דנית ויקי טסה: מצחיקים ומשוחקים נפלא - אבל למי מהם אין הצדקה אסטרטגית?

בקליפ מצחיק, כדרכו, מפציעה אלינו שוב דמותה של דנית, זמרת החתונות שמוכנה לאכול רק ברנפלקס באופן הכי מפתיע ולא קשור. הדמות של דנית הונדסה באופן מיוחד שמתמודד עם בעיה אסטרטגית. ברנפלקס של תלמה הוא מוצר שכלוא בקטגוריה שסובלת מדעות קדומות ותדמית חסר - הלא היא קטגורית המזון הבריאותי עתיר הסיבים.

רובנו, גם אלה שנסחפים בזרם הבריאותי ונופלים קרבן לשיח על אכילה נכונה, עדיין נרתעים בתוך תוכם מאוכל שמזכיר אסוציאטיבית מזון לתוכים. אנחנו יודעים שדגני בוקר הם במקרה הטוב משמינים ומפוצצים בסוכר, או - וזה כנראה המקרה של ברנפלקס - בריאים מדי מכדי להיות טעימים.

כדי להיחלץ מאזורי הספק ומהצורך לשכנע ולהסביר שברנפלקס זה לא מה שחשבנו, כי הם גם טעימים וגם בריאותיים, נוצרה פלטפורמה המגולמת בידי דמותה של דנית. הפלטפורמה מצליחה, במקום לחנך ולהטיף מוסר - לקחת אותנו למקום שמרוב שהוא אבסורדי, הוא מגרה ומשכנע.

דנית, שמזמן מזמן לא ברור לנו אם היא גבר או אשה, או גבר בבגדי אשה, או אשה מגולמת בידי גבר, מייצגת את עולם הנהנתנות הפומפוזי שאינו יודע שובע ואינו מסוגל לדחות סיפוקים. למרות שדנית היא דמות מוגזמת וקומית, האסטרטגיה רצינית והישגית. קוראים לה "עקרון ההכבדה" והיא מגיעה אלינו מהטבע. עקרון ההכבדה נועד להוכיח את כנות הכוונות ואת האינטגריטי של מי שמעוניין להעביר מסר.

כדי להוכיח שאני רץ מהר - אני אתן "פור" למתחרים שלי. אני אסובב את הגב ליריב שלי כדי לשכנע שאני מהיר ממנו וחושיי חדים משלו. צבאים, טווסים וחיות רבות מכבידות על עצמן כדי להפגין עליונות ומנהיגות בטקטיקות שנראות בזבזניות לכאורה - כדי לגבור על יריבים ולהשיג את הנקבות. זה אומר, למעשה, שלפעמים כשאני מגחיך את עצמי - אני עושה זאת ממניעים אבולוציוניים. להפיץ את זרעי ולא להזיק לעצמי.

דנית של תלמה נועדה לייצר הכבדה מסוג זה. דנית היא האיפכא מסתברא של מזון בריאותי, שסובל מסטיגמה של חיוור, יבש, חסר שמחת חיים ומתאים לשוחרי בריאות מצפוניים ועצובים.

 

אז זהו שדנית התברכה באישיות אנוכית, חסרת מודעות עצמית, ילדותית, נרקסיסטית ובגדול - אחת שסביר יותר שתתענג על שוקולד, המבורגרים, עוגות קצפת ופחמימות מכל הסוגים - הקלישאות של החיים הטובים נעדרי המצפון - מאשר על ברנפלקס. דווקא בגלל שדנית שוברת ציפייה, אנחנו מצליחים להסתכל אחרת על ברנפלקס ולשקול מחדש את הדעה הקדומה שצרבנו במותג. כלומר במוחנו - לגבי המותג.

הפרסומת החדשה לוקחת את דנית ל"אירופה" לצילומי קליפ מוזיקאלי שכל בר דעת מבין שהוא פאטתי - מלבד, כמובן דנית והצוות האקסטרווגנזי שלה. המניירות שלה הופכות יותר מוגזמות מפרסומת לפרסומת ובכך נפתח המותג ברנפלקס לעוד ועוד קהלים ותפיסות שנמנעו ממנו טרם עידן דנית.

