החטיאו את הפוטנציאל: במסווה של כוונה טובה - סרטון שישי ישראלי דווקא פוגע

בשורה התחתונה: במקום למנף את טקס ששי בערב לאחות קרעים בחברה הישראלית, מזכירים לנו עד כמה אנחנו רחוקים מזה.

החדשות הטובות: אם מסתכלים רק על בריף הלקוח "תחזירו לסדר היום את ארוחת הקידוש של ערב שבת", אז הפרסומת הצליחה לפצח אותו. פעם היינו מתכנסים כולנו סביב נרות השבת, הקידוש והחלה. זה הולך ונעלם לטובת עוד ערב סתמי שכל אחד בחדר שלו ובעיסוק שלו. בואו נראה את זה ונייצר געגוע לארוחה היהודית המסורתית. התובנה לגבי מדוע שישי ישראלי הוא זן הולך ונעלם די מדוייקת, והפתרון הנראה לעין הוא לעמת אותנו עם אותה תובנה כדי לטלטל אותנו בחזרה לחיק המסורת סביב השולחן.

אלא ששאלת השאלות היא לגבי הבריף עצמו . מהלך שישי ישראלי הוא אקט מיתמם שבמסווה של כוונה טובה - פוגע. עמותת שישי ישראלי שחרטה על דגלה לקרב לבבות בחברה הישראית השסועה מאליה, באמצעות התקרבות בתוך המשפחה חייבת, ומיד, ליטול קורה מבין עיניה.

יותר ממה שהיא רואה - היא לא רואה והפרסומת, במקום לשמח ולרגש איננה אלא פיל בחנות חרסינה שבכל צעד וסיבוב רק שובר עוד ועוד. כמה דברים על איך לעשות את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון, שהרי טיימינג הוא הכל:

א.אכיפת הדתיות על מנהג כלל חברתי
הכנסת הקידוש והכיפה לארוחת השישי אינה ההיפך מ"לשחק במחשב ובאייפונים בחדרים נפרדים". זה more of the same. החברה שלנו שסועה. הפערים בין חלקיה רחוקים מלהיות פערים חייכנים פלורליסטים. אצלנו סגמנטציה הולכת יד ביד עם דעה פוליטית, השקפת עולם ערכית, בניית גטאות.



אמנם קידוש הוא אחד הטקסים בסולם הדתיות, שגם אנשים שאינם שומרים שבת אוהבים לקיים - אבל ההטפה לקיים קידוש וללבוש בגדי שבת כתיקון לבילוי חילוני בערב שבת היא הטפה מפלה וצרת אופקים שמתעלמת מהמורכבות המתקיימת בחברה הישראלית בימנו אלה.

ב.פספוס הפוטנציאל האמיתי של מהלך שישי ישראלי
בהמשך למורכבות בחברה הישראלית, ארוחת ערב שבת היא מוסד ישראלי חוצה מגזרים אם לא מאלצים אותה להיות דתית. היא לא פחות ישראלית משנ"צ יום ששי, מקריאת המוסף לשבת או מפגישת ה"פרלמנט" בבית הקפה.

חיבור הארוחה עם קיום מצוות קבלת שבת מגדיל את השסע במקום שהוא שואף לצמצמו. הפוטנציאל להחזיר את שישי בערב כמנהג ישראלי כלל חברתי הוחטא, ובגדול. כיום אפשר, מותר וצריך לחדש מנהגים מלכדים שיכולים לקפל מגוון זרמים ומגזרים ולא לפצלם. ארוחת שישי היא הזדמנות לכך והיתה עשויה לשמש פלטפורמה לקדם שישי ישראלי שיש בו התכנסויות מכל הסוגים, ויכוחים, צחוקים, פיצוחים, וויכוחים וגם, רחמנא ליצלן, טלוויזיה מחד וקידוש מאידך.

חבל שעמותת שישי ישראלי שהיא דתית ומגמתית לא ניסתה לחשוב אסטרטגית על האפשרות הזו והתעקשה לצאת צודקת ופוריטאנית. עידוד של שישי ישראלי שמאפשר את השונות לצד המנהג העממי של שישי בערב, היה מחבר את כולנו למדורת השבט הגם שחלקנו מברכים על הנרות. קליפ נוסח מזגני אלקטרה או 'מתוק' של עלית כמו עוד פרסומות שמצדיעות לישראליות היה יכול לשמש קונספט נפלא לארוחת שישי. כל אחד והשישי בערב שלו ובכל זאת כולנו נעדיף יחד על פני הלחוד.

ג.התעלמות ממשפחות אחרות
אחד המאבקים הכי עקובים מדם הוא המלחמה על הגדרת המשפחתיות. הרבה משפחות 'אחרות' הצליחו בעור שיניהן לזכות בלגיטימציה. בתוכן משפחות חד הוריות ומשפחות גאות, משפחות פרק ב' בהן לא כולם תמיד ישובים אצל השולחן, חיילים בודדים ואנשים עריריים בכל גיל שהוא לרבות ניצולי שואה. כל אלה נותרו מחוץ לשולחן של 'שישי ישראלי' למרות שרובם ככולם עלו על סדר היום הציבורי במטרה לקבל הכרה.

זה כמובן המקום להזכיר את המהלך של דנה אינטרנשיונל שמתריס כנגד הנידוי של המשפחות האחרות מטקסי הדת באופן שלא היה מבייש משטר חשוך כלשהו שרוצה להשאיר רק את המודל הנורמטיבי ולפסול את כל השאר.



מה אמורות להרגיש המשפחות האחרות אל מול האייקון המשפחתי המושלם שמובא כמודל מתוקן אל מול המודל המקולקל? המשפחה המושלמת וה"נורמטיבית" בבגדי החג ונרות השבת משאירה את כל שאר המשפחות מחוץ לסצנה, וקצת דוחקת בהן לנהל שישי בערב שנראה כמו ראשון אחר הצהרים...

עמותה שרוצה להחזיר אנשים בתשובה צריכה להגיע ממקום נקי ושקוף ולדבר על יתרונות הדת וקיום מצוות בלי לעשות הפחתה לחילונים ובלי להציג את המשפחה המסורתית כעליונה. מאידך, כדי להחזיר את הישראלים לשולחן ערב שבת אין ברירה אלא להזמין את כולם לשולחן.