תחרות הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי: אז מי נכנס לרשימת המועמדים הסופית?

  קרדיט לרצח (85 דקות): ב-2007 התפרסם ביוטיוב סרטון זוועתי המציג רצח כפול שהתרחש ברוסיה. חקירת משטרת מוסקבה נקלעה למבוי סתום. שנתיים אחרי הרצח, במאי הסרט, יחד עם חברו המוסקבאי – יוצאים למסע בלשי בנבכי המחתרת הניאו-נאצית המוסקבאית במטרה לאתר את הרוצחים.   בימוי: ולאדי אנטונביץ // הפקה: ולאדי אנטונביץ// חברת הפקה: מוקופיקשן // צילום: יונתן צ'רני // עריכה: נטע בראון // עריכת תמונה וצבע: סרז'ו בזרוקוב // מוסיקה מקורית: ללא // עיצוב פסקול: מיכאל גורביץ // תחקיר: ולאדי אנטונביץ   הופק בסיוע: ערוץ 8, הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, קרן טרייבקה, מפעל הפיס   שיח לוחמים: הסלילים הגנוזים (87 דקות): שבוע לאחר מלחמת ששת הימים, קבוצת קיבוצניקים צעירים (ביניהם העורך אברהם שפירא והסופר עמוס עוז) יצאה לשוחח עם החילים ששבו משדה הקרב. השיחות המוקלטות נערכו לרב המכר 'שיח לוחמים', אך החלקים השנויים במחלוקת של השיחות צונזרו באותה העת על-ידי הצבא. הסרט חושף אותם לראשונה ומשרטט תמונה כנה ושוברת לב של חיילים שיצאו למלחמה במטרה להגן על חייהם וחזרו שבורים ומיואשים משדה הקרב.   בימוי: מור לושי // תסריט: מור לושי, דניאל סיון, רן טל // הפקה: דניאל סיון, הילה מדליה, נטע צוובנר // חברת הפקה: וואן מן שואו, נואו הפקות // צילום: איתי רזיאל, אבנר שחף // עריכה: דניאל סיון // מוזיקה מקורית: מרקוס אאוסט // עיצוב פסקול: יוסי אפלבאום, סטפאן קורטה // תחקיר: מור לושי // חברת הפצה: Dogwoof   הופק בסיוע: יס דוקו, קרן רבינוביץ, מפעל הפיס, קרן גשר, Other Israel

 

 

סרט תיעודי:

  בובה ממוכנת (54 דקות): חייה של דליה רביקוביץ אופיינו במסכת של דיכאונות ויציאה מהם. דבר זה השתקף בשיריה שחשפו את סערות נפשה, שנעה בין חיות אדירה ורצון להיות מעורבת בכל עניין פוליטי ומוסרי, לבין בדידות גדולה וניסיונות התאבדות. הסרט בנוי שתי וערב: השירים של רביקוביץ מובילים את סיפור חייה. הם שזורים בסרט כפי שהיו כרוכים בחייה שלה עצמה. דרך אנשים קרובים וקטעי ארכיון נדירים נחשפת חידת חייה של המשוררת.   בימוי: רות ולק // הפקה: לירן עצמור, יעל פרלוב // חברת הפקה: עצמור הפקות // צילום: גיא שפירא, רות ולק, מעיין בליך // עריכה: יעל פרלוב // מוזיקה מקורית: שם טוב לוי // עיצוב פסקול: איציק כהן // תחקיר: מיה קלר // חברת הפצה: Go2Films   הופק בסיוע: קרן מקור

 

