מוטי קירשנבאום: "רמסנו את הגבולות, מראיינים אנס, לוחצים על נאנסת"

מהדורות החדשות הפכו לבידוריזציה, הן שטוחות ומוזנות - זו פחות או יותר השורה התחתונה בפאנל ׳צהוב זה השחור החדש׳ הבוקר (יום ג') בפסטיבל שובר מסך של מכללת עמק יזרעאל.

מנחת הפאנל, קרן נויבך מרשת ב' של קול ישראל, אמרה בפתיחה כי "התקשורת הישראלית נמצאת באחת מנקודות המשבר הגדולים שלה. בשנים האחרונות נכנס בידוריזציה, יש השטחה והזניה של מה שאנחנו רואים בטלוויזיה. מה שקרה במהדורות החדשות זה מה שקרה בציבוריות הישראלית. העובדה שידיעות אחרונות שם בעמוד הראשון שלו אישה שבלעה מברשת שיניים וראיונות עם קטינים שמעורבים במעשיים מיניים, מוכיחה את זה. יושבים עורכים בכירים ומכובדים, שמפעילים שיקול דעת וחושבים שאין בעיה לשדר ראיונות עם בנות 12 שהוטרדו מינית".

בשלב זה ביקרה נויבך את הפיכתן של המהדורות למעין גרסת חדשות של 'ערב טוב עם גיא פינס'. "פינס עושה תכנית מצוינת, אבל היא לא צריכה להיות משודרת ב-19:00. ילדים לא צריכים לראות את זה, חזה מפוקסל".

מוטי קירשנבאום, שמגיש את לונדון וקירנשבאום בערוץ 10, ובעבר מנכ"ל רשות השידור, ביקר את הערוץ בו הוא עובד: "הייתה מחשבה שלא הוכיחה את עצמה, לשים תכנית - 'גיא פינס או כל דבר אחר, כדי לסייע למהדורת החדשות המרכזית. הרייטינג בחדשות כתוצאה מכך, לא המריא, זה לא קרה. לתכנית שלנו זה דווקא עשה טוב, כי נעשתה מעין הפרדה בין התכנית לבין החדשות, שלעיתים אנחנו עוסקים באותם נושאים, בתכנית עם גוון אחר".

לקירשנבאום ביקורת על התנהלות העיתונות בשנים האחרונות: "הבעיה היא לא הצהוב, אלא הוולגריזציה. רמסנו את כל הגבולות, חצינו את כל הגדרות שעצרו אותנו מוולגריזציה - לראיין אנס, ללחוץ על נאנסת, לראיין בני משפחה שבן המשפחה מת באותו בוקר, הנוכחות של התקשורת בלוויות עם המצלמות, כל הסיפור של חיילים בוכים, זה התפתח עם התקשורת שחדרה לקודש הקודשים של הקבורה ושל המוות, ופתאום התחלת לראות שהמצלמות לא מחפשות דרמה, אלא את הטלנובלה, למצוץ את האירוע עד הסוף. אתה רומס את הדרך שלך".

שלום קיטל, לשעבר מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, אמר כי "יש כמה תופעות שאני לא אוהב במהדורות החדשות - הוולגריזציה, השיח במהדורות שדומה לשיח של יציע העיתונות, אבל להציג את המהדורות כמי שמתעסקות רק בבידור, זה לא מדויק".

איש הטלוויזיה רוגל אלפר אמר במהלך הכנס, כי מהדורת החדשות שעוסקת רק בחדשות, אינה יכולה להתקיים היום. "תעביר את המהדורה לשעה 18:00, ותראה", אמר אלפר, כשהוא מתכוון לכך שבשל שעת הפריים-טיים של המהדורות, חייבים להופכן ליותר ויותר בידוריות.

"מה שאומר רוגל (אלפר, א"כ) זה שהעיתונות שאתה עשית, היא עיתונות שלא יכולה להתקיים בפריים טיים", פנתה נויבך לח"כ מיקי רוזנטל, לשעבר סגן עורך 'ידיעות אחרונות' ולשעבר מאנשי המקור בערוץ 10. "האם אתה נאבק על האוזן והעין של המאזין שלך? אתה מרגיש שאתה מסוגל לעשות את זה"?

"מהרגע שהעיתונות הפכה למסחרית ברובה, אנחנו מתגעגעים למשהו שכבר לא קיים", ענה רוזנטל, "בעבר היה אתוס עיתונאי והשיווק היה פחות נפוץ, והיו גם שיקולים עיתונאיים, אבל עדיין קיים אתוס עיתונאי פה ושם, ויש מגמה של וולגריזציה, והכל תחת איזשהו קמפיין של שיווק שיווק שיווק. עיתונות אמיתית היא זו שמנסה להגיד דברים שהציבור לא רוצה לשמוע, כל השאר זה יחסי ציבור. פחות ופחות מפעילים היום את הכלים העיתונאיים, ויותר את הכלים השיווקיים. צריך לשאול מאיפה הציבור יקבל את הדיון שחשוב לחייך".

קירשנבאום אמר: "התמונה לא שחורה לגבי התקשורת. מה שמטריד אותי, זה שעברנו את כל הגבולות האלה של וולגריזציה שמשפיעות מאד על החברה". על כך אמר אלפר: "הוולגריזציה התחילה בראיון עם לאה רבין אחרי הרצח". קיטל הגיב: "אני לא יכול להשוות בין וולגריזציה לבין ראיון מהפכני עם לאה רבין אחרי הרצח".

נויבך: "מיקי, האם תקשורת המיינסטרים לא תפסיד בסופו של דבר בגלל שהיא מתחנפת אלינו יותר מדי?"

"התהליכים מדאיגים אבל הם הדאיגו תמיד", ענה, "הבעיה היא מי עושה לנו סדר במידע ולמי הציבור בוחר להאמין. תהליך התפרקות מהדורת השבט והדמוקרטיזציה של הרשתות - שזה מצוין - יוצר בלבול. יש סכנה אמיתית שטוקבקיזציה תשתלט על התוכן. תרבות הביבים משפיעה. ככל שהעסק מפסיד יותר - מבחינה כלכלית - כך החולשה של העיתונאים תגבר והיכולת שלהם לקיים את ההסכם עם הציבור הולך ומתפורר. אני כן מאמין בסוף ברוח האדם".

קיטל, בוגר לשעבר של רשות השידור, התייחס לכך: "בצד הערוצים המסחריים, אני מקווה שהערוץ הציבורי ישקם עצמו ויהפוך לקול ציבורי וחשוב בכל הפסיפס הזה. יש מקום לערוץ ציבורי חזק שמשוחרר מהלחצים האלה שעורך ערוץ 2 צריך להתמודד איתם".