על חשבון אייס במסעדת השומר 1: "שלחו את השמן לדוכן בשוק, בצהריים, ביום הכי חם בשנה"

לאחר פגרה קלה (טוב, ארוכה מדי, אבא היי... חזרנו...), אייס חוזר עם המדור הכי טעים בתעשייה: על חשבון אייס. הברנז'ה עובדת קשה (טוב, לא ממש) ונעשית רעבה (תמיד, בכל זמן ובכל מצב) ובדיוק כאן אנחנו נכנסים לתמונה. במסגרת המדור אנחנו שולחים אתכם לארוחות חינם (זוג בלבד, לא כל אשכול הלקוחות שלכם במשרד) ואתם שבים אלינו בחזרה עם ביקורת כתובה ותמונות. עסקה טעימה, נכון? 

השבוע במדור, ולאחר שהתבכיין לנו ללא הפסקה אנחנו מארחים את עדו קריב, סמנכ"ל הקריאייטיב של יהושע TBWA, שאסף איתו את איתן כליף, קולגה מהתעשייה. יחד הם נשלחו ל'השומר 1' שם חיכה להם השף והבעלים נאור כהן.

הביקור ב'השומר 1' // עדו קריב

כשעברתי את גיל 40 והתמרמרתי על כך שכבר לא אזכה לככב במדור Under40 של אייס, סיכמתי עם משה בנימין שאשלח לתת ביקורת מסעדות במסגרת הספיישלים שלו. בדמיוני כבר ראיתי את עצמי מגיע בערב לביתי בקיבוץ, משאיר את הילדים אצל אימא שלי, אוסף את אשתי ועולה לירושלים לאכול בקבלייר החדשה של רושפלד, משל הייתי ינאי וולף. אבל משה סידר לי לאכול צהריים ב'השומר 1'.

כן, את שוויגר שלחו לאכול צלופחים במסעדה יוקרתית בשרונה, את דני לאונו הכשרה של ניצן רז, את אדי לארוחת ערב באבושדיד... ורק את השמן שלחו לאכול בדוכן בשוק, בצהריים, ביום הכי חם בשנה, באוגוסט הכי חם בהיסטוריה.

 

• לביקור של טל שוויגר באקיקו - לחצו כאן
• לביקור של דני יעקובוביץ' באונו הכשרה - לחצו כאן
• לביקור של אדי גולדנברג באבושדיד - לחצו כאן

אבל לא מישהו כמוני יוותר על ארוחת חינם. אז הזמנתי לי מונית עם אקסטרה מיזוג, ארזתי את איתן כליף בשביל לייקים עתידיים, ושמנו פעמינו אל עבר ככר השוק. מסע הייסורים הגיע לשיאו במעבר בשוק הכרמל באוגוסט, תערובת של תיירים אמריקאים, תושבים צרפתיים ודוכנים לממכר חולצות, אביזרי סלולארי ודגים חיים, שמזכירה את מסעו של דנטה לגיהינום וחזרה.

כליף בודק את העסק

למזלי, בדיוק כמו דנטה, המסע הסתיים בגאולה שמימית, עת הגענו לסמטה ריקה מאדם שבו שוכנת השומר 1. לרגע חשבתי שאצטרך לשבת סביב הדוכן המעוצב אבל לפני כמה שבועות נפתח בדיוק ממול מקום ישיבה קטן ובו שולחנות כיסאות ואפילו נגיעות של מיזוג, או לפחות אוורור.

השף, הבעלים נאור כהן ניגש אלינו מיד עם בירה וחמוצי הבית וסיכמנו שנדגום את מנות הדגל של המקום בארוחת טעימות שהוא ירכיב לנו. טובורג קרה וחמוצים נפלאים מאוחר יותר, חווית הדרך הקשה נשארה מאחור וציפינו בקוצר רוח לעתיד לבוא.

הפתיח

לשמחתנו העתיד הגיע בדמותן של קציצות "ערוק" מעולות שוחות בטחינה אלוהית, שאיתן רצה מיד לקנות הביתה (אם יש צדק בעולם, הטור הזה יגרום לריב מתוקשר נוסף בין באומן למקאן, או בין אחלה לצבר אם תרצו, על הזכות להוסיף לליין המוצרים את "הטחינה של נאור מהשומר1" – ויש גם מתכון בהמשך!!).

לפני שהספקתי להגיד "ערניר" ולצלם את הקציצות כאילו אני מתארח עם הצלחת ההיא אצל מאיר אדוני כל שני וחמישי, טרפנו אותן ונאלצנו לבקש אותן שוב כמנה עיקרית, בשם התיעוד כמובן.

קציצות "ערוק" בטחינה אלוהית. חכו חכו, יש מתכון

אבל רגע לפני, ואחרי עוד כוס בירה, הגיעו מבחר מהמנות הראשונות: תפוחי אדמה במדורה שהיו בסדר, חציל בטחינה שהיה נפלא - הכול על הטחינה פסקה אחת למעלה, והמצטיינת מכולן ,שעועית ירוקה צרובה, שגרמה לי להרהר מחדש על העולם המודרני שאנו חיים בתוכו ואשר גורם לי לקנות שעועית קפואה במקום את הירק החי והנפלא שנאור מביא מהדוכנים שסביבו, כמו כל המצרכים שאיתם הוא מבשל, פרט ללחם שמגיע במיוחד מיבנה. בקיצור היה טעים.

הרהורים על העולם המודרני. השעועית של 'השומר 1'

מצעד העיקריות נפתח באותה קציצת ערוק שלא הספקנו לצלם אבל הפעם בצלחת על מצע של סביח - מנה נפלאה צבעונית ועשירה שהרימה בצורה מופלאה ל-2 מנות הדגל של המקום שבאו בעקבותיה. הקבב העיראקי בחלה היה נהדר. עסיסי, מלא טעמים ומתפרק בתוך חלה טעימה ופריכה תוך שהוא מגיר נוזלים שנספגו בה וגרמו לי לאכול אותה עד תומה למרות שאני יותר איש של בשר מאשר של בצק.

עסיסי וטעים. הקבב בחלה

מנת הדגל השנייה היא מנה שעבורה שווה להפסיק לקרוא עכשיו את הטור הנהדר המשעשע והקולח הזה, לקפוץ לשוק ולהגיד לנאור - "אני רוצה מעורב פועלים ירושלמי בחצי כיכר עדו שלח אותי"!! ולמען הסר ספק לא סגרתי איתו שום דיל של עמלה לכל מנה או סופר-קומישן על עלייה כללית של הרווחים בשבועיים שלאחר הכתבה.

אם בכל זאת המשכתם לקרוא אתם יכולים להבין בין השורות שמאוד אהבתי את המנה הזו. המעורב עשיר בטעמים ובבשר ושוחה בטחינה ובעמבה בתוך בריכה נפלאה עשויה חצי כיכר לחם משגעת. בקיצור, היא הייתה כל מה שטוב במנה של אוכל אמיתי ולא פלצני שאם היה באפשרותי הייתי אוכל כל יום. בוקר צהריים וערב.

הייתי אוכל כל יום. בוקר צהריים וערב

טוב אולי נסחפתי טיפה, אפילו אני כבר לא יכול לאכול ככה על הבוקר בלי להזמין נט"ן... לאחר מנוחה קצרה, איתן החליט שהוא עומד למות ולא יכול לאכול יותר ואני החלטתי לעבור לקינוחים. הבעיה היחידה הייתה שאין ממש כאלה. אז קינחתי ברוסטביף של פרה שמנה בצלחת עם ביצת עין מעל. היה טעים. בעיקר כשטבלתי מעט מהרוסטביף בחלמון של הביצה והלב שלי צרח עלי שהשתגעתי לגמרי ושהוא שוקל להרים ידיים. בקיצור - הראש אמר די, אבל שמן זה שמן...

לסיכום, השומר 1 הוא כל מה שאוכל רחוב איכותי ואמיתי מבטיח ומקיים. אם הייתי עובד באזור הייתי אוכל שם הרבה יותר. כל עוד שזה לא היום הכי חם בשנה, באוגוסט הכי חם בהיסטוריה. וכמובטח המתכון לטחינה של נאור כהן: טחינת "אל ארז", קרח, מים לימון ומלח - יותר מזה הוא לא הסכים לגלות.

הכותב, עדו קריב הוא סמנכ"ל הקריאייטיב של משרד הפרסום יהושע TBWA 

***ברנז'אים (פרסום, יח"צ, מדיה, שיווק) רעבים ורוצים להציע את עצמכם לאכול בחינם ולכתוב למדור 'על חשבון אייס'? פנו אלינו. בעלי מסעדות ורוצים להציע את עצמכם לארוחת חינם וביקורת? פנו אלינו במייל moshe@ice.co.il