מעשייה דמיונית לכבוד ראש השנה - על חברה ותיקה בשם ישראלוביץ' ובניו בע"מ

כמו בכל ליל ראש השנה, כן גם השנה, נקבצו כל אנשי השבט מסביב למדורה כדי לשמוע את סיפורו של זקן השבט לכבוד השנה החדשה. איש לא ידע את גילו האמיתי כי הוא הקדים את כל תושבי הכפר בשנים רבות.

הלילה היה ליל עלטה. השמים נטולי ירח וכוכבים ורק להבות המדורה האירו והטילו צללים כבדים על פני הנוכחים. מדובר בחברה דמיונית, בארץ דמיונית ובאנשים שלא היו ולא נבראו, פתח הזקן ואמר. הצית את מקטרתו הארוכה, התעסק בה שעה ארוכה עד אשר הצליח לשאוף שאיפה עמוקה ונחילי עשן סמיך הסתלסלו מנחיריו.

מעשה שהיה כך היה, נשרו המילים מפיו הקמוט, חברה גדולה וותיקה ששמה ישראלוביץ' ובניו בע"מ, נקלעה לצרות: הגירעון שלה העמיק כעומק השאול, חובותיה מצטברים ונערמים כהרים, הלקוחות נוטשים, הספקים מפנים עורף ומוצא מהמצוקה, אין. יו"ר הדירקטוריון המבוהל, הזעיק את מנכ"ל החברה הוותיק לישיבת דירקטוריון דחופה כדי למסור דין וחשבון ולהציע פתרון.

המנכ"ל ניסה להרגיע את חברי הדירקטוריון: הגירעון לא כל כך עמוק והצרות לא כל כך צרורות, כל ההאשמות הללו הן בסך הכל פרי דמיונה של התשקורת העוינת המנסה לצייר אותי בשחור. כדי להפיס את דעתם המסוכסכת של הנוכחים, הגיש להם המנכ"ל את ראשי המנהלים הבכירים על טס והכריז על פיטוריהם המיידיים. במקומם מינה מנהלים חדשים מהקופסא, דנדשים ומבריקים.

בראש מחלקת הכספים הציב את הבחור ממחלקת המרקום י.אבוקה. "אבל הוא חסר כל ידע והבנה פיננסיים?!" התקוממו הדירקטורים הנואשים, כנגד המינוי התמוה. "אל דאגה" הבטיח להם המנכ"ל "תסמכו עלי" אמר בקולו הסמכותי "אני אחזיק לו את היד ואדאג שלא ימעד". י.אבוקה הקורבן המיועד, התקומם אף הוא וסירב לקבל על עצמו את התפקיד כפוי הטובה אבל המנכ"ל כפה אותו עליו, הר כגיגית. זה או זה או הביתה.

הזקן פיטם מחדש את מקטרתו, בחן את אנשי הכפר בעיניים חודרות ורק לאחר שווידא שאיש לא נרדם, המשיך בסיפורו. הסמנכ"ל החדש נכנס לתפקידו מלא מרץ ועזוז. הוא אמר לעצמו "או קיי, אני לא מבין כלום בכספים אבל מסתבר שגם כל "המבינים" לא מבינים, שהרי אחרת לא היינו מגיעים לאן שהגענו ולכן אביא איתי פתרון מקורי: אעשה הכל הפוך. כל מה שהפקידים, אנשי המקצוע והמומחים במחלקה יציעו לי לעשות אעשה בדיוק הפוך. אינני יודע אם זה יצליח אבל להיכשל יותר ממה שהם כבר נכשלו לא אוכל" וכך אכן היה. י.אבוקה, סמנכ"ל הכספים הנמרץ הגה מהלכים מקוריים ומפתיעים שהגירו עליו קיתונות של בוז ולעג מפי כל שומעיהם: מומחים, כלכלנים, חברי דירקטוריון ועיתונאי מדורי הכלכלה. כולם כאחד טענו שהאיש איננו מבין דבר וחצי דבר והוא עתיד להמיט אסון על החברה. הלחץ רב וגדל עד שגם המנכ"ל, שבתחילה הבטיח לסמנכ"ל שלו את מלוא תמיכתו, לא עמד בלחץ, התנער ממנו במעלה הדרך ושלח אותו לביתו.

