נלחם עד הסוף: באומן דורש מביה"ד למנוע את עריקתו של נדב פרסמן למקאן

כשבועיים לאחר ששיגר למקאן ונדב פרסמן מכתב מעורך דין ובו דרישה להקפיא את העסקתו עד לנובמבר 2016, משרד הפרסום באומן בר ריבנאי מוכיח שלא מדובר רק באיום ולוקח את העניין לשלב הבא - לתוך בית המשפט. 

ביום חמישי האחרון הגיש באומן בר ריבנאי לבית הדין האזורי לעבודה בקשה דחופה לצו מניעה זמני כנגד נדב פרסמן ומקאן תל אביב בעניין העסקתו במשרד. שופטת בית המשפט קבעה דיון למחר (יום ב') וכמו כן דחתה את בקשת מקאן לדחיה במועד הדיון וזה ייערך כפי שתוכנן, דהיינו מחר.  

כזכור, בתחילת החודש (אוגוסט 2015) נפל דבר בשוק הפרסום המקומי, עם ההודעה על פרישת סמנכ"ל הקריאייטיב של באומן נדב פרסמן לאחר 8 שנים במשרד, ומעברו לאחד מיריביו המרים של באומן בפסגת הענף - מקאן תל אביב. פרסמן שרשם בבאומן את שנותיו היפות כאיש קריאייטיב יחד עם הצלחה תדמיתית, קריאייטיבית ומסחרית של המשרד נענה לחיזוריו של עמית משיח, הבוס החדש של מקאן, ויחד איתו הוא אמור להרכיב נבחרת ניהולית מבטיחה שכוללת גם את אלדד וינברגר ששב למשרד (לאחר שנתיים כמשנה למנכ"ל ב-mako) ומונה לתפקיד סמנכ"ל לקוחות.  

נשק יום הדין - חוזה העסקה של מקאן לבכיריו

בבאומן טוענים כי כל המבחנים הקיימים בפסיקה לגבי קיומה של תקופת אי תחרות מתקיימים במקרה של פרסמן ומקאן. בבאומן צירפו בנוסף "נשק סודי" - חוזה של מקאן לדרג של סמנכ״ל בו המשרד מבקש 12 חודשי אי תחרות - בקשה זהה לזו של באומן. 

לפי דרישת באומן, המשרד מבקש את תקופת אי התחרות על מנת לשמור על סודות לקוחותיו. לטענתו "היכולת של לקוחות לשתף אותנו בסודות שלהם היא הבסיס לעבודה המשותפת עם משרד פרסום". במשרד מציינים כי כמעט לכל לקוחותיו מתחרה שמטופל במקאן. לפיכך ההצעה שפרסמן לא יטפל בלקוחות מתחרים לא ריאלית (במשרד צירפו גם טבלה של חלק מהלקוחות המתחרים).

 
עוד מציינים בבאומן כי פרסמן היה במעמד בכיר מאד, השתכר משכורת גבוהה מאד, היה שותף לרווחים בבאומן וככזה על פי הפסיקה ניתן להשית עליו אי תחרות. עוד נחשף בבקשה לצו המניעה הזמני כי פרסמן קיבל הצעה לעבוד בפייסבוק, אך בחר לעבוד במקאן. קו התביעה של באומן גורס כי לא מדובר בפגיעה בחופש העיסוק של פרסמן, שכן הוא יכול היה לבחור לעבוד במקומות נוספים, אלא בבקשה לכיבוד החוזה עליו הוא חתום במקרה הספציפי של מקאן.

במשרד מסבירים עוד כי "בעבר לא התנגדנו למעבר של עובדים למשרדים אחרים, לרבות חברי הנהלה, במקרה הזה מדובר במקרה חריג בגלל מעמדו של נדב ובגלל הרכב הלקוחות של מקאן שמחייב תקופת צינון". לדברי באומן פרסמן "נחשף לתכניות אסטרטגיות של לקוחות, חלקן ארוכות טווח, לרבות בקשר עם השקת מוצרים בפיתוח". לטענת המשרד, פרסמן "לא יוכל שלא לעשות שימוש במידע זה, במודע או שלא במודע, וזליגת המידע הסודי תסב לבאומן ולקוחותיו פגיעה קשה בעסקים". 

