עו"ד ליאור אפשטיין להדס שטייף: "אני קברן שמלווה אדם לגיליוטינה שאת יצרת"
גם שנה לאחר הצהרתה כי "עמנואל רוזן אנס", כתבת הפלילים של גל"צ הדס שטייף לא חוזרת בה ממשפט זה - תחת קורת הגג של אותו אירוע, פסטיבל שובר מסך של מכללת עמק יזרעאל. בדבריה היום (יום ג') חזרה שטייף על הטענה כי "עמנואל אנס", מה שעורר תרעומת אצל עו"ד ליאור אפשטיין, פרקליטו של רוזן, שהזכיר כי כל תיקי החקירה נגדו נסגרו.
על כך התעורר ויכוח האם התיקים נגדו נסגרו מחוסר אשמה או מחוסר ראיות. "התיק נגד רוזן נסגרו מחוסר ראיות", אמרה שטייף, "רוב הנשים לא מתלוננות בסופו של דבר כי הן חוששות, לא בשלות. זה לא אומר שזה לא קרה". עו"ד אפשטיין זעם על כך: "את מטעה - 4 תיקים נסגרו מחוסר אשמה, רק אחד מחוסר ראיות".
שטייף הוסיפה: "הדיון בסוגיה עזר לאותן נשים ללכת להתלונן, גם לאחר הרבה שנים. כשאמרתי את האמירה הזאת, זה למעשה אמר שיש את החוק, אבל יש את ההיבט החברתי, מה מקובל ומה לא. זה שאני אומרת אנס, אז כולם קמים עליי ואומרים 'אין כתב אישום', אבל יש כתב אישום ציבורי. במקרה של עמנואל רוזן, יש הרבה מאד נשים שהעידו, אבל על חלקן יש חוק התיישנות".
- כל הכותרות
לשאלתו של מנחה הפאנל, דורון הרמן, כתב הפלילים של חדשות 10, האם התקשורת לא עושה עוול כשהעיתונאים מתמצתים פרשה בת אלפי עמודים, לסינק של 2 דקות, או 200 מילה בעיתון? ענתה שטייף: "אני נפגשת עם כל אחת מהבנות, אני שומעת את הסיפורים. אז נכון שאני לא בוחן לב וריאות, אבל אני חוקרת את הסיפור".
עקבות כך קפץ עו"ד אפשטיין ואמר לשטייף: "את לא בוחנת לב וריאות? ליאור אפשטיין הוא קברן שמלווה אדם לגיליוטינה שאת יצרת. המחשבה האלימה של לשמוע רק צד אחד של אירועף ואז לייצר תובנה, מאד מעציבה. את רחוקה מאד מלהיות עיתונאית".
העיתונאית גל גבאי מהטלוויזיה החינוכית, אמרה כי היא עצובה על כך שהיא "מגדלת ילדים בתוך שיח של מלחמה. זהו שיח מלחמה שאמור להגדיר את יחסי הכוחות המגדריים. השיח הדיכוטומי מחמיץ את העיקר - איך נכונן את היחסים האלה בהתחשב בעובדה שכולנו בתוך הים הזה. בתוך מרקם היחסים הזה יש 2 צדדים והם יחסי כוחות היררכיים - אחד עם יתרון ואחר עם חסרון. עדיין הנשים הן בעמדת נחיתות מול הגברים, עדיין יש לנו אחריות להתנהל ולחנך את הילדים שלנו ליחסים בריאים. האם שיח כזה מקדם אותנו? איך אני מחנכת את הילדים שלי לא לפגוע? איך נסדיר כח של חיזור ומגע? האם רק ביחסי מין נהיה שמרניים ובשאר נהיה וולגריים? מה שהדס מדברת עליו הוא קצה. השיח בקצה הזה מכריע את היחסים בגן הילדים שבו לומדים הילדים שלנו. אנחנו שותפים בחטא האלימות- ויש לכולנו אחריות".
