ישראל "מעצמה" של פורמטים? "הייתי נזהר במילה הזאת - זה מגלומני קצת"

פסטיבל מיפ שיערך בשבוע הבא בקאן, יעמוד בסימן "פוקוס על ישראל". אחרי שהוכרנו כאחת מספקיות הפורמטים המובילות בעולם, לא קשה לשער את העניין שיעוררו הישראלים בשוק החצי-שנתי אליו יגיעו למעלה מ-1,200 חברות הפקה מ-100 מדינות, בחיפוש אחרי פורמטים של סדרות טלוויזיה, מדיה דיגיטלית, אינטרנט וטלוויזיה אינטראקטיבית.

העניין בפורמטים ישראלים לא חדש, אבל די טרי, מאז הצלחת בטיפול (In Therapy) הוותיקה, חטופים (Homeland ) החדש היותר, הכוכב הבא (Rising Star ) ובני ערובה (Hostages).

בארמוזה פורמטס לא מסתפקים במכירת פורמטים. החברה מנסה לפתוח את השווקים הבינ"ל לשוק הטלוויזיה הישראלי האנומאלי ומפיצה פורמטים מקוריים שטרם שודרו, באמצעות שיתופי פעולה אטסרטגיים עם גופי שידור בחו"ל. כך למשל נחתם הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח בין 'ארמוזה' וחברת התוכן הקנדית QMI (Quebecor Media’s). במסגרת ההסכם יפתחו 2 החברות יחדיו תכנים, כאשר 'ארמוזה' תהיה המפיצה הבלעדית של פורמטים של רשת הטלויזיה הגדולה ביותר בקנדה TVA, אחת מחברות הבת של QMI .

ואם זה לא מספיק, ב'ארמוזה' מעמיקים את הקשרים עם השוק הסיני, אחרי שלפני כחצי שנה הייתה החברה הישראלית הראשונה שחתמה הסכם על הסכם שיתוף פעולה עם ערוץ השידור הסיני ג'יאנגסו - הערוץ הארצי השני בגודלו בסין. 2 החברות ישקיעו במשותף בפורמט הפריים טיים I CAN DO THAT, ובמקביל 'ארמוזה פורמטס' תהיה המפיצה של הפורמט ושל 'סלבריטי באטל'.

בשבוע הקרוב תהיה לעמוס נוימן, סמנכ"ל חברת 'ארמוזה פורמטס', הרבה מאד עבודה, כשהוא וצוות החברה יגיעו לקאן עם מרכולתם, ויציגו אותו ב'מיפ' שיהיה הפעם עם פוקוס על ישראל. "'פוקוס' זה כמו דבש לדבורים - מעמידים את הדבש בכיכר העיר, ואז הן באות", מסביר נוימן בראיון לאייס. "אם מגדירים את ישראל במרכז הפוקוס, אז לחברות שבאות מישראל יהיה יותר תשומת לב משהיה בשווקים קודמים. כל זה מלווה בשילוטים ופרסומים ודגלים ו-4 פאנלים של ישראלים בלבד, מסיבה גדולה והרבה תשומת לב".

-אנחנו באמת מעצמה של פורמטים?
אני הייתי נזהר במילה 'מעצמה' זה מגלומני קצת. יש הסתכלות על הקריאטיביות שנובעת מתוך המדינה. היו כמה דברים שהצליחו יפה.

-אבל זה כבר עניין ישן, לא? ארז טל מכר את הכספת כבר מזמן
ארז טל מכר אבל לא הצליח. מה שעורר את העניין זה ההצלחה של Homeland, וזאת לא ההצלחה היחידה. ב'ארמוזה' אנחנו מדברים על 2,000-3,000 פרקים של פורמטים ששודרו בעולם - 1,600 של לעוף על המיליון למשל, 500 פרקים של אפגרייד שערוץ 10 עשה לו פיילוט ולא לקח, ואנחנו לקחנו ומכרנו בעולם. בפינלנד משודרת עכשיו עונה השלישית של מחוברים, עונת גברים אחרי שתיים של נשים. הפורמט הזה שודר ב-10 מדינות, כולל בהודו, והגרסה ההודית שודרה ב-ZEE TV במקביל לעונת 'מחוברים פלוס' האחרונה בארץ.

