"כל פעם חשבנו שהמבצע נגמר, אבל אז הפסקת האש נופלת - זה לא קל נפשית"

זה כבר הפך להרגל - אחת לשנה וחצי-שנתיים עוברת התחנה האזורית רדיו דרום למתכוננת חירום, ואנשיה מנסים להסביר לנו, במרכז, מה זה לעבוד תחת אש, כשהמשפחות בטווח הרקטות, ואתה צריך להעביר את ההתרחשויות לתושבים.

אחרי 51 יום של מבצע צוק איתן, ואפילו כמה ימים לפני כן, בתחנה הדרומית שמפעילה 2 תדרים באזורים שזוכים להתייחסות מיוחדת מצידם של ארגוני הטרור, חזרו מיד עם סיום האירועים לנוהל שידורים רגיל. ואולם, הוועדה המארגנת של יום הרדיו בכנס אילת, החליטה להעניק לה פרס עבור מה שכונה "רדיו במלחמה" - על העבודה העיתונאית שביצעו עובדי הרדיו במהלך מבצע 'צוק איתן'. "מחלקת התכניות דאגה לשידורים מעניינים, מפיגי מתח ומלאי תכנים עבור תושבי הדרום, כולל שידורי אקטואליה עשירים ומגוונים ושידורי חוץ", נמסר מאגודת העיתונאים בתל אביב בהודעה על מתן פרסי הרדיו .

התחנה, שפועלת תחת פיקוחה של הרשות השנייה, מפוצלת בין גזרת באר-שבע (וכוללת גם את נתיבות וחלק מעוטף עזה) וגזרת אשקלון (כולל שדרות וחלק נוסף של עוטף עזה). בבאר-שבע היא משדרת בתדרים 95.8FM ו-97FM, ואילו במישור החוף הדרומי היא משדרת ב-101.5FM.

"זה מפרגן, זה מחבק", מודה מנהל מחלקת האקטואליה בתחנה, ירון ששון, שמדי מבצע מנסה להסביר לקוראים , באמצעות אייס, מה המשמעות של שידורי מלחמה בתחנה אזורית קטנה ומשפחתית. "הפרס מראה שמעריכים את העבודה הקשה, במיוחד כשמדובר בתחנה אזורית, קטנה ביחס לארציות רשת ב' וגל"צ. אנחנו ברדיו מתמודדים אחת לכמה זמן עם מה שאוהבים כבר לכנות 'סבבים'. מסתבר שרואים את העבודה הקשה שעשינו, ומפרגנים עליה".

כמה ימים לפני שהחל רשמית מבצע צוק איתן, החל הדרום לספוג רקטות, מה שסימן לאנשי התחנה לעבור לפורמט חירום. "עוד לפני המלחמה כבר היו כבר אזעקות ורקטות לעבר האזור, וכבר אז נכנסו לכוננות - למתכונת של שידורים בחירום. זה אומר 'גל פתוח' - תכנית האקטואליה המרכזית 'בוקר טוב דרום' התשתנתה ומרבית האייטמים - אם לא כולם - החלו לעסוק במצב הביטחוני. גם לוח השידורים השתנה ובעצם מדי יום לאורך המבצע, ולאור האירועים - דנו חברי הנהלת הרדיו לגבי מתכונת השידורים ביום שלמחרת, למשל כאשר נכנסנו למעין הפסקות אש, ובניסיון לחזור לשגרה. בימים כאלה, תכנית האקטואליה חזרה לשעת שידור אחת במקום שעתיים, ותכניות הבידור חזרו לאוויר כדי להפיג את מצב הרוח".

"ואז קורסת הפסקת האש ויש הרוגים", מתאר ששון את שגרת השידור שהייתה בקיץ החולף, "והכל משתנה ומורידים את כל הבידור. הטון של המוזיקה משתנה, האקטואליה מקבלת יותר ביטוי שהתכנית מתארכת לשעתיים ואף ליותר, אנחנו התחלנו לשדר מבזקים מדי חצי שעה עגולה בנוסף למבזקי ynet שמשודרים בכל שעה עגולה".

כשמדובר במלחמה, אנשי התקשורת עובדים בפול טיים ג'וב, נותנים 200%, ובמיוחד כשמדובר במערכת קטנה, וזאת בגלל המחסור במשאבים הרגילים". מספר ששון לאייס. "היינו עם 2 כתבים חדשים שרק נכנסו לעבודה וישר הוזנקו לסקר את האירועים ועשו את העבודה טובה מאד".

וכשתכניות הבידור מושבתות, העובדים במחלקת התכניות והבידור, יחד עם הבעלים יוסי סבן והמנכ"ל דוד יוסוב, אספו תרומות וחילקו אותן ברחבי הדרום. בצומת נתיבות הציבה התחנה עמדת שידור עם אמנים מתחלפים, וחלוקת תרומות תחת ניהולה של סמנכלית התוכן קרן אוזן.

כפי שכבר פורסם באייס, 16 תחנות הרדיו האזוריות הפסידו במהלך המבצע לפחות 15 מיליון שקלים כאשר על פי הערכות, לרדיו דרום נתח לא מבוטל בסכום זה בשל איזור שידורה. ששון מספר: "המצב לא פשוט - גם לא כלכלית. ישר מרגישים את זה בירידה חדה בפרסום, לצד עלייה בהוצאות. אנחנו ערוכים למצבים כאלה, ועם תום המבצע ניסינו כמה שיותר מהר לחזור לשגרה, וגם להחזיר את המפרסמים שירדו מן האוויר".

-אגב, היו עובדים שביקשו מנוחה? לצאת להתאווררות? אולי פסיכולוגים?
"פסיכולוגים לא, אבל מפיקה אחת שבמקור היא מאריאל וגרה בבאר שבע בבית בלי ממ"ד. אין לה משפחה בבאר שבע, ובתחילת המבצע היא החליטה לעזוב את הדרוםף ואפשר להבין אותה. לאורך כל המבצע ליוונו אחד את השני בוואטסאפ של מחלקת החדשות, בשיחות טלפון, כדי לעודד אחד את השני ולהמשיך הלאה. כל פעם חשבנו שזה נגמר, אבל אז הפסקת האש מתרסקת - זה לא קל נפשית לאנשים".