אבי הזמר וישראכרט: בדיוק כמו החנות שלך ובדיוק כמו סבתא שלך, כמעט

למעשה, ישראכרט עושים את מה שכולם עושים - מעבירים את העולם ליקום המקביל של האינטרנט. אין לנו ברירה כי לשם העולם הולך. וידו נטויה. בקרוב כל דבר ודבר יהיה מחובר לאינטרנט. מפחיד לחשוב עד כמה נוותר על הפרטיות שלנו כדי להתחבר לכל דבר מכל מקום.

בינתיים המסחר האינטרנטי הוא כמעט אחד הדברים הוותיקים ברשת. הוא לא מהפיכה בזכות עצמו. המהפיכה היא קלות וידידותיות הממשק, שופינג בכמה שפחות קליקים, תשלמו והנה זה מגיע. עיינו ערך מחסני חשמל. 'רקוב' כמה שאין עם מי לריב כי קונים ומקבלים בדיוק מה שקנינו.  

מהפיכה נוספת היא קלות וידידותיות הקמת העסק ברשת. אם תרצו - פה יש בשורה עסקית. ישראכרט מציעים לנו לפתוח לחנות קיימת 'סניף' באינטרנט. בסופו של יום זה יהפוך את החנות ה"אמיתית" לסניף של האינטרנט שמגיע כידוע לכל מקום. אנחנו, ה'שמרנים' מפחדים מזה. המהלך הזה פונה אלינו. כן. אתה שם עם החנות הפינתית בפריפריה. אנחנו מדברים גם אליך. האסטרטגיה ברורה - חנות באינטרנט תהפוך אותך מאיזוטרי ואנונימי - לעסק מלבלב שמגיע לכולם. אימפריה, אם תרצו. 

הקליפ משתמש בהגזמה שמשרתת את הרעיון. ביזנס שהוא לא רלוונטי בעליל: חנות הזויה בנקודה שכוחת אל הקרויה 'מצפה עין נפש'. חרדון באמצע המדבר ומוזיקה של מערבונים. סחורה חסרת ייחוד "מייד אין צ'יינה". הנמשל ברור - נידחות וחוסר מיומנות עיסקית. נקודת הפתיחה - נחיתות משמעותית בסיכויי ההצלחה של העסק.

הרמז ברור - אל תיתן לרגשי הנחיתות לעצור בעדך

השינוי מגיע בדמות הדור הצעיר. הבת של יובל סמו (שרוליק בשבילינו) מעלה בפניו את האופציה לפתוח חנות ברשת, להגיע לכל מקום ולא "להיתקע עם 5000 גוזיות דלמתיות". הכוכב האמיתי של הסיפור הוא קלות הקמת החנות, כל חנות, והאפשרות להמשיך את העסקים וההרגלים. חנות באינטרנט של ישראכרט מאפשרת לך להמשיך מבצעים, משלוחים, סליקה - כל מה שהתרגלת אליו במשך שנים.  דרך השאלות הקצת מטומטמות של סמו שהוא שואל את ביתו (ואיך אני אמשיך לעשות פראייר מאנדיי? איך אדאג לסליקה ולמשלוחים?") מסתבר שחנות באינטרנט נותנת לנו לא פחות מאשר חנות ב'חיים'.

אתה ממש לא צריך להיות חיית אינטרנט כדי להקים חנות באינטרנט. הממשק נראה פשוט ומשכנע ומנפץ את הדעה הרווחת ש-e-commerce זה לגיקים גאונים ולא בשביל הקמעונאי הפשוט מהדור הישן.

הקליפ מסתיים בכך שסמו - שמתבייש שהבת שלו נתנה לו עצה עסקית טובה - מתנשא על הבת. 'יום אחד שרוליק ובניו יהיה שלך' מבטיח האב לבת, וכשהיא מתקנת אותו "וביתו" - הוא משיב "כשזה יהיה שלך תעשי עם זה מה שאת רוצה". הרמז ברור - אל תיתן לרגשי הנחיתות לעצור בעדך. ישראכרט יקח אותך לגבהים שלא תאמין שתוכל להגיע אליהם.
 

פרסומת טובה יושבת על מניע ברור בדיוק כמו סרט או ספר

אבי הזמר והסבתא של אחלה מוכיחים לנו, בדומה למהלך מאסטר שף בובה של לחם, שאנחנו מונעים מאז ומעולם על ידי אותם דברים - אהבה ומשפחה, אבל שיחד עם זאת יש אינספור זוויות לצלם את המוטיבציות והתובנות האלו. אפשר להפגין מקוריות גם בפינה המוכרת. תמיד נרצה להיות גיבורי הבישול של הילדים שלנו. תמיד נתגעגע לטעמים של ילדותנו, וכנראה שלנצח נחפש את הטעמים והריחות במקומות חדשים שהחיים יזמנו לנו. אפשר להגיד את זה באופן קלישאתי, אבל אפשר להפתיע.

אבי הזמר מספר לנו את הדבר הזה דרך מאבק עקוב מדם שהוא מנהל עם סבתא שלו. הוא רוצה שהיא תשחרר את המתכון של המשוויה לא רק כי הוא אוהב את המשוויה שלה. הוא גם רוצה להשתחרר מסבתא. להיות עצמאי. כל עוד הסוד אצל הסבתא - חלק ממנו ממשיך להיות תלוי בה. הוא יחזור שוב ושוב כדי לאכול אצלה את המשוויה. כי זה חזק ממנו.

פרסומת טובה יושבת על מניע ברור בדיוק כמו סרט או ספר. הגעגועים לטעמי הילדות מקבלים טוויסט חדש סביב המאבק על המתכון הסודי ועל החופש לבשל לבד. סבתא לא מוכנה לשחרר את הסוד והיא ממתוגת כ"בונקר". המאמצים לפתות את סבתא באמצעות  טיול שורשים במדינה הערבית בה גדלה (מרוקו? מצרים?) עולים בתוהו. לכאן נכנס גיבור חדש בשם אחלה.

אחלה מודים שהם נכנסים אם, ורק אם סבתא "בונקר". אחלה מציעים לנו גם להיות עצמאיים וגם להמשיך להתרפק על העבר. הססמא "בדיוק כמו של סבתא שלך. כמעט" אומרת הכל. אחלה מודים שהם לא כמו של סבתא, אבל כנראה שלא נמצא משהו יותר קרוב מזה בשטח. גם כאן חשוב לומר - לא הרעיון לייצר תבשילי סבתא הוא מקורי, אלא ההומור והצניעות להודות בכך שאין באמת 'ממש כמו סבתא' - הופך את המהלך לחינני ומושך.

בהשראת הסגידה לסבתא מתפתח המהלך למצעד הצדעה לסבתות באשר הן. מצעד חנופה אם תרצו - כי אולי אחת מהן כן תגלה לחלק מאיתנו את המתכונים הסודיים שלה? אחלה מאפשרים לנו להכין לסבתא שלנו קליפ מקורי ומנווט אותנו למיני מחאה נגד סבתות בונקר ששומרות קרוב לחזה את המתכונים שלהן. מהלך תוכן שמעמיק את יחסיו של 'אחלה' עם הציבור הקיים והאפשרי.