשירות הרוצחים הערבים" היא בגדר לשון הרע, במובחן מ"גידוף סתם" או מהבעת ביקורת על עמדות ודעות הצד השני, ונחזית על פניה כקביעת עובדה. לפיכך, הצגה זו של הדברים, שלא נטענה ולא הוכחה לגביה טענת "אמת דיברתי", אינה חלק מוויכוח לגבי האמת ההיסטורית ואינה הבעת דעה בתום לב.

* לכתבות נוספות באתר תקדין - לחצו כאן