יופלה יאנצ' וכיף: חזרה על מנטרה לא תמיד טובה - אחת עושה זאת בחטא, שניה בחסד

באופן שמצוי על סף הזלזול בצופה, מנהל יופל'ה מהלך שמתאים יותר לתקופת החרוזים של "כל אשה לוקחת אמה כל אשה יודעת למה" מאשר לשנת 2015. השאיפה "בואו נייצר מטבע לשון" על פיה כל מה שנגמר בנון סופית יקבל "צ'" מאולצת אבל בעיקר מיושנת.

 

בעבר, כשנחשפנו לפרסומות בשניים שלושה מקומות - הג'ינגל ברדיו, הסלוגן בעיתון ואולי שלט החוצות, היה טבעי לאמץ את החריזה ולשלוף אותה סתם ככה באמצע משפט. 'מוצר מצויין' היה מקבל את הסיומת 'של שמן כמובן'. 'אין כמוני' היה מכריח אותנו להשלים את המשפט ב: "יש לי סוני".

יוצרי פרסומות העבר היו פחות מאניפולטיביים והעובדה שנוצרו צריבות לשוניות היתה תמימה ואורגאנית ופחות מהונדסת. הפרסומת ליופל'ה סובלת מכמה סינדרומים: הרודנות לאכול לכולנו את המוח בכל פעם שנגיד "בקטן" ולאנוס אותנו להגיד "בקטנצ'", וכמובן שזה מיועד לשנות גם את המלים "שפן", "לבן", "ענן" וגם "מתוכנן".

ההעתקה מעצמו. בהתחלה היו משפטים כמו "איטס סו טעים, איטס סו מדהים/ האגס איז דרימי" שעוררו הערצה במקוריות הז'אנר. לאחר מכן התקבלה התחושה שיופל'ה נתקע באזור בטוח ונוח שהיה לו קשה לצאת ממנו וניסה לשחזר את ההצלחה. במשך הזמן היו הבלחות כמו "החצי המלא של הגביע" שהפגינו נסיון אמיתי ונועז לקחת את המותג צעד קדימה לנרטיב שמבטא השקפת עולם אופטימית אולם הנה אנחנו שוב בחזרה במשבצת מספר 1, בעולם הכבר לא חינני בכלל של 'עיבגלית'.

 

 

 

הפקת הענק המחזמרית. אולי לרגע קט חשבתי שזה עומד להיות כמו הסיפורים הקסומים של ד"ר סוס שמתחילים מיצור בודד שמדבר לרוב נונסנס בחרוזים, שאחריו נסחפים עוד ועוד יצורים שנדבקים ב'קטע' שלו - אבל זה אולי הדמיון שלי שמשווע לייחס מקוריות לעוד פרסומת שמזלזלת בי, לא רק כי היא מנסה להדביק אותי בכוח בצדיק עם הגרש (צ') אלא גם מוכיחה לי שעוד ועוד ועוד אנשים נסחפים בזה ולכן, כנראה, גם אני אמורה להסחף יחד עם הזרם.

הבינלאומיות הכפויה. למרות שכל השחקנים יפים ונעימים, וכרגיל, כסף טוב ומשרד מנוסה מצליחים להעמיד הפקה לא רעה בכלל, ישנה תחושה שהמגוון האתני הורג 2 זבובים במכה אחת. מצד אחד - אנחנו בתנובה לא גזענים. מצד שני - אנחנו גם לא ישראלים כי בסך הכל הפרסומת נראית יותר אמריקאית מאשר ישראלית ואז האשליה כי מדובר בפלורליזם מקומי כבר לא רלוונטית. 

ויש את הפרסומת של כיף: רלוונטית, צעירה ומחדשת 

לעומת יופל'ה, אנחנו רואים פרסומת חדשה לשמפו כיף שלכאורה עושה את אותה עבירה. גם כיף מהפנט אותנו לארבע מלים:  repeat כיף eat, sleep,  כאשר ברור שגם פה חבויה שאיפה לאלף אותנו לשנן ולזכור ובסופו של דבר גם להאמין שכיף הוא השמפו שאנחנו חייבים להשתמש בו. אבל הפרסומת לכיף רלוונטית.

בפרסומת לכיף בכל זאת יש חידוש. גם בגלל הקליפ הפיסכודאלי שיושב על eat sleep rave repeat של פטבוי סלים וריבה סטאר, שמסמל את סצנת הקהל הצעיר, ואת הסיבולת הבלתי נלאית לרקוד בלי להפסיק.

 

הפרסומת לכיף גם ממצבת את המותג כיף כמושג שמשתלב בשגרת חיינו, ובלבד שנשתייך לקהל הצעיר. כיף הוא חלק משגרת הבילויים והוא מתייצב כשווה בין שווים לצד ההנאות הבסיסיות כגון eat ו sleep. הוא כמובן מחליף את המילה rave שמקפלת את כל מה שממלא את חייהם של צעירים באקשן. הסנכרון בין המלים לתמונות מניח את המילה 'כיף' לפעמים עם השמפו, לפעמים עם מקלחות וחפיפות ראש שמשדרות הנאה ולפעמים עם הכיף של החיים:  ים, נדנדה, מסיבה, זוג בפוזה מוזרה, תחפושת, שיניים תותבות מצחיקות ועוד דימויים שמסמלים בעיקר את חוסר השליטה שלנו על החיים והרשות פשוט לחיות אותם ולהתלכלך בהם, כמו גם ליהנות ממקלחת. ליהנות מלכלוך וליהנות מהתנקות.

בתוך כל אלה מככב כיף כציר מרכזי של ספק ההתנקות מהאקשן של החיים וספק הכיף של החיים בכבודם. המנטרה repeat כיף eat, sleep, הגם שהיא אולי שואפת לגרום לנו לשנן אותה - נסלחת בעיקר משום שהקליפ חכם ופורץ דרך בנוף הפרסומות הבלתי נלאות לשמפו שתמיד מציגות את הקלישאה "בחורה חופפת שיער ומיד לאחר מכן הוא גולש ומבריק" בעיקר בזכות אפקטים של פוסט.