"נעשה עוול לגברים בתקשורת", אמר הרמן, "אנחנו לא המצאנו את הגלגל. אנשים שמגיעים לתקשורת - גזר הדין שלהם נגזר". גבאי: "החטא שלנו כאנשי תקשורת, אנחנו לא מאתגרים עצמנו לתוך שאיפה לצדק ואמת. גם אנחנו התפתינו לדיכוטומיות. לכל מי שבעמדת ציבור יש יותר אחריות. השאלה היא איך עושים עיתונאות".
ד"ר בינה ניר ממכללת עמק יזרעאל, אמרה כי "בעבר, ההטרדות המיניות היו בגדר נורמות. יש כאן עיתונאות לוחמת עם אג'נדה ברורה. יש סטיגמה שנשים חלשות וצריך להגן עליהן, והחזקות - יסתדרו לבד. אני נפגעתי על ידי המנחה שלי, ד"ר באוניברסיטה. לא התלוננתי. הרגשתי זולה, שאלתי 'מה הוא הבין ממני שגרר אותו לכך?'. כשיש יחסי מרות, את לא מבינה מה קורה שם. הבנתי שלא מדובר בדבר בודד. כאישה חזקה, 15 שנה אחרי, זה פוגע לך ברמות קשות, כמה שאתה בן אדם חזק".
בעקבות דבריה האישיים של ד"ר ניר, שאלה אותה שטייף האם היא הייתה מגישה תלונה גם לאחר זמן כה רב, כשכולם היו שואלים אותה "מה קרה פתאום אחרי 15 שנה?". על כך ענתה ד"ר ניר בשלילה, אבל כשנשאלה מהקהל האם המרצה שלה היה מועמד למשל לנשיאות המדינה, האם הייתה ניגשת למשטרה, ענתה ד"ר ניר בחיוב. "אני ייצגתי לא מעט נפגעות מין בחיי", סיפר עו"ד אפשטיין. "השאלה היא מה המחיר של הפרסום. אנחנו מקדשים את השוויוניות שמקדשת יותר מכל דבר אחר. האם המחיר השוויוניות הזה הוא העלאת קורבן? זהו אימתו של המשפט הפלילי, סכנה של המשטר הדמוקרטי. בתיקים התקשורתיים הללו - כל החשודים איבדו את חייהם עם פתיחת התיק. אי אפשר לחכות שבועיים ולפתוח את התיק?". שטייף הגיבה: "גם אני משלמת מחיר כשקוראים לי מחיר ומציירים לי אף ארוך. מעולם לא פרסמתי סיפור של נפגעת תקיפה מינית לפני שזה הגיע למשטרה".
בשלב זה שיבח עו"ד אפשטיין את התנהלותו של אבי וייס, מנכ"ל חדשות 2, שפיטר את רוזן לפני מספר שנים כשנודע לו על התנהלות שאינה תקינה. "בפרשת אוזן, הייתם צריכים ברמה החברתית למחוא לאבי וייס כפיים. במצב הנוכחי אנחנו מגיעים שירון ברלד רוצה להתאבד... כל סיפור הוא מורכב. האם אנחנו רוצים חברה בלי חיזור? האם החיזור מרשה להשפיל? אסור! אני רואה את עצמי כלוחם על זכויות האדם בעניין הזה. אחרת יהיה כאן איראן. שטייף לא מאמינה שאף אחת שהגיעה אליה - היא עם תלונת כזב".
הרמן שאל את עו"ד אפשטיין, מדוע הוא ולקוחו ירון ברלד, החליטו באופן מידי לאשר למערכות התקשורת לפרסם את שמו של ברלד, עוד לפני שהוא עצמו הובא לחקירת משטרה. "החוק הישראלי אומר שעד שאדם לא מגיע לבית משפט ויש דיון אז לא ניתן לפרסם. בא עו"ד אפשטיין בסיפור ברלד, סיפר לנו ואמר לנו לפרסם את השם שלו", אמר הרמן, ואפשטיין ענה: "בהתחלת חקירה כזו מתחילה להיווצר נלעגות בכיכר הווירטואלית, הדברים האלה מייצרים תודעה שקשה לשבור אותה. יש קורלציה בין מה שהעם מרגיש לבין מה שהתקשורת משדרת. חסכתי לו את העברת הדיון לנלעגות".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