  מרוששות (54 דקות): סיפורן של 4 נשים מצליחות בנות 50, שהאמינו בהשכלה ועבודה קשה, ובכל זאת נפלטו ממעגל העבודה, והצטרפו למעגל העוני. המשפט "אין עבודה שמביישת את בעליה", הופך אכזרי כשמנהלת לשעבר נאלצת לעבוד כסייעת במועדונית או כעוזרת בית; מוצפת חרדה, ש-30 שנות חוסר ידיעה ממה תחיי עוד לפניך. הנשים נאבקות לשרוד כלכלית וכדי לשמר את תחושת הערך העצמי עליהן לברוא עצמן מחדש.   בימוי: ג'ולי שלז // הפקה: שולה שפיגל, דנה עדן // חברת הפקה: שולה שפיגל בע"מ, דנה הפקות טלוויזיה וסרטים (2001) בע"מ // צילום: אורי לוי // עריכה: שרון יעיש // מוזיקה מקורית: אופיר גל // עיצוב פסקול: מיכאל אמת // תחקיר: גלי שפיגל כהן, רינה שתיל   הופק בסיוע: קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל-אביב (ע"ר) – פרויקט קולנוע גוף משדר: ערוץ 8 של HOT   נשמות לוינסקי (56 דקות): קיץ 2011 היה שונה עבור כולם. מחאה גלובלית. כשיצאו המוחים לרחובות, הם פגשו בדרי הרחוב, “יתומי החברה”, ובהם הלומי קרב, נפגעי תקיפה מינית, נפגעי אלימות משפחתית, פגועי נפש, וקורבנות תעשיית המין. עבור דרי הרחוב, "מאהל לוינסקי" היה מקום שאִפשר להם לחיות כמשפחה מאוחדת. כשפורק המאהל, חלק מדייריו הגיע למרכזי גמילה, אולם רובם התפזרו לזוּלוֹת שונות ונותרו להתמודד לבדם עם גורלם.   בימוי: קלאודיה לוין // הפקה: קלאודיה לוין // חברת הפקה: קלאודיוס פילמס בע"מ // צילום: שלומית כרמלי, קלאודיה לוין, שבי גטניו // עריכה: איל אור // מוזיקה מקורית: זיו הרפז // עיצוב פסקול: שלומי איטיאס // תחקיר: קלאודיה לוין   הופק בסיוע: קרן מקור , ערוץ 1

 

  פרשת קוזלצ'יק (53 דקות): מה עובר על איציק שקד בן ה-67 שבפעם הראשונה בחייו מתמודד עם האשמה שהוטחה באביו: שיתוף פעולה עם הנאצים. האב, "קאפו יקוב" - מציל אסירים ממוות באושוויץ, צובר מעריצים במופעי כח בישראל, אבל אז מכה הסטיגמה: שיתוף הפעולה. אשתו בורחת עם איציק ויקוב נפטר מדום לב. הבן חוזר לבלוק בו שימש אביו קאפו ותליין ושומע את עדויות ניצוליו של אביו.   בימוי: רוני ניניו // הפקה: טובי ארבל // חברת הפקה: ארבל טלוויזיה // צילום: אורי אקרמן // עריכה: אילה בנגד // תחקיר: טובי ארבל, אנה גסנר, סטניסלב טלייקי, שי פוגלמן, תמר קיי, נעמי שניידר, רז חזון // חברת הפקה: רות דיסקין   הופק בסיוע: הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה   שבעה ימים בסנט פטרבורג (60 דקות): ליזה נוסעת לרוסיה כדי להחזיר לארץ את בנה העריק לאוניד, אותו לא ראתה 12 שנה. שבעת ימי הביקור מזכירים חופשה קצרצרה מהכלא שאין בה שום דבר טריוויאלי וזמנה קצוב. במהלך הביקור, ליזה מצליחה לגשר על הפערים הרגשיים ולעורר בלאוניד ערגה למשפחה ולישראל, אך המחיר של חזרתו לארץ, שנה וחצי בכלא צבאי, לא מתקבל על דעתו. מה עוד שבסמוך לביקורה, לאוניד מכיר את נטשה – ספרית יפהפייה.   בימוי: ראובן ברודסקי // הפקה: ראובן ברודסקי // צילום: ראובן ברודסקי // עריכה: ראובן ברודסקי // מוזיקה מקורית: עדי רנרט // עיצוב פסקול: עמי ערד אולפני DB // תחקיר: ראובן ברודסקי   הופק בסיוע: yes דוקו, מפעל הפיס

 

 

סרט ביכורים:

