מאור צור: "זה אתגר לעבוד בחדשות 10, דווקא בגלל הקושי התקציבי והתחרות"

כמעט חודשיים שהוא בקושי ראה בית, וטחן שעות מסך רבות ומטורפות בעוטף עזה, בבתי החולים וליד עמדות כיפות-ברזל. אבל באמצע צוק איתן, גם קרה לו את הדבר הכי מדהים שיכול לקרות לאדם - נולדה לו בתו הבכורה שי-לי.

מאור צור (32), כתב המשטרה של חדשות 10, הגיע לבית הוורד לפני 5 שנים, אחרי 5 שנות ניסיון בתחום, כשבגיל 22 קיבל הזדמנות ראשונה בעולם בעיתונות ככתב מוניציפלי ומשטרה במקומון זמן מקומי של מעריב. בהמשך מונה לכתב המשטרה של זמן תל אביב, ומשם עבר להמקור עם רביב דרוקר ועפר שלח כדי לעבוד כתחקירן. לפני 3 שנים עבר לסקר את תחום המשטרה בחברת החדשות, לצידו של דורון הרמן.

1. מהי השורה הכי מפתיעה בקורות החיים שלך?
אין משהו מפתיע, כל מקום שהייתי בו הוא חלק מהדרך שעברתי עד למקום שאני נמצא בו היום. אבן אחרי אבן שהנחתי במשך השנים וכל מדרגה בנתה לי את השלב הבא.

2. מהו ההישג הכי משמעותי בקריירה שלך עד היום?
השיחה הראשונה עם אריק רוביק וקלוד איזק, הדורסים של הצעירה לי זיתוני ז"ל. זה הישג מבחינתי בעיקר כי הוא היה ממש עם כניסתי לתפקידי ככתב משטרה ב'חדשות 10', ובאותו זמן דורון הרמן ואני הקמנו את הדסק הפלילי בחדשות. באותם ימים המדינה עסקה בזעם בסיפור דריסתה למוות והפקרתה של לי והייתה תחושה שהדורסים חייבים לשלם את המחיר לאחר שהתברר שהם נמלטו לצרפת. במשך ימים - שוטרים, עיתונאים ותחקירנים חיפשו כל פרט אודות רוביק ואיזק. הם עצמם הסתתרו בצרפת, והבהירו שהם חוששים שלא ייערך להם משפט צדק בישראל. הצלחתי להגיע אליהם, והשיחה שערכתי איתם הייתה בעצם ההודאה הראשונה של השניים בדריסה, ומה שהתחיל את ההד התקשורתי שהביא בסופו של דבר להחלטה להעמיד אותם לדין על דריסה והפקרה.

ההישג המשמעותי השני הוא הסרט שעשיתי יחד עם הרמן הפליסיאנים - מסע הרצח בבר נוער . כבר מהתחקיר הראשוני הבנו שתהיה למשטרה בעיה משמעותית בקשירה של חגי פליסיאן לרצח. אנחנו היחידים שהתלווינו למשפחת פליסיאן עד לקריסת התיק והשחרור של חגי.

3. מהו הרגע שהיית רוצה למחוק מהקריירה?
אין אף רגע כזה. כל ניצחון וכל כישלון בנה אותי - זה לקח שלמדתי מרביב דרוקר, עוד בתקופה שבה שימשתי כתחקירן ב'המקור'.

4. מה עדיין מפתיע אותך בעבודה שלך?
רוע של אנשים. ככתב משטרה אתה מבין כמה האדם שביר, כמה קל לקחת חיים של אדם. כל המקרים האחרונים של רצח הנערים נאור אטיאס, אורגיל מואטי ויפתח גריידי. אחרי לילות ארוכים בזירות הרצח, הגעתי הביתה ופשוט ירדו לי דמעות. איך זה קרה? איך הנערים האלה הובילו את עצמם לסיטואציה כזו?

ומצד שני - במלחמה, בזמן מבצע 'צוק איתן', אתה מגלה ישראליות אחרת לגמרי - של רעות, של חמלה, של סיוע הדדי. אתה רואה סיפורים מדהימים של גבורה ועזרה. אז למה לא גם בשגרה?

5. מה האתגר הכי גדול בעבודה שלך?
לעבוד ב'חדשות 10' זה אתגר. זו חברת החדשות הטובה בישראל. האתגר הוא גדול דווקא בגלל הקושי התקציבי, ודווקא בגלל התחרות הקשה מול חדשות 2. התחושה היא שבכל בוקר אתה קם לעבודה כדי להביא את הסיפור שישנה את סדר היום הציבורי ויכה את המתחרים, והיו לא מעט כאלה בשנה האחרונה ב'חדשות 10': משיחת הטלפון בין עד המדינה ב'ברנוער' לבין חגי פליסיאן, דרך פרשת הרב והניצב (פרשת הרב פינטו), פרשת עו"ד רונאל פישר וההקלטות שלו ושל אלון חסן, פרשת מאיר שטרית, מחדל מוקד 100 של המשטרה בזמן חטיפת הנערים, דוד הנח"לאוי - כל אלה סיפורים שהבאנו ועמדו בכותרות הראשיות גם אצל המתחרים שלנו במשך ימים. יש פרגון אדיר בתוך המערכת לכתבים שחושפים את הסיפורים, ועזרה אמיתית בתוך הדסק כדי להביא את הסיפור באופן הכי חד, הכי מהיר והכי מדויק למסך. זה אתגר אדיר.

