סופ"ש סוער ברשתות: 10% מהשיח כלל הסתה - "אנשים נורמטיביים קוראים לאלימות"

  במוצאי שבת, במקביל לקיום ההפגנות בערים הגדולות הורגשה הנוכחות המוגברת של הימין ברשת: נכתבו מאות פוסטים המאשימים דווקא את השמאל בהסתה כנגד הימין. הפוסטים נכתבו גם על ידי אנשי ימין שנכחו בהפגנות וציטטו את הדרתו של השר נפתלי בנט מהעצרת בגן מאיר בתל אביב, קריאות הבוז שספג השר יובל שטייניץ, והקריאות ברשת שכל חרדי הוא דוקר וכל מתנחל הוא מחבל.   לדברי פרופ' מוטי נייגר, דיקן בית הספר לתקשורת במכללת נתניה, "מה שמדאיג מאד באלימות ברשת, הוא שפעם נטו לחשוב שטוקבקים אלימים מגיעים מצידם של אנשים בעילום שם, אבל עכשיו אנשים מגיבים בעמוד הפייסבוק שלהם לכתבות ופוסטים של אישי ציבור, תחת הזהות שלהם, ואין שום מחיר לאמירות קיצוניות, אולי להיפך - הן אפילו זוכות לעידוד. רואים שאנשים נורמטיביים לכאורה - בעלי משפחות, הורים לילדים, חלק אינטגראלי מהחברה, קוראים קריאות אלימות, כולל הסתה לרצח. כי אין שום מחיר, לא חברתי ולא ענישתי".   ד"ר עטרה פרנקל-פארן, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת של מכללת ספיר, מאמינה כי הציבוריות הישראלית לא השתנתה בצורה משמעותית, והקיצוניות דווקא זוכה לחשיפה בזכות ההתפתחות הטכנולוגית של המדיה. "אין היום יותר גזענים או מסיתים מבעבר, אבל חופש הביטוי שלהם השתנה ללא היכר, היכולת להגיד כל דבר בלי מסננים, בלי שומרי סף, בלי הבנה ברורה של המשמעותיות המשפטיות על דברים כאלה, לפעמים אפילו בלי בושה", אמרה בשיחה עם אייס. "במצב החדש כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, והמציאות העגומה היא שיש לכך גם קהל".   האם הדרכים להילחם בקיצוניות, שכוללת גם הסתה, היא בדרכים הקונבנציונאליות - באמצעות משטרה? "לא כל מי שאומר משהו קיצוני צריך למצוא את עצמו בחקירה. אבל הכיוון מבחינתי זה לדרוש מגופי הביטחון להקצות יותר מאמץ לחקירה של כאלה אנשים. זה צד אחד של העניין, המשפטי. יש צד נוסף - אני רואה למשל יותר ויותר קריאות של אנשים לדווח לפייסבוק על ביטויים שאינם הולמים".   גם ד"ר פרנקל-פארן וגם פרופ' נייגר מתייחסים לסוגיית "בועת הפילטר", כאשר הציבור הנורמטיבי נחשף לדברים כל כך קיצוניים, מעבר לחברים הדומים שלו בפיד האישי. "אנחנו טועים לחשוב שכולם חושבים כמונו, אבל ברגע שיש בעצם אנשים עם דעות מאד קיצוניות, שהתקשורת הכללית שמה עליהם את הזרקור, וזה כבר לא רק מה שהחברים שלנו פרסמו, אז אנחנו רואים מגוון הרבה יותר רחב של דעות, וזה יותר קיצוני ממה שנחשפנו אליו עד כה", אומרת פרנקל-פארן. נייגר מוסיף: "פתאום אנשים מגלים שיש אנשים שלא חושבים כמוהם".   לפרנקל-פארן גם ביקורת - או אולי המלצה - על התנהלות התקשורת. "הנטייה של קיצוניות להישמע חזק יותר מכוחה האמיתי", היא אומרת. "אנשים מייצרים טרור בין היתר בשביל לקבל במה תקשורתית, אז בעצם זה שהתקשורת מסקרת את זה, היא גם שחקן במשוואה. הורדת נפח הסיקור, או שינוי התייחסות, יפגע בדיוק במטרה של אותם קיצוניים".