-אז איך זה עושה פחות רעש מ-Homeland?
זה עושה פחות רעש, אבל אנשים באים אלינו בשווקים ורוצים לדעת מה חדש אצלנו. מבחינת השוק אנחנו קצת מייצגים את ישראל, כי אבי ארמוזה היה הראשון שהביא פורמטים ל'מיפ' כבר ב-2005. החדשנות הזאת מייצרת עניין בישראל, ואני מאמין שכשיורד גשם, כולם נרטבים. עוד מכירות מישראל יביאו עוד מכירות לישראל. אם 'קשת' מביאה פורמט פריים-טיים כמו הכוכב הבא, אז העולם יודע שישראל יודעת לייצר גם תכניות פריים-טיים גדולות ותשומת הלב עוברת לישראל. ככה למשל ב'מיפקום' שבו נמכרה 'הכוכב הבא' ל-22 מדינות כמו ש'קשת' מצהירה, אנחנו מכרנו את הפורמט Ican do that ל-15 מדינות.

-אז במיפ הישראלים יריבים או יש גאווה לוקאלית?
אין קרבות במיפ. אנחנו ב'ארמוזה' עושים מאמץ לייצר שיתופי פעולה אסטרטגים עם ערוצי שידור בעולם מהסיבה הפשוטה שפה זה נסגר. 'קשת' ו'רשת' מייצרות לעצמן תכניות ריאליטי, הכבלים והלוויין יוצרים דוקומנטרי ודרמה. יוצר ישראלי שרוצה לצאת לעולם, צריך או ללכת ל'קשת' ו'רשת' או לבוא אלינו או לדורי מדיה, וכך גם אם הוא רוצה ליצור בישראל. אבל הם לוקחים אחוזים יותר גדולים מהזכויות מאיתנו.

-כמה יותר?
בואי נגיד ככה: אנחנו מאפשרים ליוצרים להחזיק יותר אחוזים ביצירה מאשר גורמים אחרים בישראל.

-בהודעה שהוצאתם לעיתונות לקראת מיפ, יש פסקה שבעצם מאשימה את 'קשת' בלי לנקוב בשמה - בסגירת השוק בפני מפיקים ויוצרים ישראלים: "בעוד שוק התוכן הישראלי זוכה להכרה והערכה בינ"ל, מאחורי הקלעים בישראל המציאות מורכבת. הענף מאופיין בריכוזיות גבוהה והרגולציה בשוק התקשורת בישראל גורמת לעיוותים למצוקה אמיתית בקרב היוצרים, המפיקים וגופי השידור כאחד. לכן מתנהל קרב בין גופי שידור וחברות הפקה על הכנסות עתידיות ממכירת הפורמטים. חברות ההפקה והיוצרים טוענים שגופי שידור מאלצים אותם לוותר על הבעלות על התוכן ואלו הזכייניות בדעה כי הזכויות שלהן היות והן נוטלות את הסיכון. הרווחיות לשידור והפקת פורמט לקהל הישראלי בלבד, נמוכה מאוד. ניתן להגדיר את שוק התקשורת המקומי כשוק מדמם פיננסית, כשהפוטנציאל המסחרי נמצא מעבר לים". מה בעצם הסיכוי של מפיקים עצמאיים להצליח בארץ?
השוק פה הוא אנומלי - יש יותר יצירה מאשר איפה לשדר אותה. שיתופי הפעולה שלנו מאפשרים שידור ראשון בעולם ליצירה ישראלית, וככה את יכולה לראות טלוויזיה ישראלית שמשודרת בקנדה ולא בתל אביב. למה? כי יש מעט פלטפורמות שידור בארץ. אין שוק. לא לחינם חיים שריר מכר את בני ערובה ל-CBS בארה"ב והיא שודרה שם לפני 'חטופים'. לאט לאט מתחילה מגמה של חיפוש אחרי האפיק הבינ"ל.

