ה"בלייזר" של חובשי הכיפות: מגזין ראשון לגברים במגזר הדתי-לאומי יופץ מהשבוע

הפרסומאי ואיש הקריאייטיב אור רייכרט מוסיף לעצמו טייטל נוסף: מו"ל. לאייס נודע כי הבייבי החדש של רייכרט הוא ירחון מגזיני ייעודי חדש לגברים מהמגזר הדתי-לאומי בשם קידוש.   מדובר על מגזין פרימיום שבשלב הראשון יכלול 36 עמודים עם כריכה עבה, והוא יופץ חים מיום שישי הקרוב ב-25 אלף עותקים בבתי כנסת באזורים ממוקדים עם ציבור אמיד, כגון רעננה, גבעת שמואל, פתח תקווה ותל אביב. בשלב הבא התכנון הוא להפיץ אותו גם באמצעות מינויים.   כבר בגיליון הראשון תופיע כתבה מרכזית עם העיתונאי לשעבר ח"כ ינון מגל. בראיון לאבנר שאקי, שגם היה מעורכי הגיליון הראשון, חושף מגל כי הוא זה שסחב על גבו את שייח' עבד אל-כרים עובייד לאחר חטיפתו בלבנון. באותו ראיון הוא גם מדבר על הליך ההתחזקות שלו.   המגזין יכלול גם טור קבוע של עמית סגל, ביקורת מסעדות עם אורי מלמד, טור הומור של הסטנדאפיסט אמיר מויאל, מדור תרבות (בראיון עם חנן בן ארי), זווית נשית של דינה אברמסון, מדור שוק ההון, ביקורת ספרים, מדור "דובון ועוזי" על אופנה וגדז'טים, ומדור שתיה - בו רייכרט עצמו יציג ויסקי, יינות ויציג מתכונים לקוקטיילים.   "מגזין שפונה אליי ולחברים שלי"   רייכרט הוא בעלים של משרד פרסום הנושא את שמו. בעבר הלא רחוק היה שותף במשרד הפרסום זליגר שומרון רייכר. הוא קריקטוריסט, מבקר מסעדות, ופעיל בקבוצות הומור ימניות ודתיות, שמקיימות הופעות סטנדאפ. הוא מפיק ומנחה למשל את המופע זובור בהשתתפות יותר זמרי, יאיר אורבך ואמיר מויאל.   בחודשים האחרונים היה לו חלום להקים מגזין שיפנה לאנשים כמותו. את הכסף הוא הביא מהבית, ומאמין שאפשר להרוויח  בתחום. "זה מגזין שאני למשל רוצה לקרוא אותו", הוא אומר בלי שמץ של צניעות. "את בלייזר אני לא יכול להכניס הביתה. בשביל שאני אקרא על דברים שאני אוהב, מסתבר שאני צריך ליצור את זה. אני והחברים שלי - אנחנו הדתיים הקלאסיים החדשים, כאלה שנוסע לחו"ל אבל לא להשתטח על קברי צדיקים, שיוצאים לאכול במסעדות טובות וכשרות, שקונים גאדג'טים. אנחנו ציבור שמתחיל להבין ולהכיר את הנאות החיים, ועד כה אף אחד לא פנה אלינו".   "לא סתם קראנו למגזין 'קידוש', זה הרי אירוע שקורה בשבת בבוקר אחרי התפילה, מתכנסים כמה חבר'ה, לוקחים ויסקי טוב, מתקשקשים על מכוניות, אופנה, ספורט, מותגים", הוא מסביר. "הציבור הדתי-לאומי הוא שבוי של הפרינט במשך 25 שעות בשבוע, מכניסת השבת ועד יציאתה. אנחנו לא באינטרנט, אנחנו אוהבים לקרוא".   "אף אחד לא בא לאסוף את הכסף מהרצפה"   בחודשים האחרונים קיים רייכרט פגישות עם משרדי פרסום שונים, כדי להציג להם את המגזין המתוכנן. "עשיתי פרזנטציות למשרדי הפרסום הגדולים – מקאן, אדלר, גליקמן ואנחנו בקשר גם עם אחרים. בניגוד לעלוני השבת, אנחנו הראשונים שפונים למפרסמים מחוץ למגזר שמסוגלים לתת מענה לתוכן שאנחנו נותנים", אומר רייכרט. "בגיליון הראשון יבואן התכשיטים פדני מפרסם בעמוד האחרון, וגם טומי הלפיגר, סמסונג, בגיר וזיפ ברשימה. בסך הכל ישנם 11 מפרסמים. לא כל מפרסם אני אשים שם. זה מגזין פרימיום. אני לא יכול לשים ליד פדני את הצידנית של בית אל".   לדבריו, המגזר הדתי-לאומי לא זכה עד כה להתייחסות מיוחדת ולהכרה בכוח הקנייה שלו. "המפרסמים יתחילו להבין ויבינו שהציבור שלנו ראוי להתייחסות שונה, שאנחנו מגזר שעומד בפני עצמו, שיש לו את השיח הפנימי שלו, התרבות שלו. אנחנו קונים רכבים כי בגיל 35 אנחנו נשואים עם 4 ילדים וצריכים מכוניות גדולות יותר. יש לנו כסף להוציא על הנאות -  על מסעדה טובה פה ושם, על טיול, על ספר טוב".   לדבריו, מטרת העל שלו היא להסביר למפרסמים הגדולים שמדובר במגזר שעומד בפני עצמו: "יש כמה מגזינים - 'נשים' ו'מוצ"ש', אבל שם תמצא פרסומות לדירות בהתנחלויות ולמכללות. אני חושב שהמפרסמים מפספסים מיליון בני אדם, אנחנו מגזר גדול ואף אחד לא בא לאסוף את הכסף מהרצפה".   -זו מחשבה קצת נאיבית. אתה מכיר את שוק הפרינט הישראלי. מצבו קשה "אני בא ליצור משהו שאני מקווה שישנה את השוק. אם לא הצליח לעשות את זה - להסביר למפרסמים את זה שאנחנו מגזר - אני אסגור את המגזין".