טענה נוספת שעולה מן הבקשה לצו מניעה זמני נוגעת לאתיקה, לכאורה, של פרסמן. בבאומן מציינים כי הוא (פרסמן) "המשיך לשבת בישיבות סודיות ביותר של לקוחותינו במקביל לניהול המגעים עם מקאן וכשידע ככל הנראה שהוא עומד לעבוד על המתחרים שלהם". במשרד מגדירים את התנהלותו של פרסמן, הנחשב בעיניהם כ"טאלנט, מוכשר, מס' 2 במשרד לאחר המנכ"ל" כ"חציית כל הקווים האדומים של מנהל בכיר במעמדו". 
 

תנאי ההעסקה של פרסמן: העלאות שכר, בונוס שנתי ושותפות ברווחים

הבקשה לצו מניעה שהוגשה לבית הדין לעבודה חושפת עוד את תנאי העסקתו המשופרים של פרסמן, כיאות למעמדו בשוק. מהכתוב בבקשה עולה כי פרסמן ובאומן חתמו בינואר 2010 על סעיף לפיו יהיה פרסמן זכאי לעליית שכר משמעותית ובונוס שנתי גבוה ב-31 בדצמבר 2011 בכפוף לכל שיישאר בבאומן עד למועד זה. ב-20 בנובמבר 2011 עודכן ההסכם פעם נוספת על ידי מתן העלאה משמעותית נוספת בשכר ובנוסף סוכם על בונוס שנתי בתום כל שנה בין 2012 ל-2014. 

עוד עולה כי פרסמן הביע את רצונו לעזוב את באומן כבר לפני שנתיים, לאחר שקיבל הצעה כספית גבוהה יותר ממתחרה של המשרד. בתגובה וכדי להשאירו במשרד, פרסמן זכה להעלאת שכר נוספת שמיקמה אותו, כך לדברי המשרד, "ברמת שכר גבוהה ביחס לשוק בכלל ולענף בפרט". בנוסף קיבל פרסמן החזר הוצאות למימון רכב מנהלים ומעל הכל, הפך לשותף ברווחי המשרד שמגדיר זאת כ"המעמד הבכיר ביותר האפשרי לעובד שכיר ששכרו גבוה מאוד". 
 

כמה עולה נסיעה לפסטיבל קאן? באומן חושף עלויות

מעבר לתקופת הצינון אותה דורש באומן בכפוף לחוזה מול פרסמן, המשרד מציין בבקשה שהועברה לבית המשפט נתונים שנוגעים להכשרתו של פרסמן שהועסק אצלו 7 שנים. במהלך תקופה זו מסביר באומן כי פרסמן "למד, צמח והתפתח מבחינה מקצועית" בשורות המשרד.

עוד חושף המשרד גילויים נדירים על עלויות הכנסים השונים שבהם השתתף פרסמן, חלקם מוכרים מאוד כגון פסטיבל קאן שאליו נוסעים מדי שנה עשרות פרסומאים מישראל. לטענת המשרד, בתקופה שבה פרסמן הועסק במשרד, הוא מימן עבורו 4 נסיעות לפסטיבל קאן בעלות של 17 אלף שקל לכל נסיעה. כמו כן הוא מימן עבורו 5 נסיעות לכנסי קריאייטיב של קבוצת פובליסיס העולמית בשווי של 5 אלף שקל לכל נסיעה, השתתפות בסדנת קריאייטיב של גוגל בפריז בשווי של 7 אלף שקל. בשורה התחתונה טוען באומן כי הוא מימן לפרסמן את ההשתתפות בכנסים אלו ועוד על חשבון ימי עבודתו, בסך כולל של 95 אלף שקל. 

תגובות  

לדברי יוסי לובטון, מנכ"ל באומן בר ריבנאי והרוח החיה מאחורי המאבק בפרסמן ומקאן: ״מקאן שיכללו את המוסר הכפול לכלל אומנות״. 

במקאן תל אביב לא נשארו חייבים והעבירו לאייס את תגובתו הראשונית של המשרד לדברים: "התביעה של באומן אבסורדית ומעלה ניחוח של משטרים אפלים. את תגובתנו המלאה נציג בבית המשפט.  בינתיים, אנו מציעים ליוסי לובטון להתרכז בעבודה מול לקוחותיו ולא במלחמות אגו מעל דפי העיתון".