וואלה, קודם כל טראפיק: בשביל קליקים - האתרים "חוגגים" על חרדת הגולשים

בעיתות לחימה ומשבר, שטומנות בחובן דאגה גדולה וחוסר ודאות כדוגמת אלה שחווינו בחודשיים האחרונים, אנחנו הופכים לצרכנים אובססיביים של אמצעי התקשורת. בשנים האחרונות תפקידה של המדיה המסורתית כדוגמת עיתונות מודפסת, טלוויזיה ורדיו נדחק לשוליים, ופינה את מקומו לטובת מבזקונים, הודעות push וחדשות מתפרצות בפייסבוק שמתקבלות בזמן אמת. משמיעת האזעקה מנקודה גיאוגרפית מרוחקת, ועד היירוט המוצלח, או לחלופין הפגיעה הישירה - עוברות דקות ספורות בלבד.

המעגל הזה הופך אותנו לשבויים של אותם גופי תוכן, כאשר העסקה בין הצדדים היא ברורה: הם מצמצמים את חוסר הוודאות והחרדה שאנחנו חשים על ידי הבאת דיווחים שוטפים, ואנחנו בתמורה מספקים להם כניסות לאתר. נשמע הוגן, לא?

אינספור בדיחות ודיונים כבר עסקו ב"מלכודות הקליקים" (click bate - כותרות סנסציוניות המכילות כמות מועטה של מידע, ומשאירות את הקורא הפוטנציאלי סקרן עד לכדי לחיצה על הלינק וכניסה לאייטם) של ערוצי התוכן השונים. "צפו:", "לא תאמינו מה קרה אחר כך", "קליק לסיפור המלא", כולם דוגמאות למבני כותרת שמעוררים חשד באופן מידי. לעתים מדובר בכותרת שמספרת על "מפלצת שטרפה דג" (בסיפור המלא מגלים שמדובר בכלל בדג שטרף דג אחר), בפעמים אחרות מספרים לנו על "המלון הנחשק בישראל" (רוצים לגלות איזה? כנסו לכתבה! סליחה, קומוניקט שנשלח על ידי יחצ"ן מטעם המלון) וכן הלאה. הבנתם את הפואנטה. טראפיק גבוה זה טוב, הכל מדיד, מדווח ונראה מצוין בגרפים של פאוור-פוינט. אבל יותר מכל - זה מעלה את הביקוש לשטחי פרסום באתר, או במלים אחרות - שווה כסף. אבל האם השימוש במלכודות הקליקים שלהלן הוא תמיד לגיטימי?

• רגע לפני קמפיין ההשקה: ynet משנה את שם הרדיו האינטרנטי שלו
• ראשית ב-ynet, אייטם בחדשות 13: על סיקור הנפילות בבורסות

אז הנה דוגמא קטנה שעלתה לדיון באחד מעמודי הפייסבוק כמקרה בוחן, המייצג הלך רוח רווח בכל אתרי התוכן והחדשות המזינים אותנו, ללא יוצא מן הכלל. אל לכם להיתפס לדוגמא הספציפית הזאת, מכיוון שקיימות רבות כמוה, וצורות שונות לה.

אתמול (יום ג') בשעה 14:10 רצה באזור המבזקים ב-ynet ידיעה על רקטה שהתפוצצה בגן ילדים באשדוד, למרבה המזל ללא נפגעים. 6 דקות אחר כך (נצח במושגי מבזקים), אתר וואלה שיגר הודעת Push לסמארטפונים בה נכתב - "רקטה נפלה בחצר גן ילדים". וזהו. האם מדובר במלכודת קליקים/כניסות שנועדה לעורר את האינסטינקט הראשוני שלנו לוודא שאין חלילה נפגעים כתוצאה מהאירוע, ובכך לייצר עוד כניסות לאייטם?

כולנו נתקלנו בזה במהלך כל שלבי הלחימה: בפעולה הקרקעית מבזקים מתפרצים שמבשרים בדרמטיות "הותר לפרסום שמו החייל ההרוג" (לחצו ותגלו איך קראו לו!!!), בשגרת השיגורים זה הותאם ל"פגיעה ישירה בבית בשדרות", "טילים בכרמל" (מועצה אזורית חוף כרמל, כ-20 ק"מ מחיפה, אבל למה לא להכניס גם את החיפאים להיסטריה?) ועוד כהנה וכהנה דוגמאות לחצאי דברים, בעת שהתמונה ברורה במלואה, ומפורטת רק באייטם המלא. ביחס לדוגמה הספציפית שהובאה כאן, הועלתה הטענה שההודעה נוסחה באופן הזה בשל מגבלת כמות תווים. בדיקה קצרצרה העלתה שבעמוד של וואלה חדשות בפייסבוק (פלטפורמה, שבה כידוע, אין מגבלת תווים משמעותית) ההודעה נוסחה באופן זהה לחלוטין, כך שטיעון זה לא החזיק מים. הסבר אלטרנטיבי הציע שהיעדר נפגעים באירוע של שיגור רקטה, הופך לשולי ביחס לשיגור עצמו ומיקום נפילת הרקטה, בעוד שאם ישנם, חלילה, נפגעים, מדווחים על כך גם בהודעת ה-push, מכיוון שעובדה זו הופכת למרכז האייטם, וכל קורא בר דעת מבין שאם לא כתוב - סימן שאין נפגעים.

עוד תכניות

מהמקום שאני יושב בו, ידיעה על רקטה שנופלת בגן ילדים לא עוברת עיבוד שכלתני אוטומטי ויכולת הסקת המסקנות נפגעת כליל. מדובר בתהליך של שברירי שניות: הידיעה עוברת מסלול רגשי שגורם לכיווץ בטני שבתורו מוביל לכניסה לאייטם - בשל הצורך הבלתי נשלט לקבל את הגושפנקא שאין נפגעים. אי אפשר באמת לסרב לזה.

• חדשות 14 חזרה למקום השני; חתונה ממבט ראשון מובילה בפריים טיים
• חתונה ממבט ראשון ממשיכה להוביל בפריים טיים עם 21.4% צפייה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ומה בנוגע לחלקיות השיטתית בהבאת עובדות במקרים אחרים? האם אי אפשר לציין את שמו של החייל ההרוג, או את תוצאות הפגיעה הישירה בבית בשדרות גם בהודעות push ובחדשות מתפרצות בפייסבוק? האם מדובר במלכודות קליקים וטראפיק המנצלות את החרדה שנוצרת בקרב הקוראים בשל חשיפה להודעות חלקיות, או שמא, כפי שנטען, בהבאת העובדות החשובות באמת, תוך מתן קרדיט אינסופי ליכולת הסקת מסקנות מהירה לקורא? תחליטו אתם.

רז ציפריס הוא איש שיווק, תוכן, ויועץ קריאייטיב ב'פיד מדיה'