-אז מה שאתה אומר זה שליוצרים ישראלים אין מה לחפש בשוק המקומי?
כמה סדרות משדר ערוץ 2 בשנה? בין 6 ל-8... אז יופי, סידרת עבודה ל-6 כותבים בשנה, ובכבלים - ברגע שעשית את הבורר, יש אנשים שלא יקבלו את הסדרה שלהם. יוצרים אומרים לנו 'אין לנו בשביל מי לכתוב'. המדינה אומרת 'לא' לגופים כמו אורנג', שרוצים להקים מן ערוץ שיתחרה ב-HOT וב-yes - הרי זה יפתח את השוק. מצד שני, המגבלות בדמות השקעה ביצירה מקומית הן חסם כניסה לשוק. ערוץ מסחרי נוסף? הרי אין כסף לערוצים כיום, אז כשהמדינה תפריד בין 'רשת' ו'קשת' - יהיו 3 ערוצים על אותו כסף ש-2 ערוצים מפסידים עליו. התקציב הרי לא ישתנה. אז מה שיקרה זה או שיקטינו דרמטית את הכסף שיושקע ביצירה, או שטייקונים ישימו כסף והם אלה שישפיעו על התוכן.

-אולי ייפתח פה באמת ערוץ 1 מחדש, והתמונה תשתנה?
אם ערוץ 1 היה עושה את העבודה, מצב בשוק היה שונה. מתוך 400 מיליון שקל בשנה - ערוץ 2 השקיע 200 מיליון בסוגה עלית. ערוץ 1 היה יכול להשקיע 100 מיליון בשנה אם הרפורמה הייתה מתקבלת. אבל מה הוא השקיע? 10 מיליון שקל, לפני שנתיים.

-אז מה אתם מציעים?
אנחנו פונים ליוצרים ואומרים להם - אתם לא צריכים להפיק סדרה פה כתנאי מקדים לזה שניקח אתכם לחו"ל. תביאו סינפוסיס טוב, או מקסימום פרק אחד כתוב, ואנחנו ניקח את זה לחו"ל.

-בשביל למכור בעולם צריך בעיקר קשרים, כמו שיש נגיד לגידי רף?
צריך להיות גם מחובר - אבל זה לא מספיק, זה גם עניין של טרנד. היום אתה מחובר ומחר - לא. החוק בהוליווד הוא שאתה מצליח כל עוד הצלחת.

-אתם מוכרים פורמטים של שעשועונים. איפה רואים היום שעשועונים בעולם, בערוצי נישה?
איפה רואים זה תלוי בטריטוריה. למשל Runaway in my closet - שלושה מעצבים שמקבלים 3 ארונות וצריכים לנחש מי בעל הארון, ולעצב להם 3 אאוטפיטים. בסוף הפרק האחרון, בעל הארון מציג לראווה את האאוטפיטס על המסלול, ובסוף השבוע נבחר מעצב השבוע. בארה"ב זה שודר בערוץ נישה לנשים, ובהונגריה זאת הייתה תכנית פרה-פריים מרכזית. מה שיפה בעולם הזה, הוא שיש כל כך הרבה תרבויות שונות שבעצם כמעט שכל מה שתביא, מישהו ירצה.

-בסך הכל השעשועונים מבוססים על אותו רעיון כמעט כולם, אז מה כבר אפשר לחדש?
יש הטוענים שהטלוויזיה לא משתנה מאז המהפכה של הריאלטי ב-99', ומאז הכל זה רק וריאציה על אותו נושא. 'הכוכב הבא' זה ואריאציה על אמריקן איידול וגם The voice, ו-X פקטור. ככה זה גם בתכניות הבישול - אחרי מאסטר שף יש משחקי השף שמציגים טעימה על-עיוור, ואז גם ב'מאסטר-שף' החליטו לעשות טעימה עיוורת.

