מרעננים תפיסות ודימוים: לוולוו נמאס להיות הילד החנון, ותנובה מצחיקה עם "תות להביא?"

מותגי רכב יתקשו לצאת מהמשבצת שיועדה להם מימים ימימה. אם אלפא רומאו היא ה'ילד הרע' חסר המעצורים, ו-BMW הוא הג'יימס בונד של הביצועים הבלתי אפשריים, ואולי מכוניות מיני לסוגיהן הן שובבות ומפתיעות, אזי וולוו היתה וכנראה תישאר החנון חסר הבושה של עולם רכבי היוקרה הבטיחותיים. וולוו נכנס לחיינו כשנגמרו לנו הפוזות - אז מסתבר שהן לא נגמרות אף פעם. וולוו מתעוררת כעת לתובנה הזו ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

מדי פעם ניסתה וולוו לברוח מדימוי החנון אבל הציבור לא הרשה לה לצאת מהמשבצת הידועה והיא המשיכה להוביל בגאון את קטגוריית הבטיחותיות המשפחתית במשך דורות. וולוו תמיד מדומיינת כמכונית סטיישן של משפחה עם 3 ילדים וכלב שיושב ומסתכל מהחלון האחורי על הנוף.

בשנים האחרונות משתחררת וולוו מהבעלות השוודית המסורתית שלה ועוברת ידיים לאמריקה ומאמריקה לסין. לצד הגירת המותג מארצות הכפור לעולמות חמים יותר, מחמם המותג את הגזרה ומשתחרר מהדימוי הפונקציונאלי-משפחתי שלו. חלק מהסיבה זה מה שקורה בכלל לעולם הרכבים. רובם ככולם מציעים גם חוויית נהיגה מרגשת אבל גם בטיחותיות. אי אפשר יותר לדבר רק על סיבובי סלאלום מרגשים או על רכיבת שטח גברית בלי לדבר גם על חדשנות טכנולוגית שמאבטחת את הנהג. אם אחרים נוגסים בממלכה של וולוו, גם לה מותר לעשות זאות לאחרים. גם היא לא תסכים לוותר על פנייה לצד המתרגש של הנהג או הנהגת.

בקמפיין שונה לחלוטין משכנעת אותנו וולוו ש-40 זה ה-30 החדש, עם כל האסוציאציות הכרוכות בכך, ואף מילה, אגב, על נהיגה. הקמפיין מדבר על כך שכולנו נשארים ילדים ושלהיות ילד זה מי שאנחנו באמת - אם לא איבדנו את הקשר עם זה. חלקנו מאבדים קשר עם הילד הרגיש והסנטימנטלי שבנו. חלקנו שומרים על קשר איתו, ולמרות שאנחנו מתבגרים ומתקדמים - לעולם לא תכבה גחלת הנעורים שלנו. וולוו V40 רוצה לקחת בעלות על האנרגיות הללו ולהגיד לנו שלמרות שמכונית וולוו אולי נראית כמו עוד סטיישן משפחתית, למעשה היא הרבה יותר צעירה בנפשה מכפי שנדמה לנו.

המטאפורה זה אנשים שהופכים להיות בני 30 אבל ממשיכים להיות, בנשמתם, רוקרים, נערים שזורקים גירים על המורה, אוהבי צעצועים וכאלה שבוכים כשהקבוצה שלהם מפסידה או אולי מנצחת בכדורגל. במלים אחרות: זה שאתה מתבגר לא אומר שאתה לא ילד. האמירה מתאימה לוולוו במיוחד כי וולוו מצויה בסיכון מתמיד להזדקן, וה-V40 זו הזדמנות פז לשחק עם המספרים ולהשתמש במטבע הלשון "40 זה ה 30 החדש" כמו "כתום זה השחור החדש" וכן הלאה.
 
אז למרות שמדובר בצעד אמיץ של וולוו, ולמרות שהנרטיב שמדבר על רוח הנעורים שאינה מזדקנת מדוייק ומפוצח למשעי, אי אפשר שלא להיזכר בפרסומת של הונדה "לפעמים אתה שוכח שזו מכונית משפחתית" האלמותית (שנדמה לי שנפסלה בזמנו לשידור בגלל הבוטות שלה) - ההקשר מובן ואין צורך להסביר אותו:

  

תות להביא?

הז'אנר של כתוביות תרגום מצחיקות המתרגמות פונטית שירים בשפה זרה הגיע ל-YOLO של תנובה לכבוד הוולנטיינ'ס. זוכרים את אלה?
 

 
אז השיר הנושן "קיץ אינדיאני" שהוא קלישאה של שירים צרפתיים סכריניים נוסטלגיים מתורגם באמצעות כתוביות באופן אבסודרי לחלוטין. השיר שידע ימים של סלואו צמוד זוכה לעדנה כפרסומת למעדן של תנובה. הזמר המתקתק עם תסרוקת לא קשורה וז'קט פאטתי מתחבט לגבי מתנת האהבהבים שעליו להביא לאהובתו בוולנטיינ'ס. הוא סוקר סוגי פרחים ואפילו שואל אם "תות להביא" (toute la vie) - ללא שום קשר לתוכן האמיתי של השיר. המסקנה המתבקשת - להביא לה שוקולד וכמובן מדובר במעדן חלב בטעם שוקולד של YOLO - ראשי התיבות של אתה חי רק פעם אחת: you only live once.

אני אוהבת את הקליפ הזה למרות שמדובר בהבלחה חד פעמית מבית תנובה, כי כל פעם שתנובה לא לוקחת את עצמה ברצינות זה מוסיף ולא גורע ממנה.

 

אגב השיר עצמו מאד מאד לוקח ברצינות את עצמו וכנראה שזה מה שמצחיק במהלכון הזה. הנה אחד הקליפים הכי מתקתקים שלו. YOLO - מאחוריך: