הברנז'ה עובדת קשה (טוב, לא ממש) ונעשית רעבה (תמיד, בכל זמן ובכל מצב) ובדיוק כאן אנחנו נכנסים לתמונה. אתר אייס גאה להשיק מדור חדש בשם על חשבון אייס שבמסגרתו אנחנו שולחים אתכם לארוחות חינם (זוג בלבד, לא כל אשכול הלקוחות שלכם במשרד) ואתם בחזרה שבים אלינו עם ביקורת כתובה ותמונות. עסקה טעימה, נכון?
בפעמים הקודמות שלחנו את אדי גולדנברג לאבושדיד ואת דני יעקובוביץ' ל-UNO והפעם טל שוויגר הוא האוכל חינם התורן שלנו. שוויגר לקח את זוגתו ויצא לסעוד במסעדה היפנית Akiko במתחם שרונה.
- כל הכותרות
ביקור במסעדת Akiko// טל שוויגר
לפני שנה וחצי הייתי ביפן. בגרסה האנגלית של אחד העיתונים המקומיים קראתי כתבה על שערוריית ענק שאפפה שף אהוד ועטור פרסים בעל מספר מסעדות פאר ברחבי יפן. מסתבר, רחמנא לצלן, שבפירוט של מנה בודדת באחת ממסעדותיו צוינה רמה מסוימת של טונה שגבוהה בדרגה אחת, ולא מורגשת במיוחד, מהרמה האמיתית של הטונה המוגשת במנה. מיד כשגילה השף את הטעות החליט ביוזמתו האישית להחזיר את הפרס שניתן לו ולהתפטר ללא עיכוב. עם המחשבה הזו בראש אני ניגש למסעדת "אקיקו", סושי בר הממוקם במתחם ראשל"צ צפון המוכר יותר בשם "מתחם שרונה".
התחקיר המקדים שערכתי ברשת דיבר על מסעדה איכותית שמזכירה את החוויה היפנית המקורית, אך נראה שהאווירה הממוסחרת של שרונה השתלטה על הסניף בו ביקרתי. חלל הישיבה היה מרפסת מבודדת והדיג'יי סבל מתסמונת טורט מוסיקלית, כשעבר בין סגנונות שכל אחד מהם מוטל בספק (מוסיקת מסז'ים, קאברים לשירי פופ קלישאתיים ומוסיקה קלאסית) וביחד הם נתנו אווירה כללית של מישהו שנדפק לו הרדיו באוטו והוא נאלץ לזפזפ בין תחנות AM.
האוכל כבר היה הרבה יותר קרוב למקור. אקיקו מצטיינת בחומרי הגלם ופוגעת בול בכל אחד מהדגים. כמעט כל המנות היו טעימות מאוד, כאשר הנפילות הגיעו בעיקר ברולים שמנסים להתחכם, כמו רול עם סרטן, חסה ומיונז יפני.
למרות זאת, החוויה הייתה מעט בעייתית, מסיבות לחלוטין לא צפויות שאין לי דרך לא מינית לתאר אותן: האורז לא היה דביק מספיק, אלא היה מורכב מאסופה של גרגירי אורז שהתפרקו במגע עם הלשון. הבעיה הגדולה יותר הייתה הגודל המוגזם של הרולים, שנעו בין גדולים, לעצומים, לאלוהים אדירים איך אני דוחף את הדבר הזה לתוך הפה שלי?! למעשה, היה רול אחד שכלל צלופח (מאוד מומלץ) שנאלצתי לדחוס לתוך הפה שלי בעזרת האצבעות בזמן שזוגתי והמלצרית צופות בי.
אם להתפלצן רגע, סושי נועד לאכילה רגועה. Slow Food שאתה נהנה לאכול בכיף, לאט לאט, בלי לדאוג שיתקרר. הגודל של הרולים גרם לזה שהאכילה הייתה מסורבלת לגמרי, כשלפעמים העדפתי להשאיר רול בצלחת כיוון שביס אחד היה מעביר אותי ממצב של רעב למצב של התפוצצות. טיפ למסעדה - תקטינו את הרולים ב-40%, תקטינו את המחירים ב-20% וזה יהיה מושלם לכל הצדדים.
אחרי שכבר לא יכולנו לנשום יותר, הגיעה המלצרית (המעולה) ואמרה שאנחנו חייבים לנסות את הקינוח שנקרא אגאדנגו. מדובר בכדור מבצק אורז, ממולא בשוקולד מריר ונשמע כמו מפעילה בקלאב הוטל אילת. שוקולד, אגב, הוא מרכיב שנעדר מהמטבח היפני, כך שציפיתי לאכזבה. למרבה ההפתעה, מדובר באחד הקינוחים הכי ממכרים שיצא לי לאכול. קשה להצביע מה כל-כך מדהים בו, הוא לא מתוחכם או מרשים בשום צורה, אבל הוא מכיל איזון מדהים בין השוקולד המתוק לבצק ניטרלי ואגוזי. הכוונה לטעם של אגוז, לא לחטיף "אגוזי". היי, רגע, בצק עם אגוזי! זה נשמע כמו משהו שהייתי רוצה לטעום!
לסיכום, ברמת הטעם אקיקו הבטיחה וקיימה, בהחלט טעים מרוב ההיצע המקומי. אם אתם לא תל-אביבים עילאיים ומתנשאים (ובואו נודה, 70% מקוראי האתר הזה הם כנראה כאלה), אני לגמרי ממליץ לכם לקפוץ לשם לביקור.
אמ;לק לסועד
להזמין: רולים בסיסיים ולא יומרניים ואת הקינוח. כמה פעמים.
לא להזמין: את כל מה שנראה מתחכם מדי
אמ;לק לאקיקו
לשמר: איכות הדגים
לשפר: למען השם תקטינו את הרולים ותשפרו את איכות האורז. זה 2 שינויים ממש מינוריים שיהפכו את המקום מטוב למצוין.
טל שוויגר הוא קופירייטר דיגיטל ציוני שאוהב את ישראל
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.הכותב לא מבין בסושי דבר וחצי דבריושי סאן 24/02/2015 18:52הגב לתגובה זו0 1לא ברור איך היה ביפן וכותב שסושי זה סלואו פוד. סושי זה הכי פאסט פוד שיש. פיסות דג קטנות שמוכנות ונאכלות במהירותסגור
-
1.אני גם רוצה ארוחה חינם!! (ל"ת)אני 24/02/2015 12:52הגב לתגובה זו0 0סגור