השיא היה לפני שנתיים. 2 חברות פורמטים שונות יצאו עם פורמט שבבסיסו הייתה קפיצה ספורטיבית למים של סלבריטיז - I splash ו-Celebrity splash. הן נכנסו לתביעה משפטית ודווקא הפורמט המקורי הפסיד. כי לא באמת אפשר להגן על זכויות - אם אתה עושה שינויים ומוכיח שהם משנים מהותית את המקור, זה עובר.


הפורמט של יגאל שילון Who's Asking עם אקי אבני

-מה לגבי צפייה נדחית - כמה היא פוגעת בנתוני הצפייה?
הנתונים של הצפייה הנדחית הולכים וגדלים. הברודקאסטים פוחדים מהבריחה למסך השני ולכן המגמה הברורה היא לחבר את הציבור לתוכן בלייב. כמו ב'הכוכב הבא' - זאת התכנית הראשונה שיש בה השפעה מוחלטת של הצופים על התוכן, וזה טרנד שהולך ומתרחב.

-המסך השני לא יהרוג את המסך הראשון בסופו של דבר?
כמה פעמים הרגו את הטלוויזיה? בארה"ב הרייטינג הולך ויורד, אבל מחיר הפרסום הולך ועולה כי זאת עדיין הפלטפורמה הכי חזקה. עובדה - מעטים המקרים שברודקאסטים מפרסמים את עצמם מחוץ לטלוויזיה - כי הם לא צריכים. מתי הם יעשו שילוט חוצות? כשיש להם תחרות גדולה.

-מה לגבי השוק הסיני - איך חודרים אליו?
אנחנו החלטנו כיעד שאנחנו הולכים למזרח הרחוק - כי זה שוק ענק. התחלנו לייצר קשרים אישיים, כי זה המפתח. הם צריכים להאמין בך. אתה צריך להוכיח להם שיש לך אינטגריטי ולבנות את עצמך מלמטה, לעבוד בשכבות. כרגע יש לנו 5 תכנית שם. אחת מהן, שאנחנו מפיצים, עשתה שם אחוז אחד של רייטינג - שזה 20 מיליון צופים!

-מה הסינים מחפשים בפורמטים ישראלים?
יש להם טעם שונה לגמרי. מעניינים אותם דברים אחרים. מה שהלך בעולם, לא בהכרח ילך שם. הם גם נורא ספציפיים, הם רוצים פורמט מאד מדויק. יש פערי תרבות מאד גדולים בינינו.

-דורי מדיה חזקה בשוק הדרום אמריקאי. איך זה הולך - אתם מחלקים את העולם?
'דורי מדיה' עוסקת בז'אנר מסוים. אנחנו הגדלנו את המכירות שלנו גם בשוק הזה. בברזיל אנחנו עם 7 הפקות. גם בינינו לבינם יש פערי תרבות. למשל, הפריים-טיים שלהם ביום ראשון, השבתון שלהם, הוא בין 15:00 ל-20:00. בזמן הזה משודרת תכנית אחת של 5 שעות שבתוכה יש כל שעה תכנית אחרת, משהו כמו ששטוס של ערוץ הילדים שעוטף את התכניות. וכל מדינה בדרום אמריקה היא שוק שונה לגמרי. יש לנו אשת מכירות שמתמחה בשוק הזה.

-אילו עוד טריטוריות מעניינות אתכם?
אפריקה היא טריטוריה מעניינת, אבל כרגע אין בה כסף.

-אז למה היא מעניינת?
כי היא חדשה. גם המזרח התיכון זאת טריטוריה סופר מעניינת, מדינות כמו קטאר למשל.

-אבל מי ירצה לרכוש שם פורמט ישראלי?
צריך בשביל זה לעבוד בשיטות יצירתיות.

-אז אתם מנסים להיכנס למזרח התיכון?
לא אגיד שכן ולא אגיד שלא.