"נהרגו" או "נרצחו"? על רקע ההסלמה - התקשורת סופגת ביקורת קשה על סיקור האירועים

    3 תלונות נגעו להצגת בתכנים אלימים כשהכוונה לסרטונים המתעדים את הפיגועים השונים, ו-3 תלונות עסקו בטרמינולוגיה – מדוע הוצגו היהודים כ"נהרגים" ולא "נרצחים". 3 נוספות התייחסו לחוסר איזון לכאורה בשידורים.   הגם שנשמע כי מדובר במספר נמוך יחסית של תלונות, מסביר אתמול (יום ד') רגב לאייס כי יש לקחת בחשבון כי ב-6 ימים מאז הפיגוע ליד איתמר, היו גם סוף שבוע וגם חג, ונתוני הצפייה נמוכים יחסית בשל חופשת החגים, כך שמדובר בסך הכל במספר גבוה של תלונות על התנהלות חדשות 2 וחדשות 10. בכל מקרה, רגב אומר כי "העברנו את התלונות להתייחסות של חברות החדשות השונות".   רביב טל, מנכ"ל Vigo, מסביר כי "בסיקור אירועים אקטואליים ספונטניים, נמשך מאבק הכוחות שבין התקשורת המסורתית והגולשים ברשת. המדיה החברתית מספקת במה לתגובות מהירות וקיצוניות, ואילו הטלוויזיה נותנת ביטוי לתגובה הממלכתית והמיינסטרימית. באירועים טעונים כאלה כמו הפיגועים של השבוע האחרון, מגיע המאבק לקצה שבו אמצעי המדיה תוקפים זה את זה: התקשורת מאשימה את הגולשים בהסתה, ואילו הגולשים מאשימים את התקשורת בהטיה ובחוסר תשומת לב".   ונחזור לסמנטיקה של המילים. פרופ' צפתי נזכר במחקר שערך פרופ' גבי וימן בשנות ה-80 במסגרתו בחן את המילים בהן השתמשו 5 גופי תקשורת מרחבי העולם, ארה"ב וקנדה למשל, כדי לתאר טרוריסטים על פי הגדרה של מחלקת המדינה האמריקאית. "ברוב המקרים גילה פרופ' וימן שההתייחסות לגופי הטרור היו באמצעות שמות היו בעלי קונוטציה חיוביות, כגון 'הארגון לשחרור פלסטין'. רוב הארגונים התקשורתיים משתמשים בשמות שהארגונים עצמם נותנים לעצמם. פרופ' ויימן ראה שהקהל שנחשף לשמות כאלה, מפתח התייחסות טובה יותר להם. זה מלמד אותנו שהמילים שאנחנו בוחרים לתאר אירוע, הן בעלות משמעות רבה".  

מסיקים מסקנות

  פרופ' צפתי מעריך כי בחירת המילים נעשית "בצורה ספונטנית ולא מתוכננת מראש, מה שאנחנו רגילים לחשוב", אבל לדבריו מן הראוי היה לפחות לכנות את הקורבנות הישראלים כבר בהתחלה כ"קורבנות פיגוע" ולא כ"הרוגים" שסיבת מותם לכאורה לא ברורה.   בכיר באחת מחברות החדשות בטלוויזיה, מקבל חלק מהביקורת ושולל את האחרת. נתחיל עם השלילה: "ברור שאנחנו לא שמחים שישראלים נפגעים, ואלה שתמיד טוענים שאנחנו אנטי-ציוניים ואנטי-ישראלים ושמאלנים, גם יטענו עכשיו נגדנו", הוא אומר, אולם לדבריו, כן – ישנה הסקת מסקנות בעקבות ליל השידורים בחמישי ביום חמישי למשל.         פוסט שזכה לוויראליות רבה ברשת, ומציג זה לצד זה את ההתייחסות לרצח יהודים ופלסטינאים

"בדקות הראשונות מערכות החדשות נותנות אינפורמציה, כאשר לא כל הפרטים ברורים", מסביר הגורם ומתייחס גם לסיקור רצח התינוק עלי דוואבשה בכפר דומא. "אם תלך לסיפור דוואבשה - תוכל לראות שבמבזקי הבוקר כתוב 'ילד נהרג', וזה כך בדקות הראשונות כשאתה מדווח על האירוע. בהמשך כבר יש הרחבות, יש יותר זמן להתעמק, אבל כל הבוקר היה כתוב בסטריפים 'ילד נהרג'".   לדבריו, הביקורות ברשתות החברתיות חלחלו לתוך המערכות עצמן. "סמנטיקה זה דבר בהחלט חשוב ואנחנו מקפידים על כך", אומר האיש, "ביום שבת (הפיגוע בעיר העתיקה, א"כ) גם בערוץ 2 וגם בערוץ 10 החליפו יותר מהר את הכותרות, בטח כשמבינים את הרגישות הגבוהה למילים. תראה, אנחנו רואים את המחאה באינטרנט, ומנסים לנקות ממנה את הטענות הקבועות ש'התקשורת שמאלנית', ולראות איפה אפשר לתקן".