העיתונאית מקבולה נסאר: "הממשלה מזלזלת בנו, אני לא אכנס למקום של 'ערבי מחמד'"

ב-10 השנים האחרונות הפכה מקבולה נאסר למובילת דעת קהל בתקשורת הערבית. התכנית ברדיו א-שמס שהיא מגישה לאורך אותה תקופה זוכה להצלחה גדולה, אך למרות זאת היא מרגישה שהדרך לתקשורת עצמאית ונשכנית עדיין רחוקה, רחוקה מאד. 

"אני מרגישה קושי", אומרת נאסר, "כי העולם שאנחנו מסקרים הוא עולם גברי, ולכן במידה מסוימת, לגברים יש יותר גישה למקורות מידע ולעדכונים. ובחברה הערבית, זה עוד יותר חמור ולא זה משנה אם זה בתחום הפוליטי, כלכלי או חברתי. גם המנהלים הם לרוב גברים. זה מן מבנה פטריארכאלי כזה".

-היו קשיים שנתקלת בהם מעצם היותך אישה בעולם תקשורתי גברי?
"כן, היו קשיים, היו מצבים שחשבו שיכולים לשלוט בדברים שאני אומרת, וניסו לרמוז לי שאם לא אלך בדרך שמכתיבים לי, אני אמצא את עצמי מרוחקת ממקורות המידע. יש לי פה גדול ואני לא מתייחסת לעצמי, לפוליטיקאים ולהנהגה שלנו כגוף אחד, אני מגדירה את התפקיד שלי כ'לשבת להם על הווריד' ולבקר ולעורר דעת קהל ולא לגייס דעת קהל עבור גוף או איש ציבור כזה או אחר".

כותרת ראשית

שעתם הרעה של הבנקים - שעתן הטובה של מניות הבנקים

בארץ | אבישי עובדיה | 12:41 (1)

- כל הכותרות

הבנקים יורדים ב-1.8%; קדימהסטם עולה ב-9%, אנרג'יקס יורדת ב-7.5%

משבר חברות התעופה: איך הגענו למצב הזה ומה עושים עכשיו?

קודמה התוכנית להסדרת שטחי נמל חיפה

הרשות לני״ע תגביר פיקוח על שיווק השקעות אלטרנטיביות

פשרת בג"ץ: סבסוד מעונות לחרדים חייבי גיוס נמשך – לפחות עד פברואר

גל בר דעה מנכ"ל וואן זירו פורש מתפקידו

שעתם הרעה של הבנקים - שעתן הטובה של מניות הבנקים

אושרה התכנית להקמת קריית הממשלה בעכו

מג'יק מעלה תחזית לשנה כולה; ההכנסות ברבעון עלו על הצפי

ישרס: קפיצה ברווח מנדל"ן למגורים - 22.4 מיליון שקל; יציבות בהכנסות

הראל חתמה הסכם עם חברת ביטוח בינלאומית נוספת

בעקבות החלטת לאומי: מזרחי והפועלים פנו ליזמים; יגדילו נתח בשוק המשכ...

מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?

הפערים בין חדשות 12 למתחרים גדולים, אבל מצטמצמים

קבוצת גאון מציגה עליה ברווח הנקי בעקבות איחוד פעילות חדשה

אלביט זכתה בחוזים בסך 335 מיליון דולר ממדינה באירופה

אנרג'יקס: ההכנסות עלו ב-38% ל-216 מ' שקל, ה-EBITDA צמח ב-25%

קוצרת את פירות ההתייעלות: גולף עברה לרווח של 11.5 מיליון שקל

רון אבידן מסיים את תפקידו כמנכ"ל אזורים ויעבור לעזריאלי

ההכנסות של דלתא צמחו ל-290 מיליון שקל; זינוק ברווח הנקי

עוד תכניות

-ניסו לרמוז לך כי אישה מעיזה יותר?
"כי יש איזו דעה רווחת שנשים בניגוד לגברים, לא עושות חשבון, לא יתביישו לשאול שאלות קשות וזה לא משנה מי עומד מולן וזה לא פעם מרתיע. הביקורת שלנו, שלי, הרבה יותר נוקבת, אי אפשר לתת לי תכתיבים או לבקש ממני לא לדבר על נושא מסוים, ולזה יש מחיר". 

-זה מקשה עלייך להשיג ראיונות?
"אני לא מרגישה שמתחמקים ממני, אם אני רוצה ראיון אני יכולה להשיג אותו. מה שכן, אני נלחמת על 'זמן מסך'. לשמחתי זה לא קורה ברדיו א-שמס, אבל כאישה בעולם התקשורת הערבי, יש מלחמה ולא תמיד ימקמו אותך בשעות הרייטינג. אולי בגלל זה, בפרט בתחום החדשות בעולם הערבי, אין כמעט נשים. אין לנו לא 'רינה מצליח' ולא 'יונית לוי', את התפקידים האלה עושים גברים".

-ובין כלי התקשורת הערבית, יש תחרות על סקופים? על עדכונים ראשוניים?
"אני לא חושבת התקשורת הערבית כאן בשלה מספיק בשביל תחרות כזו. רדיו א-שמס עוסק בפוליטיקה ועדכונים, אבל רוב אתרי החדשות הם מעין פורטלים מקומיים, שעוסקים בנושאים מקומיים, סדרות, סרטים. לא בחדשות מהעולם או ביקורת פוליטית. אין לאף גוף תקשורת ערבי מסחרי כתב כנסת למשל, ואני חושבת שבגלל זה לא ממש רואים בסיקור הערבי תקשורת חוקרת שמתחרה על סקופים וכותרות, זה עדיין לא מפותח. אני לא זוכרת מתי כלי תקשורת בערבית היה במרדף אחרי סקופ או חשיפה. יש המון התייחסות למה שקורה בתוך הכפרים, אבל זה רק חצי מהמטבע, והצד שני כמעט לא קיים".

-את מרגישה שיש חשש מצד נשים לעסוק בתחום התקשורת במגזר הערבי?
"יש חשש, כי זה תחום מאוד קשה ונשים לא רואות בו אופק מקצועי או כלכלי. אישה שבאה לעסוק בתקשורת, צריכה לדעת שההקרבה שלה היא לא 'סתם' וכרגע זה לא קורה. המחיר הוא כבד מאוד. אפשר להצליח, יש מנחות ומגישות חדשות מאד מצליחות ומכובדות, בעיקר בטלוויזיה. אבל שוב, זה מאוד קשה".

-יש בשוק התקשורת הערבי התייחסות לדיגיטל, פייסבוק, רשתות חברתיות?
"יש המון התייחסות, קצב העלייה בשימוש הרשתות חברתיות במגזר הערבי הוא עצום והקהל עושה ברשתות שימוש שהוא מעבר לסתם גלישה. לכולם יש דעה ומקום להתבטא, פתאום אנשים מעבירים ביקורת, מתארגנים וזה כוח. נכון, לא תמיד הכוח הזה חיובי, כי כמו שיש את חכמת ההמונים, לפעמים יש גם את טיפשות ההמונים ואפילו את שנאת ההמונים. אבל ביותר ויותר מקרים, הציבור יוצר שינוי, מתארגן ומשנה דברים שמפריעים לו. אני רואה יוזמות, שיווק, אנשים שהשתנו להם החיים ובפרט כשתקשורתית זו חברה סגורה, ופתאום המסגרות הקלאסיות נפרצות וזה מצוין".

-ואת פעילה ברשתות החברתיות?
"אני מאד פעילה ולפעמים זה אפילו מפחיד אותי. אני עדיין במחשבה שאני 'כותבת לעצמי', ואז מגיעות התגובות ואני מבינה את גודל האחריות. אני כבר לא יכולה לא ממש יכולה להסתלבט גם אם מתחשק לפי לפעמים".
 

"יש פרסומות נוראיות שהקהל מרגיש שמזלזלים בו"

מקבולה נסאר (40), היא אשת תקשורת ופעילה חברתית במגזר הערבי. הייתה פעילה בעבר בארגוני זכויות אדם ונשים, בעשר השנים האחרונות מגישה תכנית רדיו פופולארית ברדיו "א-שמס", בסגנון "זהבי עצבני", וידועה בכך שאינה עושה 'הנחות' לאיש.

נסאר מרבה לגעת גם בנושאים שפחות נהוג לעסוק בהם במגזר הערבי ומציגה קשת דעות ליברלית ופתוחה. בראשון הקרוב תשתתף נסאר בפאנל "טריו: נשים, ניהול וקריירה בתקשורת" במסגרת ועידת נשים ועסקים קטנים של אתר און-לייף.

-ואם נחזור לשוק התקשורת, אם הוא לא מפותח מספיק, כמו שאת אומרת, אפשר להגיד שהרייטינג מכתיב את התוכן?
"כן, זו הסיבה שלפעמים התוכן רדוד, לא פעם אפילו מועתק ויש בו הרבה תמונות של דם וקורבנות, זה פשוט מביא רייטינג. זה לא שהחברה הערבית לא מזהה איכות, אבל בשביל איכות צריך כסף והשקעה ומנגד הפלח היחסי שלנו בשוק הפרסום מאוד קטן. וזו אולי הסיבה שגופי תקשורת רבים במגזר הערבי בקושי שורדים.

וגם מי שמרוויח לא מרוויח מי יודע מה. לא פעם המצב הזה מתבטא ברמה של התוכן, ברמת ההשקעה, המקצועיות, אבל אני לגמרי מבינה את זה. גוף חדשות, בסופו של דבר, לא יכול לשרוד אם הוא הפסדי. וגם לצאת ולהכין כתבת תחקיר זה כסף, זה צוות, זה ציוד טכנולוגי ולא לכל גוף יש את היכולת הזו. אני שמחה שבתוך המגבלות האלה, יש מי שכן עושה, פועל וחושף. למזלי, אני מעולם לא נתקלתי בהגבלה של עיסוק בתוכן. כשרציתי לגעת בנושא מסוים תמכו וגיבו אותי".

-את מרגישה שמתייחסים ברצינות הראויה לפלח השוק הזה?
"אני חושבת שלא מספיק מעריכים את הכוח שיש לו ואני רואה את זה אפילו מגופים שקשורים למדינה. אני יכולה לתת לך לדוגמא את לפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית), שעכשיו בבחירות הכינו תשדירים בשפה הערבית, אך מי שתרגם אותם כנראה לא יודע ערבית. יש פרסומות נוראיות שמקבלים לשידור והקהל מרגיש שמזלזלים בו. קיבלנו תלונות ממאזינים על הניסוח והשפה, אבל לנו אין מה לעשות, זו הפרסומת שהגיעה אלינו לשידור וזה לא מכבד את הבמה". 

מלשכת הפרסום הממשלתית נמסר בתגובה: "לצורך התאמת הקמפיין למגזר הערבי, פנתה לפ"מ לצוות קריאייטיבי במגזר הערבי, אשר קיבל את כל החומר בעברית ותרגם אותו לערבית. לדברי הצוות, התשדיר תורגם לערבית מדוברת כך שהטענה שהתרגום לא נעשה לפי כללי הדקדוק איננה רלוונטית. התשדיר הינו אדפטציה של הרעיון שפורסם במגזר הכללי. הצוות התבקש לשמור על הקונספט וכך עשה."

-יש עוד מקרים שבהם גוף ממשלתי לא פועל בצורה ראויה לדעתך?
"תשמע, בדקתי בעבר את הערוץ הערבי של רשות השידור (ערוץ 33). אבל ההרגשה שלי שם היא שאם אין לך פרוטקציה, אתה לא תצליח, שלא לדבר על זה שאני לא מרגישה שיש שם חופש אמיתי. אני רואה המון פרופגנדה, יש הרגשה מאד חזקה שהמטרה הגדולה שלהם היא לא לספק לציבור הערבי סיקור חדשותי מאוזן, אלא לדברר את השיח של השלטון וזה לא משהו שאני מוכנה לקבל, זו לא תקשורת ציבורית. וזה חבל, כל הרעיון במנגנון הזה הוא שהציבור ישלם אגרה כדי שיקבל תקשורת חופשית ועצמאית, שלא תהיה למדינה שליטה או השפעה. אבל כמו שזה נראה עכשיו, זו שאיפה רחוקה.

הם יעשו משדר מיוחד ליום העצמאות של המדינה, אבל לא יעשו סרט תעודה כדי לבדוק מה קורה במפגש הזה, בין יום העצמאות של המדינה לתושבים הערבים. אני משלמת אגרה ומקבלת תקשורת מגויסת, שנראה שהיא מכוונת נגדי. גם במכרזים שהם מוצאים, אני רואה מעט מאוד זוכים מהמגזר הערבי וצריך לבדוק למה זה קורה".

יאסר עטילה, מנהל הטלוויזיה והרדיו בערבית, ברשות השידור, מסר בתגובה כי "אני דוחה את דבריה כאילו מדובר בשידורי תעמולה. כל התכניות והסרטים, ומהדורות החדשות, ותכניות האקטואליה נעשים בסטנדרטים עיתונאיים גבוהים מאוד ומשקפים את מגוון הדעות והעמדות בישראל... לוח השידורים החדש שעלה ב-1.3.15 עשיר ומכיל בתוכו תכנים מגוונים ובכלל זה סרטים דוקומנטאריים, סדרת דרמה מקורית ואיכותית, תכניות אקטואליה, תכניות חברתיות ועוד. 

בנוסף לסיקור כנסים שאותם ארגנה גב' נסאר. הגברת נסאר עצמה רואיינה במספר כתבות ששודרו בחדשות הטלוויזיה בערבית בערוץ 33 בנושאים כמו: קידום מעמד האישה הערבייה (העמותה להעצמה כלכלית של נשים ערביות), נושאי הייטק ונושאים אחרים. מן האמור עולה כי דבריה של מקבולה נסאר משוללים כל יסוד וחסרי כל שחר וכל אדם אשר עיניו בראשו ישפוט ויחליט".

"נתניהו הוסיף עוד שכבה של הגזענות"

-ואם אנחנו כבר נוגעים בפוליטיקה, מה הרגשת כששמעת את דבריו של ראש הממשלה ביום הבחירות?
"אני חושבת שראש הממשלה הסיר את המסכות והרס את הנרטיב ש'ישראל רוצה שלום'. אני קצת ריחמתי על הישראלים, הם בחרו בראש ממשלה גזען. מהאמירה הזו אני, כמו כל ערבי, אסבול שנים. הוא נתן גושפנקה לגזען הממוצע ששומע את ראש הממשלה שלו אומר דברים כאלה, ועכשיו ירגיש בנוח לתקוף אותי כשהוא יפגוש אותי ברחוב. גם למעסיקים יהיה קל יותר לפטר את העובד הערבי אם הוא לא יהיה 'ערבי מחמד' ויתנהג כמו שהוא רוצה. כל זה קרה, יקרה ועכשיו יש לזה אישור. ראש הממשלה הוסיף עוד שכבה של הגזענות למצב הקיים ואם יקרה אסון הוא לא יוכל להגיד שזה הפתיע אותו".

"נתן גושפנקה לגזען הממוצע" (צילום מתוך עמוד הפייסבוק של ראש הממשלה)

-וההתנצלות היא לא משהו שמחפר על הדברים?
"זו אפילו לא הייתה התנצלות, זו הייתה הבעת צער על הדברים שנאמרו. לא שמעתי את המילה 'מתנצל'. ביום הבחירות הוא ידע טוב מאוד להגיד את המילה 'ערבים', כשהוא רצה להציג אותנו כאויב. אבל עכשיו, אחרי הבחירות, אנחנו כבר לא קבוצת מיעוט לאומי שיש לה זכויות, עכשיו הוא כן מבדיל בין דרוזים, נוצרים, בדואים צ'רקסים וכו'.

כל המפגש הזה שהוא עשה בבית ראש ההמשלה, הוא אירוע PR ולא יותר. וגם שם, הכל היה מאד סטיגמטי. כולם הגיעו עם לבוש מסורתי כדי שבתמונות ובוויזואליה יהיה ברור שמדובר בערבים. חבל שלא הביאו גם גמל. יש בזה הרבה קולוניאליזם, מתייחסים לערבים כאל טיפשים שאפשר לרצות אותם באיזה אירוע מצולם".

-וכשזה המצב, מה השאיפה שלך להמשך? היית רוצה לעבור לתקשורת מיינסטרים ארצית?
"הייתי רוצה לראות את התחום הזה מתפתח בחברה הערבית. אני רוצה להישאר במקום בו אני נמצאת, אבל רוצה שתהיה לנו תקשורת מגוונת, חזקה, נושכת, חוקרת, שתהיה תחרות. שלא שנפחד לעשות תחקיר על חברה מסוימת, כי אולי היא תפסיק לפרסם אצלנו".

-זה משהו שקורה?
" לא באופן גלוי, אבל מי ירצה לחשוף עברות באיזה עסק גדול או בין פוליטיקאים? מי ירצה לסבך את עצמו? יעדיפו לא לגעת בזה. אני רוצה שהשוק שלנו יתחזק, יגדל ואז גם אולי אנשים יראו בתחום הזה עתיד ולא יהססו לגעת בו".

-ומה לגבי גופי תקשורת ארציים בעברית?
"לא אני ולא עיתונאים שאני מכירה, מוכנים ללכת לתקשורת המיינסטרים ולהתאים את עצמנו כדי 'למצאו חן', לא נהיה 'לוסי אהרישים'. אם יש רק פרופיל מסוים שתקשורת המיינסטרים מוכנה לקבל, אז לא תודה. אני לא אכנס למקום של 'ערבי מחמד'. זה מסוכן עוד יותר כשהעיתונאי מאבד את הזהות שלו ו'מתאים את עצמו' מבלי שיבקשו ממנו.

יש לי חברים, במאים, עורכים שלא מצליחים למצוא את עצמם בשוק, אבל הם לא היו מוכנים לשנות את עצמם, ולכן גם התקשורת הישראלית לא ממש מקבלת אותם בזרועות פתוחות. ולמרות זאת, אני מתפללת ועדיין מאמינה שנוכל ליצור פה, לעשות פה עיתונאות אמיתית. כי יש לזה מקום ויש לזה ביקוש, רק לנסות, כמו שאני עושה ברדיו א-שמס. כי הנה, כשעשיתי זה הצליח, ואני מקבלת גיבוי והערכה מלאים. אנחנו צועדים למקום נכון, זה מתפתח רק צריך סבלנות ושוב, לנסות".