"אנחנו העיתונאים עוברים טרור, מנוהלים על ידי אנשים שאין להם מושג במקצוע"

"מדינת ישראל זקוקה לשידור ציבורי, אפקטיבי, רלוונטי, שפוגש את הקהל שלו ומייצר שיח ציבורי ראוי שהערוצים המסחריים לא צריכים לקיים אותו", אמר היום המפיק רם לנדס, שעמד בראש ועדת לנדס לבחינת השידור הציבורי, בכנס שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה. "ערוץ מסחרי פועל בסופו של דבר על פי שורת הרווח, כך זה בכל העולם וכך זה צריך להיות, ולא צריך לבוא אליו בטענות. זה שבישראל בגלל הבעיות של השידור הציבורי הטילו עליו משימות כאלה ואחרות, זו סוגיה אחרת".

בפאנל על המלצות ועדת לנדס שהתקיים בבית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי, השתתפו גם אלדד קובלנץ, מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית; רותם אברוצקי, כתב ערוץ 1 ויו"ר ועד העיתונאים ת"א; וד"ר יובל קרניאל מבית הספר לתקשורת.

לדברי לנדס, "המשימה הייתה לייצר מתווה שיחזיק מעמד לעשרות שנים, משימה יומרנית אבל בעמודי הדוח ניסינו לייצר מתווה לפיו שידור ציבורי עתידי צריך להתקיים. הגענו למסקנה שאי אפשר לתקן את השידור הציבורי מתוך עצמו, מתוך ניסיונות העבר כאשר ההמלצות של הוועדות הקודמות לא יושמו או יושמו באופן חלקי ולא הביאו לתוצאה".

לנדס הוסיף עוד כי "אגרת הטלוויזיה נועדה למנוע תלות בין המימון לפוליטיקאים. בפועל האגרה מייצרת סימביוזה בין השידור הציבורי לפוליטיקאים ואינה ממלאת את תפקידה. בכל העולם יש מעבר של ביטול האגרה למציאת מימון אלטרנטיבי לאגרה... החשש הגדול של חברי הוועדה הוא שייקחו רק חלק מהדו"ח, לכן כתבנו במפורש שאין לבטל את האגרה אם לא מתחילים את התהליך המלא".

בנוגע לביקורת על התנהלות הוועדים, אמר לנדס: "בסופו של דבר האזרחים מממנים את השידור הציבורי לא בשביל לייצר עבודות יזומות לאנשים אלא בשביל לקבל שידור שהוא רלוונטי וחיוני למדינת ישראל. אני לא רואה מצב במתווה החדש לפיו טכנאי יאסור על כתב להשתמש ב-USB כי מדובר בטכנולוגיה טורפנית. כל העובדים הטובים ימשיכו לעבוד בשידור הציבורי".

אברוצקי, אחד המבקרים הגדולים של דוח לנדס, נשאל האם יש דרך אחרת להבריא את רשות השידור?. "הפוליטיקאים בסיפור שלנו הם כלב פיטבול, כזה שנושך ולא מרפה", ענה. "זאת הסיבה שהגענו לדוח לנדס, כי לא עשו כלום עם הדוחות הקודמים. הדיבידנד הושג, ביטול האגרה, אני לא כל כך נגד ביטול האגרה. אין לי ויכוח עם רוב הדברים שנכתבו בדוח, הויכוח הוא על האיך ולא על המה.". על הפיקוח על רשות השידור, אמר אברוצקי: "בחוק הנוכחי יש את השר הממונה, בדוח לנדס יש 3 שרים. השר ממנה שופט שיעמוד בראש הוועדה שתמליץ לשר מי יהיו חברי הדירקטוריון. את המנכ"ל יכולה הממשלה או השר לפטר. כאן הבעיה עם האיך - למה צריך לפטר את העיתונאים אם לא נכתבה עלינו מילה אחת רעה בכל הדוח למה אי אפשר להידבר? כי נוח".

ובשלב זה בחר אברוצקי לתקוף את הנהלת הרשות: "היום ברשות השידור יש הנהלה מושחתת ובזויה הפועלת על סף העבריינות. השר קיבל מכתבים הקוראים להדיח את ההנהלה, הוא לא פועל להדחת ההנהלה כי הוא פוחד מהשרה, משרה, שר חלש יש לנו, הוא יכול להזמין דוח אבל הוא לא יכול להדיח את ההנהלה. הנהלת רשות השידור עושה מה שבראש שלה. אנחנו כל הזמן בבעיה קשה עם הפיטבול שממנה פיטבולים קטנים וטיפשים שלא מבינים במקצוע. אנחנו העיתונאים עוברים טרור, אנחנו מנוהלים על ידי אנשים שאין להם מושג במקצוע, מי שממנה אותם הם הפוליטיקאים שזרקו לפח כבר 13 דוחות".

קובלנץ אמר כי הטלוויזיה היא אחד המסכים של התוכן העתידי, והוסיף: "בחינוכית היינו הראשונים בעולם שהערוץ שלנו ביוטיוב שידר ומשדר ראשון את כל התכנים, את כל הפרקים, עוד לפני הטלוויזיה. זוהי מחשבה שיווקית אבל גם ערכית. אנחנו חושבים שהתוכן שהשידור הציבורי מייצר הוא הרכוש של הציבור, וצריך להיות זמין כל הזמן ובכל מקום".

לדבריו, "בלוח השידורים הבא של החינוכית אנחנו מייצרים תכנים שמיועדים לאינטרנט ולסמארטפונים, וכבר בשלב הפיתוח חושבים על האדפטציות לניו מדיה. בעולמות כיום התוכן צריך להתאים עצמו לטכנולוגיה".