על רקע מבצע 'צוק איתן': על ההשפעה המהפכנית של תוכן גולשים בווידאו

בשונה מרוב העולם, אנחנו הישראלים נמצאים במיני שגרת מלחמה קבועה. לפני כמעט שבועיים החל מבצע צוק איתן ובמחי רקטה, השגרה הפכה למלחמה. בערב יום שלישי לפני כשבועיים נערך חצי הגמר המפורסם בו גרמניה מחצה את ברזיל 7:1, והפך את כלל תושבי ישראל לקופיריייטרים לרגע, כשהחיבור הסוריאליסטי משהו בין מלחמה אמיתית והרקטות לבין מטח הכיבושים של הגרמנים, גרם לכולנו לפרץ של מוזה יצירתית. הביטוי לכך נוצר באמצעות מטח שלישי של סטטוסים בפייסבוק ובקבוצות הוואטסאפ על הדמיון בין הכיבושים הברזילאיים ומטח החמאס.

בסדרת הטורים הבאה אסקור בקצרה את הטרנדים המתהווים בעולם הדיגיטלי, וכיצד מותגים משתמשים בטרנדים החדשים ומנסים להכות על הברזל בעודו חם, אך גם כיצד אנחנו הגולשים (אולי כבר צריך לכנות אותנו בשם מעודכן יותר: "משתמשי הערוצים הדיגיטליים" נניח) ביום יום משתמשים בכלים מסוימים ובכך תורמים להפיכתם לטרנדים.

אולי הטרנד המתגבר ביותר בשנים האחרונות, הוא הווידאו ברשת, מאז התגבש יוטיוב בשנת 2005 כמקום מספר אחת בעולם להעלאת סרטונים בני מספר דקות. מאז באו עלינו לטובה הטלפונים הסלולארים, וב-2010 נולד טרנד חדש המודע ליכולות הווידאו בעולם הסלולארי המתפתח, ובעקבות מהפכת הסלולר נוצרו אלפי אפליקציות המשרתות אותנו היטב בכל מגוון תחומי האפשר.

לפי קביעת מכון המחקר וחיזוי הטרנדים Milward Broun, שנת 2014 מתגבשת כשנת ה"מיקרו וידאו". אז מה זה? למעשה, מדובר בסרטוני וידאו קצרים במיוחד המצולמים ברובן על ידינו הגולשים ובאמצעות אפליקציות סלולאריות המיועדות לכך. תפקידן לרוב הוא ללכוד את הרגע ולייצר מעין "באזז ניוז", חדשות אינסטנט מבית היוצר של המשתמש. האפליקציות המובילות בשנה האחרונה הן Vine של טוויטר, שיצאו עם אפליקציה לצילומי וידאו בני 6 שניות, ובמהרה יצאה אינסטגראם מנגד עם אפליקציית הווידאו ב-15 שניות.

• הדרך לכנסת: על 10 הדברים שאסור לעשות בקמפיין הבחירות הדיגיטלי

מי לא זוכר את ה-snapshot עידן חדש בו ניתן לייצר מסר וידאו קצר שימחק את עצמו תוך דקה, Tumbler עם ה-וAnimated Gif ,Max Bit ועוד. מתוך קלות השימוש, איכות הצילום שמאפשרת האפליקציה ובעיקר מתוך הרצון של צעירים רבים להתפרסם ולפרסם באינסטנט ניכר, ששגרת המלחמה שלנו תוכל בקלות להפוך לקולאז' וידאו עתיר מידע. קבוצות הוואטסאפ היום בנויות על החלפת מידע של תמונות וידאו בין בני המשפחה והחברים, כנ"ל תרבות ההאשטאג שמאפשרת קטלוג נושאי של תוכן ויזואלי. וכך, באופן לא מפתיע, מתרחב הפער בין החשיפה במקביל לבלל התקשורת הקונבנציונאלית, שלא מפסיקה להציג את חיסול המחבלים ואת נטרול הרקטות על ידי כיפת ברזל בלופ לא נגמר, לפסיפס תכנים דוקומנטריים המתפרסמים במגוון הרשתות והאפליקציות, תיעוד מהפייסבוק, הצפות וידאו בוואטסאפ, סרטוני ווידאו מהירים מהאינסטגראם והבלחות בפייסבוק ובטוויטר.

יחד עם הגיגי הסטטוסים הנלווים לזה בכל מקום, אין ספק שהמגמה רק הולכת ומתעצמת לכיוון שימוש והפקת הפרסומות באמצעות תוכן גולשים. אתם יודעים מה? אתקן את עצמי תוך כדי תנועה ואומר - שאלו לא עומדות להיות פרסומות ממש, אלא יותר הפקה אונליינית, שתצולם כמעט תמיד בשטח (גרילה כמו שאנחנו אוהבים) על ידי אנשים שחיים את הווייב החדש. אותם מפיקים ויראליים יעלו עם תסריט גמיש, עריכה מתוך האפליקציה, מובילי הדעה הרלוונטיים יתוייגו והמפרסמים יבחרו את הגולשים היותר ויראליים ובאמצעות אפליקציות חדשניות יותר.

במאמר מעניין שיצא לאחרונה באתר המחקר השיווקי E Marketer, התייחס עורך המשנה ל-2 דברים מעניינים בהקשר לטרנד "המיקרו וידאו". הראשון - אנשים שרואים היום וידאו ברשת, מתייחסים אליו באותה פניות כאילו ראו זאת בטלוויזיה. השנייה - סרטוני הפרסום העתידיים ייראו כמו המציאות המתווכת באפליקציות.

• קשת שומרת על ההובלה, רשת חוגגת שיא - אבל עם כוכבית
• חדשות 13 מאבדת רייטינג, כאן 11 עוקפת אותה; קרב צמוד גם בפריים טיים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הנה מספר דוגמאות לתוכן ווידאו גולשים מהדור החדש: לחצו על הלינק הזה, ומספר דוגמאות ממיזם מעניין שנערך על ידי סטודנטים שנה ג' מהקריה האקדמית אונו, שהעלו סרטוני הסברה כאלטרנטיבה ויראלית, אם תרצו, למערך ההסברה הקונבנציונאלי

לסיכום, נראה שמדורת השבט האמיתית תתגבר בעיתות מלחמה. לא מעט מזה ייזקף ליכולת שיתופי התוכן האינטימיים בין קהילות באמצעות האפליקציות החדשות וגם המסורתיות יותר. השאלה המעניינת פחות מתייחסת לשאלה כיצד אנחנו משתמשים בקיים, אלא יותר מהי הטכנולוגיה החדשה שתייצר את הטרנד הבא וכיצד ייראה התוכן באמצעות הפילטרים שלה.

זיו שיינפלד הוא מנכ"ל Z Digital House - בית לשיווק דיגיטלי וחברתי, מייעץ ומרצה לחברות בתחום השיווק בזירות הדיגיטל ומתמחה בניהול מדיה חברתית, פרסום בדיגיטל, וניתוח אסטרטגיות בערוצי תוכן, אינטרנט וסלולארי. בוגר תואר ראשון ושני למנהל עסקים בתחום השיווק ופרסום