  גוף שלישי (55 דקות): סוזן אינה או-או. ספק זכר, ספק נקבה, סוזן נולד עם איברי מין ורבייה זכריים ונקביים. בגיל 5 חודשים, הוריו של סוזן קבעו את מינו לנקבה. בגיל 35, עת היא מבקשת להיכנס להריון, היא מגלה על כך לראשונה. הסרט מלווה את סוזן במסע שלה לגילוי וגיבוש זהותה, דרך סיפורה וסיפורו של עופר, אינטרסקס עם סיפור חיים הפוך משל סוזן, המשמש כדמות מראה מעוררת השראה.   בימוי: שרון לוזון, הפקה: אורית זמיר, יואב רועה // חברת הפקה: גם סרטים // צילום: טליה (טוליק) גלאון // עריכה: גלעד ענבר // מוזיקה מקורית: רועי קלנר // עיצוב פסקול: מיכאל אמת // תחקיר: איל שגיא ביזאווי   הופק בסיוע: yes דוקו, מפעל הפיס, קרן גשר   היה היה מלך: נסים אלוני ב-3 מערכות, 2 תמונות ביניים ואפילוג (78 דקות): נסים אלוני היה מלך בתיאטרון העברי, שהביא לבמה עולם מלכותי קסום, שופע דמיון, פיוט וחלומות נשגבים. אך בעולם בו המציאות השלטת היא דמוקרטיה אפורה, פופוליסטית, הנשלטת על ידי פקידי תיאטרון, אלוני מצא עצמו כמלך גולה, ללא מלכות וללא קהל, ללא מבקרים או מנהלי תיאטרון שיחלקו את חלומותיו הפנטסטיים.   בימוי: דורון ג'רסי // הפקה: לוי זיני, אבישי פרץ, דורון ג'רסי // צילום: יניב לינטון // עריכה: דורון ג'רסי // מוזיקה מקורית: דניאל סלומון // עיצוב פסקול: רונן נגל // תחקיר: דורון ג'רסי, יעל בירון   הופק בסיוע: הקרן החדשה לטלוויזיה וקולנוע, מפעל הפיס   עד החתונה זה יעבור (60 דקות): בעודם מתכוננים לחתונה מגלים סיון מור גולדמן, במאית קולנוע בת 29, ובן זוגה רונן, כי לסיון יש גוש סרטני בשד. בליווי משפחה, חברים טובים ומצלמת קולנוע אחת, השניים יוצאים למסע טעון, קשה ומרגש, שטומן בחובו גם הרבה הומור ואופטימיות. בין הטיפולים הכימותרפיים וההקרנות משובצים מדידת שמלת כלה, רבנות ו"טעימות" קייטרינג, אשר יוצרים יחד פסיפס ייחודי של אתגרים בדרך לחתונה.   בימוי: סיון מור גולדמן // הפקה:   ברוך איבצ'ר, סיון מור גולדמן, אסנת טרבלסי // חברת הפקה: טרבלסי הפקות // צילום: נחום גרינברג // עריכה: שמרית נור, אבישי ג'ון // מוזיקה מקורית: סיון מור גולדמן // עיצוב פסקול: רותם דרור   פתלתל (61 דקות): פתלתל שם לראשונה את הנוף במרכז התמונה, כגיבור, על מנת לספר את סיפורו הלא ידוע של נהר הירקון. באמצעות מסע שיט בן זמננו ותוך שימוש בסרטי ארכיון נדירים של הירקון ובקולותיהם של האנשים שחיו את חייהם לצידו, נשוט דרך החלומות האכזבות והטראומות שעיצבו את פני הירקון היום. זהו סרט על מים, מים שזוכרים אוגרים ונוקמים. מים שזורמים בלב החברה שלנו.   בימוי: אבי בלקין // הפקה: אבי לוי // צילום: אבי לוי, אבי בלקין // עריכה: אסף לפיד // מוזיקה מקורית: אשר גולדשמיט // עיצוב פסקול: אביב אלדמע // תחקיר: איתן בלום   הופק בסיוע: הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, yes דוקו   שתי לוויות (57 דקות): תל אביב, שנות ה-30. יהושע שטיינבוק עולה לארץ עם קבוצת אדריכלים שהגיעו מאירופה. יחד הם בונים בניינים בסגנון הבינלאומי שלימים יוכרו כחלק מ"העיר הלבנה", המרכז ההיסטורי של תל אביב. משכיל, גיבור ציוני, איש משפחה. אלא שזמן קצר אחרי הלוויה הרשמית שלו, נערכה לו לוויה נוספת. אז התברר ששטיינבוק ניהל בסתר 2 משפחות במקביל, כאשר בכל משפחה גידל ילדה בשם איה.   בימוי: רותם אזולאי // הפקה: רותם אזולאי, ירון בר // חברת הפקה: רותם אזולאי, מוקד הפקות // צילום: רותם אזולאי // עירכה: ארז ומירי לאופר // מוזיקה מקורית: עדי כהן // עיצוב פסקול" ארז עייני שביט // תחקיר: רותם אזולאי // חברת הפצה: מוקד   הופק בסיוע: yes דוקו  

סדרה (פרויקט תעודה טלוויזיוני):

  הנובליסטים (5 פרקים): ב-10 השנים האחרונות זכו 8 מדענים ישראלים בפרס נובל, הישג יוצא דופן בכל קנה מידה לגבי מדינה בסדר גודל כמו שלנו. זכייתם של דניאל כהנמן, אברהם הרשקו, אהרון צ'חנובר, ישראל אומן, עדה יונת, דן שכטמן, מייקל לויט ואריה ורשל הועלתה על נס ונחגגה בפי כל כהוכחה נוספת לתחייתו המחודשת של הגניוס היהודי בישראל. מדינה שלמה עקבה אחר חצי תריסר מדענים אפורי שיער ונרגשים, כולם בין סוף גיל 60 לגיל ה-70, שבאחת הבליחו מאורות הניאון של המעבדות אל אור הזרקורים. אבל אחרי הריקוד עם מלך שוודיה, הטקסידואים ושמלות הערב, מעטים מאתנו יודעים באמת על מה הם זכו בכלל? במה זה היה כרוך, ואיך לעזאזל זה מתקשר לחיים שלנו? 'הנובליסטים' מציגה בגובה עיניים, בהומור ובאופן קולנועי על מה כל המהומה...   סיפור חייהם של זוכי הנובל מציג פן נרחב ומגוון של הסיפור הישראלי; עולים חדשים, ניצולי שואה, שכול, ימין ושמאל, חד הוריות ועוד. כולם נלחמו שנים ארוכות כדי להגיע לאן שהגיעו. אך את כולם הובילה וסחפה התשוקה לגילוי המדעי, עבודה אפורה וסיזיפית של שנים ארוכות. הם שונים כל כך מהגיבורים בהם אנו מורגלים ומהווים ניגוד גמור להוויה השולטת במקומותינו.     בימוי: אורי רוזנווקס // הפקה: אורי רוזנווקס, שרון גרבר // צילום: עודד קירמה // הקלטה: אלי ביין // עריכה: מוריס בן מיור // איור : יניב שמעוני // אנימציה: דותן גולדווסר //  עיצוב תמונה : אהרון פאר //  עיצוב פסקול : אופיר לוקיי // מוסיקה מקורית : אבי בללי // תחקיר: שרון גרבר // חברת הפצה: רות דיסקין   הופק בסיוע: המיזם המשותף לקרן גשר, קרן אביחי

 

