עטרה בילר גורי אלפי
צילום: צילום מסך
ניתוח קמפיין

כשהפרומו הופך לתוכן מגרה: איך גורי אלפי ואילה חסון גורמים לנו לרצות עוד

תקראו לזה פרומו או טריילר, יש לזה תפקיד שיווקי כמו לפרסומות. ויש גם מלכודת. עטרה בילר על טקטיקת המשיכה היצירתית שגורמת לנו לרצות עוד ממשהו שאנחנו עדיין לא מכירים
עטרה בילר | (1)

Posted by Yoram Ever-Hadani on Sunday, December 6, 2015

הטריילר לספר אובך שובר את כללי המשחק בכך שהוא מתנהג כמו קדימון או טריילר לסרט. הסרטון מציג בפנינו שאלות מתריסות יחד עם תמונות מסתוריות, ומותיר אותנו מבולבלים וסקרנים לקראת הבאות.

'מתי בפעם האחרונה התרגשתם מאובך?' אנחנו נשאלים על רקע בית ישן שהוא "השתקפות ראי" של בית חדש. השאלה הבאה, על רקע תמונות חצויות – משתקפות הולכת כך: "כשילד בן 19 מתלונן שהוא בודד, האם לגיטימי שאבא שלו יקנה לו חבר ללא ידיעתו?'.

הרעיון עצמו אפל ומעורר תמיהה. מה גם שעל המסך מופיע מטוס ממריא כשהצל או ההשתקפות שלו – ארנק מלא שטרות. אנחנו שואלים את עצמינו מתי עולה הסרט הזה ובאיזה קולנוע, אבל בפריים הסיום יש לנו אופנוע כבד שמוצמד באותה טכניקה לסט איזמלים של רופא שיניים או אולי מנתח, ובמרכזה של תמונה מטרידה זו אנחנו מבינים שמדובר בספר חדש. אובך שמו. של יורם עבר הדני. להשיג בחנויות הספרים.

אז ה"הפרעה" הקריאטיבית פה מתיחסת לפריצת גבולות המדיום ולעצם העובדה שהטריילר מסתיר יותר מאשר הוא חושף, ומעמיד אותנו, בכך, במקום בו אנחנו חפצים להציץ לתוך הספר הזה כדי להבין מה באמת קורה בו. במובן הזה אפשר לומר שקצת מקריאת הספר מתחילה כבר בצפייה בקדימון, כי מה שטריילר עושה זה להכניס אותנו לאובך בו נשהה, כנראה, עד שנקרא את הספר.

   

הטלגרם שלנו - תכנים בלעדיים ויחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פרומואיסט 23/12/2015 14:40
    הגב לתגובה זו
    אילה חסון מתבזה. כשראיתי. בפעם הראשונה חשבתי שזה פרסומת להיזהר מטרמפים. בעיני פרסומת/פרומו מגעיל ומבזה את הנשים ואת אילה חסון
telegram