צוק איתן
צילום: Getty images Israel

מבצע צוק איתן: עיתונאים מלבנון וטורקיה הגיעו לסקר את "המלחמה הכי מתועדת"

720 אנשי תקשורת מכל העולם פנו ללע"מ בבקשה לקבל תעודת עיתונאי ● ניצן חן: "הפעם לא היו תקלות" ● לדברי מנכ"ל JCS אולפני הבירה י-ם, חנני רפופורט המבצע הפך לתקשורתי במיוחד בזכות הרשתות החברתיות והבלוגים
אלכסנדר כץ |

720 עיתונאים, בהם גם מטורקיה ולבנון, ביקשו תעודת עיתונאי. ניצן חן: "הפעם לא היו תקלות". מנכ"ל JCS אולפני הבירה ירושלים: מספר העיתונאים היה זהה, אבל עדיין מדובר במלחמה הכי מתועדת, בזכות הטכנולוגיה

מזה יותר משבועיים שהתקשורת העולמית מפנה את הזרקור לעבר המזרח התיכון, עם כניסתה הקרקעית של ישראל לרצועת עזה ב-18 ביולי, ולאחר סיומו של המונדיאל. רק בחודש האחרון הגיעו ארצה לפחות 720 אנשי תקשורת זרים (כאלה שפנו ללשכת העיתונות הממשלתית כדי לקבל תעודת עיתונאי, א"כ) כדי לסקר את הלחימה בין ישראל לחמאס, שהצטרפו למאות אנשי תקשורת זרים המתגוררים דרך קבע בישראל. בחלק מן העיתונאים שהגיעו לאזור, ביקרו קשות את התנהלות ישראל. לשיא הגיע בקשתו של שר התקשורת גלעד ארדן ממועצת הכבלים והלוויין להורות ל-HOT ול-yes להסיר את ערוץ אל-ג'זירה מן האוויר "בשל הסתה חמורה", בקשה שלא התקבלה.

בסופו של דבר, אף תעודת עיתונאי לא נשללה מאף עיתונאי, למרות התלונות הרבות על התנהלות אל-ג'זירה למשל, ששלחה ארצה 24 אנשי תקשורת בנוסף לצוות הקבוע בישראל. חלק גדול מהם עברו לסקר את האירועים מן הצד המערבי של הגבול. גם במועצת העיתונות לא התקבלו תלונות של ישראלים על התנהלות התקשורת הזרה, הגם שאין בסמכות המועצה לדון בנושאים הקשורים לכלי תקשורת שאינם ישראלים.

אז מאיפה עוד הגיעו הכתבים? ארה"ב ובריטניה שלחו את מספר אנשי התקשורת הגדול ביותר - 159 ו-143 בהתאמה. מצרפת הגיעו 89 אנשי תקשורת, מגרמניה 43, מאיטליה 24 ומשבדיה - 20. נתון מעניין נוסף הוא ברזיל - שנשיאתה דילמה רוסף החליטה להחזיר את השגריר בתל אביב להתייעצויות בארצה - שלחה 4 עיתונאים, מהודו הגיעו ארבעה.

מטורקיה, שלה יחסים מאד מורכבים עם ישראל ב-4 השנים האחרונות, וראש ממשלה טאיפ ארדואן התבטא בחודש האחרון בצורה אנטישמית כלפי יהודים וישראלים, הגיעו 18 נציגים של התקשורת המקומית, ואפילו משכנתנו מצפון הגיע עיתונאי בכיר מסוכנות ידיעות לבנונית, שאת שמה לא ניתן לפרסם בשל הרגישות המובנת.

"בסך הכל לא היו תלונות ובעיות עם ומול התקשורת הזרה", מספר מנהל לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) ניצן חן, בשיחה עם אייס. "הסוגיה היחידה שעוררה את זעם התקשורת הזרה היה המכתב שהוצאנו על כך שישראל אינו אחראית לביטחונם של העיתונאים שיסקרו את הלחימה מתוך רצועת עזה. מעבר לכך, ובניגוד לפעמים אחרות, לא נשללה אף תעודת עיתונאי, וההתנהלות בין הצדדים היה טובה".

המלחמה הכי מתוקשרת

JCS אולפני הבירה ירושלים סיפקה לצוותי הטלוויזיה השונים עמדות שידור, שירותי לוויין ועוד במהלך הלחימה. לדברי המנכ"ל חנני רפופורט, "נקודה שיש לשים אליה לב הוא הגידול בהתעניינות במזרח התיכון עם סיום משחקי המונדיאל בברזיל", מסביר רפופורט, עד אז זמן האוויר שהקדישו גופי השידור השונים למלחמה בעזה היה יחסית קטן. ברגע שנגמר המונדיאל, אז התנועה עלתה, ואז ב-17 ביולי טיל פגע במטוס נוסעים מאלזי מעל אוקראינה, ושוב הפוקוס הוסט לשם לכמה ימים, כאשר גם עיתונאים מישראל עזבו את המדינה לטובת אוקראינה. רק אחרי ה-20-22 בחודש החל העולם להתמקד בעיקר בעזה".

לדבריו, "מדובר היה בחודש מאד אינטנסיבי, אבל לא מדובר בשוני מבחינת מספר צוותי השידור שסיקרו את האירועים ביחס למבצעים קודמים". ואולם, רפופורט מציע זווית מעניינת נוספת שעשויה לתת הסבר חלקי בכל אופן לסיקור. "להבדיל מלפני שנה וחצי במבצע עמוד ענן, כחלק משינוי הדרך שהמדיה עוברת היום, יש חלק גדול הרבה יותר לבלוגרים למשל, ורבים מהם למשל לא טרחו בכלל לבקש תעודת עיתונאי", הוא מסביר. "אלמנט נוסף שלא עובר דרך לע"מ - זה אותו אזרח בודד, שמרים את הסמארטפון שלו, מצלם ושולח לאתרי אינטרנט וערוצי טלוויזיה בכל העולם. הסרטונים האלה תפסו הרבה יותר נפח הפעם מאשר בפעם הקודמת".

"יש את אותה נערה, פראח בכר מהעיר עזה, שכבר צברה יותר מ-200 אלף עוקבים בטוויטר, שהעבירה את הרשמים שלה מהמלחמה", אומר רפופורט, ומעלה סוגיה מעניינת: "אז היא לא עיתונאית, אבל היא מדווחת לעולם על מה שקורה ברצועה. בסיכומו של דבר אפשר לומר שזו הייתה המלחמה המתועדת ביותר אי פעם בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה