הלוטו משנה את זווית הראייה ו-yes עם משל ונמשל: פרסומות הנוסחא עובדות?

מה שמעניין בפרסומת החדשה של הלוטו זה שינוי קטנטן של זווית הראיה שמשנה את כל התמונה. האסטרטגיה של הלוטו בשנים האחרונות פועלת על פי נוסחא קבועה. היא נשענת על חיסול חשבונות 'בקטנה'. החיים שלנו מלאים בעושי עוול. לכל אחד ואחד מאיתנו יש גורם עוול אחר. המוסכניק, בעל הבית, הבוס, הקבלן התחמן ועוד.

הלוטו, שמאס באסטרטגיה של "עושים מליונרים", מגיע מזה זמן רב עם הצעת ערך שונה למימוש הכסף הגדול. נקמה. התעשרות בין לילה היא לא ריקנית. היא ערכית. היא עוזרת לנו להשתחרר מהאויבים שלנו. להפקיע את הזכויות ואת הכבוד שהופקעו מאיתנו. הלוטו מראה לנו כיצד נוכל לתת להם לאכול בדיוק את מה שהם בישלו ברגע שיהיה לנו מספיק כסף.

הקו הזה איפיין את סרטי הלוטו בשנים האחרונות בלי לסטות ימינה או שמאלה. הלוטוגוצ'ים שהם המספרים של הלוטו - קופצים ברגע האמת ומפחידים את הנבל שתמיד, אבל תמיד, קורה לו משהו ממש רע והשמחה כפולה: גם התעשרות וגם שמחה לאיד.

בסרט החדש שומר הלוטו על אותו מבנה. הלוטוגוצ'ים תמיד יהיו לצידו של המתעשר החדש. אבל הפעם קורים שני דברים חדשים: קודם כל אין נקמה ושנית - יש בחירה חופשית לגבי מה שיסדר לנו את החיים. אנחנו שונים והלוטו אוהב אותנו כאלה.

 

הפעם נלחם המתעשר של הלוטו את מלחמתו של האחר. הוא משתמש בכסף הגדול כדי להציל את העולם מעושי העוול, שחייבים להיות בפרסומת כדי לייצר דראמה. הנוסחא נשמרת. אבל הנקמה היא נקמתו של החלש האחר. במקרה שלנו - לוויתן נקבה ששוחה בים יחד עם הגור שלה הופכת למטרת ציד של ציידי לווייתנים בלב ים. הההזדהות עם הלווייתנית מיידית. החץ שנשלח אליה מעורר בנו התנגדות קשה והגיבור שלנו יחד עם צי הלוטוגוצ'ים שלו צץ בצוללת מתחת למים כדי להגן על הלווייתנים ולשחרר אותם בסגנון Free Willy. כמובן שה'רעים' מתבאסים והמספרים - הלוטוגוצ'ים מריעים.

ברגע קטנטן של סיום מסתבר לנו שמדובר בפנטזיה של הגיבור שתוהה מה יעשה בכסף אם יזכה. הוא מתלבט, כנגד פנטזית הצלת העולם, אולי בכל זאת לקנות פנטהאוז על הים. אבל יורד מזה כשהלוטוגוצ'ים מעקמים את האף.

השאלה "מה יסדר לך את החיים?" נותרת פתוחה כאשר ברור שהאופציה לסדר לעצמינו את החיים באמצעות עזרה לאחרים היא זו שמככבת בקדמת הבמה. אבל ברור שהיא לא האופציה היחידה. הלוטו מאלתר עם האפשרויות שהתעשרות פתאומית מעניקה לנו, ומבהיר לנו שהכל פתוח ושהרשות נתונה. אנחנו לא זהים וגם לרצות להיות סתם מליונר - לגיטימי.
 
 
yes מגיבה לתחרות, אבל בלי להתקוטט בגזרת המחירים והמבצעים

בדומה ללוטו, yes יוצאת גם היא בסרט 'נוסחא' דומה אך שונה. דומה - כי כבר 16 שנים שומרת yes על חוויה טוטאלית כשהיא רוצה לגיד לנו גם את הדבר הכי פעוט. שונה - כי מדובר באקט של תגבוה לתחרות שלא נראה כזה.

yes מעולם לא תצא מדרכה ותגיד לנו בשפה פרסומית 'רגילה' "תשמעו, יש לנו טכנולוגיה חדשה שעושה ככה וככה" או "יש לנו ערוץ חדש עם תוכן נפלא". yes תמיד תכניס אותנו לסצנה שמרגישה כאילו אנחנו באמצע סרט. דרך החוויה הזו נגלה שמדובר במשל שהנמשל שלו הוא טכנולוגיה או ערוץ או מבצע כזה או אחר.

 

הפעם מדובר ב-VOD של yes ולא סתם ב-VOD אלא במוצר המצוי תחת מתקפת תחרות לא פשוטה. הכניסה המתוקשרת של Netflix לצד ההבטחות המתוסרטות של סלקום TV ו-HOT שלא מרפה מהצעות ערך מפתות מאיימות על האטרקטיביות של yes VOD.

כדי להגיד משהו מיוחד ולא להתקוטט בשדה המבצעים והמחירים, מכניסה אותנו yes לסרט סביב העולם ב-80 יום. אנחנו בסוף המאה ה-19 בסיפור הידוע של ז'ול וורן. בדיוק מר פוג והמשרת הפריזאי שלו מחליטים להוכיח שאפשר להקיף את העולם ב-80 יום. בשלב זה לא ברור בכלל בכלל אם מדובר בפרסומת לבירה, למכונית או לרכבת ישראל. כשהרכבת בולמת אנחנו מגלים מטוס שמבליח מה'עתיד'. אנחנו מבינים שמדובר בפרסומת לאל על. אז זהו שלא. זה פשוט הסרט החדש שבא להחליף את הסרט הישן. מטאפורה להתקדמות מהירה - אנרגיה הכרחית בפלטפורמת צרכנות וידאו.

קידמה אמיתית נאלצת לדחוק את רגלי כל מה שהיה קודם לכן והצעת הערך נראית כאילו מדובר בתכונה ש-yes המציאה למרות שכולנו יודעים שמדובר בתגובה תחת אש. הנמשל הוא ה-VOD של yes שמטאטא החוצה את כל מה שהכרנו עד כה. הסאבטקסט מדבר על מובילות והסרט לא נראה כמו תגובה. אז נכון שיותר זול לעשות מנוי על נטפליקס אבל yes כבר נטעו במוחנו את התחושה שהם עובדים בשבילנו על הדבר הבא בזמן שאנחנו צופים בדבר הזה.

המטאפורה נחרטת במוח ולא מגיעה עם מחירים או כמויות ברות השוואה. אין ספק שרובנו נשווה וחלקנו גם יעשה מנוי של נטפליקס ויצפה בחסות הילדים בסרטים מפופקורן טיים חינם. אבל אין תחליף לעולם רגשי או במלים של yes - אין עולם שיגיד לנו "אנחנו העולם שבא להחליף את העולם בו אתם חיים".