6. יותר מחודש של סיקור מלחמה. כמה זה היה מתיש נפשית ופיזית?
מתיש מאד. אל תשכח שהתחלנו את שיגרת המלחמה הזו עוד מחטיפת ורצח הנערים. זה יותר מחודשיים שהמערכת כולה, מאות אנשים, עבדה בטירוף מסביב לשעון. אבל לעבודה הקשה היה שכר אמתי - ציבור עצום עבר לראות את החדשות בערוץ 10, והדבר התבטא בשיאי צפייה שלא היו ל'חדשות 10' מעולם, ובעיקר כל הכתבים של 'חדשות 10' שעמדו בחזית ובעורף קיבלו מהציבור ברחוב אהבה והערכה גדולה. זה חימם את הלב.



7. אז מה נותן את הדרייב בכאלה סיטואציות קשות של מלחמה?
קודם כל להרגיש שאתה חלק ממשהו גדול. בוא אני אסביר לך משהו על 'חדשות 10' - אנחנו כמו יחידת קומנדו, הרעות והחברות בחברה היא ערך עליון. גם כתבים וגם צלמים, כולנו יחד. יש עליך אחריות ענקית להביא לציבור את התמונות ואת המידע מהשטח, מאזורי הקרבות, לצלם את החייל הזה ליד הנגמ"ש ואמא שלו שלא ראתה אותו כבר 3 שבועות ודואגת לו, פתאום תראה אותו עם הפלוגה. אנשים האמינו לנו. האמינו לטון של 'חדשות 10'. אנשים התחברו אלינו וסמכו עלינו. זה מתחיל מגולן יוכפז - מנכ"ל החדשות, וישראל טויטו - העורך הראשי, שנותנים את רוח המפקד ושהם מתקשרים אליך לטלפון ונותנים לך הכוונה, אתה מרגיש שמבחינתך אתה נכנס לתוך עזה ומביא להם את מה שהם רוצים במיוחד אם הצלם שאיתך שנותן לך גב אמיתי בשטח.

יש לנו, לכתבים, קבוצת וואטסאפ מיוחדת שאנחנו קוראים לה "הסגורה". חברים בה אלי לוי - הכתב בצפון, הרמן, אלמוג בוקר מהדרום, עמרי מניב - כתב המשטרה בירושלים, אביעד גליקמן - הכתב לענייני משפט, ודנה שבתאי - עורכת הסדרות של 'חדשות 10'. הקבוצה הזאת קודם כל קמה כדי לתמוך מוראלית ועיתונאית אחד בשני, כדי להיות חברים יותר טובים, לדאוג אחד לשני, ואחר כך כדי להעביר מידע ולעזור אחד לשני מקצועית. אתה יכול לדמיין כמה מידע עובר שם נכון, אז בוא נגיד שכמות הצחוקים שם היא פי 20.

8. במקביל למלחמה - נולדה לך גם בת בכורה. זה מכניס לפרופורציות את העבודה?
זה מכניס ועוד איך לפרופורציה. אתה הופך לבוגר יותר, המערכת, כמובן, יותר מתחשבת באבא צעיר. אתה צריך ללמוד לחלק את הזמן טוב יותר. העובדה שנולדה לי בת רק מחזקת אותי ונותנת לי כוח להמשיך.

9. מה הדבר הבא שהיית רוצה לעשות?
אין לי תכנית מוגדרת כרגע. להתקדם בערוץ 10 אבל בעיקר - סוף סוף לראות בו אופק כלכלי, משהו שבאמת יכול להחזיק אותי, את כולנו, עוד שנים בעשייה עיתונאית וחדשותית חשובה כמו שאנחנו עושים בחודשים האחרונים. אני אוהב את העבודה שלי ואני אוהב את האנשים של 'חדשות 10'. השאר כמו שאמרנו, יכול להשתנות ברגע.

10. פרגן למתחרים
נתחיל בזה שלערוץ 2 יש כמה כתבים מעולים, במיוחד בתא לענייני פלילים. יש את ברהנו טגניה שהוא המתחרה הישיר שלי. קשה מאד להתמודד איתו בשטח, כי הוא הפך לסוג של "סלב". הוא אדם מדהים וכתב מעולה. יש את גלעד שלמור, מתחרה חזק והגון. גם כלי תקשורת אחרים שאינם מתחרים ישירים של 'חדשות 10', מכתיבים לך קצב. אלי סניור מ-ynet ויניב קובוביץ מהארץ אלו אנשים שמנחיתים לך לפחות כותרת חזקה אחת ביום. אני מעריך אותם מאד.

ולסיכום - איזו שאלה היית רוצה שנשאל אותך, ולא שאלנו?
איזה טיפ היית יכול לתת לחברה הישראלית? אז הטיפ הוא - תעצרו את הג'ונגל כאן, תהיו סובלניים יותר אחד לשני, תגדלו ותחנכו את הילדים של כולנו לאהבת הזולת. מילת המפתח היא יחד. בלתי אפשרי לשרוד לבד.