  העברים: בימוי: יאיר קדר, סיון ארבל, איילת עופרים, רפי בלולו // הפקה: יאיר קדר, מיכל ויץ, גילי נדב // צילום: יניב לינטון, טוליק גלאון, אביגיל שפרבר ואחרים // עריכה: אילת עופרים, אילה בנגד, איל גולדברג, יעל בדרשי, מיקי כהן // מוזיקה מקורית: אבי בללי // עיצוב פסקול: אביב אלדמע // תחקיר: חסר   הופק בסיוע: רשות השידור   חגיגה לעיניים: סיפורו של הקולנוע הישראלי (10 פרקים): סדרה ראשונה מסוגה בהיקפה, הסוקרת את התפתחות הקולנוע הישראלי מראשיתו ועד ימינו. הצעדים הראשונים, הסרטים בשחור-לבן וסרטי הבורקס, סרטי המופת וסרטי המלחמה, השלאגרים והסרטים האישיים, היוצרים הגדולים והמוכרים לכל, ואלה שלא זכו לתהילה ודווקא היו ראויים לה. כל אחד מעשרת הפרקים מתמקד בתקופה נפרדת או ביוצר נפרד. 150 מרואיינים, 48 ימי צילום שנפרסו לאורך יותר משנתיים, יותר מ-250 סרטים, והכול לכדי 'חגיגה לעיניים' - סיפורו של הקולנוע הישראלי.   יוצרי הסדרה: אריק ברנשטיין, נואית גבע, יאיר רווה, שי להב // מפיק ועורך ראשי: אריק ברנשטיין // בימוי: נואית גבע // עורך תוכן: יאיר רווה // תסריט: שי להב //  הפקה: אריק ברנשטיין, משה וליאון אדרי, דודי סילבר // חברת הפקה: עלמה הפקות // צילום: אלירן קנולר  // עריכה: רון עומר, רוני קלימובסקי, דרור רשף // מוזיקה מקורית: רן בגנו // עיצוב פסקול: אביב אלדמע, עמי ארד// תחקיר: ריבי גרוס, אייל בן זאב, לילי יודינסקי   הופק בסיוע: ערוץ 1   לוד בין ייאוש לתקווה: לאחר שנתיים ו-8 חודשים בהן מכהן מאיר ניצן בתפקיד יו"ר הוועדה הקרואה בלוד, ניתן כבר להרגיש את השינוי: מפלס האלימות יורד, הגרעון נמחק, ניצן רוכש את אמונם של האזרחים הערבים בעיר, מאות סטודנטים עוברים להתגורר בלוד. אלא שאז קרב מועד הבחירות לרשויות המקומיות. על פי החוק, מכיוון שניצן הצליח להביא את העיר לאיזון תקציבי, הוא נדרש לפזר את הועדה הקרואה ולפנות את מקומו לראש-עיר נבחר. מערכת הבחירות יוצאת לדרך, ובלוד כמו בלוד, הכל פורץ החוצה בעוצמה שאיש לא צפה. העיר נסחפת לתוך מערבולת יצרית של קמפיין קשה, רווי שנאה והשמצות הדדיות. שעות אחדות לפני פתיחת הקלפיות מגיח מתנקש רעול פנים ויורה מטווח קצר בעו"ד עבד אזברגה, מועמד מוביל למועצת העיר. הוא נפצע באורח אנוש. עם סגירת הקלפיות נבחר עו"ד יאיר רביבו לראשות העיר. בשנתו הראשונה בתפקיד, יחסי האמון והדו קיום היהודי-ערבי שרק החלו להשתקם בימיו של ניצן, עומדים בפני מבחן לא פשוט. הדברים מגיעים לידי משבר חריף בימי מבצע צוק איתן. מעל כל אירועי העונה השנייה ממשיך לרחף צל גדול ואפל: ניסיון ההתנקשות בעבד אזברגה. גם עבד עצמו, שמתעורר לאחר 85 ימי תרדמת, לא יודע לתת תשובה לשאלה: מי ירה בו?   יוצרי הסדרה: אורי רוזנווקס ואייל בלחסן // בימוי: אורי רוזנווקס // הפקה: אורי רוזנווקס ואייל בלחסן // צילום עודד קירמה // עריכה: בועז ליאון // מוסיקה מקורית: אבי בללי // עיצוב פסקול: אופיר לוקיי // תחקיר: אייל בלחסן   הופק בסיוע: ערוץ 8, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, מפעל הפיס

 

  שליחי האל: תיעוד נדיר של נוער הגבעות במוקד הקיצוני ביותר בשומרון - חוות גלעד. כשחרב הפינוי  של העולם מאיימת על ראשם של המתנחלים, הם מציבים אתגר מרדני, אלים ופורע חוק אבל תמיד אמוני ואידאולוגי. החוות הוקמה על ידי איתי ובצי זר בשנת 2002 כנקמה על רצח אחיו.  במעקב יומיומי  מפענחת הסדרה את החידה מיהם "שליחי האל", משיחיים קיצונים פונדמנטליסטים, נוער מנותק, או גואלי ארץ.   בימוי: איציק לרנר // הפקה: איציק לרנר // חברת הפקה: סרטי פקדה // צילום: ירון וינשטיין, דניאל גל // עריכה: איציק לרנר, גיל איזיקוב // מוזיקה מקורית: איסר שולמן // עיצוב פסקול: יונתן מוליאן // תחקיר: איציק לרנר // חברת הפצה: רות דיסקין   הופק בסיוע: ערוץ 1, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה

 

 

סרט סטודנטים:

  בינתיים מזל (29 דקות): סיפור נדיר וטעון על משפחתה המיוחדת של הבמאית, שסבה וסבתה גידלו אותה לצד הוריה בעלי מוגבלות שכלית. המעבר בין קטעי הארכיון מהעבר שצילם הסב ובין תיעוד ההווה על ידי מזל בן ישי הבמאית, יוצרים סיפור חיים נדיר, רווי בלבטים ערכיים כמעט בלתי אפשריים.   בימוי: מזל בן ישי // הפקה: איציק הרמן ומזל בן ישי // צילום: מזל בן ישי // עריכה: רעות קטיעי // מוזיקה מקורית: יגל הרוש // עיצוב פסקול: יגל הרוש // תחקיר: מזל בן ישי   הופק בסיוע: קרן גשר, בית ספר מעלה לקולנוע   בניין אחד ו-40 אנשים רוקדים (48 דקות): מול היכל התרבות בבת ים, ברחוב מבצע סיני 20, שוכן בניין מסורג בטון. בתוך הבניין גרים אנשים. הם הזכאים של "הדיור הציבורי". הסרט עוקב אחר האנשים בבניין מיום שבת ב-5:00 לפנות בוקר ועד הקונצרט האחרון בהיכל.   בימוי: מיקי פולונסקי // הפקה: מיקי פולונסקי // צילום: נדב בן צור // עריכה: קטיה שפלביה // מוזיקה מקורית: ללא // עיצוב פסקול: רותם דרור // תחקיר: מיקי פולונסקי // חברת הפצה: Go2Films   הופק בסיוע: קרן פרלוב, קרן רבינוביץ, קשת, הרשות השנייה, בית ספר מנשר לאמנות   בריותי הקטנה (40 דקות): "סלומוניקו" היה אחת הדמויות האהובות בקולנוע הישראלי, כולם הכירו אותו, חוץ מהבת שלו - הילה, עמה לא יצר קשר מאז שעזב להוליווד כשהייתה ילדה. יותר מ-20 שנה אחרי, הילה יוצאת למסע מרתק בעקבותיו בתקווה לזכות באביה בחזרה.   בימוי: שני ראסד // הפקה: שני ראסד // צילום: נעמה בונימוביץ' // עריכה: רוני ריינהרץ // מוזיקה מקורית: עומרי מצרפי // עיצוב פסקול: אריאל אורשנסקי // תחקיר: שני ראסד   הופק בסיוע: קרן סנונית – הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה, המכללה האקדמית ספיר   גזוינדלך (28 דקות): לאחר שהשיל מעצמו את רוב הסממנים, יהודה בן ה-19 עומד בפני הצעד האחרון שישלים את יציאתו בשאלה: גזירת הפאות. הסרט עוקב אחר יהודה וחבריו, הטועמים לראשונה את חופש הנעורים החילוני, אך מתקשים להרפות את אחיזת הגעגוע.   בימוי: אפרת ברגר // הפקה ותחקיר: אפרת ברגר // צילום: אפרת ברגר, סו מצוזאווה, תמר קלפר // עריכה: אפרת ברגר // ייעוץ עריכה: טל שפי // מוזיקה מקורית: אלברטו שוורץ // עיצוב פסקול: שחף וגשל   הופק בסיוע: yes דוקו, קרן גשר, המיזם לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב   חוצות (41 דקות): שלישיית דראג-קווינס ירושלמיות, מעלות מופע משותף במסגרת ליין מסיבות קוויריות מחתרתיות. לאחר למעלה משנה של הופעות משותפות, המסורת עומדת להיגמר והופעתן הקרובה תהיה גם הופעתן האחרונה. הסרט ילווה את 3 הדמויות בימים לקראת ההופעה כאשר שגרת החיים, הקונפליקטים והביקורת מתנקזים יחדיו לבמה.   בימוי: ענבר חורש // הפקה: ענבר חורש, אנטואנט // צילום: רות ש. לונר // עריכה: כרם בלומברג // מוזיקה מקורית: ללא // עיצוב פסקול: שלומי אטיאס // תחקיר: ענבר חורש   הופק בסיוע: קרן רבינוביץ', בית ספר מנשר לאמנות  

תעודה חופשית:

  High Hopes (14 דקות): בשנים 1997-1998, פליטים בדואים תחת הכיבוש הישראלי נעקרו בכפייה על ידי ישראל לאתר מזבלה. הדבר קרה במהלך תקופת תהליך השלום של הסכמי אוסלו, כאשר היו "תקוות גבוהות" לשלום. במהלך שיחות שלום שנערכו לאחרונה, מדינת ישראל ניסתה לקדם תכנית לעקירה כפויה של פליטים בדואים לאתר שיכיל 12,500 בדואים, וזאת כדי לאפשר הרחבת התנחלויות.   בימוי: גיא דוידי // הפקה: אנג'לה גודפרי גולדשטיין // צילום: חסר // עריכה: גיא דוידי // מוזיקה מקורית: פינק פלויד // עיצוב פסקול: חסר // תחקיר: אנג'לה גודפרי גולדשטין // חברת הפצה: Journeyman Pictures   הופק בסיוע: yes דוקו   אטוואל (9 דקות): סרט אנימציה תיעודית המספר את סיפורה של כוכבה רביב, ששמה היה אז אטוואל (כוכב בצרפתית) בימים שלפני העלייה לארץ ישראל ממרוקו. אטוואל, ילדה יהודיה בת אחת עשרה, חייה במשפחה דלת אמצעים בקזבלנקה יחד עם חברה הטוב ביותר שהיה כלבה, רקס, והוא המעט שהיה לה. כשמקרי חטיפות הילדות היהודיות פקדו את שכונתם, החליטו אטוואל ומשפחתה לעלות לארץ ישראל.   בימוי: ליאת רביב וניצן להב // הפקה: ליאת רביב // צילום: ללא // עריכה: ליאת רביב, ניצן להב, לי בן-וייס // מוזיקה מקורית: דודי דייג // עיצוב פסקול: טל חפץ // תחקיר: ליאת רביב   הופק בסיוע: מכללת ספיר, קרן גשר, קרן סנונית   הפגנה בעיר הלבנה (48 דקות): סוגיית מבקשי המקלט מאפריקה מזווית יהודית.   בימוי: טל חיים יופה // הפקה: טל חיים יופה // צילום: טל חיים יופה // עריכה: טל חיים יופה // מוזיקה מקורית: ללא // עיצוב פסקול: יוסי רבינוביץ // תחקיר: טל חיים יופה   הופק בסיוע: ערוץ 8 ב-HOT, הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה   טקסי חולין (80 דקות): עבודת הווידאו 'טקסי חולין' צולמה באזור שבין השכונות שייח' ג'ראח ו-ואדי ג'וז בירושלים המזרחית. התושבים המקומיים נראים חוצים את המרחב אל מול המצלמה הסטטית, בדרכם אל סניף משרד הפנים הממוקם בין השכונות. העבודה מפרקת את ההתרחשות לכמה ערוצי התבוננות, המייצרים שני חללים מקבילים: אחד המנכיח את פעולת ההליכה והשני את הסאונד המלווה אותה. השניים מטעינים את העבודה במשמעות פוליטית- חברתית.   בימוי: גסטון צבי איצקוביץ // הפקה: חסר // צילום: גסטון צבי איצקוביץ // עריכה: אבי לוי // מוזיקה מקורית: ללא // עיצוב פסקול: רותם דרור   עליה (47 דקות): 50 שנה מתגוררת עליה אדרי בדירת עמידר קטנה בקרית שמונה. בשל מצבה הבריאותי המתדרדר, דירה זו, שהייתה משאת נפשה מרגע עלייתה ממרוקו לארץ, הופכת בערוב ימיה למעין כלא. אך עליה נחושה לחיות. באמצעות שלל פעילויות אמנותיות, היא בוראת בביתה עולם מופלא. קורות חייה נארגים לשמיכת טלאים עשירה וצבעונית, שבתוכה ניתן גם למצוא את סיפורן הקולקטיבי של קהילת יוצאי מרוקו ושל נשות הפריפריה באשר הן.   בימוי: נעם אדרי // הפקה: נעם אדרי // צילום: נעם אדרי, יניב שמלצר // עריכה: נעם אדרי // מוזיקה מקורית: עליה אדרי // עיצוב פסקול: נעם אדרי // תחקיר: נעם אדרי