שונא כמעט הכל ומתוסכל מהשאר, אבל דבר אחד לא יקרה: לא עוזב את הארץ

גינגי שבצעירותו פינטז על הגירה לקנדה ונדחה, מודה היום על כך. זה לא שהוא מרוצה כאן וזה בדיוק נשמע ההיפך - אז מה בכל זאת משאיר אותו כאן בסוף
 | 
telegram
(3)

אני שמח לאכזב את כל שונאיי ומתנגדיי: אני לא עוזב את הארץ. הבון טון האחרון בקרב צעירים בעלי נטייה שמאלית ליברלית, הוא לעזוב את הארץ. ואם לא ממש לעזוב אז לפחות להצהיר, בהתרסה, על כוונות עזיבה ואם כבר עזבת אז עליך להצטרף לקמפיין "איזה כיף לי שעזבתי".

האמת? אין לי דבר וחצי דבר נגד העוזבים והעוזבים בהצהרה, כשהייתי צעיר גם אני חטאתי בהרהורי כפירה שכאלה (אחרי מלחמת יום כיפור) ורק בגלל שהקנדים הרשעים האלה דחו את בקשת ההגירה שלי נשארתי בארץ (כיום, אני אסיר תודה להם) לנוכח טרנד העזיבה ברצוני לנצל במה מכובדת זאת כדי להסביר למה אני נשאר כאן ולא מצטרף לתנועת העוזבים.

אין לכחד, הארץ הזאת שלי מרובת פגמים היא ולה מומים ועוולות לא מעט, ואמנה רק כמה מהם, העולים בדעתי: ישראל היא ארץ אוכלת יושביה. היא מתעמרת בצעיריה ושולחת מבוגרים מעל גיל 50 אל לשכת התעסוקה. את ניצולי השואה היא כבר מזמן השאירה מאחוריה. חייו של הצעיר המצוי הנאבק על פרנסתו קשים מנשוא. להגיע לדירה ללא עזרת ההורים זאת משימה בלתי אפשרית. הרוב הימני שהשתלט (ועוד יגבר ) על המדינה, מבאס אותי. התפשטות הדת במדינה גם היא לא לרוחי. אופנת ההתחרדלות מזעזעת אותי. את ראש הממשלה הנצחי שלנו ורעייתו אני מתעב. השתלטות הוועדים החזקים על נכסי המדינה, כגון: מערכת ההוראה, חברת החשמל ונמלי הים והאוויר גורמים לי להרגיש עשוק וחסר אונים.

המונופולים הגדולים חונקים אותי והשת"פ הקרימינלי בין המוסדות הפיננסיים והטייקונים מחסל את הפנסיה שלי. הקיטוב האלים בין חרדים לחילונים, בין יהודים לערבים, בין ישראלים למתנחלים, בין אשכנזים ליוצאי צפון אפריקה מייאש אותי. ויכולתי להמשיך ולמנות כאן אין ספור נושאים נוספים המזינים את מורת רוחי מהחיים בארץ.

אה, נכון, יש כאן גם מלחמות חדשות לבקרים. ועוד לא התייחסתי כלל לטענות שישראל היא: מדינה כובשת, מדינת אפרטהייד, מדכאת את מיעוטיה, שוחרת מלחמה וסרבנית שלום.

ולמרות שאני חדור הכרה היסטורית עמוקה שלעולם לא ישכון כאן שלום, כדברי אבנר בן נר (שמואל ב, פרק ב) בשאלתו הרטורית "הלנצח תאכל חרב" בכל זאת לא עולה בדעתי כלל לעזוב הכול ולעבור לארץ אחרת. למה? למען האמת , הסיבות אינן רבות אבל הן שקולות כנגד כל השאר. א. המשפחה שלי כאן. ב. החברים שלי כאן. ג. השפה העברית היא ביתי, בלעדיה אני משול לחסר בית . ד. הסביבה התרבותית שלי כאן . ה. אני יהודי. אין לי שום רצון להיות יהודי במקומות בהם אינני רצוי (וזה כולל את כל ארצות העולם, מלבד ישראל).

אני יודע שבעיני העוזבים הסיבות שמניתי כאן אינן מוסיפות ואינן מורידות. הם מקדשים את רמת החיים, את "החופש" ואת החיים בסביבה "צודקת" ולאין ערוך מנומסת יותר ומיוזעת פחות. יכול להיות שהם צודקים אבל אני שראיתי את ההורים שלי שחיו בארץ כל שנותיהם כפליטים ברור לי שגורלי לא יהיה כגורלם.

ועוד משהו: בבחירה בין תל אביב לברלין אני לעולם אעדיף את תל אביב. ללא היסוס.

הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת

תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    צר לי לבשר לך כי אף אחד לא מחכה לך בברלין
    מד מן 30/09/2014 10:05
    הגב לתגובה זו
    0 0
    או בכל גולה דוויה אחרת. אני מניח שאם היית צעיר בכמה (עשרות) שנים מן הסתם היית חושב ונוהג אחרת (כנראה שגם אני).
    סגור
  • 1.
    גינגי אתה טועה בענק
    גיא 29/09/2014 18:51
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ממרום שנותך, במקום הנוח שבו אתה נמצא (אני מניח) קל לכתוב את הטור הזה. תרשה לי להפתיע אותך אבל לא רק שמאלנים ליברלים שוקלים לעזוב את הארץ. תרשה לי להפתיע אותך פעם נוספת אבל רבים מאלו שעוזבים עושים זאת בלב כבד בדיוק מהסיבות שמנית - משפחה, חברים, שפה, תרבות. הבעיה היא שהאנשים האלו - חרוצים, משכילים ואפילו מרוויחים לא רע לא מצליחים לגמור את החודש, לא מצליחים לקנות דירה, עובדים 16 שעות ביממה ולא רואים את המשפחה שלהם. לפתח תחביב? אולי בעוד 20 שנה. להתנדב ולתרום לקהילה? למי יש כוח... ובשלב כזה או אחר בחיים הם אומרים לעצמם "זה לא שווה את זה. במקום אחר עם אותה חריצות ואותה רמת שכר יחסית אני יכול לקנות דירה, אני יכול לבלות עם הילדים, אני יכול גם קצת ליהנות מהחיים". ואל תגיד לי "גם אני עבדתי קשה מאוד כשהייתי צעיר" כי אני אגיד לך "אז מה" ואני גם אגיד לך "לא נכון - כל המחקרים מראים ששעות העבודה הולכות ומתארכות, הזמן הפנוי הולך ומתקצר ועשירונים 7-9 חיים הרבה פחות טוב מבעבר". יש לי חברים שגרים במזרח הרחוק, בארה"ב ובאירופה. גדלנו ביחד, למדנו ביחד, אנחנו מוכשרים פחות או יותר באותה מידה ואנחנו גם באותו מעמד סוציואקונומי במדינות שבהן אנחנו חיים (אני בישראל). אבל הם חיים הרבה הרבה יותר טוב ממני. למה? אז במקום לקרוא להם שמאלנים ליברלים שלא קשורים לארץ, לתרבות, לשפה, למשפחה או לחברים אולי תנסה להבין אותם ובטור הבא שלך תתן עצות איך לשנות את המציאות ולא להשלים איתה
    סגור
  • תשובה לגיא
    גינגי פרידמן 30/09/2014 07:55
    הגב לתגובה זו
    0 0
    גיא מכובדי, הרשה לי להבהיר שבעיניי שמאלנים ליברלים זאת לא הגדרת גנאי. אין לי שום טענה כלפי אלה שבוחרים לחיות במקום אחר, כפי שציינתי, לדעתי, בצורה ברורה. וכמובן שאין חולק שרמת החיים בחו"ל גבוהה מזו שבארץ. כל מה שניסיתי לומר זה שאני החלטתי להעדיף איכות חיים על פני רמת חיים. אין זה אומר שאני צודק והם טועים או הפוך. זאת בסך הכל בחירתו האישית של כל אחד ואחת. לצערי, אין לי עצות כיצד לשנות את המציאות בארץ לטובה. אני דווקא חושב שהמציאות בארץ תהיה רק גרועה יותר בעתיד וזאת מסיבות סוציו דמוגרפיות ידועות, שאת חלקן מניתי בטור שלי. אני מודה לך על התייחסותך
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות