חנין זועבי היא גאון: מתמקדת בקהל המטרה שלה, אבל בלעדינו אין לה קיום

למען הסר ספק - ח"כ חנין זועבי מביאה לי בחילה. אני רואה את החיוך המתריס על פניה, ובא לי להקיא. אך, כל זה לא אמור למנוע ממני מלשפוט אותה ואת התנהלותה בכלים מקצועיים אובייקטיביים, נטולי רגשות.

על פי השיפוט המקצועי הקר, אני חייב לקבוע שהגברת זועבי היא גאון תקשורת, לא פחות. יש לה את היכולת המופלאה (שאגב - יש גם לנתניהו) והיא - להתמקד בקהל היעד שלה, ורק בו, מבלי לפזול ימינה ושמאלה. ממש לא מעניין אותה מה חושבים עליה כל מי שאינם נמנים עם קהל היעד שלה, כל עוד שהקהל בו היא ממוקדת מזדהה עם דבריה ומחבק את מעשיה.

היא יודעת שאף יהודי (שפוי) לא יצביע עבורה, לכן, בשבילה, אנחנו שקופים. לעומת זאת היא מכירה היטב את רחשי לב עמה. היא חיה בתוכו ויודעת שבגלוי או בסתר לבו, רוב הציבור הערבי רואה בה כמבטאת נאמנה של תחושותיו ושאיפותיו. לכן, הוא שולח אותה לכנסת כל פעם מחדש. הרוב הגדול של הציבור הערבי, בארץ, מגדיר את עצמו כפלשתינאי - וזו זכותם. ככאלה, הם מזדהים הזדהות מלאה עם בני עמם שמחוץ לגבולות המדינה. הם אמנם לא היו רוצים לחיות תחת כל שלטון ערבי אחר, אבל הם שמחים על כל "הישג" של אחיהם הפלשתינאים במלחמתם בישראלים. ככל שה"הישג" גדול יותר או ה"מכה" כואבת יותר, כן מוטב.

אבל, גאוניותה של הגברת זועבי אינה מתמצית ביכולת המיקוד שלה אלא בכישרונה להפוך את הקהל היהודי למכשיר ההגברה שלה. ראו מה קרה כאן. היא אמרה את דבריה המקוממים (אותנו) בערוץ ערבי כלשהו. איזה סיכוי היה שרוב הערבים בארץ היו יודעים על כך? שואף לאפס. אבל בו ברגע שמי מהיהודים שמע על כך, התחוללה ההתנפלות הפאבלובית, המשתלחת ותוך זמן קצר ביותר זכתה לחשיפה מלאה בקרב כל הציבור הערבי בארץ. וזה בדיוק מה שרצתה להשיג. גאון. אמרנו כבר?

כל פעם היא מחוללת מהומות בכנסת, מוציאים אותה בכוח - באירוע שזוכה לסיקור טלוויזיוני, מה שמקפיץ אותה עוד בקרב הציבור שלה. הבעיה שלנו, היהודים, היא שאנחנו לא מבינים זאת ואנחנו משחקים לידיה בכל פעם שהיא פוצה את פיה. היא מפעילה אותנו להנאתה כמו בובה על חוט. ככל שההצעות "לטפל" בה קיצוניות והזויות יותר, כן אנחנו מגחיכים את עצמנו יותר. התוצאה: אנחנו מתקוטטים בינינו איך לטפל בה, והיא משקיפה עלינו בהנאה גוברת והולכת. מלאכתה נעשית בידינו, והיא רחוקה מלהיות צדיקה.

אני מודה שגם אני הייתי רוצה לראות אותה מחוץ לכנסת ושתעוף לי מהעיניים, אבל זה בדיוק מה שהיא הייתה רוצה. כי ביום שהיא תורחק מהכנסת, זה יהיה היום בו נחדל להתהדר בתואר "הדמוקרטיה היחידה באזור". ביום שהיא תורחק מהכנסת, היא תהפוך לגיבורת העולם הערבי - כולו, והאמינו לי - שזה הרבה יותר חשוב לה מלהיות חברה בכנסת ישראל.

הלוז של המושג דמוקרטיה הוא החופש להשמיע כל דעה ולו גם הבזויה והמקוממת ביותר. למען האמת, גם את יתר חברי הכנסת הערבים אינני אוהב והייתי שמח מאד אם לא היו בכנסת. גם הם (רובם) עסוקים בייצוג האינטרסים של אחיהם הפלשתינאים שמעבר לגבול, והרבה פחות בדאגה לבוחריהם בישראל. אבל תארו לכם איזו מדינה היינו אם 20% מאזרחיה היו נטולי ייצוג פרלמנטרי? הייתם רוצים לחיות במדינה כזאת? אני לא.

לכן, אני מציע להיאבק בגברת זועבי בנשק האפקטיבי היחידי העומד לרשותנו - פשוט להתעלם ממנה, ולהפסיק להיות כלי הגברה בידיה.

ועוד משהו. טוב עשה מי שהחליט להציב עליה אבטחה. אין דבר שהייתה רוצה בו יותר או שהיה מעצים אותה יותר מאשר פגיעה פיזית בידי יהודי.

גינגי פרידמן הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת