דוח נציב קבילות הציבור: 50% מהתלונות על אגרת רשות השידור מוצדקות

1,677 תלונות התקבלו ברשות השידור במהלך שנת 2014 – כך עולה מדוח נציב קבילות הציבור ברשות דדי מרקוביץ שמתפרסם היום (יום א'). מדובר על ירידה של יותר מ-50% ביחס לשנה שלפני כן, אז מספר התלונות עמד על 3,443, וזאת בשל הירידה החדה שחלה בתלונות על תשלום האגרה, לאחר שהליך זה הופסק כמעט לחלוטין בשל כניסתה של הרשות להליך פירוק.

השנה עמדו על הפרק מספר סוגיות שהובילו את הציבור להתלונן לנציב. בראש וראשונה היה זה מבצע צוק איתן, אבל גם אירועים אחרי כמו משחקי המונדיאל בקיץ 2014, הסדרה היהודים באים, סדרת הדוקו שומרי הסף ועוד, גררו אחריהם תלונות. 

מקור: רשות השידור

50% מהתלונות על האגרה – מוצדקות

 נציב הקבילות טיפל ב-2014 ב-632 תלונות על ענייני אגרה וגבייה לעומת 2,611 שנה קודם לכן, שהיוו כ-80% מסך כל התלונות. בסך הכל מדובר על ירידה של כ-2,000 תלונות, נתון מדהים.

למרות הבטחתו של שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, אגרת הטלוויזיה לא בוטלה ב-1 במארס השנה והקמת המשדר הציבורי החדש במקומה של רשות השידור שבפירוק מתעכבת. עם זאת, הליכי הגבייה נעצרו כמעט לחלוטין, עורכי הדין של הרשות הונחו שלא לבצע הליכי הוצאה לפועל, האגרה לשנת 2014 נשלחה רק בתחילת 2015, והמבצע לגביית חובות עם הנחה משמעותית לאזרחים על קנסות ופיגורים החל רק בחודש דצמבר 2014.

632 תלונות על אגרה וגבייה טופלו על ידי הנציב ב-2014, מתוכם 320 נמצאו מוצדקות. לדברי הנציב, מדובר בנתון "מדהים" המדגיש "עד כמה תסכול האזרחים מדרכי גביית האגרה הוא מוצדק ועד כמה ההנהלה לא הפנימה לאורך השנים את כשלי העבר ומחדליו". בדוח ציין מרקוביץ כי "את האגרה לשנת 2015 אמורה לגבות, מטעם מפרק רשות השידור, חברה חיצונית, בסיוע עובדי האגף. נותר לקוות כי לקחי העבר יילמדו".

 מקור: רשות השידור

בענייני תוכן נרשמה עלייה בכמות התלונות - 1,045 טופלו על ידי הנציב בשנת 2014 לעומת 832 בשנת 2013. למעשה, בענייני תוכן, ישנה עלייה עקבית במספר התלונות מדי שנה מה שמצביע בין היתר על מודעות רבה יותר בקרב הציבור, אפשרות הגשת קבילות ומשובים באמצעות הרשתות החברתיות, לוח שידורים משודרג בטלוויזיה, הגדלה באחוזי צפייה ואחוזי האזנה גבוהים לרדיו גורמים לעלייה מתמדת במספר התלונות המגיעות לשולחנו של נציב קבילות הציבור. 

צוק איתן: תלונות על סרטון חמאס, וצילום תקריב של פצוע

 מבצע 'צוק איתן' הניב 142 תלונות, רק 17 מהן נמצאו מוצדקות. מדובר על זינוק במספר התלונות ביחס למבצעים קודמים: בזמן עופרת יצוקה בחורף 2008 מספר התלונות עמד על 73, ואילו במהלך מבצע עמוד ענן ב-2012 טיפל המציב ב-32 תלונות. ואולם, יש לזכור כי מבצע צוק איתן היה ארוך יותר מ-2 המבצעים שקדמו לו, וקשה יותר מבחינת מספר ההרוגים והמאסיביות של הלחימה. לדברי מרקוביץ, "הציבור מגיב יותר לסיקור התקשורת בעת מלחמה. רגש הפטריוטיות, הסולידריות הציבורית, האחריות החברתית, הדאגה והחרדה, ההיצמדות לרדיו ולטלוויזיה והרייטינג הגבוה של השידורים האקטואליים מסביב לשעון מניעים את הציבור לשגר גלי תלונות לנציב הקבילות", כתב.

במהלך מבצע צוק איתן בחודשים יולי ואוגוסט 2014 טיפל הנציב ב־142 תלונות, 38 מהן נגעו לשידורי הרדיו, 87 תלונות עסקו בשידורי ערוץ 1 ו-2 תלונות נוספות היו על ערוץ 33. 17 תלונות נגעו ל"רוח" שידורי רשות השידור, ללא ציון סוג המדיה. התלונות עסקו בהשמעת אזעקות בשידורי הטלוויזיה, דיווחים על מיקומים של נפילות טילים, ראיונות עם גורמים בצד הפלסטיני, ועוד.

4 תלונות עסקו בפרסום סרטון חמאס שהופץ ברשת אינטרנט, בו צולמו מחבלי חמאס כשהם פושטים על עמדת שמירה בנחל עוז ורוצחים 5 חיילי צה"ל. הסרטון פורסם כמעט במלואו וחשף תמונות קשות של רצח החיילים. התלונות נמצאו מוצדקות, ולאחר התערבות נציב הקבילות פורסם הסרטון למחרת בגרסה ערוכה ומקוצרת. "על מערכת חדשות הנדרשת לפרסם סרטון בעל חשיבות ציבורית, להפעיל שיקול דעת ואיזון אל מול ערכים וכללים אתיים בסיסיים, ערכים של כבוד האדם, על אחת כמה וכמה כשמדובר בחללי צה"ל בעת מלחמה", כתב מרקוביץ.

5 תלונות נוספות שנמצאו מוצדקות, עסקו בתצלום תקריב שפורסם במהדורות החדשות של פועל תאילנדי מעוטף עזה שפרפר למוות לאחר שנפגע מפצצת מרגמה. "התמונות היו קשות, נגדו את תקנון האתיקה ולא ראוי היה לפרסמן", כתב הנציב. 

מקור: רשות השידור

תלונות נגד 'היהודים באים' ו'שומרי הסף'

 הסדרה 'היהודים באים' משכה לא מעט אש. סדרת המערכונית המצליחה של ערוץ 1, גררה אחריה 25 תלונות, רובן אודות פגיעה בערכי הקודש והתנ"ך. תלונות נסובו גם סביב השימוש הסאטירי בדמויותיהם של יוני נתניהו, המרגל אלי כהן ורון ארד. "התכנית מזלזלת ושמה ללעג אישים מהתנ"ך, בסגנון בוטה וזול, בניבולי פה ואפילו בריבונו של עולם לא נמנעים מלזלזל", כתב אחד הצופים. "יש גבולות גם בתחום זה. אני תוהה אם היו מעזים לפגוע כך ברגשות האסלאם והנצרות ואם זה היה עובר בשתיקה".

נציב הקבילות סבר כי התכנית מוגדרת כבידור וכסאטירה ולכן רק כך יש להתייחס לתכניה - בהומור. "סאטירה לא אמורה לרצות את דעתו או את טעמו של הקהל וברור לגמרי כי מטרתה למתוח גבולות, אחרת היא אינה סאטירה כלל", כתב מרקוביץ, אולם סייג בהתייחסותו לחללי צה"ל, כשציין כי "חללים אינם נושא לסאטירה וסף הרגישות של הציבור לכך גבוה, ובצדק. המלצת הנציב, לקראת העונה השנייה, הייתה לפקח באופן הדוק יותר על המערכונים או לפחות להנחות את הכותבים, לא כצנזורה חלילה, אלא רק בשם הטעם הטוב והרגישות כלפי המשפחות השכולות".

 היהודים באים (צילום: יח"צ)

גם הסדרה הדוקומנטרית 'שומרי הסף' של דרור מורה עוררה בעת שידורה בערוץ 1 ויכוח ציבורי רב וגררה תלונות מצד אזרחים שטענו כי אינה מאוזנת ומשקפת תפיסת עולם פוליטית חד צדדית, הנוטה לצד הפלסטיני, ומשקפת יותר את תפיסת עולמו של היוצר מאשר את המציאות. כאשר הוחלט בקיץ 2014 לשדרה שוב במסגרת רצועת הסיפור האמיתי בטלוויזיה, התקבלה התלונה הבאה: "אני משוכנע ששידורה החוזר של סדרה חד צדדית זו אינו עולה בקנה אחד עם רעיון כינונה של רשות השידור החדשה", קבל אחד הצופים. "הציבור הישראלי מצפה שתאגיד השידור החדש ישים את הדגש על איזון ועל הפקת תוכניות עם צביון ישראלי־ציוני תוך מחויבות ל'סיפור האמיתי' של התמודדותה חסרת התקדים של מדינת ישראל מול ארגוני טרור רצחניים. הציבור מצפה ששידורים חד צדדיים קיצוניים יהיו נחלת העבר". התלונה נבדקה ונמצאה לא מוצדקת.

משחקי המונדיאל בברזיל ששודרו בערוץ 1, הניבו 92 תלונות, 13 מהן מוצדקות. אלה שנמצאו מוצדקות נגעו לניצול המסך למחאת העובדים בימי החקיקה של חוק השידור הציבורי החדש וסגירתה העתידית של הרשות. התלונות התייחסו לתשדירי המחאה בטלוויזיה בזמן משחקי המונדיאל וביניהם. 4 תלונות על הערות שוביניסטיות ופוגעניות כלפי נשים בזמן משחקי הכדורגל, נמצאו מוצדקות. לא פחות מ-16 תלונות התקבלו נגד השדר יורם ארבל והפרשן דני נוימן, אולם הנציב מרקוביץ השיב לפונים כי אינו מתערב בעניינים אישיים ומקצועיים וכי הערות הצופים מועברות לידיעתו של מנהל מחלקת הספורט, האחראי על שיבוצם של השדרנים והפרשנים.

חרדים, ג'ודי ואמנון פאר

 תלונה שנמצאה מוצדקת נגעה לדיווח מ-17 באוקטובר, כאשר בחדשות השעה 9:00 דווח כי חרדים התפרעו בכיכר השבת בירושלים, חסמו את הכביש, יידו אבנים אל עבר שוטרים והבעירו מכלי אשפה. מיד לאחר מכן דווח גם כי במזרח העיר, בשכונת שועפט, שוב יודו אבנים אל עבר הרכבת הקלה. איש לא נפגע אך לקרונות נגרם נזק קל. "מדוע אתם לא מציינים שבשכונת שועפט יידו את האבנים ערבים? האם רק כאשר מדובר בחרדים מותר לציין את שיוכם המגזרי?", קבל מאזין. הנציב מרקוביץ סבר כי היה ראוי לדווח כי המתפרעים במזרח ירושלים היו פלסטיניים. בתשובה לנציב הקבילות מסרה מנהלת חדר החדשות ברדיו כי להבא יוקפד יותר דיוק בפרטים וכי השיוך המגזרי יימסר למאזינים במקרים שבהם הוא, כאמור, רלוונטי לידיעה החדשותית.

ג'ודי שלום ניר מוזס (צילום: בוצ'צ'ו)

תלונה על התנהלותה של ג'ודי שלום ניר מוזס, אשת השר סילבן שלום ומגישה תכנית ברשת ב', נמצאה מוצדקת גם כן. תנועת אומ"ץ הלינה בפני הנציב כי שלום ניר מוזס "נוהגת להשתמש בתכניתה השבועית ברשת ב' באורח ישיר או עקיף בעניינים אישיים. כך עשתה שלא כדין גם בתכניתה האחרונה ב-23.5.14 כאשר העירה הערות הקשורות להתמודדות לנשיאות המדינה של בעלה", שבאותה עת התמודד לנשיאות המדינה, ולדברי המאזין, "כל הערה שקשורה בטרפוד מועמדותו של בעלה נחשבת חיסול חשבונות".

גם תלונה נגד המגיש אמנון פאר, שפרש לגימלאות, נמצאה מוצדקת. ב-6.3.2014 הוקדשה התכנית לילה חי מאוד ברשת ב' לחגיגות 20 שנה לתכנית, והוזמנו לאולפן אורחים רבים. לאורך התכנית הושמעה שוב ושוב הטענה כי התכנית יורדת משידור וכי הוחלט לסיים את תפקידו של פאר כמגישה. בתכנית נעשתה גם קריאה לחתימה על עצומת מחאה נגד ההחלטה.

"למיטב ידיעתי, התכנית אינה יורדת משידור, מר פאר הגיע לגיל פנסיה ולכן הוא פורש על פי חוק והתכנית תמשיך כנראה להתקיים תחת מנחה אחר", קבל אחד המאזינים. "אין כל בעיה בשידור חגיגי למטרת פרידה ממר פאר או אפילו למטרת פרידה מהתכנית, אך ישנה בעיה חמורה בניצול המיקרופון הציבורי כדי לקדם אינטרסים פרטיים ולהיאבק בהחלטות ניהוליות לגיטימיות". התלונה נבדקה ונמצאה מוצדקת, ולדברי נציב תלונות הציבור, פאר חרג מן הכללים כאשר הפך את התכנית האחרונה בהגשתו לכלי ניגוח בהחלטה לגיטימית של ההנהלה - החלפתו בגין פרישה לגמלאות. "המיקרופון הציבורי אינו שופר לקידום עצומות ובוודאי שלא עצומה, המקדמת את השארתו של המגיש בתפקידו גם לאחר גיל הפרישה", קבע מרקוביץ.