חשוב לציין שגם ה-gag של שיבוץ הקליפ בברייק היקר של סיום "האח הגדול VIP" עם סוף חסר ששלח את הצופים ל Youtube - איפשר לצפות בסרטון המלא ולהתענג על 4 וחצי דקות משובחות של אישיותה הקפריזית, הצבועה מלאת ההכחשות של "דניז" (כי זה אירופה...), שבטוחה שהמותג הוא היא עצמה (ולא ברנפלקס), ואשר מנהלת סטנדרד כפול בין המונולוג המצקצק ב"קרוואן" - לבין המציאות שמסגירה את הברוטאליות חסר המעצורים שלה. בסוף הסאגה אנחנו מקבלים את הפשט. גם ברנפלקס סובל מאישיות דו קוטבית אבל כזו שפועלת לטובתנו. On the record – nutritious, off the record – delicious. 
 

טרווליסט - אין הצדקה אסטרטגית אבל קריאייטיב טוב תמיד עדיף על קריאייטיב רע

בקליפ שונה אך דומה, כשגם הוא עוטה ורוד וגם הוא מזמן מזמן לא יודע אם הוא בן או בת, מדבר אלינו יקי טסה הדייל. האמת היא שהקליפ מצחיק מאד, משוחק ומבויים למשעי, ובתור פרסומת לאתר השוואת מחירי חופשות בשם טרווליסט - אפשר לומר שנעשה כאן המקסימום לשים אותו על מפת המודעות והשימושים.

ובכל זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר במוטיב דומה מדי למוטיב דנית זמרת החתונות. יקי הדייל הוא אחיה התאום של דנית. הוא דראמה קווין, הוא סותר את עצמו בחוסר מודעות מוחלט, הצהרותיו הפומפוזיות על מסירותו לעבודת הדיילות ולנוסעים עומדות בניגוד גמור לשנאה שהוא חש כלפיהם ולתיעוב שלו כלפי מטלות הדיילות הסיזיפיות וכלפי כפיות הטובה של המקצוע בכלל. בדומה לדנית יקי נושא מונולוג צבוע על אהבת המקצוע ועל קור רוחו בתנאי לחץ, בעוד שבמציאות הוא מאבד את זה ונוהג באגרסיה וחוסר טאקט כשכל כולו מרוכז בעיקר בעצמו וברחמיו העצמיים.

 

האסטרטגיה לשמה תוכנן יקי היא פשטנית ולא מתוחכמת. ככל שנעשה יותר שימוש בטרלוויסט – יותר אנשים יצאו לחופשות שזה אומר הרבה יותר טיסות, שזה אומר הרבה יותר עבודה לדיילים. נו.

יקי שנופל מהרגליים ו"לא נותנים" לו, כדבריו, "להיות דייל כמו בן אדם" ("וזה כואב לי"), בסך הכל מבטא את המשוואה: כדאי להשתמש בטרווליסט כי תמצאו שם הזדמנויות לטוס לחופשות, ואז יהיו הרבה חופשות. ויקי יהיה עייף (ה).

למעשה, אין הצדקה אסטרטגית אמיתית לבניית דמות ה"אוחצ'" של יקי מלבד הסטיגמה השחוקה על דיילים הומואים. בניגוד לדנית שמשרתת את המוצר ומטפלת בחסמים שיש לנו כלפיו, יקי, למרות שהוא מצחיק והטקסטים שלו לא רעים בכלל, אינו משמעותי בבניית המותג "טרווליסט" שאני צופה לו בום היסטרי לקראת הקיץ הקרוב וספק אם לא תהיה דעיכה מהמודעות עם רוח הסתיו הראשונה.

לסיכום, קריאטיב טוב תמיד עדיף על קריאטיב רע, אבל אסטרטגיה נכונה נועדה לבנות למותג נכסי צאן ברזל בקרב קהלי היעד ולהבטיח את מעמדו נוכח תחרות, לחץ להורדת מחירים ושחיקת הקטגוריה בכללותה.