מצב החברה הגיע עד עברי פי פחת והמנכ"ל נקרא שוב לישיבת מועצת המנהלים כדי להוות שק חבטות. ד"ר מזרחי, הדירקטור התוקפני כתמיד הוביל את המתקפה "הערך הנכסי של המותג שלנו על הפנים, מה יש לך להגיד על זה?" שאג על המנכ"ל. הדמ"צ מר צימרמן, היקשה אף הוא "אנחנו מאבדים נתחי שוק יקרים.." והגברת מועלם נכנסה לדבריו, כשקצף על שפתיה: "רשתות שיווק מובילות בעולם מוציאות את המותג שלנו מהמגוון שלהן" והיו"ר שאך זה מכבר נחת על הכיסא הנכסף, חתם את הדברים: "ערך המניה שלנו בצלילה והבנקים יושבים לי על הזנב. הם דורשים תוספות לבטוחות שהפקדנו בידיהם כנגד ההלוואות שלנו. כל היום אני רק עסוק בלהרגיע אותם".

כשנסתתמו כל הטענות וההאשמות נפנו חברי הדירקטוריון לעבר המנכ"ל כדי לשמוע את אשר היה לו לומר להגנתו "מסתבר שסמנכ"ל הכספים שלנו היה הגרוע מכל סמנכ"לי הכספים בתולדות החברה" הטיל עליו המנכ"ל את מלוא האשמה. "תזכיר לנו בבקשה" סנט בו מר אגרון "מי מינה אותו לתפקיד? מי שידל אותנו לאשר את המינוי המופרך הזה?" "כן" הודה המנכ"ל ביובש "מסתבר שטעיתי. לא חשבתי שהוא יעשה כאלה שטויות. הוא נראה לי דווקא בחור נחמד. אבל לפחות אני הייתי הראשון לזהות את הטעות. עכשיו אני מבקש שתתנו לי הזדמנות לתקן". "למה שניתן לך הזדמנות ולא נמנה מישהו אחר תחתיך?" צעקה עו"ד אלישר "כי יש לי את הניסיון ויש לי קול באריטון עמוק". "הניסיון שלך שווה לתחת" העיר פרופסור מזרחי "וגם השפה שלך לא משהו" עקץ מר צימרמן, צח הלשון. "אז מה, אבל האמריקנית שלי מדהימה" התגונן המנכ"ל בקולו הסמכותי. "אבל אנחנו חיים בארץ" הטיחה בו עו"ד אלישר "כן, אבל השוק העיקרי שלנו הוא באמריקה" "אני מציע שנמנה מנכ"ל רענן עם חזון חדש שיוציא את העגלה התקועה הזאת מן הבוץ" הכריז היו"ר בחגיגיות. "חזון חדש!" נחר המנכ"ל בבוז "אני נלחם נגד כל המתחרים שרק רוצים להחריב אותנו, מה שאנחנו צריכים זה כוח ועוצמה, תקיפות ונחישות ולא שום חלומות או חזונות שווא" דחה את הצעת היו"ר בלעג מתחסד.

כך נמשך הדיון, במשך שלושה חודשים תמימים. טענות הוטחו מכל צד, האשמות הוטלו על ראשי כל המנהלים היוצאים מלבד המנכ"ל, ומה לדעתכם היה הסוף? האם הדירקטוריון נתן שוב את אמונו במנכ"ל הכושל או אולי הביא מנכ"ל חדש? מה הייתם אתם עושים? שאל ראש השבט הזקן את קהל המאזינים הדרוך, רוקן את מקטרתו ועצם את עיניו. מסביב למדורה הדועכת התלהטו הרוחות, הוויכוחים סערו וידי איש בגרון אחיו אחזו, כשבאופק שחר של יום חדש הפציע.

הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת