רשמים ממיפ: על הפחד הגדול להיכשל - ולמה פורמט לא אינטראקטיבי בעייתי

יריד מיפקום 2014 הוא בעיקר גשום, ולא בהכרח בגשמי ברכה. 13,500 מבקרים הפעם בשוק (כולל מי יודע כמה ישראלים, מעל 100, אבל הנוכחות שלהם מאד בולטת) - כך על פי המארגנים, המספר הגבוה ביותר עד כה ואף פגישה לא מתחילה בזמן. הגשם, בקאן כמו כאן, משבש את התנועה.

חוץ מהגשם, התחושה הכי חזקה של השוק הזה היא פחד, החשש להיכשל. גופי השידור חוו המון כישלונות מתוקשרים היטב של הבטחות גדולות בשנה האחרונה, המצב הכלכלי ברוב המדינות לא משמח, ישנם שינויי בעלות בערוצים ובקבוצות התקשורת הגדולות, מה שמייצר חוסר ודאות ובלבול בהנהלות ואצל העובדים, והימנעות מקבלת החלטות, שגם בימים רגילים לא הייתה הצד החזק של גופי השידור העולמיים.

מיפקום 2014 לא מביא בשורה אמיתית בתחום הטלוויזיה הלא מתוסרטת. מה שהיה הוא שיהיה: ז'אנר האוכל משגשג כרגיל בשלל תכניות בישול, גדולות וקטנות. בין הפורמטים בתחום בולט הפורמט Restaurant startup שמערבב את עולם הכרישים לתוך זירת הבישול, ובו 2 מסעדנים בכירים שמשקיעים את כספם ברעיונות ויוזמות למסעדות חדשות. גם on the menu, הופכת את האוכל לביזנס - כאשר המתמודדים מנסים להכניס את המנות שלהם לתפריטים של מסעדות יוקרה, מסעדות רשת, דוכני אוכל באצטדיונים ועוד.



החיפוש אחר טאלנטים וכוכבי המוזיקה לא נפסק אף הוא, גם אם התקרר מעט בשנה האחרונה. וכרגיל, אפשר למצוא בשוק שלל שעשועוני טריוויה חדשים, פורמטים צבעוניים בכיכובם של סלבס (איך אפשר בלעדיהם?), סלבס מתחרים בספורט, בריקוד על עמוד ובעצם מה לא...

שעשועונים תופסים חלק נכבד מהפוסטרים בדוכנים השונים, והדגש הוא על משחקים בעלי אלמנט פיזי, שיפלו, שימשכו בחבל (Tug של הקרן לפורמטים הישראלית), שייעלמו בתימרות עשן, העיקר שהצופים יגמרו עם חיוך על הפנים.

גם כאן, כמו בחיים, אינטראקטיביות היא שם המשחק. אם באת עם פורמט בלי אריזה דיגיטלית, חבל על כרטיס הטיסה שלך. גופי שידור בעולם חרדים יותר מכל מאותם צופים שבוחרים לראות אותם מתי שמתחשק להם. אובדן הצופים בטלוויזיה המסורתית כואב לגופי השידור בעיקר כי הוא כואב למפרסמים שלהם. כמה פורמטים מרכזיים מנסים להפוך את הפריים טיים למה שנקרא TV Event, או במילים אחרות, אם אתה לא שם, אתה לא קיים.

The People’s Choice של ארמוזה פורמטס וערוץ TF1 הצרפתי מביא דור חדש של מעורבות צופים, כמו גם Don’t ask me, Ask Britain של Sky Vision. מעורבות צופים נדרשת גם בשעשועונים, או בתחרויות שירה כמו The Singer takes it all של אנדמול.

ז'אנר הדוקו ריאליטי שפרח בשנים האחרונות עם פורמטים כמו בייבי בום המצליחה, gogglebox ('תדליקו') המעניינת, ו-Sex Box השערורייתית, מיוצג השנה בפסטיבל עם לא מעט פורמטים, למשל כאלה שעוקבים אחרי חייהם של סטודנטים בקולג' (מי עשה סקס עם מי ומה הוא כתב על זה אחרי זה בטוויטר), או כאלה שמלוות חקירות פשע בתחנת משטרה (והכל במצלמות מעקב 24/7, שלא נפסיד חלילה רגע מהחקירה). The Kitchen, אחד הפורמטים הבולטים בז'אנר הזה, מהאנשים של gogglebox, מלווה משפחות בריטיות בארוחות הערב שלהן - הבישול, הישיבה המשפחתית סביב השולחן, הדרמות הקטנות והגדולות.

אבל השיא, כך נראה, הוא 50 ways to kill your mammy של Sky Vision, שם קומיקאי אירי לוקח את אמו בת ה-80 לטיול אקסטרים בעולם, ומחכה לראות מי יישבר (או ימות) קודם.



בעולמות הדרמה, המפיצים הגדולים מאווררים אבק מהספריות שלהם. התחושה שהדרמה חזקה מתמיד ויש לה חיים טובים יותר גם אחרי השידור הראשון, מייצרת גל של תשומת לב לדרמות. כולם מחפשים סיפור טוב וחזק, רצוי כזה תאפשר לתת אותו בדקה וחצי בלי לנשום באמצע, ואם אפשר, שישודר ויעשה מלא רייטינג בערוצים חזקים בעולם. העולם הזה מחפש גם שיתופי פעולה מסחריים חכמים בין מדינות שונות, אנחנו רואים קופרודוקציות בין ארה"ב ושבדיה למשל, אחרי שהמודל של הגשר ושל ליליהמר הוכיח שהשפה לא חייבת להיות מחסום.

בלי לתת ציון לשבח לפורמטים הכי שרוטים של השנה אי אפשר. Man Vs. Fly מעמת פיזית בין אדם לזבוב בחדר סגור, יהרוג או לא יהרוג, זו השאלה. לא רחוק ואולי אפילו יותר הזוי ממנו נמצא Keep your dog alive של אנדמול, בו 6 בעלי כלבים שמתו, משחקים משחקים משונים עם בובות כלבים מפורצלן. הזוכה יקבל סשן עם מאסטר כלבים קוריאני שייתן להם שיבוט מדויק של הכלב שאיבדו.

בתום עוד יום של 22 פגישות עם קניינים מרחבי העולם, הבר של מלון גרנד מלא מפה לפה, כמו גם המסיבה של אנדמול, ענקית הפורמטים הבינ"ל, אנשים ימשיכו לשתות ולדבר על עסקים עד 4:00 לפנות בוקר ב-20 שפות שונות, ולקום רעננים יותר או פחות לעוד יום מאד דומה למחרת.

עמוס נוימן הוא סמנכ"ל בחברת ארמוזה פורמטס